מה מתרחש בכביש 395? 

אחד הכבישים היפים בישראל, כביש 395, הפך לסיוט עבור תושבי מטה יהודה, בשל קטע צר שאורכו 1,100 מ' שגורם פעם אחר פעם לפקקים שנמשכים שעה עד שעתיים * הכביש אסור לנהיגת כלי רכב גדולים, אך רבים מתעלמים מהשילוט וחלקם אחרי שנכנסו לכביש כבר אינם יכולים לחזור חזרה וכך נותר הפקק 

כביש 395 בהרי ירושלים נחשב לאחד הכבישים היפים בישראל, ממש דרך אמאלפי של המזרח התיכון. הכביש מקשר בין מחלף שמשון בכביש 38 לבין כביש 386 בצומת כרם, מדרום לשכונת עין כרם בירושלים. הדרך מתחילה בשוליים המערביים של הרי ירושלים, בגובה 260 מטר מעל גובה פני הים – מגיעה לשיא של 760 מטר באזור הר הטייסים - רמת רזיאל, ומסתיימת בגובה 550 מטר במעגל התנועה של צומת כרם.  

אבל בכול הנוגע לדרכים המפותלות של הכביש, מסתבר שאליה וקוץ בה. תלונות של תושבים ועוברי אורח על כביש צפוף דו סטרי ובעייתי, בעיקר בקטע שאורכו 1,100 מטרים (נחל רזיאל). הכביש מתאים למעבר של מכונית פרטיות בלבד, ולנהג שאינו מבוהל שיכול לעבור בשלווה רכב שמגיע לפניו בכביש הצר. אבל רכב כבד ורחב הופך את הצפיפות של קטע הכביש לבעייתית במיוחד ויכול לגרום לפקק תנועה של שעות רבות ואפילו לסכנת חיים. הערוץ בו עובר הכביש תלול ואי אפשר להרחיבו, אבל פתרונות כמו שילוט ברור ונכון יותר וגם יותר אופציות לפניית פרסה עבור רכבים שלא מורשים לעבור בכביש הצר – בהחלט יכולים לעזור.  

מה קורה בכביש שמפריע לאיכות חיי התושבים ועלול לסכן את חייהם? 

בכביש 395 קיים קטע כביש צר בין שתי גבעות שלמרות שנראה חד סטרי, הוא בעצם דו סטרי, עם תנאי ראות לקויים וסכנות שאורבות בכל מקום. תושבים ונהגים מספרים שבקטע הקצר בכביש 395, הנמצא קצת לפני מושב רמת רזיאל והר הטייסים – ישנו מעבר צר מאד שנחצב בין שתי גבעות שם יכול לעבור רק רכב פרטי. מעבר צר זה מתאים למכונית פרטית וחצי, לכן גורם לחרדה רבה שכן הוא דרך דו סטרית. וכך מוצאים עצמם נהגים עוברים אותו בחשש רב, משום שברוב המקרים יגיח מן הכיוון השני רכב שעלול להתנגש בזה שמולו.  

בנוסף לכך, תושבים מדווחים כי משאיות, אוטובוסים ורכבים גדולים וגבוהים נכנסים פעמים רבות לדרך, למרות שילוט המורה כי יש איסור כניסה לרכבים שמשקלם עד 4 טון ומעלה. רכבים שאינם מורשים להיכנס נכנסים בכול זאת (לעיתים בגלל שילוט לוקה בחסר) ובכך חוסמים את הדרך וגורמים פקקי תנועה ענקיים שיכולים להמשך כשעה וחצי ואף יותר בתוך המעבר הצר – עד שכלי הרכב מחולץ מהכביש.  

נציגים מקיבוץ צובה, גבעת יערים, רמת רזיאל וכסלון פנו בשנת 2021 לרשויות, במכתב ששלחו אל עומר בר-לב, השר לביטחון הפנים דאז, אל גב' מרב מיכאלי, שרת התחבורה דאז, מר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל וניב ויזל, ראש המועצה האזורית מטה יהודה.  

במכתב סיפרו הנציגים, כי הם סובלים ומודאגים מקטע צר שבכביש 395 הנחסם לעיתים תכופות. הנציגים הסבירו כי מדובר בקטע שאורכו קצת למעלה מ-1,100 מ', בתוואי ערוץ נחל רזיאל בין יער 'יהדות תימן' במערב ועד לסיומו בצד המזרחי, שם הוא מתרחב. קטע זה הוא אומנם דו כיווני, אך רוחבו אינו מתאים לכלי רכב מעל 4 טון, שאינם יכולים לחלוף שם זה על פני זה מפאת רוחבם והכניסה לשם אסורה עליהם. 

סכנת נפשות 

הנציגים מנו בפני הרשויות את הבעיות העיקריות בקטע הכביש הצר: "רכבים כבדים מפרים את האיסור מקטע הדרך הצר של כביש 395 האסור לנסיעת כלי רכב כבדים. למרות האיסור, רכבים כבדים רבים נוסעים בכביש מדי יום! בין הכניסה לציר הצר מכיוון מערב עד לפתיחת הקטע הצר, על פני כ-2 ק"מ ישנם ארבעה תמרורים האוסרים כניסת רכב שמשקלו 4 טון ומעלה. כך גם מכיוון מזרח בין מעגל התנועה שלמרגלות רמת-רזיאל ועד הכניסה המזרחית לקטע הצר. השילוט לקוי וההרתעה לא קיימת. מכיוון רמת רזיאל מערבה השילוט מוצב במיקום, שגם אם נהג זיהה את האיסור באיחור ורוצה לשוב על עקבותיו, זה בלתי אפשרי. נהגי ההובלות שרואים את השילוט, לא משערים את אשר צפוי בהמשך המסלול. 

בנוסף לכך נכתב כי "כאשר שני כלי רכב כבדים (משאיות, אוטובוסים) הנוסעים בכיוונים מנוגדים נקלעים לקטע הצר, נוצרת חסימה מלאה לשני כיווני הנסיעה. חולפות שעות ארוכות ומורטות עצבים עד לשחרור הפקק שנוצר עקב כך. לצערנו, זה קורה בתכיפות הולכת וגוברת." 

אחת הסיבות לפקקים ולסכנה הנוצרת בכביש הצר לדברי התושבים היא ייחודיות הכביש וחוסר מודעות למקטע הדרך הזה, שנחשב ייחודי בארץ. נהגים רבים המגיעים אליו לראשונה, מניחים שמדובר במקטע חד סטרי ונוהגים בו באופן שאינו מותאם לזהירות הנדרשת. היעדר שילוט ההולם את המצב הייחודי הינו בעייתי ביותר. 

"בעיה נוספת נוגעת לכך שכביש 395 משמש כגיבוי לכביש 1," ציינו הנציגים. "בעת בעיה בכביש 1, בקטע שבין שער הגיא לשואבה, חלק ניכר מן התנועה מנותב ל-כביש 395, בין אם על ידי כוחות המשטרה, ובין אם על ידי ווייז. יש לציין שתוכנת ווייז אינה מאפשרת הגדרת רכב של 4 טון ומעלה והנהגים מתייחסים אליה, כאילו המלצותיה הן מטעם הרשויות וגוברות על תמרורי האיסור להיכנס לקטע." 

בפנייה של הנציגים נכתב כי "הכביש מהווה מלכודת פוטנציאלית – בזמן שריפה גדולה, כפי שחוו לאחרונה (ב-2120.2.03 ). יש צורך בנתיבי מילוט לאוכלוסייה, ומבלי שזה יעכב את הגעת כוחות הכיבוי וההצלה.  

"אין צורך בדמיון מפותח לשער מה היה קורה אילו הקטע היה פקוק בזמן שהשריפה מתפשטת לשם," מסבירים הנציגים, "מאות אנשים היו נלכדים ללא מוצא בקטע זה. מקומם אותנו התושבים, שהאזהרות אינן מאירות עיניים, שהחוק כמעט ולא נאכף, ושאנו משלמים את המחיר. אנו חוששים ומתריעים מראש מפני היום שבו חס וחלילה המחדל יעלה בדמים, או בעיכוב קריטי של יולדת או חולים קשים בדרכם לבית החולים." 

אז מה הפתרון?  

לדברי הנציגים יש כמה פתרונות אפשריים: "ברור לנו שהרחבת הקטע הצר אינה עומדת על הפרק מטעמים של שימור הנוף. לכל היותר ניתן, מבלי לפגוע בשוליים הסלעיים, ליצור מפרץ אחד או שניים שבהם תתאפשר חליפה של שני כלי רכב רחבים (בד"כ כבדים) זה על פני זה. הפתרון היעיל ביותר בשלב זה הוא למנוע כניסת כלי רכב כבדים לקטע הצר." 

התושבים הציגו מול הרשויות רעיונות להגברת המודעות, ההתראה וההרתעה, המניעה והאכיפה: "אנו מאמינים כי שילוב שלהם יקטין את מימדי המפגע. הם הציעו שילוט עקבי, מרתיע ומאיר עיניים בטענה כי השילוט הקיים הינו 'תמים' ביחס לסיטואציה אליה הנהגים נקלעים ונהגים שאינם מכירים את הקטע הצר אינם משערים את אשר צפוי להם. 

"יש צורך בעדכון ושיפור השילוט המקדים, הרחק מהקטע הצר, ואזכורים חוזרים ונשנים. על השילוט להבהיר לנהגים שלקראתם קטע צר במיוחד, דו-סטרי, בו הם עלולים להיתקע למשך שעות." 

נציגי התושבים הציעו שיפור השילוט הקיים. לדוגמה: השלט הגדול הסמוך למעגל התנועה שמתחת רמת-רזיאל מזהיר, כי המעבר לאשתאול אסור לרכב כבד. ספק אם נהגי הרכב שקוראים את השלט יודעים היכן נמצאת אשתאול, או מעוניינים להגיע אליה. לפיכך הם אינם מבינים שהשלט רלוונטי עבורם." 

מה צריך שיופיע בשילוט? 

"יש לשנות את השילוט, למשל: "קטע הדרך לכיוון תל-אביב/בית שמש אסור לרכב מעל 4 טון". גם אפשור חזרה לאחור, יצירת מעגל תנועה או הרחבת הכביש לפני הכניסות לקטע הצר בשני קצותיו, ושילוט המזהיר שזוהי הנקודה האחרונה בה הם יכולים לסוב על עקבותיהם. כמובן יש לבטל קטע מקו ההפרדה הרצוף ולהחליפו בקו מקווקו. 

"צריך שתהיה אכיפה ע"י מצלמות לאכיפת הגבלת משקל כלי הרכב. אכיפה מתבצעת בקטע באקראי על ידי שוטרים בעלי הסמכה לתנועה. אנו מודעים למגבלת כוח האדם שהמשטרה יכולה להקדיש למטרה זו. על כן יש לבצע אכיפה רציפה ואוטומטית. 

"בדומה למערכת 'עין הנץ', המזהה כלי רכב מבוקשים על פי מספרים שהוזנו, ניתן לצלם את כלי הרכב הנכנסים לקטע הצר ולהעביר את הנתונים לבדיקה במאגר הרכב הכללי. שם לכל כלי רכב ישנו שדה שמציין את המשקל שלו. ברגע שזוהה רכב כבד שצולם בקטע האסור יישלח דוח לבעלי הרכב, בדומה לדוח ממצלמות לאכיפת מהירות הנסיעה. כך, באמצעות אכיפה רציפה ואוטומטית ניתן יהיה לסלק את המפגע של כניסת כלי רכב שעלולים לחסום ולפקוק את הנתיב.  

כדאי גם לבצע הכוונת תנועה בעת תקלות בכביש 1. הצבה שגרתית של הכוונת תנועה בכניסות למקטע בכל אירוע חסימה של כביש 1." 

"לא התייחסו אלינו" 

פרופ' אמיר אלעמי, המתגורר ברמת רזיאל, מסביר על תנאי הכביש ועל המאבק שלו ושל התושבים להפוך את הכביש לבטוח יותר, עבור כולם: "העניין הזה מטריד את כל התושבים ברמת רזיאל וגם בישובים הסמוכים. אני נפגש עם תושבים בכל מיני נסיבות, דיברתי עם מתנדבים ממושב גבעת יערים, וזה מציק להם כמו שזה מציק לנו. אני מכיר את הרבה תושבים בסביבה שהחליטו לפנות לגורמים שבמכתב כדי לנסות לקבל פתרון לבעיה. צריך להבין שהכביש יכול להיות מלכודת מוות במקרים כמו בשריפה או במצבים מסכני חיים. מדובר על כביש המכיל עשרות ומאות מכוניות ביום, ואם יש פקק בקטע האמור, אם התנועה תקועה זה יהיה אסון בסדר גודל לא יתואר! הכביש צריך להיות פנוי, אבל הוא פקוק ברמה יומיומית. בעלי כלי רכב כבדים ורכבים כבדים לא יודעים שהם לא אמורים לעבור שם. אין כמעט תמרורים ושלטים שמורים על האיסור, אלא רק ארבעה שלטים מכול כיוון שאינן מסבירים בצורה ברורה את האיסור."  

כמה שלטים בקטעים שונים בכביש אינם מספיקים? 

אלעמי: "אין שילוט מאיר עיניים שמתריע על המעבר הצר בצורה ברורה. יש כמה מקומות בכביש שרכב כבד יכול לעשות פרסה ולחזור כדי לא להכנס לקטע הצר. אבל צריך לשלט  את הדרך בצורה שבה אפשר להתחרט ולחזור מבלי להכנס ולחסום את התנועה. כך נהגים של מכוניות כבדות יכולים לחזור מבלי לעבור על חוקי התנועה. ליד יער יהדות תימן יש שלט גדול צהוב שמסביר כי אין מעבר למכונית מעל 4 טון. אבל אם פספסת את השלט, יש שלט נוסף, גם שם אפשר לעשות רוורס לתוך החורשה ולהסתובב ומשאיות יכולות לעשות זאת.  

"מכיוון מערב למזרח יש 4 פעמים 'אין כניסה לארבע טון', אבל אנשים שרואים שיש פקק בכביש 1 בין שואבה לשורש, אז הם נוסעים לכביש 395 בלי לחשוב פעמיים. הם נוסעים דרך כביש 395 וגורמים לפקק. הוויז לוקח אותם לשם. ניסינו לארגן עצומה לוויז עם עצומה כדי שוויז יכניסו הגדרה של מקום מבלי כניסה ל-4 טון. וויז לא ממש התייחסו לפניות שלנו," מספר אלעמי.  

"אל הכביש נכנסים נהגי משאית שמובילים כל מיני משאות וסחורות, ומי שעברית זה לא שפת האם שלו ומגיע למעגל תנועה למושב כסלון ומגילת האש, לא תמיד יבין מה אומר השלט. במעגל כתוב ש'אין כניסה לרכב מעל 4 טון לאשתאול'. אני מניח שאנשים שלא מכירים את ההיסטוריה של התנ"ך ולא יודעים איפה זה אשתאול, לכן השלט הזה לא יעיל כל כך. מרבית נהגי המשאיות לא שמעו על אשתאול ולא יודעים מה זה. אם היה כתוב 'אין מעבר לכיוון תל אביב' או 'אין מעבר לכיוון בית שמש' – אולי זה היה מסיט אותם ומחזיר אותם לאחור.  

"לאחר מכן, ובאף אחת מהפעמים הבאות שיתקלו בשלטים האלה – גם הצדיקים הגדולים ביותר לא יוכלו לעשות אחורה פנה. מכאן והלאה יש מגינים ממתכת על הכביש כך שאין סיכוי לחזור ואין אופציה לחזור. ברגע שהם חלפו את האזור של כסלון ממערב, אין למעשה מקום לחזור. אני נתקעתי בפקקים של שעתיים ויותר משום שכאשר מגיע רכב פרטי מול רכב פרטי אפשר לרדת לשוליים, ואיכשהו לעבור, אבל אם מגיעים שני רכבים כבדים או אוטובוס ורכב רגיל אל תוך הקטע הצר שנמצא בכביש – אפשר לשבת, להתרווח ולקרוא עיתון שעה ושעתיים עד שהמשטרה תפלס דרך לרכב הכבד כדי שיצליח לצאת משם".  

מהן הסכנות ברגעים של חסימת הכביש הצר?  

"אם יולדת תמימה רצתה להגיע להדסה ללדת היא יכולה להיתקע שם שעתיים, הרי העובר לא שמע על הפקק הזה. אם מישהו צריך טיפול רפואי דחוף הוא גם עלול להיתקע. צריך לזכור שבבית שמש אין בית חולים. בשריפה שקורית באזור – וידוע שהאזור כבר חווה לא מעט שריפות – אנשים ילכדו בכביש הצר ויכנסו למלכודת מוות. אין לאן לברוח משם.  

"בנוסף לכך, צריך לפנות מקום למשאיות כיבוי, נכון? הן לא יוכלו לעבור. מה יקרה אם יהיה פקק בדיוק שהשריפה סוגרת עלינו? בזמן שריפה אין נתיבי מילוט אלטרנטיביים. אין דרך מילוט אחרת ופקק אומר חסימה של ציר מרכזי של משאיות כיבוי, אמבולנסים, משטרה וכולי. בדרך ליד מגילת האש ויהדות תימן – אפשר לסלול ולמלא כמה מהמורות בכורכר ומצע דחוס ורכב רגיל יוכל לעבור שם. כל מה שאנחנו רוצים זה שיהיה שילוט בולט ומאיר עיניים ושיהיו אופציות ל"אחורה פנה" עבור מי שרוצה לחזור ולא להיות עבריין." 

כמה זמן נמשך המאבק? 

"זה לא מאבק מתמשך, כי יש הרבה על מה להילחם כאן. אבל באוקטובר 2021 פנינו לשר לביטחון פנים וקיבלנו תשובה אוטומטית שהמייל שלנו התקבל. לא הייתה שום התייחסות ולא עשו עם זה שוב דבר. שלחנו לשרת התחבורה מירב מיכאלי בקשות לשפר את תנאי הכביש, אבל היא הייתה עסוקה בלווסת את הטמפרטורה ברכבת הקלה. גם ממנה קיבלנו תשובה אוטומטית. כתבנו לראש המועצה של הרי יהודה מועצה שיכולה ללחוץ שיעזרו לנו בעניין זה  – אבל הם לא יכלו לעשות כלום, חוץ מלנסות לפנות גם הם לרשויות. פנינו למנכ"ל נתיבי ישראל, וקיבלנו תשובה שהם בדקו את התמרורים והכול בסדר. זה שאי אפשר לחזור ולמנוע את הפקק זה מבחינתם בסדר. אמרנו להם: מי שמע על אשתאול? תכתבו בשפה שמבינים. צריך לארגן את התנועה בצורה שתוכל לזרום."  

כמו כן ניסו לפנות אלפי אנשים אל חברת ווייז בשנת 2019, כדי להכניס אופציה של איסור על כניסת רכב מעל 4 טון לכבישים כמו 395, אך לדברי פרופ' אלעמי הפנייה לא נענתה: "מסתבר שמכל העולם פנו אליהם להכניס הגדרת משקל מעל 4 טון, כדי שלא יציעו כביש כזה כאופציה לנהגי רכבים כבדים. הפנייה לא נענתה עד היום."  

כביש המוות 

מלבד פרופסור אלעמי, פנו לעיתון כמה תושבים בנושא והסבירו: "יש אנשים שנוהגים ברכבים כבדים לשם עבודה או הובלת מטענים והוויז לא מתריע אותם על איסור כניסה לכביש 395. אז הם נכנסים לכביש 395 וחוסמים את התנועה, שלא נדבר על הסכנה של העניין. לדעתי מדובר יותר בתרבות נהיגה גרועה מאשר בעיה בכביש," מספר תושב מטה יהודה, שנוסע בכול יום לעבודתו בהרטוב דרך כביש 395.  "כמו כן, במקרים של שריפה, מה שקורה לא מעט באזור – עלולים הנהגים להיתקע בכביש הצר שיסגור עליהם מכל כיוון ללא יכולת להימלט מהוואדי והעצים שעולים באש," הוסיף. 

תושבת נוספת מספרת ל"קו למושב": "התלוננו ופנינו לרשויות בנוגע לבעיות בכביש כמו כביש צר ומסוכן, שחסר בו שילוט גדול, מואר ובולט או מעצור פיזי שימנע כניסת רכבים גדולים לכביש הצר – מה שגורם לפקקים של שעות עד חילוץ המשאית, האוטובוס, או הרכב הגדול שנתקע במעבר הצר. הקטע נקרא פעם 'כביש המוות'. בדקו את התאונות בכבישי מטה יהודה – כביש 395 הוא אל הכי מסוכן במועצה, למעשה הוא הכביש הבטוח מבחינת תאונות – לא היו מקרי מוות בגלל הפחד של הנהגים שישר מאיטים בכניסה לכביש. קוראים לכביש 'ציר צר' וכל פעם שיש פקק מעבירים דיווח מתי הפקק משתחרר, האם לצאת או לנסוע מסביב."  

על פי נתוני עמותת "אור ירוק" בכביש 395, קילומטר 1-18 (צומת אשתאול-  צומת הסטף) אירעו בעשור האחרון (מספטמבר 2011 עד ספטמבר 2021) 91 תאונות דרכים, בהן נפגעו 192 בני אדם, מהם 11 נפצעו באורח קשה. כלומר, לא מדובר בכביש קטלני אלא בכביש שפוגע קשות באיכות חיי התושבים, בעיקר תושבי המושבים, הקיבוצים והישובים באזור. 

ממועצה אזורית מטה יהודה נמסר בתגובה: "מדובר בכביש של חברת נתיבי ישראל והנושא מוכר היטב למועצה, שלא פעם פנתה והתריעה בפני הגורמים הרלוונטיים על הסכנות הקיימות בו והצורך בהגברת האכיפה והתמרור במקום. המועצה מצטרפת לקולות התושבים ותמשיך לפעול מול חברת נתיבי ישראל ומשטרת ישראל."  

מנתיבי ישראל לא נמסרה תגובה עד סגירת הגיליון.