מכוני כושר בקיבוצים: "פטור (ארעי ביותר) מנוכחות מדריך אם מספר המתאמנים אינו עולה על מאה איש״

פסיקת בית המשפט בנוגע לחובת הפיקוח של הקיבוץ על מכוני כושר במתקני הקיבוץ שפרסמנו בגיליון הקודם ("מצא את מותו במכון הכושר, האם הקיבוץ התרשל?") גרמה לשורה של ועדות ספורט מקומיות בקיבוץ ולמנהלי קהילות לעיין מחדש בנוהלי ההפעלה הפנימית של חדר/מכון הכושר בקיבוץ

הקיבוץ התרשל
בתמצית: בינואר 2020, צעיר בן 23 מקיבוץ מסילות מצא את מותו באימון כושר בקיבוץ לאחר שמשקולת במשקל כולל של 90 ק"ג נפלה על צווארו. בית המשפט פסק כי חדר הכושר בקיבוץ מסילות, היה באחריות הקיבוץ, ופעל "כמתקן של הקיבוץ". הקיבוץ, קבע שם השופט, "אמור לפקח ולהסדיר מבחינה בטיחותית את הפעילויות במבני הקיבוץ", ועליו לקיים "שליטה ופיקוח על הנעשה בחדר הכושר ועל נוהלי הפעילות וכללי הבטיחות הנהוגים בו". משכך, יש לקיבוץ חובת זהירות כלפי חבריו.
לצד "חוק מכוני כושר" קיימות "תקנות מכוני כושר (רישוי ופיקוח) – פטור מנוכחות מדריך בחדר כושר", שהעניקו פטור מחובת מדריך בחדר כושר שפועל בבניין מגורים (פרטי או בית משותף), בבית מלון או במקום העבודה. השופט, כזכור, דחה את טענת הקיבוץ, שיש לראות בבתי המגורים בקיבוץ "בית משותף" שאז אין חובת נוכחות מדריך. בהתאם, פסק השופט כי על הקיבוץ הייתה החובה לדאוג שחדר הכושר יופעל בנוכחות מדריך כושר. הקיבוץ התרשל בכך שלא הסדיר ופיקח על האימונים. על הקיבוץ היה להסדיר אותם, להזהיר מפני שימוש לא נכון במתקני הכושר או מפני שימוש מסוכן (דחיקת משקל כבד מבלי שנוכח במקום אדם אחד נוסף ומבלי שברור כי המתאמן יכול לדחוק משקל כבד), ולוודא נוכחות מדריך במקום, לפיקוח, השגחה צמודה והדרכה.
הוראת שעה
עם זאת, הינה השלמה אקטואלית ורלוונטית: בחודש האחרון התנהל דיון בכנסת בוועדת החינוך, התרבות והספורט, שאישרה הוראת שעה שתקפה למשך שישה חודשים ולפיה "יינתן פטור מנוכחות מדריך במכון כושר אם מספר המתאמנים בו בזמן נתון אינו עולה על מאה איש ובלבד שבכל עת שבה לא נוכח מדריך במכון הכושר, ינכח במקום אדם שעבר קורס עזרה ראשונה ובעל תעודה בתוקף".
תוקפה של הוראת שעה זו הוא עד 3.12.2024 (הוראת שעה דומה הייתה בתקופת הקורונה ולאחריה, אך היא לא הייתה בתוקף בעת שארעה הטרגדיה בקיבוץ מסילות). עדיין נותרה בתוקף ההוראה בחוק ולפיה: "כל עת שקטינים מתאמנים במכון כושר יהיה נוכח במקום מדריך לאימון קטינים, והוא בלבד יהא רשאי ללמד קטין את דרכי הפעלתם של מכשירים במכון הכושר ולפקח על אימונו". משכך, גם בכניסה לחדר כושר שניתן לגביו פטור מנוכחות מדריך כאמור, יוצב במקום בולט לעין – שלט עליו יירשם שהחוק מחייב נוכחות מדריך לאימון קטינים בעת אימון קטינים בחדר הכושר.
לפי אתר הכנסת, יו"ר ועדת החינוך הנחה את גורמי המקצוע (מנהל הספורט) להגיש בהקדם לוועדה טיוטת תקנות "קבע" שיסדירו את עניין "הפטור". התקנות אכן נוסחו וניתנה לציבור שהות להגיש הערות.

על בטיחות בקיבוץ

מה אומרת פוליסת הביטוח הקיבוצית?

אין למדור ידיעה אם הגיעו תגובות לטיוטת ההצעה לתקנות החדשות, גם מצידה של התנועה הקיבוצית, אך נדמה כי לפי טיוטת התקנות החדשות (כפי שמופיעה באתר), אין כוונה להאריך את הפטור לכלל מכוני הכושר לציבור הרחב. לפי התיקון המוצע המטרה היא לקדם דווקא את "הספורט ההישגי בישראל", שהמתאמנים במסגרתו עושים זאת תחת פיקוח מאמנים אישיים. הכוונה היא לפטור מנוכחות מדריך את המכון הלאומי למצוינות בספורט (מכון וינגייט) ואת חדרי הכושר באגודות הספורט מנוכחות מדריך בשעות בהן הוא משמש לאימון ספורטאי הישג, ובלבד שהאימון מתבצע בליווי בעל תעודת מאמן לפי חוק הספורט.
במילים אחרות, לפחות לפי ההצעה שהוגשה לוועדה אין כוונה לעגן באופן קבוע את הוראת השעה שמעניקה פטור מנוכחות מדריך למכון כושר כשמספר המתאמנים בו בזמן נתון אינו עולה על מאה איש וממילא גם אינה מתייחסת לייחודיות בהפעלת חדרי כושר בקהילה הקיבוצית.
אחריות לבטיחות
ד"ר עמי כהנא יועץ לענייני ביטוח בקיבוצים מבקש להדגיש את "רכיב הבטיחות" בקיבוץ. הוא מציין כי פסק הדין מצטרף לפסיקה שרואה גם את בריכת השחייה בקיבוץ כ"בריכה ציבורית" בהיבט האחריות לבטיחות השוהים והשוחים. הקיבוץ הפך, לדבריו, למקום שגרים ושוהים בו רבים שאינם חברי קיבוץ, ולכן ההגדרה של קיבוץ כ"בית משותף" שהמשתמשים הם רק דיירי הבית אינה מתאימה לקהילת הקיבוץ (כך לפחות בעיני השופט שהוציא את הפסיקה האחרונה). הגם שאין חובה שמקום הפעילות יחזיק ב"רשיון עסק" – על הקיבוץ חובת אחריות לעניין בטיחות המשתתפים בראיה של "מקום ציבורי״.
ד"ר כהנא מזכיר כי כל קיבוץ (מעל 50 חברים) חייב להפעיל ממונה בטיחות, לצד ועדת בטיחות שמטילה על ממונה הבטיחות את המשימות לאורך השנה, דנה בממצאיו ומעבירה להנהלת הקיבוץ דוחות ודרישות להסדרת הנושא. הפעלה נכונה של ממונה בטיחות (ומילוי דרישות הבטיחות שבדוחות) יכולה להוות "טענת הגנה" של ההנהלה במקרה בו נגרם נזק גוף לאדם בשטח הקיבוץ.
עוד מציין ד"ר כהנא כי ב"פוליסת צד ג' קיבוצית" קיים נוהל לגבי "הפעלת חדרי כושר לא מסחריים", הכולל התניות ובהם: (1) לא יורשה להתאמן קטין מתחת לגיל 12. (2) לצד כל 5 מתאמנים בגילאי 12- 18 יהיה נוכח מבוגר אחד. (3) טרם תחילת השימוש ישנה חובה על המתאמנים להציג הצהרת בריאות תקינה בחדר כושר, ולחתום עליה, בין בעצמם ובין באמצעות ההורים, בפני נציג הנהלת הקיבוץ. (4) לא יתאפשר אימון בחדר כושר למתאמן בודד.
חובה על הקיבוץ לעמוד בתנאים אלה, מציין עמי כהנא, כדי למנוע טענה בדבר העדר כיסוי ביטוחי מצד חברת הביטוח (הערת המדור: כדי למנוע ספק, הפוליסה אינה באה במקום החובה לעמוד בדרישות החוק).