בימים אלה של הפגנות מחאה בכל הארץ, אפשר להיזכר שגם הרפתנים עשו, במהלך השנים, פעולות מחאה והפגנות, ממגוון סוגים.
צילמתי הרבה והבאתי חלק מהאירועים, במדור מיוחד שנקרא תמונת השבוע וזה התפרסם באתר המ"ב, בכל יום חמישי בשבוע.
משתף אתכם בתמונת השבוע של הפגנה גדולה ומיוחדת עם חסימה של צומת קפלן וצמתים אחרים, עם שתי פרות – נחמה וזהבה…עם פרוץ משבר הקוטג' הן הביעו רצון להצטרף למאבק הרפתנים ותותי, הלא הוא ישראל בלוך מנהלל, העמיס את נחמה על נגרר והעביר אותה לחווה במושב, עד ליום שאחרי המלחמה
כך הצטרפה נחמה לכל הפגנות הרחוב, חסימות הצמתים, שיירות המחאה והביעה הזדהות מלאה עם הבעלים, שהרי היא מבינה עד מאוד את קשייהם ואת מסירותם הרבה לבעלי החיים ברפת
היא הגיעה להפגנה הראשונה בירושלים, שמעה את הנאומים הגדולים של ראשי הענף וההתיישבות, ראתה את שרת החקלאות נחושה מאוד להגן על הרפתנים ואף הסכימה להיחלב בפומבי ולפני כולם
אחד ועוד אחד, התנדבו להקל עליה מעומס החלב על אף שחלק מהחלב הגיע בשקיות מהסופר, בעלייה לעיר הבירה. היא עלתה לירושלים וחזרה שבעת רצון למשכנה הארעי בנהלל
תותי ונחמה לא ויתרו וכאשר חסמנו את שלושת הצמתים, היא ביקשה להגיע למרכז העיר תל-אביב ולהפגין שם את יופייה וכישוריה. נחום זרחי ותותי הסיעו אותה אחר כבוד לעיר הגדולה
די מהר, מצאה עצמה עוברת מיד ליד של רבים מהמפגינים, ועומדת במרכז הצומת, תוך חסימה של כל התנועה במרכז העיר – ממש בצומת עזריאלי
רכבים שנסעו לידה שרקו לה בהתפעלות ושמחו לפגוש ריח כפרי בכרך הסואןואז הגיעה הצעדה הגדולה שבסיומה הייתה הפגנת ה-6,000. נחמה ביקשה מזהבה להצטרף אליה והפגישה נקבעה לרחבת הבימה, ממש ליד אוהלי המחאה ברוטשילד
היה ברור שהן יוצאות לטיול ברחובות העיר תל-אביב ולהיחשף לקהלים חדשים ואף לעיתונות המגוונת – יעקב בכר מזכיר ההתאחדות אף קרא להן ברמקול… שתי הפרות נישאו על כפיים חסונות וניכר היה שהן גאות מאוד להשתתף במפגן ההיסטורי
אט אט הן התקדמו לרחבת המוזיאון, שאליה נקבצו ובאו חברים ומזדהים מכל חלקי ההתיישבות – אוטובוסים רבים פרקו מפגינים שבאו להתחכך עם נחמה וזהבה ולא היה גבול לשמחתן
לשיא הכבוד הן זכו כשהמפקדים ביקשו מהן לעלות לבמה ולכבד את הנואמים בנוכחותן. וכך הן שמעו מקרוב את מזכירי התנועות, מזכיר ההתאחדות, את יעל בודניק הצעירה ואף את ישראל, זמר הרפתנים מכפר קיש
אבל השיא השיאים היה בביקור בעיר הקודש והפעם לא בהפגנת מחאה, אלא במפגן אהבה לעיר ולתושביהתותי לא שכח להביא אותה לצעדת ירושלים ואף הציב את נחמה על גג הקלאב-קאר, שהביא במיוחד מנהלל הרחוקה
הוא צרף אליה את בנו הצעיר וביחד נהגו ברחובות העיר, עם שובל ארוך של רפתני כחול-לבן שנשרך בגאווה מאחור
האווירה הייתה של קרנבל מרגש, כולם שמחו לצעדה ורבים מתושבי העיר אף הריעו לנחמה בהתרגשות גדולה
לא בכל יום יכלו לגעת מקרוב בפרה מאושרת, עם עיניים בורקות ומראה מצודד
נחמה וזהבה, עייפו קצת מכל ההפגנות, המחאות והקריאות הקצובות – הגיע הזמן לחזור לנוח במשכן האוהב בבית החקלאית. הן יצברו כוח ואנרגיה ובבוא היום, באם חלילה יזדקקו להן, הן תגענה בשמחה לעזרת הרפתנים האהובים
העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
השנה האחרונה הייתה מאתגרת במיוחד עבור נופר ששון, השוקולטייר ממושב יונתן שכבש את הלבבות ב"לולי" * נופר התמודד לא רק עם ניהול העסק, אלא גם עם שירות מילואים אינטנסיבי שפגע בעסק, אבל לדבריו מייד
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים. במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
