יבול שיא
הרפת והחלב
צבי אלון 1 1

מה נאחל לחקלאי ישראל לקראת השנה החדשה?

3 דק' קריאה

שיתוף:

פשוט ! תכלה שנה וקללותיה ו…שתוקם ועדת חקירה ממלכתית לעניין יבוא השום!

כמעט 60 שנה חלפו מאז הייתה לי הזכות, בתפקידיי השונים, לקדם, לפתח ולשמור על חקלאות ישראל. סקטור עם חקלאים מקצוענים, המהווה מופת לעולם, לא רק ביצור יעיל ומגוון של פירות וירקות איכותיים, אלא גם מדובר בציבור מגדלים הממלאים משימות לאומיות וביטחוניות לצד עבודת האדמה. משימות שאיש מחקלאי העולם כלל לא חולם לקחת אותן על עצמו: לגדל ירקות ברמת נגב על גבול מדבר סיני, להיאחז בהרי הטרשים מול מוצבי החיזבאללה, לקיים קהילות יצרניות מרוחקות על כביש הערבה, בבקעת הירדן, בעוטף עזה ובמרומי הגולן.

לגאוותנו, על אף נסיבות אלה, ענפי הפירות והירקות מתאפיינים זה שנים, במדדי יעילות אגרוטכניים מרשימים עד כדי כך, שמנתוני ה-OECD (ארגון המדינות המפותחות) עולה שוב ושוב העובדה, שהמחירים לצרכן של פירות וירקות בישראל, הם הקטגוריה היחידה בה ישראל זולה יותר לעומת ממוצע הארצות החברות!

אלו חקלאים הפועלים במדינה החסרה מים וקרקע, עם שכנים שטופי מחלות ומזיקים סביב.

למרות כל זאת חוו מגדלי ישראל השנה תסכולים והכפשות שלא ידענו מעולם!

עשרות שנים לא קיימה הממשלה דיון רציני על מדיניותה החקלאית, והנה לפתע במהלך חפוז, נמהר ומופקר אימצה הממשלה, לדאבון לב, את תוכניתו ההרסנית של אגף התקציבים במשרד האוצר. תוכנית בה עיקר אספקת הפירות והירקות תתבסס על יבוא, במקום על פיתוח והרחבת היצור המקומי של מגדלי ישראל.

הפכו ב"אבחת חרב" את מגדלי הפירות והירקות בישראל לחקלאים היחידים בעולם החשופים טוטאלית ליבוא פרוע, מסובסד עד צוואר, המתבקשים לרדת ברמת חייהם לרמתם של חקלאי המדינות המתפתחות!

האוכלוסייה בישראל גדלה בהתמדה זמן רב לפני מינויו של ליברמן לשר האוצר. עובדה מבורכת, בגינה הרחבנו את שטחי המזרע, התייעלנו ואף היינו שותפים לניהול מדיניות יבוא אחראית ושקולה.

עתה נראה שידם של "חומדי היבוא רודפי הבצע" גברה בירושלים על ערכי ההתיישבות, הציונות ועבודת האדמה, הן של איכרי מושבות הגליל והשומרון והן של חברי המושבים והקיבוצים הפזורים רובם באזורי עדיפות לאומית.

לכן מלאה שוב התקשורת בשקרים על המגדלים שאוחזים בצוואר הצרכן "ומונעים פרי וירק מפי עוללים". הצטרף אליה גם מנכ"ל משרד הכלכלה ד"ר מלכה שחתם על דוח מופרך בעניין "פערי התיווך", דוח הקובע שלכיסו של החקלאי מגיעות 65 א"ג מכל שקל 1 שמשלם הצרכן, בעוד שגם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפריכים זאת.

המסמך המביש הזה נועד להציג את המגדלים "כערפדי הצרכן", להסיר מהם את ההגנה מבלי להבטיח את קיומם. "היבוא הוא המלך".

כל זאת במקום לנהוג באחריות, לזהות כשלים נקודתיים ולבחון אלו מיני פירות וירקות חסרים ולטפל בהם בלבד! אבל שכשהמניע לרפורמה הוא "תאוות הבצע" של היבואנים והמשווקים – אין לכך גבולות!

איזה בצע? הרי לכם "יבוא השום כמשל"!

עם פרוץ הקורונה פסק יבוא השום מסין והיה חשש לעלייה דרמטית במחיר, שכן היבוא משלים חצי מצריכת השום בישראל. אבל מגדלי ישראל בראשות איתן אביבי מעין חרוד, יו"ר שולחן שום במועצת הצמחים, החליטו "לא לנצל הזדמנות" ולהמשיך ולשווק את השום הישראלי במחירים הוגנים וסבירים. כך נוהגים בני אדם!

איך השיבו להם כגמולם ראשי האוצר והחקלאות? – "ברפורמה" – שביטלה לאלתר את ההגנה המכסית עליהם, בבחינת – שיתמודדו מול הוצאות היצור של החקלאי הסיני. דהיינו או שירדו לרמת החיים של המגדל הסיני או ש… יבואו לעבוד במזגן של אגף התקציבים במשרד האוצר.

למה ועדת חקירה ממלכתית? בהזדמנות זו שתחקור ותמצא אפוא הכסף ותבדוק מי נהנה מסכומי העתק הגנוזים ביבוא השום. למה העוסקים ביבוא שודדים את הצרכן??? הנתונים ממש פשוטים:

עלות השום המיובא מסין כולל המכס (לפני ביטולו) כ- 13 ₪ לק"ג.

הצרכן הישראלי שילם בשנים האחרונות בממוצע כ- 38 ₪ לק"ג!!

דהיינו נותר במערכות השיווק לכיסוי הוצאות ולרווח, עודף של כ- 25 ₪ לכל ק"ג!!, עודף המצטבר מדי שנה ללא פחות מ- 175 מיליון ₪ מיבוא של "פקקטע" 7,000 טון שום!

ראוי שהועדה תבחן את "הוצאות שיווק השום", שדרך אגב, מגיע באריזה סופית לצרכן. שתבחן כמה נותר בכיסיהם התופחים של המשווקים? ומעל לכל – למה הרגו את מגדלי ישראל על ידי ביטול ההגנה המכסית בשעה שהשום שלהם נמכר לצרכן ב- 22-24 ₪ לק"ג והשום המיובא ב- 38 ₪ לק"ג!?

סוף דבר,

עברנו שנה מטלטלת הן בשל "הלבנת פנים" שעשו שרי החקלאות והאוצר לחקלאי ישראל והן בשל "רפורמה קיצונית" שסופה מי ישורנה. אלו חוויות שאיש מחקלאי תבל לא חווה מעולם!!!הגיעה השעה להפסיק את מדיניות "הכה במגדלי ישראל והצל את הכלכלה", ויפה שעה אחת קודם. לו תכלול השנה הבאה עלינו לטובה את השעה הזאת.

לכן, בפתח השנה הבאה עלינו לטובה נאחל לעצמנו באופן הכי מעשי:

"תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה!

שנה טובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן