יבול שיא
הרפת והחלב
תמונה 1 החצר האחורית

נוף מולדתו 

2 דק' קריאה

שיתוף:

ספר ציורים חדש של יונתן שתיל מגלאון מתאר את הסיפור הקיבוצי, מהצריפים הראשונים של יום העלייה על הקרקע, דרך מבני הציבור שבמשך השנים התייתרו, ועד לצמיחה ולהתחדשות 

לא תמצאו סיפור אישי קורע לב בספר "מבט קיבוצי" של יונתן שתיל, לא וידוי על ימי החינוך המשותף או חווית ההתבגרות העליזות או עליזות פחות בין השבילים והמדרכות. גם אין סקירה היסטורית של דברי ימי הקמת הקיבוצים או על המשבר שפקד אותם. ובכל זאת ספר שנוגע עמוק במי שנולד וגדל בנופים שנדמה שכמעט הועתקו במדויק מקיבוץ אחד לשכנו וגם לזה המרוחק ממנו בקצה המדינה. 

בציורים ריאליסטיים של נוף דומם ובמלל קצר נלווה מתאר הספר את הסיפור הקיבוצי, החל מהצריפים הראשונים, דרך מבני הציבור שחלקם התייתרו במהלך השנים, דרך סמלי הקיבוץ הנצחיים כמו הרפת, הלול, מגדל הסילו, ועד לבתי החברים החדשים של ימינו. 

Screenshot 2024 08 14 132945
יונתן שתיל. איור עצמי 

הנצחה לנוף הקיבוצי 

יונתן שתיל (72) נולד וגדל בקיבוץ גלאון להוריו שהיו ממקימי הקיבוץ. כבר מגיל צעיר צייר (ציורו הראשון התפרסם ב"משמר לילדים" כשהיה בן 10), ולמרות שהשתתף במסגרות שונות ללימודי גרפיקה ואיור מעולם לא למד ולא התפרנס מציור. "אני מניח שהיה לחץ מסוים בקיבוץ ללמוד מקצוע פונקציונאלי. גדלתי בחינוך המשותף במסגרת מהודקת, וציור ואומנות לא נחשבו בתקופה ההיא לכאלה".  

שנים רבות עבד יונתן בפלחה בקיבוצו "רציתי לעבוד בשדות, וגם כיום אני מחובר לזה", ובהמשך כמבקר איכות במפעל בקיבוצו ובמפעלים נוספים. 

על אף שלא עסק בציור לפרנסתו, פרסם במשך השנים את ציוריו בעיתונות ארצית ובמקומונים, ולאורך השנים הציג בתערוכות שונות קריקטורות וציורי דמויות. 

עם היציאה לפנסיה החליט להתרכז בציור נופים, הנופים בהם גדל. "ב-1991 השתתף אחד מציורי בשם 'קיבוץ' בתערוכה בבית ציוני אמריקה. המשכתי לצייר את הקיבוץ מזוויות שונות, והציורים נאספו. כשיצאתי לפנסיה היה לי זמן לצייר כמה שאני רוצה והחלטתי להתמקד בנוף המקומי, לשמר את הנוף שגדלתי בו, נוף שחלק ממנו הולך ונעלם. הקיבוץ עובר שיוניים, יש ענפי שירות שאין בהם שימוש כמו נגריה, מסגריה, כמו הבתים הראשונים". 

כשהחלו להצטבר הציורים, של הקיבוץ ונופיו ושל סביבתו, החליט לארוז אותם בספר "גם בשבילי וגם כהנצחה לנוף הקיבוצי". 

יונתן פנה ללילך רון עורכת ספרים אותה הכיר מעבודתו בעיתונות "בשיחות בינינו החלטנו לספר סיפור קיבוצי דרך תמונות נוף. נוף גלוני, נוף קיבוצי, סיפור של קיבוץ". 

תמונה 2 המגדלים
האסם ומגדל הסילו. "קו הרקיע של הקיבוץ, סימן הזיהוי שיש בו מן הסמליות לשפע היבול שכמהים אליו החקלאים ולאמונה שהתוצרת תביא איתה גם שפע חברתי" (מתוך הספר "מבט קיבוצי") 

במהלך הכנת הספר התרחש טבח 7 באוקטובר, כשקיבוצי העוטף ספגו מכה קשה במיוחד. חברים וחברות רבים נרצחו, חלקם נחטפו בשבי חמאס. אלו שניצלו פונו מבתיהם ומקיבוציהם, שבחלקם נשרפו ונחרבו הבתים. הספר, שמוקדש להם, מקבל משנה תוקף בשימור נוף קיבוצי, שלא רק הולך ומשתנה, אלא לעיתים מוכחד. 

הציור שנבחר לעטיפת הספר מזקק את סיפורו של הקיבוץ – עגלת החצרן שהתייתמה עם התפוגגותו של תפקיד החצרן והחינוך המשותף, על רקע מחסן הקירור הישן העומד אף הוא שלא בשימושו המקורי. ברקע מגדלי הסילו, תזכורת לחיבור לחקלאות, ובצד עץ ירוק מלבלב שמרמז בכל זאת על המשך צמיחה והתחדשות. 

ניתן לרכוש את הספר באתר של יונתן שתיל yonatanshatil.com 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט: "משבר האקלים והמלחמה מוכיחים ביתר שאת שישראל חייבת להבטיח לעצמה, בעצמה, את ביטחון המזון והיכולת לספק לתושבי המדינה תוצרת חקלאית טריה, בכמות מספיקה" משבר האקלים ממשיך לפגוע קשות בחקלאים הישראלים.
4 דק' קריאה
סיכום עונת 2024 בענף ובשולחן הליצ'י דני שטרן – יו'ר שולחן מגדלי הליצ'י במועצת הצמחים עונת 2024 התאפיינה בצמיחה משמעותית בענף. כניסת שטחים צעירים לניבה, לצד יבולים טובים בכל האזורים, הובילו לעלייה של כ50%-
6 דק' קריאה
אומר פרופ' צביקה מנדל בראיון ליבול-שיא, הוא ממשיך להגיע בפנסיה לעבודתו במכון וולקני, וגם להרצות על מזיקי היער בפקולטה לחקלאות אם יש מישהו שאפשר לכנותו כאנציקלופדיה מהלכת, זה פרופ' צביקה מנדל. אם רציתי אי
4 דק' קריאה
פגישת היכרות בין מנכ"לית מכון שמיר למחקר, דינה גלעד ומנהלת תחנת החקר של המכון, ד"ר מרצ'י אדרי, לבין מנכ"ל ההסתדרות הציונית העולמית, יעקב אהרוני, התקיימה במטרה לבחון הזדמנויות לשיתופי פעולה הדדיים בין שני הגופים. 
< 1 דק' קריאה
בחוות היישום וההכשרה של היחידה לחקלאות וחדשנות בגולן מתקיימת תכנית ייחודית שמשלבת תלמידות אולפנת "רגבים אופק" של רשת רוח הגולן בעשייה חקלאית מתקדמת. במסגרת התכנית מגיעות התלמידות לחווה שלוש פעמים בשבוע, עוסקות בעבודה מעשית,
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן