מה יהיה עם עצי הנוי של ארצנו? 

אני קורא לכל מי שחשוב לו הנושא "לשבת סביב שולחן אחד" מתוך מגמה ללבן יחד בעיות ובעיקר פתרונות ! 

בשנים האחרונות קיימת  פעילות רבה של נאמני שמירת העצים ובתוכם כותב שורות אלו, העוסקות בעצי הנוי ובעיקר קבוצות ווטסאפ שעוקבות, מעורבות ונלחמות למען הגנת האילנות בארץ (מתוך אכפתיות ודאגה לנוף הגבוה והירוק). מגמת הפעילות היא לשפר את מצבם של כמה שיותר עצים. 

וכל הפעילות הזו למה היא נצרכת ? 

יודעי דבר טוענים שבשנים האחרונות נכרתים (ומעט מאוד עצים מעותקים) בכל שנה 200 עד 300 אלף עצים, וכל זאת למה? ברור, בגלל הפיתוח והבינוי המואץ בכל רחבי המדינה. סיבות נוספות הם עצים חולים, סיבות בטיחותיות בעצים ועוד.  

אבסורד 1 

מכאן לאבסורד – משבר האקלים כבר כאן, ממשלת ישראל לפני כשנתיים קיבלה החלטה במסגרת תוכנית אסטרטגית לאומית, לעודד רשויות מקומיות לטפל בהצללה וקירור המרחב העירוני באמצעות עצים; לעודד רשויות מקומיות להכין תוכנית אסטרטגית; לשפר מפרטי נטיעת עצים; בתי גידול (תשתיות); מערכות השקיה לעצים ועוד פרמטרים מקצועיים נוספים לשיפור ולקבלת איכויות של צל עצים, במגמה להתמודדות עם איי החום העירוניים וכמענה להשפעות שינויי האקלים באמצעות יתרונותיהם של עצים . 

השנה (2023) הפרויקט (כולל תקצוב) יצא לדרך ומעל 20 רשויות מקומיות משתתפות ועומלות בימים אלו על התוכנית. ובשטח, במרחבי הארץ… – אנו שומעים וקוראים שכורתים במקומות רבים עצים! 

התחושה היא כי אין איזון בין שמירת העצים לפיתוח; אין התייחסות מספיקה למתן עדיפות לשימור והמשך קיום נכסי הטבע – העצים במקרה הזה. 

במשרד החקלאות קיים אגף שמטפל בנושא הרגולציה מכוח פקודת היערות שהמדינה "אימצה" מתקופת המנדט הבריטי (1926) וחוקים ותקנות שנקבעו במרוצת השנים. יתכן שכאן מקור הבעיה. לדוגמא – אין מספיק אכיפה על קבלנים, יזמים, רשויות שפוגעות בעצים. אין מספיק הרתעה כנגד הפוגעים שלא מקיימים את החוקים והתקנות. מעט מאוד מקרים מובאים לבתי המשפט וכמות הקנסות שנגבות היא קטנה (כל זה ללא ידיעות מדויקות אלא ציון מגמות, ככל הידוע לי). 

עצים רבים נפגעים ומתים בגלל גיזומים לא מקצועיים (גרדומים), אי שמירה על נהלי "עבודה בקרבת עצים" בעת עבודות פיתוח בקרבת עצים, עצים שנכרתים בגלל הטענה כי "העץ מסוכן" בלי שמוצה עד תום הליך הבדיקה, דבר שמהווה פגיעה עד לתמותת חלק מהאילנות בפרויקטים וברשויות – וכאמור כל זה בניגוד לחוק ! 

אבסורד 2 

בשל הכריתות הרבות בארץ קמו להם התארגנויות של תושבים לבטל או להקטין את העצים המיועדים לכריתה ואציין כמה: מטע הזיתים ליד אילניה (סג'רה), חורשת אקליפטוסים בכניסה לרמלה, עצים באזור ירושלים ועוד עצים במקומות רבים בארץ. בדרך כלל, פעילי העצים מנצלים את אפשרות ההתנגדות דרך הליך הערר, שהוא חלק מנהלי שקיפות המידע לציבור לפני כניסת רישיון הכריתה לפועל. 

אבסורד נוסף – למרות "משבר האקלים" שאנו כבר בתוכו, במדינת ישראל קימת יחידת אכיפה של החוק אך היא מונה מספר מאוד מצומצם של אנשים המבצעים את התפקיד החשוב הזה. 

גם מימוש "שווי פיצוי נופי" לאחר כריתות העצים, שבהם מחויב היזם או הקבלן לממש את ההשבה הנופית, באמצעות נטיעת עצים חדשים בפרויקט המדובר או בסביבתו – לא מתקיים בחלק גדול (?) מהפרויקטים שקיבלו רישיון כריתה. אין דיווח שנתי לציבור מה קורה עם "שווי הפיצוי הנופי "כמה והיכן עצים נטעו, מי מפקח על נטיעות אלו ובעיקר מי מחויב לתחזק אותם ולמשך כמה זמן ? 

תופעה דומה קיימת גם במקרה שבהם אושרו העתקות עצים. 

לאור ריבוי הכריתות, המודעות הציבורית ההולכת וגדלה, הצורך לשפר ולשמר עצים והגדלת האיזון בין "הפיתוח לשימור" בעידן שאנו חיים (פחות עצים לא ישפרו את משבר האקלים) – אני קורא לכל מי שחשוב לו הנושא החל משר החקלאות דרך מנכ"ל המשרד, המנהלים האחראים על התחום במשרד החקלאות, נאמני עצים, אדריכלי נוף ועוד "לשבת סביב שולחן אחד" מתוך מגמה ללבן יחד בעיות ובעיקר פתרונות ! 

החלטת הממשלה על הצללה באמצעות עצים היא היסטורית במדינה כמו שלנו אבל הפערים וחיי היום יום דורשים יצירתיות מחודשת, ויהיה חיובי וערכי מאוד אם כאמור צמרת משרד החקלאות תוביל מהלך למען ההווה שלנו, ובעיקר למען העתיד, הצל והירוק בישראל! 

* הכותב היה מנהל מחלקת גינון בעירית אשקלון וכיום יערן עירוני וגוזם מומחה.