יבול שיא
הרפת והחלב
3מלגאי קרן אדמה חברי הנהלת אדמה ושאול בורדמן צילום רפי דלויה

מטפחים את דור ההמשך של חקלאי עוטף עזה ויישובי גבול הצפון  

2 דק' קריאה

שיתוף:

חברת אדמה מעניקה מלגות בשווי מיליון שקלים לסטודנטים תושבי עוטף עזה ויישובי גבול הצפון, ללימודי תואר ראשון ושני בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית 

*תמונה ראשית: מלגאי קרן אדמה חברי הנהלת אדמה ושאול בורדמן. צילום: רפי דלויה 

אדמה, מהחברות המובילות בעולם בתחום הגנת הצומח, קיימה טקס הענקת מלגות לסטודנטים במסגרת קרן "ADAMA לחקלאי העתיד". הקרן הוקמה למען סטודנטים מיישובי עוטף עזה וגבול הצפון, שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל" ורואים את עתידם בענף החקלאות. הקרן שואפת לסייע בבניית הדור הבא של החקלאים בישראל, ומעניקה מימון מלא ללימודי תואר ראשון או שני בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. 

הטקס נערך במעמד פרופ' שאול בורדמן, דיקן הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, מומו מהדב, מנכ"ל ארגון מעלה, הסטודנטים ובני משפחותיהם, וחברי הנהלת אדמה: ד"ר אלעד שבתאי, סמנכ"ל התפעול, רותי זלצר, סמנכ"לית משאבי אנוש באדמה, וסמי לייבוביץ', ראש המטה.  

בשנים תשפ"ד ותשפ"ה הוענקו 17 מלגות לימודים מלאות לסטודנטים שגדלו ביישובי עוטף עזה וגבול הצפון, אשר הושפעו באופן ישיר מהמלחמה, ממשיכים בשירות פעיל למען המדינה ורואים את עתידם בענף החקלאות. אדמה תמשיך להעניק מלגות מהקרן גם בשנים הבאות, כדי לאפשר לסטודנטים לרכוש ידע, להתפתח מקצועית ולקדם את החקלאות הישראלית דווקא באזורים אלו.   

ד"ר אלעד שבתאי, סמנכ"ל התפעול של אדמה: "הכשרת הדור הבא של חקלאי ישראל היא משימה לאומית חשובה מאין כמוה ובאדמה פועלים כבר למעלה מ-75 שנה לתמוך בהכשרה הזו. המציאות הביטחונית פוגעת קשות בחקלאות, במיוחד ביישובי קו העימות, ובעת הזו יש חשיבות יתרה להמשך עמידתנו לצד החקלאים. אנחנו שמחים לעזור לטפח את הדור הבא של החקלאים ולשמור על עתיד החקלאות בישראל." 

פרופ' שאול בורדמן, דיקן הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית: "אני מודה לחברת אדמה על הקמת קרן אדמה לתמיכה בתלמידי חקלאות. זו הוכחה נוספת של הקשר החזק בין החברה לבין הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, ולא פחות חשוב – הוכחה למחויבותה של חברת אדמה לתמוך בהוראת החקלאות, במחקר החקלאי, ובכלל, בחקלאות ישראל".  

קרן המלגות "ADAMA לחקלאי העתיד" הוקמה בינואר 2024 במטרה לתמוך בקהילות החקלאיות שנפגעו ממלחמת "חרבות ברזל" ולסייע בהבטחת עתיד הענף. הקרן תורמת כמיליון ש"ח למימון מלגות מלאות לתואר ראשון או שני לסטודנטים מעוטף עזה וגבול הצפון, שמבקשים להשלים תואר בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית. מטרת הקרן היא לאפשר לדור ההמשך של היישובים החקלאיים להתפתח בתחומי החקלאות, מתוך הכרה בחשיבותה לביטחון התזונתי והלאומי של ישראל. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הוא נשתל בתחילה בין שורות הבננות, "בן חורג" לגאוות העמק, נקלע למשבר בשנות ה-70 והפך להיסטוריה ולהיסטריה כשזן בלתי ידוע התגלה במקרה בקליפורניה והוטס לארץ בצידנית. סודות הזהב הירוק נחשפים  *תמונה ראשית: לא רק
3 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
המועצה האזורית גליל עליון נפגעה מאוד במלחמה: 9,500 תושבים פונו מביתם, 1,000 מבנים נפגעו, 162 אלף דונם נשרפו, אבל עכשיו היא חוזרת לצמוח. ראש המועצה אסף לנגלבן: ״מרבית הקיבוצים חזרו, וכיום אין דירה ריקה״. מזכ״ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה: ״במקום לחזק את הגבולות, המדינה שוב משקיעה בחדרה עד גדרה. נאבקים על הציונות״  מועצה אזורית גליל עליון ממוקמת על גבולות סוריה ולבנון ונפגעה מאוד במלחמה. כ-9,500 תושבים מ-14 קיבוצים פונו במהלך המלחמה. כמעט 1,000 מבנים נפגעו ו-162 אלף דונם נשרפו. במועצה 721 לוחמים בכיתות כוננות שנותרו להילחם על יישובי הגבול בזמן המלחמה.  ראש המועצה, אסף לנגלבן, מציין את שיתוף הפעולה ההדוק המתקיים בין המועצה והתנועה. ״הובלנו יחד קמפיין לצירוף משפחות לקיבוצי המועצה״, אומר לנגלבן, ״מרבית הקיבוצים חזרו מאז תחילת המלחמה ליישובים וכיום אין דירה ריקה. יחד עם זאת, סטודנטים רבים לא חזרו למעונות כי עדיין חוששים״.  לנגלבן אומר שיש עומס מתמשך ושחיקה אחרי שנתיים של מלחמה בקרב אנשי חינוך וצוותי החירום, והמועצה עסוקה בחידוש הכוחות. המועצה מחזיקה מערך חינוכי לשבע רשויות מקומיות.  ״האתגר הגדול הוא קליטה ליישובים״, אומר ראש המועצה, ״ישנו הקושי שבני האדם יוצרים – בדמות מציאות ביטחונית והיעדר תקצוב וישנו הקושי שהטבע יוצר – בכל הארץ עברו המשקעים את הממוצע השנתי חוץ מבגליל המזרחי, כך שמתמודדים עם מציאות של בצורת.  הייתי רוצה שנקדם מאוד את תנועת הנוער לחינוך בני הנוער והתרבות שלנו״.  ליאור שמחה, מזכ״ל התנועה הקיבוצית: ״אני נרגש להיות פה, כי השנתיים האחרונות היו קשות ומאתגרות, אבל אחרי הבחירות האזור זכה לצוות מועצה מעולה.  ״הגליל העליון הוא סמל, ואחרי 7 באוקטובר הפך לסמל עוד יותר משמעותי. הארי חזר לשאוג. מנרה הפכה סמל לעמידה ציונית על קו הגבול.  ״צו העשה של התנועה הקיבוצית והגליל העליון הוא להמשיך לחזק את הגבולות והפריפריה הישראלית. חוק ההסדרים והתקציב הקרובים עושים ההיפך, ואנחנו נאבקים בזה. לא צריך לחזק שוב את גדרה עד חדרה, צריך לשנות את דפוס החשיבה הזה. תודה רבה לאסף ראש המועצה, לזוהר סגנית ראש המועצה ולעובדי המועצה שמחזיקים את עמוד האש הזה שלפני מדינת ישראל״.  שיתופי פעולה  ראשי האגפים בתנועה ומנהלי תכניות הציגו את שיתופי הפעולה בין התנועה והמועצה האזורית:  אנשי המועצה והתנועה התחלקו לקבוצות עבודה סביב נושאים כמו כלכלה, חינוך, התיישבות וקהילה. 
< 1 דק' קריאה
מנס פך השמן הידוע דרך נס פח הזבל הפחות ידוע ועד נס הסופגניות, העיקר שנמשיך לחגוג   למרבית חגי ישראל יש מאפיינים, שחלקם נעשו לתיוגים, תיוג לכל חג, תיוגים שבהם החגים מוכרים.  כך למשל, פסח נחשב חג החרות, ועל כן הוא מאופיין
3 דק' קריאה
מפגש הוקרה נערך בבית הנשיא לקיבוצים שאירחו קיבוצים במהלך המלחמה. "את הפרק הנפלא הזה  של סולידריות וערבות הדדית יספרו מדור לדור", אמר הנשיא הרצוג, "רגע ישראלי שאין שני לו". בכאב ובדמעות, לצד חיוכים וחברויות שנוצרו, סיפרו נציגי הקיבוצים, המארחים והמתארחים, על חווית המפגש הדרמטי ביניהם בשעות הגורליות ובימים שאחרי. "ה-7 באוקטובר שבר לנו את האמון בהכול", אמרה  שחר באום מכפר עזה, "מעשים כמו אלו החזירו לנו את האמונה באדם״  "בחדר נאספו ביחד עומק השבר וגדול התקווה, רוחב הנטישה ועוצמת לקיחת האחריות". את הדברים אמרה אורלי רם,

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן