יבול שיא
הרפת והחלב
גרעין נחל עוז 1

נעים להכיר: גרעין עוז בנחל עוז 

2 דק' קריאה

שיתוף:

מהו "מאליכ" ומה יש ב"שנייה מעזה"? הכירו את גרעין עוז שהתעקש להגיע לקיבוץ נחל עוז שעל הגבול עם עזה ולשקם את המדינה 

*תמונה ראשית: חברי הגרעין בפעילות גיבוש בקיבוץ 

20 ש"שינים מקיבוצים, מושבים וערים התקבצו לגרעין עוז שבקיבוץ נחל עוז. 

אתגרים: יש ויש. הקיבוץ נפגע קשות ב-7 באוקטובר, 15 מתושביו נרצחו, שמונה נחטפו ובהם ילדים ונשים. הקהילה פונתה ב-7 באוקטובר למשמר העמק, חלק מהקהילה חזרה במהלך השנתיים, חלק חזרו בספטמבר האחרון ואחרים טרם שבו. לצד חברי הקיבוץ מתגוררים במקום גם מתנדבים שהגיעו לשהות ארוכה לעזור בענפים השונים, מכיניסטים וחברי הגרעין שהצטרפו בספטמבר. 

הקיבוץ, שצופה על רצועת עזה, נמצא בתהליכי שיקום – בניית בתים, סלילת מדרכות וכבישים, חדר האוכל שחזר לפעילות, הכלבו שנפתח לציבור ממש לאחרונה ואפילו גני הילדים עוברים שינויים בהתאם לגודל קבוצות הגיל. 

הש"שינים מתגוררים בחדרי הקיבוץ ושבועות ארוכים חיכו למיטות ולארונות, מה שלא הוריד מהכיף של חיים הרחק מהבית המוכר. 

ענפים: הש"שינים עובדים בעיקר בשיקום – פינוי רהיטים וחפצים מבתים וגם צביעה ושיפוצים קטנים לקראת שובן חזרה של המשפחות. שיקום שבילים ונוי. הח'ברה שעובדים בנוי מטפלים ומטפחים את גינות החברים ודואגים לפני המשק. 

בנוסף עובדים בחינוך החברתי צעיר ובוגר ("חטיב וחביב"), עם הילדים והנוער שנאלצו להיות סגורים שעות בממ"ד הבית וחוו את טראומת 7 באוקטובר, עברו להתגורר שנתיים הרחק מהבית ולעיתים בנפרד מהקהילה ולפני חודשים ספורים עשו את המעבר חזרה לקיבוץ. מאתגר, כבר אמרנו?!  

הש"שיניות מצוותות לעבודה בגני הילדים ובבתי הספר באזור. 

שני מקומות עבודה מבוקשים הם חדר האוכל הפתוח בצהריים והכלבו שנפתח ממש בשבוע שעבר. זה המקום להכיר את חברי הקיבוץ. 

בחקלאות עובדים ברפת ובגד"ש. נזקים קשים נגרמו למכון החליבה במתקפת המחבלים ופצצת מרגמה שנפלה במהלך השבוע שלאחר מכן הרגה עשר פרות. בעזרת מתנדבים ורפתני הקיבוץ חזרה הרפת לשגרת עבודה. 

עוד מקום עבודה ייחודי הוא מרכז המבקרים של הקיבוץ. הציבור שמגיע למרכז לומד על היאחזות הנח"ל שהפכה לקיבוץ, צופה בסרט שהוכן עוד לפני 7 באוקטובר, בו נראה גם רבש"צ הקיבוץ אילן פלורנטינו שנפל על הגנת הקיבוץ ושומע את סיפור השבת השחורה. 

ציונות בלי ציניות: הש"שינים התעקשו ונלחמו כדי להגיע לקיבוץ שנמצא ממש על גדר הגבול ונפגע קשות ב-7 באוקטובר כדי לשקם ולבנות מחדש. 

זר לא יבין: המבנה משותף, מועדון שבו מבשלים, אוכלים ומעבירים את הזמן נקרא "מאליכ" (אולי מישהו מנחל עוז ידע מה הפירוש?).  

ועוד אחת בקטנה: בעקבות פינוי המון בגדים, יזמו חברי הקומונה את פתיחתה מחדש של חנות "יד שנייה" שנקראת, איך לא, "שנייה מעזה". 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הוא נעצר בגין הצתת פחים ליד מעון ראש הממשלה ביום ה-700 למלחמה, על אף שגם המשטרה הצהירה שלא עשה זאת; הובל אזוק למגרש הרוסים ונשלח למעצר בית ללא מועד סיום. הוא קפלניסט קשוח שנלחם על המדינה וגם איש של שלום ופיוס, שמחפש דרך איך ניתן לחיות
9 דק' קריאה
הלחם הלבן שתמיד היה במטבחון של אמא והעונש שנתנה המטפלת. הפרטת המזון בקיבוץ מעוררת זיכרונות בטעם חמוץ מתוק *תמונה ראשית: משפחת טסלר. שמוליק, הקטן שבחבורה, על הידיים של אבא. "אימא אמרה על התמונה: 'זה תחילתו של ניצחון',
2 דק' קריאה
שירי והילדים על קשת בענן, משפחת קוץ עפה לשמיים עם עפיפונים והוופל המיוחד של הנכדות של אלכס דנציג. מתחילת המלחמה זאב אנגלמאיר חורש את קיבוצי ישראל עם "הגלויה היומית" ועוזר להביט על המציאות באופטימיות  *תמונה ראשית: הגלויה
8 דק' קריאה
שרה עברון, מזכ״לית תנועת הקיבוץ הדתי, כותבת ל״זמן קיבוץ״ על תהליך החיבור בין התנועה הקיבוצית לתנועת הקיבוץ הדתי: ״צפויות בעיות בדרך, ויש לא מעט אתגרים. יש מחלוקות בנושאים מדיניים ופוליטיים, ותפיסות עולם שונות בנושאי חינוך, תרבות ודת. ועם זאת – רב המשותף על המפריד״ || זמן חיבור  *תמונה ראשית: שרה עברון, מזכ"לית תנועת הקיבוץ הדתי. צילום: קובי אברהם  "מִ֥י וָמִ֖י הַהֹֽלְכִֽים?  וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה  בִּנְעָרֵ֥ינוּ וּבִזְקֵנֵ֖ינוּ נֵלֵ֑ךְ  בְּבָנֵ֨ינוּ וּבִבְנוֹתֵ֜נוּ  בְּצֹאנֵ֤נוּ וּבִבְקָרֵ֨נוּ֙ נֵלֵ֔ךְ"  שמות י"ח, פרשת בא  בשנה האחרונה, עוסקת חבורה קטנה של אנשים בהצמחת בית משותף לתנועות הקיבוציות. עוד אין לנו שם לתינוק החדש, שתיכף יהיה לפעוט, העושה את צעדיו הראשונים בשבילים, לומד את שמות הפרחים לצידם ואת שמות החברות והחברים שאומרים לו "בוקר טוב" בדרכו לפעוטון, אבל הוא כאן על הדשא שלנו – ואומר: "בוקר טוב, באתי לצמוח כאן ולהיות חלק מהתיקון בחברה הישראלית, מתוך המלחמה הנוראה בתולדותינו”.  יוזמת "הבית המשותף" לתנועות הקיבוציות החלה בהחלטות מועצה חגיגיות בשתי התנועות בינואר 2025. באותו היום ממש, התכנסו חברי וחברות הנהגות התנועה הקיבוצית ותנועת הקיבוץ הדתי, והחליטו כל מועצה לעצמה החלטה בנוסח זהה:  " … על רקע אתגרי השעה של החברה הישראלית והתנועה הציונית, מבית ומחוץ; התנועה… תחתור לחיבור משמעותי עם התנועה … שתכליתו הקמת בית משותף מגוון רעיונית לשתי התנועות. מועצת התנועה מנחה את המזכירות הפעילה להקים… צוות היגוי אשר יוביל תהליך רחב של התייעצות בין ובתוך התנועות, יפעיל צוותי עבודה ויגיש הצעה אשר תפרט את אופי החיבור של התנועות, מידת עומקו והיקפו וכלל המשמעויות הערכיות והארגוניות".  בשנה שחלפה, הוקמו הצוותים. מאות!!! אנשים השתתפו בחשיבה ובשיח לעיצוב דמותו של הבית הזה.  מבקשים לסמן דרך  לכאורה, מה חדש? כבר שנים רבות אנו משתפים פעולה בתחומים רבים, קיבוץ הוא קיבוץ, והכלים לבניית קהילה, לליווי הגיל השלישי, לסוגיות משפטיות, לתכנון שימושי קרקע לחקלאות ועוד ועוד הם דומים מאוד, יש שגרות עבודה משותפות ושיתופי פעולה מבורכים כבר היום.  במהלך הנוכחי אנו מבקשים לעשות משהו יותר גדול. מהלך שהוא מעבר לשיתופי פעולה להם הורגלנו. אנו מבקשים לסמן עבור החברה הישראלית כולה, דרך שבה שני ארגונים שיש ביניהם לא רק משותף אלא גם מחלוקות על תפיסת עולם ומהות יכולים לגור בבית משותף. בימים של מחלוקות וקיטוב, אנו מבקשים לייצר בעשייה, ולא רק במילים, מציאות בה שני ארגונים, אחד עם השקפה חילונית עמוקה ומבוססת (הקיבוץ כתיקון עולם) והשני עם השקפה דתית מיוחדת (תורה ועבודה), יכולים לעבוד יחד, מתוך בית רעיוני אחד, תוך שאינם מוותרים על ייחודם ודרכם.  אין לנו רצון או כוונה למזג, לטשטש זהות, ולאחד את הקיים בכל אחת מהתנועות. יש לנו רצון עז לבנות יחד ארגון חדש, מתוכו נפעל במשימות הקיבוץ המשותפות לתיקון וריפוי החברה הישראלית. בית ממנו נוכל לחלום ולהקים יחד קיבוץ חדש חילוני-דתי, בית ממנו נוכל להיות חברה משימתית בהתיישבות, קליטת עלייה, שירות צבאי, וכן גם לעשות את הדברים הקיבוציים המשותפים שכל כך דומים בשתי התנועות.  תפיסות עולם שונות  צפויות בעיות בדרך, ויש לא מעט אתגרים:  תנועת הקיבוץ הדתי קטנה – ייחודה וקולה עלולים להיעלם. התנועה הקיבוצית סללה דרך ייחודית בתרבות הישראלית –כיצד יבואו הדברים לידי ביטוי? בין התנועות יש מחלוקות בנושאים מדיניים ופוליטיים, וכן תפיסות עולם שונות בנושאי חינוך, תרבות ודת.  ועם זאת – רב המשותף על המפריד.  הבית המשותף נובע מתוך כבוד הדדי וזכויות שוות לבעלי תפיסות עולם שונות בסוגיות דת, חברה, חינוך ופוליטיקה, בחזקת מרחב המסוגל להחזיק שונות ואף קונפליקטים. אנו מסכימים על הדרך הקיבוצית ועל תפיסת העולם של קהילות עם ערבות הדדית עמוקה, התיישבות וחקלאות, אנו שותפים בתפיסתנו הציונית את מדינת ישראל היהודית – דמוקרטית ואת חובתנו כחברה מגשימה חיוני לעשות יחד!  המנוע המשותף לנו והחזק ביותר הוא ההבנה שזו השליחות שלנו בעת הזו ושזו חובתנו כלפי החברה הישראלית כולה. מכוח אלה אנו מבקשים ליצור ולבנות ולתת את חלקנו במשימות הדור.  שרה עברון היא חברת קיבוץ סעד ומזכ"לית תנועת הקיבוץ הדתי 
< 1 דק' קריאה
יומיים גדושים של השראה, כאב ותקווה עברו על מאות אנשי החינוך מכל רחבי הארץ בכנס החינוך של התנועה הקיבוצית | תחת הכותרת "בין זהות למעשה", הכנס השנה היה טעון במשמעות עמוקה יותר מאי פעם – לא רק אירוע מקצועי, אלא צו 8 למנהיגות חינוכית, בימים שבין מלחמה קשה למערכת בחירות סוערת  כנס החינוך ה-11 של התנועה הקיבוצית התקיים במלון "יערים" בקיבוץ מעלה החמישה, בהשתתפות למעלה מ-250 נשות ואנשי חינוך מכל רחבי הארץ מרכזות גיל רך וחינוך חברתי ועד יושבי ראש ועדות חינוך. הכנס נפתח בטון ייחודי ומרגש כאשר אורי ברזק, ראש אגף החינוך, בחר לשיר את "החליל" במקום לשאת נאום רשמי, כמחווה של תפילה לשובו של החטוף רס"ל רן גואילי. פתיחה זו הכתיבה את האווירה בכנס כולו: שילוב בין הכאב הלאומי והמציאות המורכבת לבין הצורך בהמשכיות העשייה החינוכית.  עוגן של יציבות בלב הסערה   הדוברים המרכזיים בכנס הדגישו את חשיבותם הקריטית של אנשי החינוך בעת הזו. ראש אגף החינוך, אורי ברזק, פתח את הכנס בצורה לא שגרתית ומרגשת, לירון כרמלי, ראש אגף חינוך, רווחה וצעירים בשלטון האזורי, כינתה את המשתתפים "העוגן, החוסן והאוויר לנשימה" עבור הילדים והנוער בתקופה סוערת. נגה בוטנסקי, המשנה למזכ"ל התנועה, חידדה כי החינוך הקיבוצי מתרחש בכל מקום בשביל, בחצר ובחיי הקהילה, ולא רק בכיתה. מנגד, לא הוסתרו הקשיים. גבי שמיר, מנהלת הגיל הרך מבית הערבה, זעקה את זעקת המשבר בתחום כוח האדם והשחיקה, אך ציינה לטובה את הדור הצעיר הערכי הצומח בקיבוצים. בהקשר זה, הושק בכנס שיתוף פעולה עם חברת ההשמה "המצמד" לטיפול במצוקת כוח האדם.  דבי ברא"ס, ראש אגף החינוך היוצאת, נפרדה בנאום מרגש וביקשה מהנוכחים: "אל תהיו לבד". המסר של עבודה משותפת וחיבור לקהילה עבר כחוט השני לאורך הכנס. עוזי לוינבך ממערך ההדרכה הדגיש את הצורך בבירור הזהות הקיבוצית כבסיס לעשייה. התוכן המקצועי כלל פאנל שהציג יוזמות קהילתיות אמיצות, והרצאות מעוררות השראה של פילוסוף החינוך ד"ר שמעון אזולאי, שדיבר על המחנך כ"סוכן משמעות", ושל שני מרצ'בסקי, יועצת ארגונית מהטריבונה למנהיגות השתתפותית, שבנתה עבור אגף החינוך בתנועה ואיתו פרוטוקול ייחודי לפיצוח אתגרים.  מהלכה למעשה   היום השני הוקדש ליישום ולסדנאות מעשיות. המשתתפים לקחו חלק במרחבי עבודה של "פיצוח אתגרים", שם תרגלו כלים לפתרון דילמות בוערות כמו יחסי הורים, טראומה וניהול תקציב. מקום מיוחד הוקדש ליושבי ראש ועדות החינוך, שדנו בקשר עם הקהילה ובמתח שבין שימור המסורת הקיבוצית לבין התאמה למציאות המשתנה.  את הכנס חתמה הרצאתו של אלמוג בוקר, שהחזירה את המשתתפים למציאות הבוערת בחוץ, אך הפעם הם יצאו אליה מצוידים בכלים חדשים, בתחושת שותפות ובידיעה שאינם לבד במערכה על דור העתיד.  לכתבה המלאה, היכנסו למדור "זמן תנועה" באתר
< 1 דק' קריאה
בית הדין: אין להתעלם מכך שהקיבוץ יכול לקבוע שהדירה תהיה רק למי שהוא חבר קיבוץ. פרק מעניין בהלכות השיוך בקיבוץ בעיני בית הדין הרבני  עולם התוכן של שיוך הדירות מגיע גם לאולמות בתי הדין הרבניים. בפסק דין שניתן
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!