כך הודיע משרד החקלאות וביטחון המזון, בתגובה לפרסום הצו להגדלת מכסת יבוא הגבינות הפטורה ממכס על ידי שר האוצר * מועצת החלב קוראת לממשלה לעצור את המהלך
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע היום (20.11) כי יגדיל ב-70% את מכסת ייבוא הגבינות. משרד האוצר הוציא צו להערות הציבור במסגרתו הוא מבקש להגדיל בהוראת שעה את מכסת הגבינות הפטורה ממכס ב-8,000 טונות, ממכסה של 5,051 טונות למכסה של 13,051 טונות, הוראת שעה שהוציא השר ללא התייעצות עם החקלאים או משרד החקלאות, שתיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 ותהיה בתוקף עד 31 בדצמבר 2027.
כאמור, היום כבר ישנה מכסה של 5,051 טונות לייבוא גבינות ללא מכס שלא מחולקת, בנוסף ל-6,500 טונות מכסת גבינות לייבוא ללא מכס שכן מחולקות. כך שהתוספת תהיה 8,000 טונות ל-19,500 טונות סך הכל, הגדלה של 200% בייבוא.
בהתאחדות יצרני החלב ובמועצת החלב טוענים כי מדובר בתגובה נקמנית של שר האוצר, לאחר שהרפורמה שהציע לסגירת 10% מהרפתות נדחתה על ידם.
בתגובה לצעד הכוחני שפרסם סמוטריץ׳, מועצת החלב קוראת לממשלה לעצור את המהלך: "שר האוצר בצעד נוסף של אובדן עשתונות וניתוק מוחלט מההשלכות מהלכיו על ההתיישבות פותח את משק החלב ליבוא בהיקף של 13,500 טון, מבלי לקיים את הוראות חוק החלב ומבלי לעמוד בהסכמות שנחתמו עם מערך הייצור. החלטה חמורה שפוגעת ישירות באיתנות הענף ובכ־150רפתנים שעלולים למצוא עצמם מחוץ למעגל הייצור – מחיקה דפקטו של 10% מהרפתות בישראל. וכל זה כעונש על כך שהרפתנים לא מתמסרים לרפורמה החובבנית והמסוכנת שלו.
"החלב מיוצר כאן ברמה הגבוהה בעולם, תחת פיקוח וסטנדרטים מחמירים של בריאות וכשרות. במקום לחזק את המערכת המקומית ולהתמודד עם האתגרים האמיתיים: מע״מ גבוה, עלויות כשרות, היעדר תמיכות, בדיוק כמו שעושים באירופה, בוחרים בפתרון הקל שמסכן את כלל הייצור המקומי ופוגע ביכולת הקריטית לספק חלב.
"מועצת החלב קוראת לממשלה לעצור את המהלך – לנהל תהליך מקצועי, מושכל ומאוזן, ולוודא שמשק החלב הישראלי ימשיך לספק חלב טרי, איכותי ובטוח לכלל תושבי המדינה, בכל עת. המלחמה האחרונה הבהירה שלא ניתן לסמוך על ארדואן ואין סיבה לדאוג לאירופה שמחרימה אותנו וזורקת תוצרת ישראלית מהמדפים."
בתגובה מסר משרד החקלאות וביטחון המזון, כי: "משרד האוצר הפך אובססיבי לענף החלב, כאילו הוא המקור ליוקר המחייה במדינת ישראל. מבלי לזלזל בצורך אזרחי ישראל לשתות חלב במחיר סביר, הציבור הישראלי סובל מיוקר מחייה בכל תחומי חייו ובין היתר – חינוך, תרבות ופנאי, תחבורה, בריאות, ריהוט וציוד בית, דיור, מים, גז וחשמל, הלבשה והנעלה ועוד, כל אלה משפיעים באופן ישיר על כל מחירי המזון ובין היתר על מוצרי החלב.
"מדובר בחוסר תיאום ממשלתי. משרד האוצר פועל ללא תיאום ובניגוד לתקנון עבודת הממשלה. הניסיון לנתק את ענף החלב ממוסד ההתיישבות ובתוך כך לחרב את הרפתות בגבולות מדינת ישראל, אשר הן הבסיס לבטחת ביטחון המזון הלאומי בכל שעותיה הקשות של מדינת ישראל, מגיעה לשיא השיאים, במהלכים חד צדדיים שמבצע משרד האוצר, עת צפוי לפרסם היום טיוטת צו לפתיחת יבוא גבינות קשות, כחלק מנקמה בין המשרדים וזאת לאור אי כיבוד עבודה בין ממשלתית תקינה כנדרש על פי תקנון עבודת הממשלה.
"מי שמרוויחים מהיבוא הם בעיקר היבואנים ורשתות השיווק ולא הצרכנים. הרווחים נתקעים בדרך למדף, בעוד שההבטחה להוזלת מחירים לא מתממשת. בדיקה שערך לאחרונה המשרד מראה כי במוצרים מיובאים פערי התיווך בין עלות הייבוא למחיר לצרכן מגיעים למאות מוצרים. רק לשם ההמחשה, הצרכן משלם היום 153% יותר על ענבים טריים מיובאים ו-42% יותר על שמן זית מיובא.
"הפער בין מחיר החלב במדינות ה-OECD לישראל מקורו לא בייצור החקלאי אלא במקטעי עיבוד במחלבות, שיווק וקמעונאות, ובכך שבישראל יש מע"מ מלא על מוצרי בסיס, בעוד שבמדינות רבות המע"מ עומד על בין 0% ל-7% בלבד. בנוסף, הגורמים העיקריים לפער במקטע המחלבות טמון בענייני כשרות, פסי ייצור וריכוזיות, ואילו הגורם העיקרי לפער במקטע השיווק והקמעונאות הינו ריכוז שוק גבוה. על פי ה-OECD מרבית המדינות המפותחות מייצרות לעצמן את החלב ומוצריו, ורק 7% מהיצור העולמי נסחר בין מדינות. יתרה מזו, מדינות מפותחות נותנות תמיכות ישירות לרפתנים כדי להבטיח המשך יצור מקומי של חלב.
"במקום לטפל במקטע המחלבות, השיווק והמע״מ, שהם הגורמים העיקריים לפער המחירים, בוחר האוצר בדרך הקלה, שהיא פלסטר לדליפה בשרשרת במקום לבצע טיפול שורש עמוק. יתרה מזאת, הצעת האוצר לא נותנת מענה לכך שבסבירות גבוהה המחלבות יהפכו ליבואניות, והציבור ימשיך לשלם בדיוק את אותם מחירים שהוא משלם היום בשל הריכוזיות הקיימת בישראל במקטע העיבוד והשיווק."
בתגובה לטענות מסר משרד האוצר כי באוצר טוענים מטרת פתיחת השוק כעת נועדה: "להגדיל משמעותית את כמות הגבינות המיובאות לישראל, כדי לאפשר הורדת מחירים. הגדלת מכסת הגבינות כאמור היא בהיקף מוגבל ומאוזן, שלא משנה את עיקר מבנה השוק המקומי, אלא מוסיף שכבת תחרות נדרשת, במקטע שבו נמדדו פערי מחירים קיצוניים.
"בנוסף, מודלים כלכליים ומקרי העבר מלמדים שהורדת מחירים הנובעת מהגברת התחרות בענף גרמה לגידול בביקוש המצרפי למוצר. ניתן להניח שגם במקרה של גבינות, הורדת מחירים תביא לגידול דומה בביקוש לגבינות וייתכן שאף תשפיע לחיוב על היקפי הייצור המקומי. המתווה כולו מוצע במסגרת הוראת שעה למשך שנתיים, כך שלא מדובר בפתיחה גורפת של השוק ליבוא, אלא בצעד מדוד שנועד להתמודד עם כשל שוק.
"הגבלת היבוא במתכונת של מכסות מאפשרת לשמור על יציבות הייצור המקומי, ומבטיחה השפעה ממוקדת בהורדת מחירים לציבור, לצד שימור יכולתן של המחלבות המקומיות להמשיך לפעול ולהתחרות."
