מחקר ופיתוח פרקטיקות להגנה בפני נזקי קור במנגו מעקת צינה קרינתית ועד פרטנוקרפיה

חוקר ראשי: דר׳ תמר אזולאי-שמר מנהל המחקר החקלאי, נווה -יער

מדריך שה״מ״ שי צעידי

שותפים: דר׳ דנה חרובי מנהל המחקר החקלאי, בית-דגן, דר׳ יובל כהן מנהל המחקר החקלאי, בית-דגן, דר׳ מרק-פרל  אגרו-מטאורולוגיה האגף לשימור קרקע וניקוז משרד החקלאות ופיתוח הכפר, דר׳ אור שפירא מכון שמיר, דר׳ אינטסאף מוחמד הודג׳ מנהל המחקר החקלאי, נווה -יער

ישראל היא אחד האזורים הצפוניים ביותר בהם מגדלים מנגו, בעיקר בבקעת הירדן. שינויים אקלימיים, הכוללים עלייה בתדירות ובעוצמת אירועי מזג אוויר קיצוניים, מהווים איום על החקלאות המקומית. במסגרת יום עיון זה יוצגו שני מחקרים המתמקדים בפיתוח אסטרטגיות להתמודדות עם פגיעות קור במנג:ו א) עקת צינה קרינתית ו-ב) פרטנוקרפיה הנגרמת מחשיפה לטמפרטורות נמוכות. א) עקת צינה קרינתית במנגו: בניגוד לקרה, המאופיינת בטמפרטורות תת-אפסיות, עקת צינה קרינתית מתרחשת כאשר טמפרטורות הלילה צונחות אך אינן יורדות מ-C0°, ואחריהן יום חמים ומואר. תנאים אלה גורמים לעיכוב פתיחת פיוניות העלים, לפגיעה במאזן ה-CO₂ ולנזק למערכת הפוטוסינתטית, אשר עלול להוביל לכלורוזה, נקרוזה ולירידה ביבול. במחקרנו זיהינו כי צינה לילית מעכבת את פתיחת הפיוניות בבוקר, מה שמוביל למחסור בCO₂-, הצטברות אנרגיה עודפת, ייצור מוגבר של מולקולות חמצן פעילות, ופגיעה בתאי העלים עד לכלורוזה ונקרוזה. כחלק מחיפוש אחר פתרון, בחנו חומרים המסייעים לשפעל מנגנונים טבעיים בצמח ולזרז את פתיחת הפיוניות לאחר עקת קור. במחקר בסיסי נמצא כי טיפול בפוזיקוקין שיפר את חילוף הגזים, קיבוע ה-  CO₂ ותפקוד המערכת הפוטוסינתטית, ואף הפחית כלורוזה. בנוסף, זוהו שלושה חומרים אפליקטיביים שהובילו לתוצאות דומות גם בעצים בוגרים במטע נייד. בימים אלה נבחנת השפעתם על היבול בטווח הארוך. ב) השפעת טמפרטורות נמוכות על התפתחות פרטנוקרפיה במנגו: שינויי האקלים, ובמיוחד עקות קור גורמות לעליה בשכיחות היווצרות פירות פרטנוקרפים הגורמים לפגיעה ביבול וברווחיות החקלאי. פרתנוקרפיה במנגו עשויה לנבוע מפגיעה בשלב הפרח (חיוניות אברי הרביה) ו/או פגיעה בעובר (התנוונות החנט) ובשני המקרים משפיע על גודל הפרי. במטרה לאפיין את תופעת הפירות פרתנוקרפיים במנגו ערכנו ניסויים מבוקרים בהם חשפנו עצים במטע מנגו נייד לטמפרטורות מינימום שונות בתאי קירור מבוקרים. נמצא כי חשיפה בודדת לטמפרטורה נמוכה (5–10°C) למשך 12 שעות הגבירה משמעותית את אחוז הפירות הפרתנוקרפיים, כאשר האפקט היה בולט במיוחד בתפרחות שאורכן היה 10 ס"מ שבועיים לפני החשיפה. עוד נמצא כי חשיפה לקור בשלבים מוקדמים יותר (שלב הפקע) הפחיתה את % הפרתנוקרפיה, ככל הנראה בשל אפקט פרימינג, שבו חשיפה מוקדמת לעקת קור מתונה מגבירה את סבילות הצמח לקור עתידי. תוצאות המחקר ותוכניות המשך יוצגו בהרצאה זו.

בחינת עיצוב במטע מנגו לשיפור איכות ויבול

עומר קראין, סולימאן פארחת, אילת שר שלום, עמי קינן. בשיתוף משק יונתן

מנגו הוא גידול ייצוא חשוב בישראל והוא מגודל בעיקר בעמקים הפנימיים ובסובב כינרת. בישראל נטועים כ- 20,000 דונם מנגו, כ- 90% מהם מרוכזים באזור בקעת כנרות ועמק בית שאן. הייצור השנתי מסתכם בסביבות 40,000 טון לשנה. יצוא המנגו עלה החל מ 2005 ועד ל 2017 בכ 21% כאשר עיקר היצוא מוכוון לארצות אירופה שם המנגו הישראלי מהווה כ 5% מהמנגו המיובא. העלייה ביצוא הובילה לעליה ברווחיות המטע וב 8 השנים האחרונות גדל הענף בכ 46%. הדרישה העולמית למנגו הובילה גם לצמיחה של כ 59% בתפוקה ו 30% בשטח הנטוע בעולם החל מ 2005. עליה זו צפויה לעלות כאשר ישראל נמצאת כיום במקום הרביעי מבחינת היבול לדונם והתפוקה לשטח היא פי 3 מהממוצע העולמי. ניתן לצפות כי בשנים הבאות תעלה התפוקה גם במטעי העולם.

מטרת המחקר:

1. לבחון את האפשרות לגדל עצי מנגו בנטיעה צפופה מאוד בהדליה.

2. לבחון את השפעת ציפוף ועיצוב המטע על היבולים ואיכותם.

3. לבחון שיטות אגרוטכניות לגידול המטע הצפוף.

4. בחינת חסכון בכוח אדם.

במהלך 2021 נטעו 3 דונם ב 3 עיצובים שונים לבחינת המטע הצפוף. הזן שנבחן הוא הזן שלי והחלקה הוקמה במשק יונתן בבקעת כינרות. נבחן עיצוב צירי, עיצוב דו צירי ועיצוב בו גדלים העצים באופן חופשי ורוחב המטע ייקבע בגיזום בלבד. מרחק בין השורות הוא 3.5 ומרחק בין העצים משתנה ועומד על 1 מטר (285 עצים לדונם), 2 מטר (143 עצים לדונם) או שלושה מטר (95 עצים לדונם). בכל השורות הוקמה מערכת הדליה הכוללת בית רשת כנהוג במטעי התפוח.

בשנת הגידול השנייה נבחנו טיפולי ג'יברלין וסופרלון לשיפור צימוח. כמו כן נבחן גיזום ספטמבר או אוקטובר או ללא גיזום כלל לשיפור ההתמיינות. נמצא כי ריסוס קיצי בג'יברלין פגע בהתמיינות התפרחות בשנה העוקבת ואילו ריסוס סופרלון עודד התמיינות. מאחר וספורלון מכיל ג'יברלין וציטוקנין נראה כי לציטוקנין השפעה חיובית על התמיינות במנגו. גיזום סתוי וריסוס במג'יק לא הוביל לשיפור ההתמיינות בעיצובים השונים למעט בעיצוב של 2 צירים. בהשוואה בין העיצובים השונים נראה כי העצוב הצירי בו נטועים 286 עצים לדונם הוא בעל פוטנציאל היבול הגבוה ביותר בשנה השלישית כאשר היבול בעיצוב זה עמד על 2 טון לדונם.

רגישות המנגו למחלות ומזיקים כתלות בממשק הדישון החנקני

מרי דפני ילין¹, נתיב רוטברט², ליאורה שאלתיאל הרפז¹, נעם אלקן³, שי צעיד⁴, כרמית סופר ארד⁴ ונועה זכריה⁴

1.מו"פ צפון-מיג”ל, 2. מכון שמיר למחקר, אוניברסיטת חיפה, 3. מנהל המחקר החקלאי, מכון וולקני, משרד החקלאות, 4. שה"מ, משרד החקלאות ובטחון המזון

רקע – יבול גבוה ואיכותי של פירות המנגו הינו המפתח ליצירת מטע רווחי. לפיכך יש לדשן בצורה אופטימלית שתגדיל את היבול אך בו זמנית לא תגביר את הרגישות של הצמחים למזיקים ומחלות ותפחית את הצורך לטפל בפגעי הגנת הצומח. פרי מנגו מיועד בעיקר ליצוא, כאשר דרישות השוק המחמירות דורשות הפחתה בשימוש בחומרי הדברה כימיים ופיתוח תחליפים של ממשקים ידידותיים כנגד מחלות ומזיקים. אנו משערים כי לממשק הדישון השפעה משמעותית גם על נזקי מחלות וגם על מזיקים  במטע מנגו, וכי שינוי ממשק זה יכול להשפיע על רגישות העצים לפגעים ומידת האטרקטיביות שלהם למזיקים.

מטרת המחקר הכללית – הינה בחינת השפעת הדישון החנקני על מחלות במטע ולאחר קטיף וכן על אוכלוסיית מזיקים במטע. במחקר זה, בחנו את השפעת טיפולי דישון שונים (כמויות משתנות של חנקן, מקור חנקן שונה ופריסה שונה על פני השנה) על הופעת מחלות עלווה ופירות, וכן על אוכלוסיות המזיקים ורמת הנזק לפירות. המחקר נערך בין השנים 2022-2024 במטע מנגו מזן 'שלי' בשטח החקלאי של קיבוץ חוקוק. במטע זה ניתנו טיפולי דישון שונים החל מאפריל 2022.

התוצאות – הראו כי ככל שעולים ברמת הדישון החנקני: (1) כך עולה שכיחות וחומרת הקימחון בתפרחות (R²>0.085), (2) שכיחות ואינדקס תמותה לאחור מבוטריוספרה בשלד העץ (R²>0.8) מתגברת, (3) בתופעת ה- Jelly seeds לאחר אחסון ורואים בעיקר נזקים בטיפול של 20 יחידות (ק"ג/דונם חנקן). (4) ריקבון צד ועוקץ בפרי הושפעו גם הם מרמות הדישון הגבוהות, כאשר הנגיעות הנמוכה ביותר התקבלה ב- 5 יח', ואילו הגבוהה ביותר הייתה ב- 20 יח'. (5) הכנימה האדומה Aonidiella auranti הייתה הנפוצה ביותר מבין הכנימות שאותרו על הפרי בכל הטיפולים, ונמצאה בשכיחות הגבוהה ביותר בטיפול של 12 יח' חנקן שניתנו בפיזור אחיד לאורך השנה. גם בקטיף רמת הנגיעות במזיקים בפירות הייתה מאוד נמוכה בכנימת המנגו או בהמצאות פייחת אך בשנת המחקר הראשונה והאחרונה הייתה מגמה שהצביעה על כך שהפרי הנקי ביותר היה בטיפולים עם רמות החנקן היותר נמוכות. פרט להשפעה על הכנימה האדומה, לא ראינו שאופן מתן החנקן, מקור חנקן שונה או פריסה שונה על פני השנה משפיעים על ביטוי של מזיקים ומחלות.

לסיכום – עליה ברמות החנקן, לא רק שהגבירו נגיעות במחלות שונות ובשכיחות מזיקים, כפי שנראה גם בעבודות אחרות שנעשו בתחום, הן גם פגעו ביבול לדונם. וזאת על רקע של חלקה עם יבולים יחסית נמוכים. במחקר המשך נבחון יעילות תוספת דישון חנקני בתווך של 0-15 יח' חנקן בלבד במטע עם יבול גבוה ויציב.