יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2024 10 13 125203

מחזירות את האור

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

תערוכת יומנים ויזואליים של נשות בארי כחלק מתערוכה לציון שנה לטבח

*תמונה ראשית: פרח פילו מבארי לצד עבודותיה. בשבת השחורה חדרו מחבלים לביתה של פרח בת ה-75 והתבצרו בו. רק בראשון לפנות בוקר הגיעו כוחות הביטחון וניהלו קרב מול המחבלים, בסיומו נהרגו המחבלים והבית נהרס. פרח שרדה בממ"ד אחרי ששהתה בו מעל 48 שעות. צילום: ישראל הדרי 

אורית סבירסקי מבארי נרצחה בטבח 7 באוקטובר. בתקופה שקדמה לאותה שבת שחורה יצרה אורית יומנים ויזואליים. לאחר שנודע שהיומנים המדהימים של אורית נשרפו, הוציאו חברותיה עבודות שלה שהיו חלק מהיומנים שלהן, וכך אפשרו לילדיה של אורית לקבל זכרונות יקרים מיצירותיה היפות.
בתערוכה "להחזיר את האור", שנפתחה בגלריה של תיאטרון היהלום ברמת גן, מוצגות יצירות בודדות של אורית שנשארו ביומני חברותיה, יחד עם יצירותיהן של מעיינה הרשקוביץ ומזי בכר שנרצחו בטבח בבארי, לצד יומנים ויזואליים אותן יצרו נשות בארי ששהו יחד עם קהילת הקיבוץ המפונה למשך כמעט שנה במלון בים המלח.
בנוסף, מוצגות יצירות של רבקה בירה שאיבדה את שני בניה, כלתה ושתי נכדותיה ושל ורד גולד שאיבדה את אחותה. בתוך הכאב הגדול מנסים למצוא גם תקווה וריפוי.

י

תערוכה נשות בארי כולן יחד
יוצרות היומנים הוויזואליים מבארי: (עומדות, מימין לשמאל) אלה גרינשטיין, לאה קפיטנוב, עליזה גד, רקפת הדר, ענת תבורי, טליה דבורי ימין, מיכל כהן, חמוטל הרגיל, ורד גולד (שאיבדה את אחותה) ופרח פילו. (יושבות, מימין לשמאל) אהובה עצמוני, שושקה שטיינהרדט, חנה ברין, יוכי אלון, רבקה בירה (שאיבדה בטבח את שני בניה, כלתה ושתי נכדותיה) וציפי זורע. צילום: ישראל הדרי 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר יעקב בלום, דור רביעי לחקלאים במושבה ראש פינה • בשל היותם מושבה, במשך שנים איש לא סייע לחקלאי ראש פינה, עד שהחליטו לדאוג לעצמם והקימו אגודה שיתופית, עם בית אריזה • ביחד עם
7 דק' קריאה
"זה נכון, היו לנו חיים טובים בניו יורק, אבל הרגשתי מבודדת – עלינו לארץ לא רק בגלל הציונות אבל בעקבות משפחתי, כי המשפחה הגרעינית כבר הייתה בארץ," אומרת לי בת' שטיינברג, בחום הלוהט בעת
6 דק' קריאה
אין אפילו גרם אחד של הבדל מהותי בין להיות אדם מאמין ואיש השומר הצעיר, אומר גיל זמיר, שמקיים אורח חיים דתי בקיבוץ העירוני רות גיל זמיר הוא חבר קיבוץ רות, קיבוץ עירוני של תנועת
6 דק' קריאה
למה כשמישהו מת אנחנו הופכים חלקות קרקע טובות למדבר צחיח של אבן מעובדת ומתה במקום לטעת עץ פרי על כל נפטר? הדי בן עמר מעדיף את הדרך האורגנית היינו לפני שבוע, חניה זוגתי-לחיים-ארוכים ואני,
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן