יבול שיא
הרפת והחלב
צילום מסך 2025 10 22 170045

נכנס יין יצא סוד באנדרדוג 

4 דק' קריאה

שיתוף:

איך שהאהבה ליין הביאה את דרור אנגלשטיין, ירושלמי במקור, לגידול גפנים וייצור יין במושב * ב-8 באוקטובר 2023 היה אמור לנטוע חלקת כרם, אולם במקום זאת התגייס ושירת שנה וחצי במילואים * בין מלחמה לבין חקלאות הצליח להקים את יקב אנדרדוג בגבעת ישעיהו * המסע של דרור מסומליה אל כרם הגפנים וייצור יין 

*תמונה ראשית: דרור אנגלשטיין, בעל יקב "אנדרדוג". צילום: ליהי רוזנברג 

"לא הגעתי ממשפחה חקלאית או חובבת יין באופן מוצהר," אומר דרור אנגלשטיין, בעליו של יקב אנדרדוג שבמושב גבעת ישעיהו. "אני ירושלמי במקור, ומהרגע שהשתחררתי מהצבא עבדתי כסומליה (מלצר יין) במספר מסעדות בירושלים.  

"התחלת המסע שלי בעולם היין הייתה בין הבקבוק ללקוח. ההמשך הטבעי של המסע היה להתמקד בעשיית יין. זהו מסע שמתחיל באדמה ובכרם ומסתיים בבקבוק. מאז 2007 אני עוסק בתחום: התחלתי מלמטה, שטפתי כלים וסחבתי ארגזים. עבדתי ולמדתי באיטליה ולאחר מספר שנים חזרתי לארץ, הביתה, לאזור מטה יהודה –  כדי לעבוד במספר יקבים ולהמשיך ללמוד את התחום." 

מתי נחשפת לייצור יין?  

"נחשפתי לעולם היין כאשר עבדתי ביקב צרעה, שם עבדתי חמש שנים כפועל. במקביל היה לי בר יין בירושלים ועסקתי שנים רבות ב'צד השני של התחום', כלומר: הגשת יין מהבקבוק ללקוח. בשנת 2012 עברתי לגור באיטליה, שם למדתי לתואר במדעי הכרם ומדעי היין (לדרור יש גם תואר בביולוגיה) והתמחתי בכרמים. עבדתי באיטליה בכרמים ובייצור יין וב-2016 חזרתי ארצה. בשנים אלה עבדתי כיינן במספר יקבים באזור מטה יהודה, כגון: יקב סוסן ים, הייתי יינן של יקב עמק האלה ויקב סורק." 

צילום מסך 2025 10 22 170158
בציר ענבי היין. הכל נעשה במקום אחד. צילום: ליהי רוזנברג 

"אנדרדוג" על שום מה? 

את שמו של יקב "אנדרדוג", שהוקם ע"י דרור בשנת 2019, העניק דרור גם בשל אהבתו לכלבים (יש לו שבעה כלבים והיד נטויה) וגם כי חש עצמו מעין "אנדרדוג" – כמי שהתחיל מלמטה, הכיר את עולם היין כפועל, עד שהפך ליינן ובעל יקב משלו. 

"יקב 'אנדרדוג' הוקם ב-2019 והיה ללא בית פיזי," משחזר אנגלשטיין. "זה התחיל כפרויקט צד במקביל לעבודה הרגילה שלי ביקבים אחרים. זה התחיל בקטן עם 2,000 בקבוקים בשנה ולאט לאט גדל. בשנת 2022 התחלתי לעבוד על הקמת היקב, שעבר לגבעת ישעיהו במבנה של יקב אחר שהיה במקום.  

"הבעלים יצא לגמלאות ואני המשכתי את הפעילות: שיפצתי את המקום, ומאז אני מגדל את הענבים בכרם ודואג לשטח החקלאי. כיום מדובר ביקב אסטייט – אנחנו מגדלים 30 דונם בשטחים של המושב, היקב נמצא בתוך הכרמים, והכל נעשה במקום אחד החל מהעשייה של היין עד אירוח, תיירות, מכירות – את הכול אנחנו עושים מקצה לקצה. יש לנו צוות קטן המורכב ממני ומשני עובדים, ויש מספר עובדים שמארחים קהל במרכז מבקרים." 

צילום מסך 2025 10 22 170345
במרכז המבקרים של יקב אנדרדוג. צילום: ליהי רוזנברג 

"חצי מילואים וחצי חקלאות" 

"ההקמה של היקב הייתה אמורה לקרות עוד לפני המלחמה," מספר דרור, "זה לא היה פשוט. ב-8 לאוקטובר 2023 הייתי אמור לנטוע חלקת כרם וזה כמובן לא קרה. הכרם ניטע ביוני שלאחר מכן וגם השיפוץ נדחה. אני כמו רבים אחרים גויסתי למילואים לחצי שנה רצוף ושירתי סך הכל שנה וחצי במילואים.  

"עשיתי חצי מילואים וחצי חקלאות, כך הצלחתי להקים את הכרם והיקב. הצלחתי לנטוע שתילים, להקים את היקב ולהכין את הבציר לשנת 2024. אני חייב לציין שעזרו לי המון… קולגות, חברים, אלה היו שנים מאוד מאתגרות לפתוח בהן יקב." 

דרור, שלמד באיטליה את מדעי הכרם, מספר על השוני של גידול ענבים בין איטליה לישראל: "איטליה כמו כל אירופה זה עולם ישן. זה מקום מפוקח, יש בו יותר חוקים, כמו איזה זן מותר לגדל באזור מסויים ואיזה זן לא, כי האקלים שונה. באיטליה יש מסורת, נוקשות ויש גם מאות שנים של ידע וניסיון בגידול זנים ספציפיים ודרך לעשות יינות. יש שם עולם שלם שייקח שנים ללמוד אותו. מצד שני יש דברים מקובעים באיטליה שמגבילים את היצירתיות של העוסקים בתחום, ופה בארץ יש יותר חופש יצירה דווקא בגלל שזאת ארץ קשה עם אקלים קשה, מה שדורש חשיבה מחוץ לקופסה."  

צילום מסך 2025 10 22 170504
בודק את היין. אנגלשטיין למד מדעי הכרם והיין באיטליה. צילום: ליהי רוזנברג 

מה לקחת איתך מהשנים באיטליה בייצור יין? 

"אני חושב שלקחתי בעיקר את הראיה של לחפש את ההתאמה הכי טובה של הזן ושל היין לאזור הגידול. כלומר, שם (באיטליה) הם יודעים שבטוסקנה הזן שעובד טוב הוא זן 'סנג'ובזה' (זן ענבים אדום איטלקי נפוץ) והם יודעים לפתח אותו על האדמה באזור. אצלינו חושבים יותר מה יהיה הזן שכדאי לשים באזור גבעת ישעיהו, מה נכון לנטוע במטה יהודה, מה נכון לישראל… אנחנו רוצים לחפש את הביטוי הכי מוצלח והכי אפשרי של האדמה וזן הענבים שמגדלים בה." 

מאז שאזור היין של מטה יהודה קיבל אפלאסיון (כינוי המוגדר ומוגן לפי החוק, בו משתמשים כדי לציין היכן גדלו הענבים בהם משתמשים לייצור יין), אתה מרגיש שינוי בתדמית העולמית של היין הישראלי? 

"ייקח שנים עד שנתחיל לראות שינוי בהכרה באזור יהודה כאזור שמייצר יינות איכות. אבל האפלאסיון היה קריטי וחשוב כי הוא נתן דחיפה קדימה ואני מאמין שנראה תוצאות גם בשנים הקרובות. מלבד זאת, יש הרבה עבודה שנעשית בשנים האחרונות מהיקבים עצמם, כי אנחנו בעלי היקבים רוצים לנסוע ברחבי העולם, לשלוח יינות שייצרנו כשי – שידברו על היין הישראלי כיין טוב."  

צילום מסך 2025 10 22 170557
אנגלשטיין בפתח יקב "אנדרדוג" בגבעת ישעיהו. צילום: ליהי רוזנברג 

מה מייחד את היין שאתה מייצר? 

"שום דבר," אומר דרור, "באמת. אני עושה מה שכולם עושים – כולנו יודעים את אותה תורה ואת אותם סודות. אם כן נחפש ייחוד, אז ביין שלי זה מגיע לידי ביטוי בכך שאין הרבה יצרנים בארץ שעושים את כול התהליך במקום אחד מהקצה לקצה. אצלי היינן גם כורם וגם עושה את כל התהליך של הצמחת הענבים והבציר ומשם הכנת היין.  

"אני באמת מנסה להוציא את הכי טוב ואת היין המותאם ביותר לאזור בו אני מגדל את הענבים. אני לא עובד עם זנים קלים כמו קברנה או מרלו שקל למכור, אני מעדיף לעבוד עם זנים מצטיינים רוסאן, שנין בלאן, סמיון, ויונייה, ריזלינג וזנים אדומים, כמו: סירה, גרנאש, קריניאן, פטיט סירה, אוזלטה ועוד – להם יש יכולת להצטיין פה.  

"חשוב לי כשאני מגדל ענבים ומייצר יין להבין כמו בכול שנה שצריך להתחיל הכל מאפס, כאילו אין לך מה להפסיד אלא רק להרוויח. 

"המסע שלי," מסכם דרור, "עוד לא נגמר – הוא רק מתחיל מחדש. האמת נמצאת ביין – In vino veritas" 

יקב אנדרדוג יארח אתכם במרכז המבקרים של היקב, בגבעת ישעיהו. היקב פתוח לביקורים בימים חמישי-שישי, בשעות 10:00-15:00 ובשבת 11:00-16:00. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שלחנו את מאיה ורפי שחיו בחיפה מספר שנים לגלות את חיפה המתחדשת * לילה בחיפה, שהייתה לזוג הצעיר בית עד לפני תשע שנים * כבר בכניסה לחיפה עלו מחדש זיכרונות מתקופה אחרת בחייהם, כשהם היו סטודנטים צעירים  *תמונה ראשית: בוסתן כיאט. צילום: דני בר  בוסתן כיאט  כשנכנסים לחיפה על
5 דק' קריאה
"לנוער תפקיד מכריע בבניה ובשיקום של הקהילות," אומר יואל זילברמן, מנכ"ל ארגון "השומר החדש", בהתייחסו לקהילות הנגב המערבי והצפון * לשם כך הוחלט ב"השומר החדש" על איגום כל המשאבים בתנועה, תחת הנהגת "התנועה החדשה", כולל
9 דק' קריאה
יוליה ושאול בן-הר ממושב יתד, זוג מוזיקאים שעלו לארץ ממולדובה, מנגנים במבחר כלי מוזיקה ומאמינים שהמוזיקה שלהם מהווה שליחות חשובה בחייהם * המוזיקה הגיעה כנחמה ללב הקהל, במיוחד בימי המלחמה המורכבים וכעת פועלים בני הזוג להגשמת חלומו של שאול: הקמת "שדה מוזיקה" באשכול – מרכז חקלאי-חוויתי-תיירותי, מקום קבע לקיום פסטיבלים, חגיגות ועוד  *תמונה
9 דק' קריאה
טקס מועצתי לציון יום הזיכרון הלאומי לחללי ונרצחי ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל נערך בהשתתפות ראשת המועצה האזורית עמק חפר, הנהלת המועצה, העובדות והעובדים. בטקס התייחדו עם זכרם של הנרצחים והחללים, במדינה כולה ובעמק.  בעמק חפר איבדנו,
< 1 דק' קריאה
הסולידריות, האיכפתיות, אהבת החיים ואהבת האדם – הם שייחדו כל אחת ואחד מבנות ובני המועצה האזורית דרום השרון שאיבדנו מאז השבת השחורה של השבעה באוקטובר ולאורך המלחמה. בטקס הזיכרון שהתקיים לרגל יום האבל הלאומי למלחמת חרבות ברזל, התייחדנו עם זכר בני ובנות
< 1 דק' קריאה
*תמונה ראשית: שלומית שיחור רייכמן בטקס זיכרון לחללי ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" בטקס זיכרון מרגש ומאחד צוות עובדות ועובדי המועצה האזורית עמק יזרעאל ציינו ביום חמישי שעבר שנתיים לאסון ה-7 באוקטובר ולמלחמת 'חרבות ברזל'. בטקס הוקראו שמות כל בני ובנות
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן