בסימן הדלקת נר שמיני של חנוכה התקיים ערב הנצחה מרגש ומכובד במועצה האזורית גזר, לזכר חמשת החברים שנרצחו במסיבת נובה שליד רעים
הדלקת נר שמיני בחצר המועדון של מושב עזריה אשר במועצה האזורית גזר היתה השנה בסימן חמשת החברים שנרצחו במסיבה בנובה – בן בנימין כהן הי"ד, דור תאר הי"ד, תמר גוטמן הי"ד, עדן משה דוד הי"ד ויפתח דן טוויג הי"ד.
על הבמה דיברו ושרו, סיפרו והקרינו סרטים לזכר נעורים שאבדו, לזכר אהובים שאינם ובפי כולם תפילות לרפואת הפצועים, להשבת החטופים ולעילוי נשמת כל נרצחי מסיבת הנובה, וכל הנופלים במלחמת חרבות הברזל שנפלו מאז השבת השחורה. מאות אנשים, נשים וטף הגיעו לחבק את חמשת המשפחות, בליווי משטרתי ובסדר מופתי, ללא מחיאות כפיים ובלי חיוכים.
הערב התחיל בקבלת פנים שבה אף אחד לא שאל "איך אתם?" ו"מה שלומכם?" ו"מה נשמע?" ו"מה קורה?". היו שיחות פוליטיות, אבל הן בסופו של דבר היו שוליות לחלוטין. השיח התמקד, גם באופן לא מכוון, בחמשת החללים ובחבריהם שנרצחו, או קרוביהם שניצלו בנס או סיפורים של חברים שלא יצאו למסיבה ברגע האחרון מסיבות שונות ומשונות. כל אלה שניצלו מדברים על כך שזה 'היה יותר מזל מאשר שכל' והאימהות והאבות שלהם יודעים כמה היו קרובים לאבד את היקרים להם מכל.
על הבמה על המסך עם תמונת פוטושופ של חמשת הנרצחים, הבטנו בהם מחייכים ומאושרים, מאירים עלינו מעלה, מבין אותם שמיים זרועי הכוכבים שתחתם רקדו ושמחו בלילה האחרון בחייהם. כל אימהות וכל אחיות, כל הזמרים, כל הנגנים והרבנים עמדו על הבמה לאורה של חנוכיית לד לבנה, בגובה שני מטר, עליה חרוט "NOVA" וכן חרוטים עליהם חמשת השמות.
את הערב הזה הפיקו והרימו החברים, הקרובים, המכרים שאיבדו את שמחת החיים שנקברה בשורת הקברים הטרייה בבית הקברות של המועצה. על הבמה דיברה ראשת המועצה על אור והחוזק שבתקווה. על ימים טובים יותר ועל הלכידות והקהילתיות שהם אלה שירימו את עם ישראל. הרב רחמים טוויג סיפר על אחיו יפתח דן ועל חוכמתו ושנינותו שבאה לידי ביטוי בכל דבר שעשה. בהתאם לחג החנוכה ולנרות התקווה, שרו על הבמה שירים עצובים כמו "תפילה" (במקור של עפרה חזה) או "הללויה (במקור של לאונרד כהן). כשעלתה ורד תאר, אמו של דור לשאת דברים, כולם בכו איתה. כשעלו סיוון משה (אחות של עדן) וקרן טוויג (אחות של יפתח) כולם הצטרפו לתפילותיהן הזועקות: "כאב קשה מנשוא" . את ערב חתם קובי אוז שבא לשיר למשפחות משיריו – פיוט מבית אביו, "סתם", "בתוך נייר עיתון" ואת הגרסה שלו למילותיו של חיים חפר: "הימים האחרים". והוא, כמונו, איחל בסוף דבריו "שכולנו עוד נראה את הימים האחרים".
מהורי הנרצחים נמסר: "תודה לכל מי שבא לזכור ולהתייחד עימנו. תודה למשפחות השכולות שהרימו את הערב הזה יחד עם ועד מושב עזריה, כיתת הכוננות והתושבים, למועצה איזורית גזר. תודה לאילן ליבוביץ – שירה ואילן בריידמן- גיטרה, לרפי על הסאונד. לשלומי גולדברג על ההנחיה. לרועי סנדלר וסינגה ואור הפקות. תודה ליאיר זיגרון – הסדנא של יאיר על מיצג חנוכיית הלד המדהים, לאסף אביבי – לד ארט, לחגי מגידו ואיתי מבולדוג על התאורה, לאריק גרין על הבמות והסופגניות, ליהודה ממימדים על מסך ההקרנה.
לצוות ההפקה: עינת ניהול והפקת אירועים, לבר בנארי הפקות, רונה צור, לי לוי, אסף בורוביק – אריאל אירועים,
"תודה לצוות הצילום: שי שלומי – צילום ועריכה, קוסטה – צילום ורחף, אייל אפרתי – צילום סטילס, פרסום ויח"צ – גל זילברמן ניסים – הבודק – רמי ינקלביץ, סייפטי פור יו – אבי לוי, לאלי בסעד, אלדד דמרי, מחלבת עברי, משטרת ישראל, נוריאל שקורי, מג"ב, מוטי אלגלי, גלעד עשהאל ממד"א, גילי בן צור, עדי שאטל על שירותי הגרפיקה.
"לכל מי שעזר, עבד, טרח והכין – תודה גדולה מקרב לב. תודה מיוחדת לצוות כספית – מור, בר שחר ימפולסקי וקובי אוז."
