יבול שיא
הרפת והחלב
שום

משרד החקלאות ישקיע כ-3 מיליון ₪ לעידוד מגדלי השום לשימור הגידול המקומי

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

כהזדמנות אחרונה להצלת ענף השום בישראל, משרד החקלאות מפרסם נוהל תמיכה בסך של כ-3 מיליון ₪ לסיוע בשימור הגידול השום המקומי בישראל. התמיכה תינתן גם למגדלים שיישמרו חומר הריבוי במטרה להבטיח את המשך הייצור המקומי גם בשנה הבאה ובשנים שלאחריה. תמיכה זו היא כחלק מסיוע לחקלאים המגדלים שום יבש אשר ביצעו זריעת שום בעונת הסתיו של שנת 2023.

בשונה מזריעה רגילה, גידול שום מתבצע בטכניקת שתילה המוכרת כנעיצת שננות. שן שום ננעצת באדמה בכל שנה בספטמבר, ומכל שננה מתפתח בצל ובו ראש שיני שום. הפסקת נעיצת אף לשנה אחת תדרוש לאחר מכן הנבטה מחודשת שאורכה כ-6-5 שנים!! לפיכך, נוהל התמיכה מהווה ניסיון אחרון להצלת ענף השום בישראל או שמא יושבת לעוד שנים ארוכות.

במרץ 2022 ירד המכס על שורה ארוכה של מוצרים חקלאיים, ובהם גם השום, אשר המכס עליו ירד ל-0% באבחה אחת. צעד זה הביא לירידה במחיר השום לצרכן, בעוד מרווח היבואן עלה בכ-15% בממוצע ביחס לרווח טרום הורדת המכס. לא זאת בלבד, המהלך פגע אנושות בגידול המקומי של שום ישראלי, ובצרכן שאיבד את המוצר הישראלי האיכותי לעומת השום המיובא.

סך הצריכה הישראלית של שום בישראל עומדת על כ-14-12 אלף טון בממוצע בשנה. טרום הסרת המכס, עמד הייצור המקומי על כ-50% מהצריכה בשוק המקומי. לאחר הסרת המכס צנח חלקו של השום הישראלי לכ-20%-30%, במהלך שנת 22'. בנוסף, בשנת 2022 עמד שטח הגידול של שום בישראל על כ-9,000 דונם, כיום נותרו כ-4,000 דונם וכמות המגדלים הצטמצמה מ-60 ל-20.

השום גדל בישראל במאה השנים האחרונות. הזן המקומי, זן "שני", נחשב לאיכותי בזכות ריכוז חומר פעיל (אליצין) גבוה. כאמור, השום כחומר ריבוי ננעץ בחודש ספטמבר ומבשיל לאחר כשבעה חודשים, נקטף בחודש אפריל, מיובש בחודש מאי ומשווק לאורך השנה מקירור. דונם שום מניב תוצרת של כ-1 טון, אשר 80% ממנה משווקים ו-20% מופרשים לטובת חומר ריבוי לעונה הבאה. במסגרת התמיכה, התמיכה תוענק למגדלי שום יבש על סך של 3,000 ₪ לדונם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כילד בן חמש חולץ על ידי המחתרת הבלגית והוסתר במנזר. כיום מלווה צבי אריאב מאפיקים משלחות לפולין ומרצה לנוער ולתלמידי מכינות על השואה והגבורה *תמונה ראשית: צבי אריאב בביתו באפיקים  צבי אריאב, עוד מעט בן 90, מקבל
5 דק' קריאה
12 משואות נבחרו לייצג את העשייה והחוסן הקיבוציים, ההתנדבות, ההיאחזות בקרקע והתרומה לחברה הישראלית  כל שנה המעבר מזיכרון לעצמאות, מהמחיר הכבד לדמותה של המדינה שעדיין נאבקת על קיומה הוא קשה ומטלטל. מהשבת הנוראה ההיא, ב-7 באוקטובר
10 דק' קריאה
מיכאל (מיכאו) לוטנברג שורד אושוויץ, הגיע ליד מרדכי בסוף 1945, כמה חודשים לאחר העלייה על הקרקע ומילא תפקיד מרכזי בהגנה על הקיבוץ במלחמת השחרור. איך הצליח לשרוד? למה לא שיתף בסיפורו כל השנים? עדות
7 דק' קריאה
שירו של המשורר עודד פלד מכפר הנשיא "אמא אני אתך בבלגן בלזן", מתוך ספרו "מכתבים לברגן בלזן", מוצב במרחב הנצחה של "יד ושם" בירושלים *תמונה ראשית: עודד פלד. שירתו נטועה בנופי עמק החולה ובחיי
מאיזה חלון רואים הכי טוב את זירת הפשע? סיפור של מישהי מבארי:  ״זה לא סיפור מורכב בכלל. יצאתי מהקיבוץ לטיול. ליד השער ראיתי בחור צעיר עם כובע טמבל ופאות. הוא ניגש אלי ושאל: סליחה,
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!