מייצרים חלב בכל מצב מלחמה

רפת מנור בגליל ליד הגבול

כל היישובים בגבול הצפון עוסקים בחקלאות ובעיקר בבעלי החיים – לול ורפת. רבים מהם נשארים ביישוב על אף מצבי המתח הקשים, כי צריך לטפל בפרות, לייצר חלב וגם לפעול לביטחון המזון של מדינת ישראל.

קיבוץ אילון התפנה מזה מעל ל-160 יום והרפתנים נשארים מתוך מחויבות עמוקה – כל הכבוד לכל חברינו בעוטף!

נסיעה שקטה בנוף מדהים

היום ה-165 למלחמה, הדרך צפונה לגבול הצפון ממש, הייתה שקטה ורגועה. נופים מדהימים, זרימות בנחלים ובאוויר, הזמנה להגיע לטיול רגלי, שקט ומרגש.

עברתי את צומת כברי, המתח מתחיל לעלות, קצת מחסומים קלים של כוחות הביטחון, ממשיכים ורואים את העיירה שלומי – כל הזמן, עקבתי בסקרנות אחר אזעקות שיגיעו לאוויר. פניתי ימינה לכיוון קיבוץ אילון שיש לו שתי כניסות, האחת הייתה סגורה עם שמירה והשנייה, דרך תחנת הדלק, אפשר היה להיכנס חופשי למדי…

הקיבוץ מושקע ומטופח, הרבה נוי ירוק וצבעוני והשקט הגדול מורגש מאוד. אין נפש חיה ליד המכוניות והבתים, ורק עובד אחד על טרקטור של הנוי, כיוון אותי לרפת.. רפת מנור – שותפות של קיבוץ אילון עם רפת פלך.

את רפת מנור ביקרתי מספר פעמים ומכיר את הדמויות המובילות בו שנים בראשותם של שמעון נפתלוביץ וגיל שגיא מחליפו.

גיל שמח לפגוש אותי ולספר על הנעשה ברפת בימים אלה. יושבים לקפה במשרדו הצנוע ואין לחץ באוויר, על אף המתח והדריכות אצל כולם.

מה הקושי שלך ושל צוות הרפת בימים אלה של מתח ומלחמה?

הקושי הגדול הוא לקום בבוקר, אחרי 165 יום מתחילת ההרעשה. לא יודע מה יהיה בסוף היום ואיך נתגלגל בו. מנגד, הכי כיף זה לסיים ולחזור הביתה בשלום וכך גם הצוות המורכב, שעושה עבודה מסורה וחמה.

בחודש הראשון היו הרבה חסימות בכבישים והצבא לא היה מאורגן. כיום לא סוגרים את הכבישים ומאפשרים תנועה די חופשית ורק כאשר יורים עלינו, אז הוא מבצע חסימות נקודתיות. בפעם האחרונה זה היה לפני שבוע.

קיבוץ אילון מרוחק מהגבול 2.8 ק"מ בקו אווירי. בהתחלה פינו רק את יישובי הגדר ממש ואח"כ העלו את המרחק ל-4 ק"מ. ראש המועצה שלנו, משה דווידוביץ, שהוא גם יו"ר פורום מועצות קו העימות, דרש נחרצות לפנות גם את חניתה, מצובה ואילון. ערב אל ערמשה, הכפר הבדואי צמוד גדר וההתייחסות אליו די בעייתית – התושבים שלו פונו לנצרת ורבים נשארו ובעיקר המבוגרים.

התושבים מפונים בהרבה יישובים חלק בעין חרוד וחצי מחברי אילון מתגוררים בקיבוץ בית אלפא, בעמק המעיינות.

בקיבוץ נשארו כ-50 מתוך 1,000 התושבים, בעיקר זוגות מבוגרים ללא ילדים ועם ממ"ד בבית.  אשתי התפנתה עם הבת הצעירה לכפר תבור ואחרי כחודש, הן חזרו והצטרפו אליי.

איך נראית השגרה שלכם בחיים מלאי המתח?

יש רפת והיא כשלעצמה מחייבת שגרה שלא משתנה. העובדים המרכזיים מערב אל ערמשה פונו לנצרת עם ילדיהם. חילוד המנקה, שגם מכינה את הארוחות ברפת נשארה. לחוסיין יש 4 ילדים ומתגורר 50 מ' מקו הגבול עם המחצית השנייה של הכפר, שנקראת נאווה-קיר.

אשתי ספרית וקוסמטיקאית, העבודה שלה ירדה בשני שליש ומטפלת באלו שמגיעות לקיבוץ, מעת לעת. יש לנו בן שגר ביקנעם ובן מגויס לצבא ומתגורר ברעננה ושתי בנות.

עד לפני כחודש היו במרכז הקיבוץ 2 סוללות תותחים, שעבדו בכל יום ועשו רעש, במשך שעה וככל שהזמן התארך, הכניסו יותר מטוסים ופחות תותחים וכיום זה בערך פעם ביומיים.

היו נפילות בשכונה – מקבץ של 9 נפילות במקום אחד. 2 יירוטים ליד הרפת, טיל וכטב"ם, כ-15 אזעקות ובעיקר בסביבה הקרובה, ביישובים יערה, שומרה ואחרים.

עיר המחוז היא נהרייה.

יש הרבה מושבים לאורך הקו וכולם פונו – יערה, בצת, לימן, אדמית, חניתה ואילון.

נמצא באילון משנת 75 בשירותי בנח"ל וברפת מ-78 כיום מנהל את הרפת משנת 2007, כבר די ותיק…

ספר קצת על ענף הרפת באילון

מכסה – הרפת התאחדה עם פלך בשנת 2005 התחלנו עם 6 מ' מכסת חלב וכיום 8.5. לאחר התלבטות, החלטנו שלא לצרף שותף שלישי …

עובדים – 18 חברי צוות.  4 חברים מאילון – נתי איש הבריאות וגם הסגן שלי, יונתן נפתלוביץ מקצוען מעולה באחזקה, ועוד צעיר שלומד הכול.
שוני מקיבוץ תובל ביונקייה,  4 תאילנדים ו-8 מערב אל ערמשה: איברהים בן 44, עובד כבר 20 שנה ברפת ומאביס בסלף בצורה מקצועית. מגיע ב-04.30 לפנות בוקר ממשפחתו בנצרת, עושה את כל עבודת ההזנה וחוזר למשפחתו המפונה.. היה גשש בצבא והכפר מופגז כל הזמן כי הוא המרחק 50 מ' מהגדר.

חוסיין גר הכי קרוב ורואה את החיזבללאה מהחלון. רוב תושבי הכפר חזרו ונשארו בנצרת רק משפחות עם ילדים. הוא מספר שההורים שלו לא יצאו מהבית והם נשארים ומתפללים.

מכון החליבה – ברפת יש מכון חליבה ייחודי. באיחוד עם פלך היה מכון חליבה קטן עם חצר המתנה עצמאית. היינו שני קיבוצים "עניים" ולא יכולנו לקחת הלוואות לבנייה, אביב ושמעון המנהל יצאו לעולם וראו באנגליה מכון מיוחד וכך,  השתמשנו בתשתיות הקיימות ורק הוספנו מכון חליבה מקביל 8X8 ויש חולב אחד בכל מכון, עם חצר המתנה משותפת והחולב גם מביא את הקבוצות לבד, למעט בחליבת צהריים.

החליבה יעילה מאוד וכמות החלב לחולב היא בשיא – 8,500 ל' ב-4.5 שעות חליבה.

בתוכנית האב, מתכננים לחדש את המכון, באם נגדל עוד בעתיד, בתוספת של 3 סככות חדשות.

כל משקי הגליל המערבי משווקים את התוצרת למחלבת שטראוס ומרוצים מאוד.  הנהג הוא אלי אוחנה הוותיק שגר בשלומי ויש לנו מערכת יחסים טובה מאוד, עם הרבה פרויקטים מתגמלים ובעיקר של רווחת בעלי החיים.

הזנה – הושקעו הרבה מחשבה וכספים בבניית מרכז מזון עצמאי. לצערנו, מהעיר עכו וצפונה, אין גד"שים בגליל ובכל השטחים נשתלו בבנות ובאבוקדו. אני קונה ירק ממושבים מצפה וארבל ועושה את כל עבודת ההכנה, החל מבחירת זן הגידול ועד כיסוי הבורות לכל השנה. נמצא 5 ימים בשדות, מביא קבלן לקציר, מוביל, מהדק ויש כ-10-8 חקלאים שאיתם אני עובד.

מזון מרוכז לא קונה בחליפות, אלא ישירות מהיבואנים וכך חוסך בתיווך.

טיפול קצה – כל המערכת היא פנימית. יש מטש של היישוב ומתקן טיהור ברפת –  המים זורמים להמשך טיפול במט"ש ומשם לבריכה גדולה. המט"ש מסונן לרמה שלישונית, משרד הבריאות בודק ומאשר וכך, השפכים מוזרמים להשקיית המטעים – אבוקדו ובננות.

המאצרות לזבל הן ענקיות, הקטנו את הצפיפות בסככות, בנינו עוד סככה וכך ירדנו מ-170 פרות ל-130 פרות בסככה. מקלטר פעמיים ביום התוצאה מורגשת היטב – הסככות יבשות גם בחורף קשה. הפרות נקיות והחליבה מהירה וזורמת. שווה!

משקיעים הרבה עבודה בנושאי הטיפול בשפכים, אבל מסתדרים לבד ומקבלים את כל האישורים.

הנהלה – יו"ר הרפת מגיע מקיבוץ פלך והמנכ"ל מאילון, יש 3 נציגים לכל קיבוץ ונפגשים בכל רבעון. האווירה טובה ואין ריבים. אנחנו לא מגייסים כספים מהמשקים להשקעות והם רק מקבלים את יתרת ברווחים באופן שוטף. כל הסולרי על הגג של אילון, בעלת הקרקע.

סככה מרחבית משופרת

גילי אוהב מאוד את הפתרון המרחבי שיש לו יתרון גדול על סככה. הניסיון שלו בשנים האחרונות, העצים את שביעות הרצון שלו והשנה כבר ירדו מעל ל-1,000 מ"מ גשם, כשהממוצע השנתי הוא 800 מ"מ. המרבץ נראה נקי ומתוחח ולהנאת הפרות וזה מוצא ביטוי גם בביצועים הטובים שלהן.

• סככה גבוהה מרווחת – גובה הסככה מעל האבוס הוא 12 מ'.
• פס אכילה מבוטן ליד האבוס כאשר קורת החיזוק היא כלפי מטה – כך גורפים פעם בשבוע את הזבל היותר רטוב אל תוך המרבץ ומקלטרים.
• גגון ברוחב כ-5 מ' מעל האבוס בקצה וכך, גשם לא נכנס ויש גם צל על הפרות בכל שעות היום.
• צפיפות – לא מצופפים את הפרות בסככה וכך נותנים להן שטח מרבץ גדול וראוי שמתייבש במהרה.

בתוכנית, לבנות בקרוב סככה נוספת וגם היא תהיה מרחבית משופרת..

ביצועי הרפת – שנת 2023 הייתה שנה טובה עם רווחיות גבוהה יותר מאשתקד וגם בגלל העובדה שהייתה עלייה גבוהה במוצקי החלב  –  4.6% שומן וממוצע החלבון היה 3.61%.

ההתארגנות האזורית בחרה רכז חדש – תמיר פורת מלוחמי הגטאות וכיום הוא מייצג את האזור במוסדות הענף ואני מצטרף אליו כנציג שני.

איך אתה מסתדר עם המחויבות הגדולה לרפת, במצב ביטחוני כל כך שברירי ומתח עצום בכל יום?
החיים שלי זה הרפת וויתרתי הרבה בשבילה, לא עלה על דעתי לנטוש ולהצטרף לחברינו המפונים.

הגעתי לקיבוץ בגרעין נח"ל ב-76 ונשארנו שנתיים. אשתי הגיעה כמתנדבת מהולנד ובהמשך, נסענו לשם ל-3 שנים. למדתי קורסים באוניברסיטה וחזרנו לקיבוץ.

באילון יש הרבה תיירות עם הרבה ענפונים קטנים, שמציעים מגוון אטרקציות לאורחים. נחל בצת זורם קרוב והרבה מטיילים עוברים דרך הקיבוץ, לצאת לטיול בו. יש גם כביש עוקף.

קיבוץ אילון הוקם ב-1938, חצי שנה אחרי חניתה ומצובה. בנו בחצר 3 מגדלים – האסם – מגדל הסילו, מגדל התחמיץ ומגדל המים. במלחמת העצמות ב-48, פינו את הילדים לחיפה והתקשורת עם הילדים, הייתה עם נצנוצים ממגדל המים ושפת המורס לחיפה, לבית ניוטון אודיטוריום וכך דיברו עם ההורים. העבירו אותם עם סירות מנהרייה לחיפה.

ערב את ערמשה היה מחובר כבר אז – במלחמת השחרור עזרו הרבה, התגייסו למשטרה ולצבא והיישוב חצוי עם לבנון. כפר בדואי שהגיעו לישראל במאה ה-19 מאזור ירדן. עובדים בעבודות מגוונות במשקי האזור ויש גם הרבה רפתנים בסער, רגבה, בית העמק ואצלנו. הם פונו לשני בתי מלון בנצרת ובהתחלה נשארו 100 מתוך 1500 וכיום נשארו רק 200 בבתי המלון וכל השאר חזרו, עם כל הקשיים.

כיצד התפתחה הרפת בגליל העליון לאורך השנים?

הרפת הוקמה בשנות ה-40, כשהחליבה הייתה עדיין ביד ובהמשך, עברו לחליבה עם מכונות  ברפת קשירה. הרפת הראשונה משמשת כיום כאתר תיירות.

בנו סככות ברפד עמוק וגם טפחות. ברפורמה הגדולה הרסנו מתבנים ומפטמה ובנינו 2 סככות. בהתחלה העגלות היו בפלך ועבדנו בשני אתרים.

בנינו סככה לעגלות וכולן היו בסככה אחת ובהמשך, הוספנו עוד סככה, ששימשה גם את היבשות.

כמנהל השקעתי הרבה בפיתוח מרכז המזון – 2 סלפים ו-2 טרקטורים מעמיסים, 15 תאים ושפע של מקום לתחמיצים וכך משתמשים בבור רק פעם בשנה.

בגליל המערבי יש 11 רפתות – 4 מהן משולשות, 4 כפולות, ו-3 יחידות. ורק רפת אילון נמצאת הכי בצפון מול הלבנון.

הרפת הבאה היא סער במרחק כ-7 ק"מ והיא לא פונתה. אנחנו נמצאים בקצה המזרחי של הגליל המערבי עם מושב גורן. ובהמשך עוברים ליישובי גליל עליון.

בקיבוץ איילון יש תעשייה אבל היא שייכת לגורמים חיצוניים. הרפת היא ענף מרכזי ויש גם מטעים – אבוקדו ובננות וגם הרבה השכרות מתגמלות.

קליטה – לפני המלחמה לא הייתה דירה פנויה בקיבוץ, בנים חזרו והשתלבו בקיבוץ ולאן זה הולך היום, מי יודע?…

האסם – שיכנעתי את גילי להצטרף אליי לטיפוס על האסם והמראה משם היה מרהיב – על הרפת וגם על הסביבה הירוקה והשקטה. ..

נאחל לכל חברינו בצפון וגם לכל תושבי ישראל שנעבור את תקופת המתח במהירות ובשלום!