תוצאות מפקד החקלאות 2017 פורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והן מצביעות על עומק המשבר בו נמצאת החקלאות בישראל. כך למשל עולה מהנתונים, כי מספר המשקים החקלאיים בארץ בשנת 2017 עמד על 17,338, ירידה של 61% מאז 1981 ו-32% לעומת 1995. 10,700 מהמשקים החקלאיים הפעילים נמצאים במשק המשפחתי, 4,688 מהמשקים משתייכים למגזר הערבי, כולל משקים בכפרים הדרוזיים בגולן; ישנם 1,782 משקים פרטיים מחוץ למושבים, ו-308 בקיבוצים ומושבים שיתופיים. אין שינוי משמעותי בהיקף השטחים החקלאיים. ב-2017 היה השטח של המשקים החקלאיים 3.79 מיליון דונם, לעומת 3.61 מיליון דונם ב-1995. הסקר מצביע על ירידה בחלקם של גידולי השדה וגידולי פירות ההדר ועלייה בשטחי גידולי ירקות ומטעים.
תגובת התאחדות חקלאי ישראל לתוצאות המפקד מפקד החקלאות 2017
"התאחדות חקלאי ישראל מברכת את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על עריכת מפקד חקלאות ועל פרסום הממצאים הראשונים מהסקר, שמאפשר לגבש על בסיסו מדיניות שתתרום לחיזוק החקלאות והמרחב הכפרי בישראל המהווה חלק מרכזי בביטחון הלאומי שלנו.
מהסתכלות בממצאי הסקר ניתן לראות, כי מספר המשקים החקלאיים הצטמצם ואתו מספר העוסקים בחקלאות. המשמעות היא ברורה – למרות הגידול בסך השטח החקלאי המעובד, מספר החקלאים הפעילים קטן באופן דרמטי והסיבה העיקרית לכך היא ירידה תלולה ברווחיות החקלאי הקטן הבודד.
הנתונים האלו מדגישים את הצורך הדחוף לגבש תכנית לאומית. ללא טיפול ממשלתי מעמיק, כפי שהדבר נעשה באירופה, שם אנו רואים תהליכים דומים במהלכו הוכנה תכנית כלל מערכתית ל-21 שנה, אנו עלולים להמשיך ולהתדרדר במדרון של עזיבת החקלאים את עבודתם.
מדינת ישראל צריכה להכין תכנית לאומית כוללת לפתרון הבעיות הקשות של החקלאות הישראלית שתכלול גם אפשרויות חלופיות שישאירו את ההתיישבות בשטח הכפרי מפיתוח תיירות דרך אפשרויות לשימושים נוספים בקרקע ובמבנים כפי שנעשה באיחוד האירופאי. בשלב זה מדינות הממשלה הפוכה ואנו רואים החלטות וחוקים שכרגע פוגעים בחקלאים, כמו תיקון 116 ואי מתן אישור לשימוש בקרקע ומבנים לצרכים נוספים. אנו תקווה כי מדיניות הממשלה החדשה שתקום תציב את נושא החקלאות בעדיפות עליונה".
תגובת ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית לתוצאות מפקד החקלאות 2017
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "הנתונים מספרים את מה שאנחנו זועקים מזה זמן – החקלאות הישראלית המפוארת נמצאת בתהליך גסיסה מתקדם. אחרי 30 שנה של התעללות שיטתית מצד אגף התקציבים באוצר מגיעה החקלאות בישראל לרגע האמת שלה ונראה שאם לא יתרחש שינוי – ענף החקלאות שהכרנו ואהבנו יאבד לנו מנוף עינינו. נדרשת תכנית אב רב-שנתית לשימור החקלאות, במקום מאבקים שנתיים המתנהלים בכל פעם סביב חוק ההסדרים והגזירות השונות שמביאה הממשלה.
"אם לחקלאים לא תיווצר תחושת ביטחון כלכלי, תמשך התופעה המבהילה של נטישת החקלאים את הענף והקרקעות אשר מקבלת חיזוק בפרסום הנתונים השונים. כל דונם של קרקע חקלאית שברשותנו מעובד לשימושים חקלאיים ואין מטר רבוע אחד נטוש. על קרקעות כאלה לא יקומו התנחלויות לא חוקיות של בדואים ואחרים — בזכותנו. מאז קום המדינה ועד היום, המדינה לא מנהלת את משאב הקרקע ביעילות, אלא מטילה את המשימה על המגזר החקלאי — המושבים והקיבוצים — בלי תמורה או תמיכה מספקת. ואז גם נוגסת בקרקעות האלה באמצעות הוותמ"ל".
