תערוכת צילומים שבמרכזה בחורים מעורטלים משער הגולן מוצגת בימים אלה בסקיפטון, אנגליה, 20 שנים אחרי שעלה לאקרנים הסרט "נערות לוח השנה", שתסריטו מבוסס על סיפור שאירע בעיירה הבריטית והיווה השראה לתערוכת הצילומים
מי שיזדמן בחודש הקרוב לעיירה סקיפטון שבמחוז יורקשייר הבריטי יופתע לראות על קירות מרכז התרבות המקומי תערוכת צילומים יוצאת דופן, במרכזה 12 גברים מעורטלים חלקית, שחזותם לא בריטית בעליל. מבט בטקסט שליד כל תמונה יגלה שהבחורים הם ישראלים, מקיבוץ שער הגולן, והם צולמו במקום העבודה שלהם בקיבוץ. התערוכה מגיעה לסקיפטון שנה אחרי שהוצגה בבית גבריאל, ממנו נדדה אל בית ציוני אמריקה, בעיר העברית הראשונה.
יוזמות התערוכה הן אנוכי, מיטל לוי ושותפתי לעשייה רותם קידר, שתינו עובדות בסטודיו egg design בשער הגולן. החלטנו להפוך רעיון של חברה מהקיבוץ להפיק לוח שנה אחר, נועז, גרסה ישראלית ללוח השנה בהשראת הסרט הבריטי המוכר "נערות לוח השנה", בו נשים מבוגרות הצטלמו בעירום מרומז למיזם לוח שנה. בעזרת מכירת הלוח הן אספו כספים לעזור לחברתן שבעלה חלה במחלה ממארת.
במודל הבריטי צולמו נשים, במודל הקיבוצי צולמו… חברי קיבוץ, בני 40 עד 85, במקום העבודה. הפרויקט שלנו נעשה מתוך אהבה לקיבוץ וכבוד רב לאדם העובד ולענפים הקלאסיים. השם שבחרנו הוא "סידור עבודה", הצלם שבחרנו הוא ארז ביטון המוכשר מקיבוץ בית זרע השכן, ובהמשך הצטרף גם אביב לשם מקיבוצנו. בשלב הבא נבחרו הדוגמנים, הענפים, נקבעו ימי צילום, ויצאנו לדרך. היה לנו חשוב שזה יישמר בסוד, כיוון שאנחנו חברה די שמרנית ורצינו להצליח להשלים את הצילומים בלי עיכובים. לצד הצילומים חיברנו טקסט קצר על כל ענף וכל מצולם, על הקיבוץ כללי וסיפור התערוכה בפרט.
חזרה למקום הפשע
בשלב מסוים, אחרי שהתערוכה הוצגה בבית גבריאל, השתעשענו במחשבה ליצור קשר עם אנשי העיירה הבריטית, שהם המקור. אבל איך מגיעים אליהם?
התחלנו חריש אינטרנטי במטרה לאתר היכן התרחשה העלילה, גייסנו חבר, עידן שייק, ובעזרת גוגל מפות חיפשנו מוזיאון שאפשר לפנות אליו ושאולי ייתן לנו עוד פרטים. מצאנו כזה ושלחנו מייל ועוד אחד ועדיין לא קיבלנו תשובה. החלטנו להעלות הילוך ועברנו לטלפון ואחרי שורת שיחות עקרות הגענו לבחורה מקסימה בשם מייגן, לה סיפרנו מי אנחנו, מה זה הדבר המוזר הזה שנקרא קיבוץ, מילאנו טפסים, המון טפסים! והיא עזרה לנו לעלות לוועדה מקומית המתכנסת כל כמה חודשים ודנה באישור תערוכות שיוצגו במוזיאון.
במקביל, נעזרנו במפעל הקיבוץ, "גולן מוצרי פלסטיק", שיעזור לנו בשילוח התערוכה עד העיירה המרוחקת, ועסקנו בתרגום הטקסטים לאנגלית, הדפסת כל החומרים, וצירוף אביזרים וחפצים קלאסיים כמו בגדי עבודה כחולים, כלי אוכל ועבודה, כובע טמבל. לפני כמה חודשים קיבלנו את ההודעה המשמחת על אישור התערוכה, קבענו תאריך להצגתה, שיצא בתזמון מצוין עם אירוע 20 שנים ליציאת הסרט המקורי לאקרנים. בעדינות גם ביררנו אם "נערות לוח השנה" המקוריות יגיעו לאירוע 20 שנים לסרט, שיצא בתיאום מושלם עם אירוע הפתיחה של התערוכה, בהשתתפות המשלחת מהארץ, צוות ההפקה ובני משפחה, ועוזי רינג, המצולם שייצג את הדוגמנים ביחד עם אשתו קרן, שהגיעה לקיבוץ כמתנדבת בריטית לפני 40 שנים.
קיבוצניקים בבגדי שבת
הצבת הצילומים, הטקסטים והחפצים במוזיאון המקומי נעשתה מספר ימים לפני הפתיחה. ככל שהתקרב המועד גבר גם המתח. לא ידענו למה לצפות. בערב הפתיחה עלינו על בגדים רשמיים ומכובדים והגענו בשש בערב לפתיחה של התערוכה שלנו בסקיפטון אנגליה.
המארחים שלנו הכינו שולחן גדול מלא בכל טוב וכוסות יין מלאות וחיכתה לנו הפתעה ענקית: לפתיחה הגיעו תושבי רבים וגם ראש העיר, הצלם המקורי טרי לוגן, וארבע נשים מהסיפור המקורי: אנג'לה נואלס (לשעבר בייקר), טרישה סטיוארט – שהרעיון לעשות לוח שנה היה שלה, אשר את דמותה גילמה הלן מירן הידועה, לינדה לוגן ובריל במפורד שהייתה המצולמת המבוגרת שבחבורה, בת 92.
הערב היה מאוד מרגש. היה להן מידע מועט על ישראל והקיבוץ, הן סיפרו על ההד העולמי שקיבל הסיפור המקומי שלהם שלפני שני עשורים, איך הוטסו לראיונות בכלי תקשורת מרכזיים ואיך מהסיפור שלהן נעשה סרט הוליוודי. ולא פחות חשוב – הקרן שהוקמה לחקר הסרטן בעקבות הסרט גייסה כבר מעל שישה מיליון פאונד למחקר ולתרומה למחלת הסרטן.
לסיכום, היה ערב מעורר השראה, במהלכו ראש העיר נשא נאום מתובל בהרבה הומור בריטי, עוזי שלנו ייצג באנגלית שוטפת עם הרבה הומור גם כן, וטרישה דיברה בשם נשות "לוח השנה" והודתה לנו על החוויה. הנשים שפגשנו כולן פורצות דרך, מצחיקות וקיבלו אותנו בפרגון גדול, ואנחנו ממשיכות לשמור על קשר גם אחרי הערב הזה.
אז אם אתם באזור, התערוכה מציגה ביורקשייר עד 17 ביוני.
