מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא מספר בראיון מיוחד על המהפך בחקלאות הישראלית: מהשפל וההזנחה רבת השנים לשיקום ושגשוג באמצעות חזון חדש, עידוד ייצור מקומי והבטחת ביטחון המזון של המדינה
חקלאות – אבן היסוד בביטחון המדינה. אלא שהחקלאות תקועה ונמצאת בנסיגה כבר למעלה מ-10 שנים, זמן רב לפני כהונתה של הממשלה הנוכחית. נושאים מרכזיים הראויים להתייחסות ואולי גם לתיקון. השאלה היא מה עושים ואיך משנים את כיוון הספינה. האם ניתן לחזור קדימה ולקדם חקלאות מתקדמת עם חזון?
"כשנכנסתי לתפקידי, החקלאות הישראלית הייתה בשפל המדרגה, מצאנו משרד והנהלה שנכפה עליהם להוביל רפורמה חקלאית הרסנית שלולא הוביל השר אבי דיכטר מהלך חד לגדיעת הרפורמה, הילדים שלנו היו לומדים על חקלאות ישראלית רק בשיעורי היסטוריה (לראייה גידולי שום בישראל).
"לאחר שירדנו ליישובים ולמשקים החקלאים לפגוש את האנשים בשטח וקיימנו דיונים עם אנשי המקצוע במשרד, הבנו את גודל העוול והנזק שנעשה לחקלאות הישראלית והיה לנו ברור כמו שהשמש זורחת שעלינו לתקן על התקלה הזו ולגבש מדיניות חדשה לפיה המדינה תחזק את החקלאות המקומית ולא תחליש אותה.
"אנו מבינים מה שקודמינו לא הבינו לצערי והוא שמדינת ישראל לא יכולה להתקיים ללא חקלאות, והחקלאות לא יכולה להתקיים ללא חקלאים, שהם יצרני מזון והם נכס אדיר למדינת ישראל.
"גם בחזון המשרד החדש שניסחנו בשנה האחרונה, הייצור המקומי וחקלאי ישראל נמצאים במרכז. בפשטות, החזון עוסק בכך שמשרד החקלאות יטיב עם החקלאי הישראלי, כדי שבסוף לכל אחד מאזרחי ישראל וגם לדורות ההמשך תהיה גישה למזון ישראלי, מקומי, טרי ובריא. איך ניישם זאת? באמצעות עידוד ייצור וצריכה של תוצרת מקומית על פני תוצרת מיובאת, ומתן משאבים לפיתוח ידע וחדשנות בתחומי החקלאות, באמצעות כלים לחקלאי, וודאות, הוזלה של גורמי הייצור, שיאפשרו לו "משחק הוגן" מול החקלאי הירדני, הטורקי וההולנדי. שינוי כזה לא קורה בן לילה, אבל אני מאמין שפעולות המשרד מאז כניסתנו לתפקיד יובילו לשיפור עבור החקלאות הישראלית בטווח הארוך.
"נושא הגדלת מכסת העובדים הזרים מ-30 אלף ל-70 אלף כבר עושה את שלו, ואנו רואים זאת בשטח ושומעים את ההתייחסויות החיוביות של החקלאים לאורכה ולרוחבה של ישראל.
"משרד החקלאות וביטחון המזון בראשות השר אבי דיכטר ובראשותי כמנכ"ל, משנה את כיוון הספינה ומוביל תהליך של היפוך מגמה-מייבוא לייצור מקומי, זאת מתוך מחויבות מלאה לביטחון המזון של אזרחי ישראל והרצון לצמצם את התלות בביטחון המזון של מדינות שונות. השמירה על ביטחון המזון של מדינת ישראל תתאפשר רק אם ננקוט מדיניות ארוכת טווח של טיפוח החקלאות כמשאב לאומי, נגדיל את הייצור החקלאי המקומי ונייצר חקלאות על פי יכולת ייצור ולא על פי תכתיבים והגבלות. החזון הוא לאפשר ודאות וכדאיות כלכלית לציבור החקלאים.
"אתגרי אספקת המזון במלחמה חיזקו תפיסה זו והוכיחו כי עלינו לדגול בהיפוך המגמה – עלינו לתעדף תוצרת שמגיעה מחקלאים ישראלים על פני ייבוא התוצרת. בתקופה של שינויים גיאו-פוליטיים תכופים, אין לנו את היכולת לסמוך על אף מדינה מלבד עצמנו, לפיכך חיזוק החקלאות המקומית הוא כורח המציאות.
"דוגמה חיה לכך אנו רואים בענף העגבניות, בו הייצור המקומי ניזוק בשנה האחרונה במלחמה, ולא הגיע לכדי שיקום עדיין. לכך נוספה עצירת הייבוא מטורקיה בשל החרם הצרכני, וכן בתקופה האחרונה נפסק הייבוא מירדן עקב החלטת משרד הבריאות. משמע, מדינת ישראל תלויה כעת בייבוא, כאשר היבואנים לא יכולים להרשות לעצמם להביא תוצרת במחירי הפסד ממדינות זרות, בעיקר מפני שמחירי העגבניות באירופה והשינוע יקרים מאוד. בעיה זו היא תולדה של מדיניות לא נכונה שהנהיגו בעבר במשרד לצד לחצים מאגף התקציבים באוצר והיא הייתה יכולה להיפתר מראש במתן וודאות לחקלאים המקומיים, וודאות שתאפשר להם להגדיל את שטחי הגידול. לטיפול בבעיה יזמנו עתה בעידוד ותמיכה של שר האוצר ושר החקלאות וביטחון המזון תמיכה למגדלי העגבניות הישראליים שיגדילו את היבול. קרי, תמיכה לפי תפוקות.
ברשותך, אבקש שתתייחס למספר נושאים הקשורים למנהלת ההשקעות ומימון פרויקטים:
עגבניות בסתיו – מימון ועידוד גידול באזורים הגבוהים כמו רמת נגב, הגלבוע, צפון רמת הגולן והגליל העליון. אזורים בהם ניתן לגדל עגבניות בסתיו עם השקעה קטנה יחסית.
מימון טכנולוגיה מתקדמת לגידול ירקות ופירות, על מנת לאפשר שיווק סתווי של עגבניות ושאר ירקות ופירות.
אבטחת הכנסה למגדל לטווח ארוך על ידי הממשלה. מגדלים חוששים להשקיע מכיוון שקיים החשש שהיבוא (הטורקי למשל) יפתח שוב מה שיגרום לירידת מחירים ולא ניתן יהיה להחזיר את ההשקעות.
"שר החקלאות וביטחון המזון, ח"כ אבי דיכטר, התווה לי כמנכ"ל ולאנשי המשרד מדיניות מאוד ברורה – המדפים בישראל תמיד יהיו מלאים. מבחינתי הדרך לשם עוברת קודם כל דרך חיזוק החקלאות המקומית, הגדלתה ויצירת ודאות וביטחון לחקלאים המקומיים.
"מנהלת ההשקעות במשרד החקלאות וביטחון המזון עוברת בשנה האחרונה שינויים גדולים ובראש ובראשונה כניסתו של סמנכ"ל בכיר יוסי שטיינברג, שלו ניסיון רב שנים בשירות המדינה, באוצר ובחקלאות והוא מביא עימו בשורה גדולה בשינוי המדיניות – מעבר מתשומות לתפוקות והעובדה שנוהלי התמיכה ייבחנו לפי קריטריונים וניקוד (על פי המדיניות) ולא ינתנו יותר לפי שיטת כל הקודם זוכה, שיטה שהייתה נהוגה במשרד ומבחינתי אין לה מקום במשרד ובחקלאות.
"מתוך אותה תפיסה לפיה החקלאות המקומית מוצבת בראש מעייני המשרד, הנהלת המשרד והעובדים פועלים לקידום נוהל עידוד חקלאים בדרום ובצפון לגדל יותר עגבניות שיניבו תוצרת בחודשים: יולי, אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר עד לכניסת הייבול בחודש נובמבר מהערבה. ברצונינו להגדיל את היצע השטחים החקלאיים לגידול עגבניות מקומיות במעל ל-1,000 דונם נוספים לאלה הקיימים כיום.
"לצערי, משרד החקלאות סובל כל השנים מתקציבים מאוד מוגבלים אך מאידך אנחנו מיצרים כיום מציאות חדשה, מציאות אחרת ופועלים להגדלת המשאבים מחד ועושים סדר ומנתבים תקציבים למקומות שאנחנו מאמינים שהם נכונים יותר לחקלאות המקומית.
"לראייה, המשרד הוציא השנה כמות גדולה של נהלי תמיכה לחקלאות במגוון רחב של תחומים: האצה טכנולוגית, נוהל מיכון, הקצאות עובדים זרים, הקמה ושיפוץ חממות שדרוג לולים, תמיכה ייעודית ברמת הגולן במיזמי פיתוח חקלאיים נוספים".
בנושא היצוא: היצוא הוא גורם לאיכות התוצרת והגדלת כמויות המאפשרות תנודה בין שווקים ומבטיח יצור גדול יותר ואיכות טובה יותר. מאז שאגרסקו חברת היצוא הציבורית נסגרה אין פיתוח שווקים יש רק עיסוק במכירה. אגרקסקו עם כל חסרונותיה הייתה חברה ציבורית עם שותפות ממשלתית שעסקה רבות בפיתוח שווקים. היום רק מוכרים. למשל ארצות הברית, עוסקת ביצוא חיטה מסובסד כמנוף לאבטחת מזון וקשרים בין לאומיים. גם באירופה בספרד והולנד יש תמיכה בחקלאות כמקור הכנסה בפריפריה. מדוע אין חשיבה לחזרה ליצוא ניתמך? זה לא יהיה קל אבל תהיה תמורה לאגרה.
"יצוא נחשב כקטר המוביל התפתחות כלכלית של תחומים רבים, וכך גם בעולם החקלאות. כיום מדינת ישראל מייצאת תוצרת חקלאית טרייה למדינות קרובות ורחוקות, ממדינות אירופה, ארה"ב ועד ליפן וקוריאה, אולם אין ספק שעלינו להחזיר עטרה ליושנה וליצור שווקי ייצוא חזקים ויציבים נוספים, בדומה לאלה שאנו רואים היום בשוק התמרים, האבוקדו וההדרים הישראלי. צריך לזכור שלצד התוצרת החקלאית, אנו מייצאים טכנולוגיה וידע חקלאי שגם הוא חלק מעולם החקלאות הישראלי.
"אחד מהאתגרים הגדולים עמם אנו מתמודדים כאשר אנו באים לבחון ייצוא הוא עניין עלויות הייצור בישראל. העובדה שמשרדי הממשלה לא ראו בעבר בעולם החקלאות ערך לאומי משמעותי ולא עבדו בשיתוף פעולה, גרמה לכך שלא ייחסו משמעות לעלויות התשומות, ובישראל של היום משלמים סכומים מטורפים עבור שכר עבודה של עובד זר, שמגיע לכ-12,000 ₪ בחודש (לא כולל מגורים) ושאלת ה"הפנסיה" לעובד זר מרחפת, מחירי מים מטורפים וגריעת קרקעות מחקלאות לבנייה מבלי לפצות את האינטרס החקלאי הלאומי בקרקע חלופית ותשתיות מים. זאת בניגוד מוחלט למדיניות חקלאית במדינות מהן אנו מייביאים לא פעם תוצרת חקלאית טרייה שם עלות עובד זר היא כ-3,000 ₪ והמים במחיר אפסי.
"סבסוד יצוא באופן ישיר אסור על פי הסכמים ואמנות עליהם חתומה מדינת ישראל. לכן אנו מסייעים ליצוא החקלאי במסגרת נהלי תמיכה שונים המפורסמים מעת לעת, שעיקר מטרתם לסייע ליצואנים להשתלב ולפתח שווקים חדשים. מעבר לכך, אנו פועלים לקבל עבור היצואנים הישראלים הטבות מכס, למול שחקנים אחרים באותם השווקים, במסגרת הסכמי סחר חופשי. כמו כן, בשנים האחרונות הציב המשרד נספחים חקלאים במספר מוקדים מרכזיים, שמטרתם העיקרית לסייע ולפתח תחום חשוב זה ואנו משלבים שיתוף פעולה עם הנספחים הכלכליים של משרד הכלכלה ומקיימים שיתוף פעולה עם מכון היצוא ויחד מקדמים את השתתפותם של יצואנים ישראלים בתערוכות חקלאיות.
קשרי חוץ – בעבר פעלה סינדקו שעבדה יחד עם מש"ב בהדרכה ופרויקטים בין לאומיים. הקשרים עם העולם כולל המתפתח הביא לארץ רעיונות רבים שהשתלבו בחקלאות המקומית בנוסף לקידום יחסים בין לאומיים לישראל. חלק מהתלמידים הפכו שרים ונוצר קאדר גדול של אנשים שנחשפו לישראל בהיבטים חיוביים והפכו לתומכי ישראל. עם חלקם נשמר קשר גם בימים אלה. האם יש מחשבה לחידוש הפעילות הבין לאומית ההדרכתית והמחקרית?
"אגף סחר חוץ ושיתופי פעולה בין-לאומיים במשרד החקלאות וביטחון המזון, בהובלתו של מר יעקב פולג, פועל לחיזוק הקשרים עם העולם ומקדם שיתופי פעולה רבים שמשתלבים בפרויקטים לפיתוח החקלאות. היחידה פועלת גם במדינות רבות בעולם ותורמת רבות ליחסים הבילטרליים של ישראל. בעקבות פעילויות אלו נוצרים קשרים עם חקלאים וקובעי מדיניות במדינות השונות בעולם, שאיתם אנו מקיימים יחסים ענפים ומקדמים את החקלאות הישראלית והמתקדמת.
למרות המלחמה, גם בתקופה האחרונה אנחנו ממשיכים לשמור על קשרי חוץ פורים עם מדינות שונות ולהרחיב את שיתופי הפעולה ואת שיתוף הידע. תוכנית Treat the Wheat היא דוגמה מצוינת. התוכנית, שהחלה טרם המלחמה, מתמקדת באבטחת אספקת החיטה לישראל מול מדינות שונות, כדוגמת אזרבייג'ן, רומניה ומולדובה, בתמורה לשיתוף ידע וטכנולוגיות מצד ישראל.
חומרי הדברה – אין שיתוף פעולה יעיל בין משרד הבריאות למשרד החקלאות בתחום. הנושא רגיש ביותר וחשוב שיבוצע נכון למען החקלאות, למען הבריאות ולמען הסביבה. בארה"ב זה מבוצע על ידי ה EPA, "סוכנות איכות הסביבה" שרבים בעולם עוקבים אחרי אישוריה, ופה בארץ בורחים מאחריות לתנאים המקומיים ולצרכים המקומיים על יד האמרה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", וזה ממש לא נכון. איפה הדעה המקצועית המקומית של החקלאות והבריאות בהתאמה לתנאים המקומיים?
"מאפייני החקלאות בישראל מגבירים את הצורך בשימוש בחומרי הדברה. תנאי האקלים הישראליים חמים יותר, כך שמביאים איתם מזיקים ומחלות רבים יותר, שטחי החקלאות בישראל מצומצמים לעומת מדינות אחרות, כוללים מחזורי גידול מרובים, ובהתאמה גם השימוש בתכשירי הדברה שונה מהשימוש האירופי.
"לצד שימוש בחומרי הדברה כימיים אנחנו פועלים כל העת לעודד שיטות הדברה קולטורליות וביולוגיות במטרה להפחית את השימוש בתכשירי הדברה, כדי לשמור על החקלאות הישראלית מפני מזיקים וגורמי מחלות, כך שנוכל להמשיך לייצר ולספק מזון לכלל התושבים בישראל.
"בסקר שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאחרונה, אנו עדים לירידה משמעותית בכמות החומר הפעיל בחומרי הדברה ששווקו לשימוש בחקלאות, וכן ירידה של 43% בכמות חומרי הדברה בדרגת "רעיל ביותר". גם סקר השאריות של המשרד מראה בשנים האחרונות שימוש מושכל בחומרי הדברה ותוצאות מצויינות של למעלה מ-90% מהתוצרת המקומית עומדת בתקנים לשאריות חומרי הדברה, ותוצרת חקלאית זו מיוצאת לאירופה, ארה"ב, רוסיה, יפן קוריאה והרבה יעדים נוספים בעולם.
"ברשותך אתקן אותך, משרדי החקלאות וביטחון המזון ומשרד הבריאות עובדים כיום בשיתוף פעולה מלא. מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, ואנוכי קיימנו מספר דיונים מקצועיים יחד עם הגורמים המקצועיים במשרדים, חתמנו על הסכם אימוץ הרגולציות האירופאיות והגענו להבנות ושיטת עבודה לפתרון מחלוקות מקצועיות ברמות השונות, תוך שמירה על האינטרסים של החקלאות המקומית.
"במסגרת הדיונים על חוק המזון, הגענו למתווה לגבי אופן קביעת תקני שאריות חומרי הדברה במזון. לפיו, נושא השאריות במוצרים מתוצרת צמחית יכנס לתוך התקנות המשותפות לשני המשרדים. התקנים יקבעו על ידי אימוץ התקינה האירופית. שאר המקרים שאין להם תקן באירופה, יקבעו בוועדה המשותפת של השירותים להגנת הצומת ולביקורת במשרד החקלאות וביטחון המזון ושירות המזון הארצי במשרד הבריאות.
"כוח אדם – בעבר חקלאים עבדו עם עובדים יהודים מקומיים, לאחר מכן עם ערבים ישראליים, בהמשך פלסטינים וכיום עובדים זרים בעיקר תאילנדים וכמה לאומים נוספים. פתרונות אפשריים למצוקת ידים עובדות היא רובוטיקה, פתרונות מכאניים מתקדמים וחקלאות מדייקת.
"לחקלאות בישראל יש ארבעה גורמי ייצור מרכזיים: קרקע, מים, ידיים עובדות והרביעי מחקר ופיתוח וחדשנות טכנולוגית.
"נזקי המלחמה רק הדגישו את הצורך בכוח אדם זמין ומקצועי בחקלאות. הישראלים הם עם נהדר וראינו במלחמה מאות אלפים שהגיעו להתנדב בחקלאות והסיוע שלהם עזר לנו מאוד. אך כשאנחנו צריכים עובדים מיומנים לאורך זמן, אנו רואים שאנו צריכים את הידיים העובדות של העובדים הזרים.
"המשרד מאז כניסתנו הפך את הבעיה להזדמנות. ערב המלחמה עזבו את מדינת ישראל 9,500 עובדים זרים שעבדו בחקלאות ותוך כדי מלחמה הצלחנו להשיב לישראל כ-20,000 עובדים זרים. אני רואה בזה הצלחה גדולה מאוד ואני מתכוון להמשיך בכיוון הזה ולהגדיל ככל שהחקלאים זקוקים כדי לייצר יותר כל עוד הם יכולים ורוצים בכך.
"בתוך כך הגדלנו את מכסת העובדים הזרים לטובת החקלאות מ-30,000 ל-70,000. מדובר במכסה תקדימית שמעולם לא היתה בישראל לטובת החקלאות. בנוסף, חתמנו הסכם בילטרלי עם סרי לנקה להבאת עובדים, ואפשרנו כניסת עובדים זרים באופן פרטי (B2B). אלו מספרים תקדימיים במדינת ישראל! אנחנו הלכה למעשה מבטיחים את המשך הרציפות התפקודית של החקלאות בישראל להרבה מאוד שנים.
"לצד כל אלה, המשרד משקיע משאבים רבים במחקר ופיתוח, בחקלאות מתקדמת ומדייקת וכן גם ברובוטיקה ובפתרונות מיכון מתקדמים הן באמצעות מכון וולקני והן באמצעות קרן המדענית הראשית שלנו, ד"ר מיכל לוי.
"לאחר שנים רבות שלא היה מנהל קבוע למינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני) מונה פרופ' בני חפץ למנהל המכון, ואני מאמין שהמכון בניהולו יביא גם כבוד גדול וגם תוצאות חיוביות שכולנו נרגיש בהן בעתיד."
לסיכום, אני יודע שהנושא מורכב לאחר שנים רבות של הזנחה יש לנווט את הספינה החקלאית לכיוון חדש, בעיקר לאור מה שקרה בעוטף ובצפון שממחיש עד כמה חשוב שתהיה חקלאות חזקה ויציבה גם ביטחונית וגם לביטחון מזון. השאלה היא מה עושים ואם עושים והאם בתקציב המדינה החדש תהיה בשורה חקלאית ונוכחות לצרכים של החקלאות.? או שמע נמשיך בדשדוש הנוכחי?
"החקלאות בישראל עוברת מהפכה של ממש. אנו מובילים בשעה זו בשיתוף גורמי ממשלה נוספים ובמאמץ חסר תקדים את התוכנית הלאומית לביטחון מזון 2050. אנחנו מתסכלים 25 שנים קדימה, דבר שלא היה כאן מעולם. המטרות של התוכנית המקיפה ברורות; לחזק את ייצור התוצרת החקלאית המקומית הטרייה, להפחית את הצורך בהסתמכות ביבוא ולהבטיח אספקת מזון רציפה, איכותית ובמחיר הוגן. חשוב להדגיש ולהבין את גודל השעה – לראשונה בתולדות מדינת ישראל, אנחנו נוקטים בצעד לאומי אסטרטגי עתידי ובצעדים יזומים כדי להגן על אספקת המזון שלנו מפני משברים עתידיים, בין אם אלה שינויי אקלים, מלחמות או הפרעות סחר אזוריות או בינלאומיות. למעשה, אנחנו דואגים לביטחון שלנו, באמצעות המזון".
"התוכנית הלאומית לביטחון מזון 2050 היא תוצר של עבודה מקצועית מאומצת ושיתופי פעולה חוצי משרדי ממשלה וארגונים נוספים. הקמנו שבעה צוותי עבודה מקצועיים שפועלים לטפל בהיבטים המרכזיים של ביטחון מזון. על הצוותים המוכשרים הללו, שהחלו לעבוד בשבועות האחרונים, מוטלת המשימה הלאומית להבטיח את עתידה של החקלאות המקומית, להבטיח ערוצי יבוא מגוונים במוצרים בהם לישראל אין יתרון מובהק, לבחון את תעשיות המזון בישראל, לקדם מחקר, פיתוח וחדשנות, לצמצם בזבוז מזון ולבחון את הרגלי הצריכה שלנו, הישראלים, כדי שהתוכנית תיתפר בדיוק במידות הנכונות, בשיתוף תכנית התזונה של משרד הבריאות לקבוצות הגיל השונות באוכלוסייה."
"אנחנו פועלים ליצירת חקלאות עם הפנים קדימה. נשקם את החקלאות, נחזק אותה ונעזור לה לפרוח מחדש. תקציבים רבים מוזרמים לאזור הן על ידינו והן על ידי מנהלת תקומה. "
למרות שתקציב המדינה הנוכחי היה תקציב קשה ידענו לבצע את ההסטות הנדרשות ולייצר צמיחה בשנת מלחמה שהייתה מאוד קשה לחקלאות ולחקלאים.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולברך את ציבור החקלאים ובני משפחותיהם:
חשוב לי לסיים בנימה אישית ולפנות לחקלאים ובני המשפחות, אנו עומדים בפתחה של שנה עברית חדשה, ומשאירים מאחורינו שנה מלאת התמודדויות ואתגרים קשים מאוד הכוללים איומים ביטחוניים מורכבים ומלחמה מתמשכת. יחד אתכם אני מצפה להשבת החטופים, הכרעה וסיום המלחמה ושיקום החקלאות במדינה. מבקש יחד איתכם להודות לחיילי צה"ל ולכל אנשיי כוחות הביטחון שמחרפים נפשם עבורנו ואני מלא תקווה שנצלח יחד את אתגרי השנה החדשה הבאה עלינו לטובה.
אני מבקש להודות לכם, החקלאים והחקלאיות ובני המשפחות, על ההשקעה, על חירוף הנפש תחת אש, החריצות, והעבודה הקשה בענפי החקלאות השונים, למרות ועל אף המצב הקשה ואי הודאות המתמשכת. אתם משפיעים על החברה הישראלית באופן ישיר, עובדים את האדמה עד לתלם האחרון, ועוזרים לנו להבטיח את ביטחון המזון של אוכלוסיית ישראל ואת רציפות האספקה לתושבים. אנחנו מוקירים את נחישותכם ואת עבודתכם.
עם כניסתה של השנה החדשה, אני מתחייב להמשיך לפעול אתכם ולמענכם ביתר שאת בכדי להמשיך ולפתח את ענפי החקלאות הישראלי.
אני מאחל לכולנו שנה טובה ושקטה, שנת פריון ושיקום, בריאות, שפע והצלחה – שנת חקלאות מתקדמת. שנמשיך לשתף פעולה למען עתיד החקלאות הישראלית.
