יבול שיא
הרפת והחלב
מנכל מפעל דביק

חביאר גוכמן, 42, קיבוץ שדה בוקר, מנכ"ל מפעל "דביק" לייצור סרטי הדבקה

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

אראל ארצי, מרכז משק בשנים 2021-2015

משפחתו של חביאר עלתה מארגנטינה כאשר היה בן 7. הוא גדל והתחנך בקיבוץ, התנדב לשנת שירות בתנועה הקיבוצית והתגייס לצה"ל. 

במהלך שירות הקבע בצה"ל סיים בהצטיינות תואר ראשון בהיסטוריה מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בן-גוריון. ב-2015 השתחרר לאחר שירות של 17 שנה.  

בתקופה זו ביקש הקיבוץ להעמיד אישיות מתאימה בצוות הניהולי של "דביק" שתוכל להתפתח ולצמוח לניהול החברה. במקביל, חשב החברה ביקש שימצא לו מחליף בשל גילו. שילוב זה הניע חברים לפנות לחביאר בהצעה לחזור לקיבוץ ולהתמנות למנהל הכספים של המפעל. 

חביאר נענה להצעה להשתלב בחברה. בחצי השנה הראשונה עבד כעובד מן המניין בכל מחלקות הייצור, ולאחר מכן נכנס למחלקת הכספים כמנהל הכספים של החברה.

במקביל, הצטרף כנבחר ציבור להנהלה העסקית של הקיבוץ וביקש לקחת חלק גם בפן הקהילתי.

הוא הצטרף כחבר לוועדת דור צעיר וועדת פנסיה, והשתלב גם בפעילות החברתית להובלת תהליך צמיחה דמוגרפית וקליטת משפחות חדשות, שהיה משמעותי עבור הקיבוץ.   

עם הזמן, נוצרו בינינו קשרי עבודה וקשרי ידידות עמוקים. חביאר התגלה כאישיות חכמה, קשובה, רגועה מאוד, תכונות נדירות וחשובות מאוד. בתפקידי כמרכז משק, התייעצתי בו כמעט בכל נושא. 

חביאר התבלט ביכולת קריאה ולימוד של כלל החומרים הרבים המלווים פעילויות אלו, בהתמקדות ובירידה לפרטים, בהבנת הכיוון הנדרש וסינון רעשים לא רלוונטיים. 

"דביק" חוותה ירידה משמעותית בהיקף הפעילות והרווח בעשור האחרון. מעבר להשפעה הכלכלית על הקיבוץ, הייתה לכך השלכה קשה מאוד על מורל החברים העובדים במפעל ועל מעמד המפעל בקרב חברי הקיבוץ.

מינוי מנהלים שכירים, הגם שטובים ומוערכים, לא הביא את התוצאה המיוחלת. שילוב של גורמים שונים הביאו למינויו של חביאר לפני שנה וחצי למנכ"ל החברה. מהלך זה היווה נקודת אור ותקווה לחברי הקיבוץ: מינוי בן משק לתפקיד הכי חשוב בקיבוץ. 

בתקופה זו כמנכ"ל החברה חביאר זוכה להערכה רבה של צוות העובדים והחברים. "מינויו המוצלח ממחיש שהקיבוץ יודע למנות חברים מתאימים ואין תקרת זכוכית לאף אחד: לא לחברים חדשים ולא לחברים בתחילת דרכם, זה המסר הכי חשוב בתהליך.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר יעקב בלום, דור רביעי לחקלאים במושבה ראש פינה • בשל היותם מושבה, במשך שנים איש לא סייע לחקלאי ראש פינה, עד שהחליטו לדאוג לעצמם והקימו אגודה שיתופית, עם בית אריזה • ביחד עם
7 דק' קריאה
"זה נכון, היו לנו חיים טובים בניו יורק, אבל הרגשתי מבודדת – עלינו לארץ לא רק בגלל הציונות אבל בעקבות משפחתי, כי המשפחה הגרעינית כבר הייתה בארץ," אומרת לי בת' שטיינברג, בחום הלוהט בעת
6 דק' קריאה
תערוכת יומנים ויזואליים של נשות בארי כחלק מתערוכה לציון שנה לטבח *תמונה ראשית: פרח פילו מבארי לצד עבודותיה. בשבת השחורה חדרו מחבלים לביתה של פרח בת ה-75 והתבצרו בו. רק בראשון לפנות בוקר הגיעו
< 1 דק' קריאה
אין אפילו גרם אחד של הבדל מהותי בין להיות אדם מאמין ואיש השומר הצעיר, אומר גיל זמיר, שמקיים אורח חיים דתי בקיבוץ העירוני רות גיל זמיר הוא חבר קיבוץ רות, קיבוץ עירוני של תנועת
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן