מגדלי חקלאות בעל שנפגעו בשנה החולפת יפוצו * על פי הצו, אזורים רבים בצפון, בבקעת הירדן ובדרום מוגדרים כאזורי בצורת
*תמונה ראשית: שדות ברוחמה על רקע תקיפת צהל ברצועת עזה. צילום: אורן ברנע
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', חתם בסוף יולי (28.7) על צו הבצורת לשנת 2024 זאת לנוכח כמות המשקעים הנמוכה בחורף האחרון וגלי החום הקשים. הצו נחתם בשיתוף פעולה בין משרדי האוצר והחקלאות וביטחון המזון. מטרת הצו מתמקדת בפיצוי מגדלי חקלאות בעל על הגידולים שנפגעו בשנה החולפת, בהתאם לרשימת יישובים וגידולים חקלאיים.
הפיצוי הוא בעלויות המים של חקלאים הנמצאים ברשימות יישובים וגידולים חקלאיים מוגדרות, ונפגעו כתוצאה מפגעי מזג האוויר. על פי הצו, אזורים רבים בצפון, בבקעת הירדן ובדרום מוגדרים כאזורי בצורת. בנוסף, הצו חל על הגידולים הבאים שנפגעו בחורף האחרון, והם: חיטה, שעורה, תלתן, אפונה, בקיה, חמצה, חריע, קינואה ושיבולת שועל. הצו חל על האזורים והגידולים החל מ-1 ביוני, 2024 ועד ל-1 ביוני, 2025. במקביל, ולנוכח המשבר הנרחב בכלל ענפי החקלאות בעקבות הבצורת, משרדי האוצר, החקלאות וביטחון המזון וגורמים נוספים יושבים בימים אלו על גיבוש מתווה תמיכות עבור יתר ענפי החקלאות שנפגעו ולא נכללים בצו.
לאחר בחינת ההמלצות ובהתאם לסמכויותיו, אישר משרד האוצר את המלצות ועדת הבצורת. בהתאם לכך, שיעור הפיצויים שנקבע לכל אזור חקלאי שהוכרז בצו כאזור שנפגע מבצורת, חושב בהתאם להוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת), התשכ״ה–1964, ובהתאם לקריטריונים הקבועים בהן.
צעד זה מצטרף לשורת צעדים בהם מעורב משרד החקלאות במטרה לתמוך בחקלאים על רקע אירועי הבצורת, כגון: הורדת תעריף החריגה למים שפירים נקבע על 2.93 ש״ח למ״ק לכל כמות חריגה, ומשקף ירידה של בין 25% ל-57% מתעריף החריגה אשתקד. מחיר זה תואם את תיקון מס׳ 31 לחוק המים, התשפ״ה-2025, אשר אפשר לרשות המים להקדים את החלת התעריף כבר מחודש יולי השנה (2025). בנוסף, תעריף השקיית אדמות הכבול נקבע על 1.8 אגורות למ״ק מעל העלות המוכרת להפקת המים להשקיית אדמות הכבול, גם זאת בהתאם לתעריף שנקבע בתיקון מס׳ 31.
המחסור החמור במים מורגש באזורים שכבר ספגו פגיעה קשה כתוצאה מהמלחמה המתמשכת, ביניהם אזורים בגליל העליון וברמת הגולן שאינם מחוברים למערכת המים הארצית ותלויים בעיקר במקורות טבעיים, שבהם נרשמה השנה ירידה של כ-30% בהשוואה לשנה שעברה.
במקביל, ולנוכח המשבר הנרחב בכלל ענפי החקלאות בעקבות הבצורת, משרדי האוצר, החקלאות וביטחון המזון וגורמים נוספים יושבים בימים אלו על גיבוש מתווה תמיכות עבור יתר ענפי החקלאות שנפגעו ולא נכללים בצו.
שר החקלאות וביטחון המזון, ח"כ אבי דיכטר: "המשק החקלאי בישראל מתמודד עם אתגרים כבדים. בצורת איננה רק תופעת טבע, היא אתגר מתמשך לחקלאות, למשק המים ולביטחון המזון של מדינת ישראל. על מנת להיערך למצב מתמשך זה, שאנחנו צופים שרק יסלים, הכנו את תוכנית ביטחון המזון 2050 והעברנו את החלטת הממשלה להגדלת התוצרת החקלאית בשליש בעשור הקרוב. ללא הכנה מוקדמת, הפגיעה תורגש בכל משק בית בישראל, לא פחות. אני מודה למשרד האוצר ושר האוצר שבצעד זה נרתם ומנע השלכות קשות על החקלאות המקומית, למען שמירה על ביטחון המזון הלאומי."
