ד"ר יוסט דוכס, הרופא שמתמודד בשטח עם מחלת שחפת הבקר

מחלת שחפת הבקר התמקדה בעמקי המעיינות והירדן וכל העוסקים בענף נאלצים להתמודד איתה – הרפתנים בשטח ולצידם הרופאים ומוסדות הרפואה הארציים. ד"ר יוסט דוכס הוא אחד הרופאים שעוסק בנושא, באופן יומיומי וצמוד

אני מכיר את ד"ר יוסט דוכס מזה שנים רבות, בעת שירותי כיו"ר רפת משולשת במירב – רפת מרום הגלבוע, יוסט היה תמיד הרופא המסור, הנאמן, החייכן ונעים השיחה. גם היום אני פוגש אותו בביקורי הרופא ברפתות עמק המעיינות – המחויבות והחיוך שלו לא משתנים ורצינו להרחיב בנושא עבודת רופא החקלאית בשטח ומצב המחלות באזור ובמיוחד מחלת שחפת הבקר.

יוסט, ספר קצת על עצמך וההתפתחות האישית והמקצועית בתחום הרפואה החקלאית

נולדתי בהולנד ובגיל 18 הגעתי לישראל. לאחר שהתגלגלתי בעבודות שונות, הגעתי לקיבוץ לוחמי הגיטאות שבגליל המערבי. התחלתי לעבוד ברפת והווטרינר המטפל היה ד"ר עודד ניר.

עבודת הווטרינר: הרפואה, הפרות, הנסיעות בנופי הארץ היפים, ההגעה לרפתות והמפגש עם האנשים הנחמדים, כל אלה קסמו לי והחלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות.

חזרתי להולנד, השלמתי בגרויות והתחלתי ללמוד וטרינריה באוטרכט.

במהלך הלימודים הייתי בקשר עם ד"ר בני שריר, בכל חופש בין הסמסטרים, הגעתי לארץ והצטרפתי לעבודה עם בני בגליל.

כשסיימתי ללמוד חזרתי לארץ ועבדתי ברפת בקיבוץ רשפים אצל וולטר וורמלי (נסעתי מבית שאן באופניים לחפש עבודה ברפתות, הוא היה המרכז היחיד שהסכים לקבל אותי). עבדתי חצי שנה כאחראי בריאות, הווטרינר המטפל היה ד"ר דורון בר וזה היה סטאז' מעולה.

לאחר מכן, התקבלתי לחקלאית – עבדתי כרופא מחליף במשך כשנה, ב-2003 קיבלתי את אזור עמק המעיינות ומאז אני כאן… משדמות מחולה ועד מזרע – 12 קיבוצים, כל המשקים שיתופיים.

אני גר בבלפוריה, יש לי 4 בנים, שניים מנישואי הראשונים ותאומים מפרק ב' שעולים השנה לכיתה א'.

מה מאפיין את המשקים באזור שלך – עמק המעיינות?

הרפתות במשקי עמק המעיינות מסודרות, חברים מקצועיים שנעים לעבוד איתם, הרגשה של ביחד ואווירה חמה ומשפחתית.

המשקים משתפים פעולה במחקר בעבר:

• שימוש באולטרסאונד לגילוי מוקדם של הריונות עם תאומים – תוצאות המחקר הראו סיכון מוגבר להפלות ובפרט, שהעוברים נמצאים ביחד, בקרן אחת.
• שימוש באולטרסאונד למעקב אחר דלקות רחם מאוחרות. המחקר לא מצא קשר בין דלקת רחם מוקדמת למאוחרת. הייתה פגיעה בפוריות בעקבות דלקות הרחם המאוחרות.
• מחקר עם ד"ר עזרא שושני על יובש קצר ופורץ דרך ששינה את המציאות של הייבוש – הגענו להמלצות וכתבנו מאמר בעיתון המדעי Journal of Dairy Science. המסקנות היו שניתן לקצר את היובש ללא פגיעה בתנובה ובפוריות בתחלובה העוקבת.
• מחקר אשר עקב על ביצועי פרות שנחלבו 6 חליבות בתחילת התחלובה.
• חליבת עגלות לפני המלטה למניעת עקה סביב ההמלטה.

ובהווה:

• מעקב אחר יעילות חיסון חדש למחלת הברוצלה.
• ·         3 משקים במחקר חיסון למניעת הפלות מנאוספורה.
• ·         5 משקים שותפים בניסוי של חברת מילאוטיס, לייבוש פרות עם חומר טבעי על בסיס חלבון חלב. בכורח המציאות של מציאת פתרונות אחרים, אשר יאפשרו הפחתת שימוש באנטיביוטיקה בחיות מייצרות מזון.

האזור כולו מתגייס לעבודת המחקר, לקידום הידע וטובת הענף, יש שיתוף פעולה מעולה ומקצועי. המחקרים מחזקים את הקשר שלי כרופא מטפל עם המשק.

ועכשיו לנושאי הבריאות באזור המעיינות

מחלות  בולטות

קדחת שלושת הימים – מחלה עונתית שמועברת על ידי פרוקי רגליים וגורמת לחום, רביצה, ירידה ביצרנות ועלולה להוביל למוות. המחלה עלולה להגיע בחודשי הקיץ וכל המשקים שבהם אני עובד, מחוסנים. התרשמותי היא שהחיסון מקל מאוד על אירועי התחלואה לאורך השנים.

מיקופלסמה – ב-2007 התפרצה המיקופלסמה. מחלה רשומה, חיידקית ומדבקת מאוד. מועברת בעיקר בחלב. גורמת לדלקות עטין, מפרקים ואוזן תיכונה. המחלה התפרצה לראשונה במירב ולאחר מכן הופיעה במשקים אחרים. במהלך ההתפרצות, שיניתי את נוהלי העבודה ושיפרתי את הבטיחות הביולוגית שלי. בכל משק יש לי תיק משלי, מגפיים, סינרוכל בקבוק חיסונים/תרופות שנפתח, נשאר במשק.– נוהלי בטיחות ביולוגית אלה תקפים גם כיום. ברוב המשקים ההתפרצות הייתה קצרה פרט למירב, ששם הייתה התפרצות קשה שנמשכה שנה.

מחלת שחפת הבקר

מחלת שחפת הבקר היא כרונית קשה, שנגרמת על ידי החיידק מיקובקטריום בוביס, קרוב לזן החיידק שגורם לשחפת (הומנית) באדם. המחלה עלולה לפגוע בכל בעלי החיים היונקים וגורמת לסימני מחלה כלליים, שיעול ולבסוף מוות. מחלה זאונוטית (עלולה לעבור מבעל חיים לאדם). המחלה מחויבת דיווח בישראל וב-OIE. עד תחילת המאה הקודמת, הייתה מחלה חשובה ונפוצה בחיות משק בכל העולם, לאחר שהמדינות המפותחות החלו באמצעי בקרה, שכיחות המחלה מאוד ירדה.

מעוז חיים – לפני כשנתיים הייתה התפרצות שחפת ברפת מעוז חיים. לאחר מעל שנה של בדיקות, השירותים הווטרינרים הנחו לחסל את הרפת ואחרי תקופת השהייה, הרפת הוקמה מחדש. במהלך ההתפרצות במעוז חיים, נבדקו השכנים באתר הגידול של מרום הגלבוע (כפר רופין) ונווה איתן – בשניהם, הפרות היו שליליות.

ברפת מרום הגלבוע – לא היו סימנים קליניים לפרות חשודות לשחפת. לפני כחצי שנה, לפרה שנשלחה לבית מטבחיים, הגיעה תוצאת בדיקה חיובית לשחפת. הרפת עובדת בשני אתרים. בדקו את שני האתרים ונחרדנו לגלות, שחלק גדול מהעדר נגוע בשחפת.

בדיקת טוברקולין היא בדיקה עורית – מזריקים לעור חיידק מוחלש שמפעיל את מערכת החיסון. התגובה החיסונית במקום ההזרקה נמדדת (קוטר ההגבה במקום ההזרקה). קיימת תגובה צולבת למחלת הבת שחפת.

לאחר שהפרות החיוביות בבדיקת הטוברקולין נשלחו לשחיטה, הוחלט לבצע בדיקה חדשנית ורגישה – אינטרפרון. הבדיקה אמורה לגלות יותר מקרים חדשים. בבדיקת האינטרפרון מצאו עוד פרות חיוביות רבות.

ההוראה היא להפריד מיד את החשודות ולחלוב למיכל חלב נפרד, שכל תכולתו נפסלת. הפרות צריכות לצאת לשחיטה נפרדת ומתבצעת בדיקה גם בבית המטבחיים.

80 פרות עמדו חיוביות בבדיקה

80 פרות עמדו חיוביות בבדיקה, נשארו ברפת לעוד חודש וחצי מאחר ולא נמצא בית מטבחיים שהסכים לקבל אותן ולהתעסק עם זה. לצערנו הרב, בסופו של דבר, הפרות האלו הומתו. בבדיקה לאחר הוצאת הפרות, בבדיקה שנערכה בחודש מאי ברפת, היו 8 פרות חיוביות באינטרפרון ושליליות במבחן העורי. ובאתר הגידול היו 20 עגלות חיוביות, שיפור אדיר!

בבדיקה האחרונה שבוצעה ביוני האחרון, זוהתה פרה חיובית אחת. ההחלטה, נכון לעכשיו, ששני העדרים (במירב ובכפר רופין, שם משוכנות העגלות) ייבדקו שוב במבחן עורי בעוד כחודש.

יש תקווה שהירידה שנמצאה בנגיעות תימשך ואולי אף יהיו תוצאות שליליות. אחרי הבדיקה הראשונה השנה, המשק הפסיק לחסן, להזריע ואחרי הבדיקות האחרונות, חזרה השגרה.

המכסה החסרה יצאה לארבעה משקי אומנה באזור עם כ-400,000 ליטר למשק.

הקושי הגדול במחלת שחפת הבקר

מקור ההדבקה בשחפת הבקר בארץ אינו ידוע.  באנגליה ידוע כי אוכלוסיית הגיריות הנגועה, אחראית להעברת המחלה. בארץ התגלתה המחלה בשני מקרים בלבד בחיות בר, בחזיר בר באזור פורייה ובאייל נובי בערבה. הנגיעות בחיות הבר אינה ידועה. מקור אפשרי נוסף להדבקה הם עובדי רפת נגועים במחלה. בשנים האחרונות עובדים ברפתות, רפתנים מאפריקה וממזרח אסיה, שבהם תחלואה בשחפת הבקר בבני אדם ידועה.

 לפני מספר שנים אובחנה שחפת אדם, בעובד רפת בדרום הארץ. בדיקות העדר העלו חשד לחשיפת הפרות אך החיידק לא אובחן בפרות.. בהתפרצות הנוכחית מדובר בשחפת הבקר – ניהול אירועי התחלואה הוא על ידי השירותים הווטרינרים וכולנו מחכים להנחיותיהם, בנוגע למצב החדש שבו יש שחפת בבקר הישראלי.

האירוע במירב מפוקח ע"י ד"ר מיטל באקל וייס, מנהלת לשכת העמקים. החקלאית הקצתה את ד"ר נדב גלאון כפרוייקטור להתפרצות במירב. ד"ר אורי קורן ממונה על איסוף וריכוז המידע, רופאי החקלאית מסייעים בדיגום פרות ובשינוע דמים. כולם עובדים קשה אך תשובות טובות עדיין אין…

אתה נשמע מוטרד ואפילו חרד מכך, שהווטרינר של החקלאית, יעשה פחות עבודה ויעביר יותר משימות מקצועיות לרפתן בשטח – למה?

אני מתנגד לרעיונות של צמצום עבודת הווטרינר על מנת להוזיל את השירות.

אני מאמין בנוכחות וטרינר ברפת – הבוקר בדקתי בחפציבה בביקור שגרתי 45 פרות, ברפץ שלוחות 55 פרות, ובשדמות מחולה 70 פרות ותוך כדי חיסנתי. האזור משתף פעולה – כל הפרות קשורות ומסומנות וזה מאפשר לעבוד מאוד מפוקס ומסודר.

ככל שהביקור מסודר הוא מתקדם טוב יותר והפרות מקבלות את הטיפול הראוי. אחראי בריאות, אשר יודע למסור מידע על הפרות ולמה הן הגיעו, עוזר לווטרינר באבחנה מהירה ויעילה, מאפשר לטפל בהרבה פרות – יש ימים עם ביקורים ב-6 משקים.

הווטרינר הינו חלק בלתי נפרד מהרפת. הנוכחות שלו ברפת חשובה לייעוץ, הנחייה, הדרכה וריענון הידע לצוות העובדים. בעצם הנוכחות ברפת, הווטרינר רואה ומתריע על בעיות, מציע רעיונות לשיפור וייעול ונמצא לרשות העובדים. להסתובב ברפת, לבקר ביונקייה, במכון החליבה ולתחזק קשר שוטף בין פרה, רפתן ווטרינר.

פגיעה ברווחת בעלי חיים – עלולה להתרחש כאשר הקשר עם הווטרינר הופך לרופף – מגיע פחות, מעורב פחות, מתערב פחות.

לא מאמין בלהוריד מטלות מהווטרינר לטובת שירות "זול" שעולה ביוקר– הווטרינר מתרחק בצורה זו מנושאים כמו:

• בעיות של חוסר תואנה, באמצעות סינכרון.
• בדיקות לפני ייבוש לא מבוצעות  והערכת המצב הגופני בייבוש אינה מגיעה. (מפסידים מידע והזדמנות לחיסונים שגרתיים).
• בדיקות אחרי המלטה. צריך לבדוק כל ממליטה בימי הסיכון. גם פרות בריאות לכאורה, יכולות להשתפר טוב יותר על ידי טיפול בעקבות אבחנה יסודית.   
• מאזן האנרגיה של העדר והפרה הבודדת . הרופא לא בודק את הפרות בשיא חלב – אי מתן ציון גופני, מונע מידע חשוב ביותר. זוהי גם הזדמנות לחיסונים שגרתיים.

כשכל המטרה, ביקור אחד שבועי וצמצום השהות במשק על מנת להוזיל שירות.

רפואה פרטית – משתמשת במערך מוכן ומושקע ואין ערך מוסף לרפתנים – אין רפואת עדר, אין בקרה, אין פיקוח ואין למידה. בעיניי זו טעות ופוגע בשלמות מאגר המידע שנאסף יומיום, על ידי רופאי החקלאית.

היתרון של ענף הרפת בישראל הוא שקיפות המידע – בהולנד לא מגלים כלום למשק השכן. אצלנו בזכות האגודות ופועלם – ספר העדר, החקלאית, שיאון, המשקים שעובדים עם נעה, מושג מידע רב המאפשר להתמודד עם אתגרים. אם משקים יוצאים מהמארג, לא משתפים פעולה ולא מדווחים, כולנו ניפגע. בטווח הארוך זו פגיעה קשה בכל חלקי הענף.

לסיכום – ספר על היעדים שלך עם ברפתנים בשנים הקרובות..

אני עדיין מאוד אוהב את העבודה עם הפרות והרפתנים. יש תחומים רבים נוספים אליהם יש לשאוף ולקדם את הענף: נושאים של הפחתת שימוש באנטיביוטיקה,  הקפדה על זמני המתנה, רווחת בעלי חיים, קיימות – מציאת האיזון בין האינטנסיביות של הגידול לפגיעה בסביבה, בפרה ובעובדים, חליבה רובוטית. מקצועיות ושיתוף פעולה יכולים לקדם הגעה ליעדים האלו.

מאחל לענף, לרפתות, למגדלים הפרות ולי עוד שנים רבות של עשייה ברוכה!