מזיקים ומחלות בעצי זית

שה"מ מוציא לאור מעת לעת חוברות הדרכה בגידולים השונים ולעתים יותר רחוקות רואים אור גם ספרי הדרכה.

מעניין ההבדל בין חוברת לספר. לפי האקדמיה ללשון העברית ולפי ויקיפדיה, חוברת היא ספר דק עם מספר מועט של דפים. לפי הגדרת אונסק"ו ספר הוא "פרסום לא מחייב בעל 49 עמודים או יותר". שירות הדואר של ארה"ב מגדיר ספר כ"פרסום כרוך בעל 24 עמודים או יותר, לפחות 22 מהם מודפסים ומכילים חומר קריאה ראשי, עם פרסום מוגבל".

לעתים, כמו שקרה למשל עם הספר הקודם שביקורת עליו פורסמה במדור זה לפני כחודשיים (גיליון אוגוסט), הספר מתחיל כחוברת אך עם הצטברות החומר המקצועי שראוי לפרסום הוא אכן הופך לספר ולעתים גם לספר עב כרס.

הספר הנוכחי (בכריכתו הרכה הוא נראה יותר כחוברת), שהוא נשוא ביקורתי, הוגדר מראש כספר על ידי הכותבים והוא נכלל ברשימה ארוכה של ספרים וחוברות ששה"מ אכן הוציא לאור בשנים האחרונות ביוזמתו הברוכה של סגן מנהל שה"מ לשעבר, ד"ר שמוליק גרוס.

הספר קרוי: "מזיקים ומחלות בעצי זית", אך בסופו הוא גם מתייחס לפגעים נוספים – כמו צמחים טפיליים ופגעים שאינם מצויים בארץ, ומשום כך ראוי היה לקרוא לו: "פגעי הזית", וכך אף להוסיף תחומים שלא מופיעים בו כגון: הדברת עשבייה.

לכתיבתו של הספר חברו ארבעה מדריכי שה"מ בעבר ובהווה עם התייחסות חשובה ומקצועית למדריך שהספר מוקדש להנצחתו: ד"ר פתחי עבד אלהדי ז"ל, שהלך לעולמו בטרם עת, ואשר בהשראת עזבונו הגדול, הכולל תמונות רבות, נוסף נדבך חשוב להוצאת ספר הדרכה זה.

פתחי ז"ל תרם תרומה נכבדת לפיתוחו ולמינופו של ענף הזית בישראל. הוא מיסד את מבחן הטעימות של שמן הזית לסוגיו השונים, עסק בהדרכה וייעוץ בארץ ובעולם והיווה מוקד חשוב לשיתוף פעולה עם המחקר בתחום.

ניזאר עבד אלהדי, ראשון הכותבים, הינו אחיין של פתחי ז"ל. ניזאר נקלט לפני כשנתיים בשה״מ כמדריך זית ושקד במחוז העמקים, ולדברי חבריו הוא מוערך מאד נוכח החריצות והמקצועיות שהוא מפגין.

רוני שייר, בעבר -מדריך שה"מ למטעים בעמקים עם התמחות בגידול זית. כיום הוא מדריך פרטי.

ראובן בירגר, בעבר – מדריך שה"מ למטעים בעמקים עם התמחות בגידול זית ושקד. כיום מדריך פרטי.

ד"ר שמואל גרוס, בעברו – מדריך אנטומולוג בהדרים וסגן מנהל שה"מ. כיום גימלאי.

הספר מחולק ל- 4 פרקים ועיקריו מוקדשים כלשון הכותרת למזיקים ומחלות. פגעי הזית המופיעים בספר סווגו לפי מידת חשיבותם המסחרית ונראה שהמחברים לא פסחו על אף פגע בתחומים אלו ולא החסירו אף תמונה מכל אלו הרבות המעטרות את דפי הספר. מקורן העיקרי של התמונות הוא מעזבונו העשיר של פתחי ז"ל (ולא כפי שמופיע בכתוביות הרבות כשגיאה חוזרת ונשנית: מעזבנו – ללא ו' אחרי ה-ב').

זהו ספר חובה לכל מגדלי הזית, מפיקי השמן ולכל העוסקים בתחום, והוא מהווה מדריך מצוין להכרת הפגעים אך פחות לדרכי הדברתם. אין המלצות הדברה כימיות בעיקר נוכח העובדה "כי מדיניות ההדברה בכרם הזיתים מתבססת על הדברה ידידותית לאדם ולסביבה" (כפי שמצוין בפרק המבוא), ולנוכח העובדה שרשימת תכשירי ההדברה מתעדכנת ומשתנה חליפות מעת לעת.