רונה בלומנפלד משער הגולן תרמה כליה במסלול האלטרואיסטי, לאדם לא מוכר. הנתרמת, כך גילתה בבוקר הניתוח' היא לא אחרת מאסתר רוט שחמורוב
*תמונה ראשית: רונה בלומנפלד. "בתחושה חזקה של סיפוק וגאווה גדולה שהלכתי עם ההחלטה שלי עד הסוף". צילום: מהאלבום הפרטי
גילוי נאות: אני משוחד. משוחד כי רונה בלומנפלד ואני בני אותה כיתה, קרובים ומכירים כמו שרק בני כיתה מהקיבוץ (שער הגולן) של פעם יכולים להיות. אז מה עומד מאחורי הצעד יוצא הדופן לתרום כליה במסלול האלטרואיסטי, לאדם לא מוכר, לעבור תהליך ארוך ומתיש שבסופו תקופת המתנה, ולוותר בהתנדבות על איבר מתפקד ונחוץ?
״תהליך התרומה החל לפני כשנה וחצי" מספרת רונה (51), כשבאתי לבקר אותה בדירתה, אחרי שחזרה מבילינסון, שם שהתה מעט לפני ההליך ויומיים של התאוששות אחריו. "הרעיון לתרום כליה עבור מישהו עלה אצלי בשנת 2019, כשקראתי שמחפשים תורם עבור תושבת עמק הירדן, ורד סמית. כשהתעניינתי שלחו אותי לקרוא על זה חומר באינטרנט, ובהיעדר מישהו קרוב לדבר איתו על התהליך, ירדתי מהעניין״.
לפני כשנה וחצי צץ בה הדחף מחדש והיא החליטה לעשות צעד. "פניתי לעמותת 'מתנת חיים' והבעתי רצון לתרום כליה לאדם שאני לא מכירה" מספרת רונה, "הזרז היה ריאיון שקראת בעלון הקיבוץ שלי על אורלי בת קיבוצי שתרמה כליה דרכם, למישהו שהיא לא הכירה לפני כן. הרגשתי שאני יכולה ורוצה ללכת על זה״.
״שוחחתי עם אורלי, שאלתי אותה מלא שאלות: איך זה עובד, מה צריך לעשות, מהן הבדיקות? גם חקרתי על ההחלמה והחוויה האישית שלה מהתרומה. לא נרתעתי. בשלב הזה גם סיפרתי למשפחה וחברות. בעקבות הפנייה שלי ל'מתנת חיים', חזרו אליי עם כל הפרטים ורשימת בדיקות ראשונות שצריך לעשות. אחד התנאים שלהם הכתיב שעליי לרדת מעט במשקל. לקח לי שנה שלמה להבין שאין פשרות מצידם בעניין ולרדת למשקל הנדרש. רק לאחר מכן הסכימו לחדש את הקשר, לביצוע המשך הבדיקות״.
מה כולל תהליך בדיקות ההתאמה?
"עשרות בדיקות בקהילה ובבילינסון. בדיקות של התאמת הגוף לעמוד בהליך ובחיים עם כליה אחת, וגם בדיקות מסוג אחר, פגישות עם פסיכולוג, עם עובדת סוציאלית בהן מבררים על מידת השלמות שלי עם הצעד, עם ההחלטה והמשמעות שלה, שיש בי את החוסן לעמוד בכל זה. בשלב הזה המיועד לתרומה שלי היה גבר בן 53. את הבדיקות ביצעתי תוך כדי שאני ממשיכה בעבודתי במפעל שלנו 'גולן מוצרי פלסטיק', וגם ממשיכה להתנדב ביחידת חילוץ עמק הירדן, ובמד"א כחובשת ונהגת אמבולנס".
בהתאמה מושלמת
״אחרי שהשלמתי את כל הבדיקות ונמצאתי מתאימה, בישרו לי כי השתנה יעד התרומה, אולי כי למיועד שלי מצאו כליה אחרת, ועתה המיועד שלי היא בעצם מיועדת, בת 71. בתחילת התהליך הצהרתי כי אני מעדיפה לתרום לאדם צעיר יחסית, שייהנה מכליה תקינה שנים רבות, אולם אמרו לי שהנתונים הרפואיים מראים כי ההתאמה שלי אל המיועדת הספציפית היא מושלמת, סיכויי קליטת הכליה גבוהים וחבל לפספס, ואפילו יש 'הצלבה', כלומר שאם אתרום לה, חברתה תתרום למישהו נוסף. הסכמתי והלכתי על זה״.
ידעת שהנתרמת היא אסתר רוט שחמורוב?
"יום לפני הניתוח ידעתי שלנתרמת קוראים אסתר. זהו. בבוקר הניתוח הודיעו לי כי מדובר באסתר רוט שחמורוב, האצנית האולימפית שלנו, ערכו לנו היכרות קצרצרה בחדר שלי במחלקה, אבל שתינו היינו די מתוחות לקראת ההליך. לא ידעתי מראש שהיא הנתרמת. היו איתה בני משפחה במחלקה, וגם אנשים נוספים שדאגו סביבה.
אני שמחה וגאה שהכליה שתרמתי הגיעה ונקלטה בגופה של אסתר רוט שחמורוב. אני הכרתי את השם והישגיה על מסלול הריצה, כלת פרס ישראל, אבל למדתי עליה הרבה מהאינטרנט, על היותה פורצת הדרך, שתרמה כל כך הרבה לחברה ולעם, גם בהישגים וגם בעשיה ענפה למען ספורט הנשים בכלל וקידום נשים בפרט״.
איך ההרגשה אחרי?
״אני בתחושה חזקה של 'עשיתי את זה'. אני מרגישה סוג של ניצחון אישי, רציתי לתרום לאדם אחר בר משמעותי שישפר משמעותית את איכות חייו – ועשיתי את זה. אני בתחושה חזקה של סיפוק וגאווה גדולה שהלכתי עם ההחלטה שלי עד הסוף.
חשוב לי לציין שהשהות בבלינסון הייתה נהדרת. מחלקה מעולה עם צוות מקסים. לפני ההליך ואחריו, עוזרים בכל דבר. בנוסף, רוצה להביע את הערכתי הגדולה לעמותת 'מתנת חיים' על עשייתם ופועלם בקידום השתלות הכליה בישראל".
