עם משה רחמני ואורנה חיים
רחמני עובד בטרה בתפקיד מנהל תפעול חלב גולמי וקשרי יצרנים.
עובד במחלבה קרוב ל-13 שנה ומנהל מערכת יחסים מעולה עם הרפתנים מחד ועם מנהלי המחלבה שמעליו.
בימים קשים אלה הם מצליחים לתמרן בין הבית שנמצא במתח לבין אתר המחלבה בנתיבות שנמצא בטווח הטילים והאזעקות.
באתי לבקר ולעודד..
רחמני ואני נהגנו בשנים האחרונות לרדת ביחד לרפתות הגדר בנגב המערבי ולחלק להם שי טרה עם איחולים חמים לשנה טובה ומוצלחת. עשינו את הביקור ברפתות של כל המחלבות והמפגש היה תמיד חם ואוהב.
בדרך החלפנו חוויות על טרה והענף וקשרנו יחסים טובים והיכרות חברית.
הפעם הצטרפתי לחמודי מוביל החלב, שהגיע מהצפון והוביל חלב לטרה וגם נסענו לרפתות בתחום הסיכון..
רחמני, המחלבה נראית שקטה ורגועה, כיצד עברתם את החודש הראשון למלחמה?
טרה עובדת יפה, מכניסה מוצרים חדשים ויפים ובסך הכול, הכיוון חיובי ותנופת פיתוח מרשימה.
את החגים עברנו טוב, יחסים נעימים עם כל השותפים, החגים היו בסופי שבוע כך שיכולנו לעבוד כמעט כמו בשגרה. גם בטרה וגם בענף תקופת החגים הכי נעימים.
והנה, ביום שבת שמחת תורה, החיים של כל המדינה השתנו – ה-7 באוקטובר. היינו בהלם, התמונות שרצו היו מפחידות, היו חברים מהמסיבה שנכנסו למחלבה ולממד והבנו, שמסתובבים מחבלים בגזרה. כל האזור היה בעייתי.
איסוף חלב היכן שאפשר, 24 שעות הראשונות היה בלגן גדול וגם הצבא נפקד ממנו, אף אחד לא נתן לנו הנחיות וגם במועצה האזורית, לא ידעו לתת תשובות. אחרי 24 שעות, יצרנו קשר עם הצבא, לאן אפשר להיכנס והתחלנו להיכנס למשקי העוטף שלנו למעט ארז, נירים וחולית.
הנהגים היו חוד החנית
לא היו מקומות בטוחים, הנהגים התגייסו, הסתכנו מאוד גם כאשר היו בליווי צבאי. הנהגים ראויים להערכה גדולה והם הגיבורים האמיתיים של ענף החלב במלחמה הארורה. הם לא היו באזור מוגן כמעט בכל היום ונסעו בכבישים מסוכנים, גם אם היו עם שכפ"צ וקסדה.
כל הדרך מסתכלים על המקומות שאפשר לקפוץ אליהן ותעלות, שניתן לשכב בתוכן.
עבדנו בכל הימים כמעט. בעיירה נתיבות, חלק מהתושבים התפנו לבד ובהמלצת המועצה. לא היה צו 8 לעיר.
הגענו לכל הרפתות חוץ מאחת – חלק מעובדי ההנהלה של המחלבה, עובדים מהבית ורבים גם מגיעים למשרד.
אתה גר באשקלון המופגזת, כיצד הגעת לעבודה?
שבוע ראשון היה גהינום באשקלון, 1,000 טילים – יותר מאשר בכל מקום אחר. נפילות ליד הבית, יש לי בבית אישה ו-2 ילדים וגם ממד – יש לנו היסטוריה שבית שגרנו בו בעבר, חטף טיל אחרי.
אשתי פחדה לצאת מהבית ופחדה מהנסיעה אל מחוץ לעיר, כי זה מסוכן מאוד – בעצם בכל מקום מסוכן. היה חשש גדול להסתובב.
אחרי שבוע פיניתי אותה לקרובי משפחה בכנרת ובהמשך עברנו, בשעה טובה, לדירה בבית חדש על אף כל האזעקות, שנמשכות עד היום. האווירה הכללית הייתה נוראית, עם החדשות וכמות ההרוגים.
גם ראובן הייניק ז"ל מכיסופים גר באשקלון
ביום ראשון, קיבלתי טלפון מאהוד שבת, המנהל שלי, אם אני מכיר את כיסופים. ראובן גר באשקלון והיינו חברים, התקשרתי אליו לשמוע על חברים משותפים מהעיר, שלא יודעים מה קרה להם. הוא אמר לי שגם הוא מנסה ואין לו קשר. התקשרתי אליו 4 פעמים לשמוע ידיעות על הזוג שנעלם לנו, שגרים קרוב והיינו מיודדים. ראובן אמר לי שהוא מודע למה שקורה ברפת, שבה אין אף חבר צוות ומודאג על בעלי החיים בה, היה מנותק ולא ידע מה קורה שם.
למחרת הבנתי שנסע לרפת ושם ארבו לו מחבלים ורצחו אותו. כמה כואב…
תפס אותי עניין הדאגה לבעלי חיים, גם בזמן מלחמה הוא היה מוכן להסתכן בחייו כדי לרדת לרפת ולדאוג לפרות.
טכנולוג במחלבת טרה, שחר קדמן ז"ל, נרצח במסיבה ליד נירים, שהייתה במקביל למסיבה ברעים. היו לנו תוכניות לפתח טכנוגרף מתקדם והכול נעצר.
איך העשייה שהייתה לכם בתקופה שלפני המלחמה?
בטרה יש אווירה של עשייה מטורפת – טל וזאנה המנכ"ל, הכניס רוח מדהימה במחלבה, יוזם ודוחף. יש מיתוג חדש ופריצות דרך רבות. רוח נהדרת, מדבר בגובה העיניים וכיף לעבוד איתו ועם כלל עובדי החברה.
מייצרים את כל המוצרים המפוקחים, למעט חלב בשקית, כל שאר המוצרים עם בולטות גבוהה במדף.
550 עובדים במחלבה וגם אנשי מכירות. הסילואים הרבים לקליטת חלב לאחסון ולתהליך הייצור.
כיצד אתם בקשר עם הרפתנים ועוזרים להם בתקופה קשה?
אנחנו מסייעים לרפתות ועושים את זה בצורה שקטה ואינטימית. נותנים עזרה בצורה צנועה וחברית ובלי הצהרות גדולות. עוברים רפת רפת, בודקים ומי שצריך אנחנו איתו לסייע בידו.
אייל דניאלי, מנהל המחלבה ואהוד שבת, סמנכ"ל שרשרת האספקה, הם ותיקים עם הרבה ידע והיכרות של הענף, אהוד, המנהל הישיר שלי, משרה אווירה טובה ועל אף הדרישות שלו הוא בן אדם ונעים מאוד לעבוד איתו.
אורנה מסורה מאוד ועושה מה שצריך עם הרפתנים. כל העובדים הם עובדי החברה ואין עובדי קבלן. המעבר מתל אביב הושלם ב-2013 ובשנה זו התחלנו לייצר באופן מלא, חלק מהעובדים בת"א ממשיכים להגיע לדרום והם עובדי החברה באופן מלא.
נהגים – מדבר איתם 6-5 פעמים ביום. הכול פתוח ומדברים על כל דבר. ממשק העבודה ישיר מאוד והשירות שלהם ברמה גבוהה.
מתנהגים אליהם כאל עובדי טרה, קונים בחנות של החברה ומוזמנים לאכול בחדר האוכל.
אני מרגיש מעולה בטרה ונמצאים בשלב פיתוח מרשים
ועכשיו… מי יודע?…
אורנה חיים
אחראית קשרי יצרנים ואיכות חלב גולמי
אורנה רפתנית ותיקה מאוד וכשסיימה את עבודת ברפת גבעת חיים מאוד, עברה לאגף היצרנים במחלבת טרה ועושה עבודה מסורה ואוהבת
כיצד נראית עבודה של אחראית על קשרי יצרנים?
אני בדרכים כל הזמן עם כל הרפתות – מצפון לדרום.
ממש לפני המלחמה הייתי עסוקה בלחלק שי לחג, לכל הרפתנים ויצא לי לבקר בכולם – מאפיקים בצפון ועד חולית בדרום.
מדברים עם האנשים שהיו מוטרדים מאוד מהמלחמה, מה יהיה מחיר החלב, מה תעשה הממשלה, מה יקרה – הכול העסיק אותם מאוד.
אני שנתיים בטרה ומאוד נהנית, עם הרבה סיפוק, כי אני באה מרפתנות ותיקה ויכולה להועיל בביצועים ברפת וגם לי זה עושה טוב.
להמשיך ולדבר על הענף וגם אוהבת לנהוג ולהיות בדרכים.
4 בנים ו-3 נכדות, שני בנים כעת בצבא. מילאה תפקידים רבים גם במערכות הקיבוץ.
כיצד מתפתחת הרפת בענף שאת מכירה היטב הרבה שנים?
יש קיבוצים ומושבים – מלח הארץ, יש קצת בנים ממשיכים ולצערנו זה לא הרבה. חלקם כבר סבים ויש להם הרבה סיפורים על הרפת ועברה. אנשים שאיכפת להם מהמדינה ומהענף ממש תענוג לדבר איתם.
בטרה יש 100 רפתות משני המגזרים, מבקרת די הרבה ויש מהם שמדברים על סגירת הרפת או איחוד עם אחרים. החלטה כזו חייבת לעבור גם דרך טרה והם מיידעים ומתייעצים איתנו.
בשנה האחרונה היו כמה מושבניקים שסגרו וכמה שהתאחדו, דור המשך אין הרבה ואלה שנשארו כבר משיקים לגיל 50 ולצערנו, יש הרבה מושבניקים, שכנראה לא תהיה להם ברירה וכאשר התאילנדי יעזוב הם יסגרו את הרפת, יפדו את המכסה ויחיו מאכלוס הסככות ומהסולרי על הגג.
קשה להם להגיד את זה נתקע להם.
בעקבות המלחמה כבר רואים סימנים ראשונים, יש הרבה שהיו פתוחים להגדלת ייצור ויכולים לייצר יותר בחורף, לא מדברים על קניית מכסה ויש גם רבים שקונים ורוצים לגדול. רואים את מגוון הרפתות האלה בכל הארץ.
את עוסקת גם באיכות החלב – מה המצב ברפתות בכלל ובמיוחד בימים קשים אלה?
מאוד מקפידים על איכות החלב וכשיש התראה מהמעבדה או מהמשק, אז אנחנו על זה. יש הקפדה גדולה על האיכות, משקיעים כסף וטרה מקפידה גם בנושא רווחת בעלי חיים. אנחנו כותבים להם, גיבשנו כללים לשיפור במבנה המכון והסככות, יותר ניקיון, טיפול בזבל, ניקיון עטינים ועוד. עושים סיבוב במשקים ומכוונים את אנשי הרפת.
הכלל הוא – טוב לרפת טוב לפרה
רואים הרבה רפתות שעשו שיפור ניכר במכון החליבה, ביונקייה ובסככות.
היום מלחמה – יש תאים סומטיים וחיידקים, נותנים לרפתני העוטף מרחב נשימה, כי צריך להתארגן. חוץ מרפת אחת שהיה לה מעל למיליון תאים סומטיים וזה קשה.
משה רחמני מנהל קשרי יצרנים ואני יורדים הרבה לשטח ומה שחשוב לנו שירגישו משפחה, יודעים למי לפנות כשיש בעיה.
מלחמה – היו משקים שלא לקחו מהם חלב, כי הצבא לא נתן להיכנס – חולית, גבולות, ארז, זיקים וכרמיה – חלקם כמה ימים וחלקם לפחת שבוע. הם פתחו ברז באישור מועצת החלב ויגיעו להסדר בהמשך.
בשבוע השני המצב השתפר ויחד עם הצבא התחילו להעביר חלב אחרי 4 ימים.
נהגים – לובשים שכפ"צים וקסדות ויש להם מערכת יחסים טובה עם הרפתן.
בזיקים גבו המנהל, מקפיד לעבוד 3 חליבות ביום – בנו מכון חליבה חדש, סככה חדשה, השקעה גדולה ובמלחמה המשק עבד כל הזמן. פינו את כל היישובים ורוב המנהלים נשארו.
הרמנו טלפונים והתעניינו בעבודה עד שהגיעו מתנדבים ויש מקומות שאפילו המנהל לא נמצא.
איך הקשר שלך עם מנהלי המחלבה?
אורנה 40 שנה ברפת וביונקייה, מהן 20 שנה מנהלת הרפת. מערכת היחסים בין המחלבה והרפתנים טובה מאוד, חשוב לתת דגש על נושא אנטיביוטיקה וחמיצות צריך לקחת דוגמאות כל הזמן ולא להתרוצץ. מדברים איתי, בודקים והייתה עלייה בכל המשקים, בתחום החמיצות והאנטיביוטיקה.
הכשרות של כל הרפתות בטרה היא בד"צ.
עד המלחמה היו לטרה עודפי חלב ושחררו כמה רפתות לתנובה.
חברה נהדרים, יש לי יחסים טובים עם ההנהלה והנהגים. אוהבים את מה שאני עושה, יוצאת בבוקר מוקדם מהמרכז דרומה ויש לי ימי עבודה ארוכים.
קיבוץ גבעת חיים מאוחד במצב מצויין חברתית וכלכלית. כיום יש בקיבוץ, 100 מפונים מקיבוץ גברעם ומטפלים בהם באהבה רבה.
