יבול שיא
הרפת והחלב
זיוה ציירוף

נשים בחקלאות – זיוה ציירוף-קליימוק, מנהלת כספים במח"ע (משקי חבל עזה)

2 דק' קריאה

שיתוף:

ראשית ה"דרך החקלאית" שלי החלה לפני כ- 16 שנה כאשר התקבלתי לעבוד בפעם הראשונה בחיי כמנהלת כספים בחברת שיווק של תוצרת חקלאית מהגדולות בארץ. מאז עבדתי בחברות מזון נוספות ובשלוש השנים האחרונות מכהנת כמנהלת כספים בתאגיד החקלאי, משקי חבל עזה בע"מ (מח"ע).

חזרתי לתחום החקלאות הייתה מקרית לחלוטין כאשר חבר שמונה למנכ"ל מח"ע המליץ עלי לתפקיד.

חברת מח"ע הינה חברה חקלאית גדולה. באחריות החברה קרקעות של שבעה מושבים (ממפוני גוש קטיף) והיקף האדמות המעובדות ע"י החברה כ – 23,000 דונם. הגידולים העיקריים שלנו: אבוקדו (הכי טעים בארץ, כשהגעתי למח"ע לא אהבתי אבוקדו כלל), הדרים, תפו"א, בטטה, חיטה, בוטנים וחוחובה. למח"ע שני בתי אריזה, להדרים ולאבוקדו. נוסף על כך, לחברת מח"ע שותפות עם קיבוץ בארי בבית בד למיצוי שמן מגרעיני החוחובה כאשר השיווק שלו נעשה בשיתוף עם קיבוץ חצרים.

עבודתו של איש כספים בענף החקלאות מלווה בתנאי אי-ודאות מהגדולים במשק: לצד האתגרים "הרגילים" של מנהל כספים (דוחות כספיים, ניהול סיכונים, מימון, שערי מט"ח, תזרים, ובשנתיים וחצי האחרונות – קורונה והעלייה במחירי התשומות). מתווספים תנאי מזג האויר, התלות בגשם, מלחמות, מבצעים, בלוני תבערה (נמצאים בעוטף עזה, בצמוד לגבול), פשיעה חקלאית, הקושי לגייס עובדים, רגולציה ועוד.
חלק מחלקות האבוקדו שלנו, צמודות גדר ובמבצע האחרון, "עלות השחר", נשרפו לנו מאות עצי אבוקדו מפגיעה של טיל במטע. לצערנו לא יכולנו להצילם עקב הוראות צה"ל שאסרו כניסה לאזור. לצערנו, לאחר כל סבב אנו מוצאים את החלקות שלנו עם נזקים ישירים ועקיפים.

החקלאות בכלל ובטח באזורנו (על ספר המדבר) מאוד מאתגרת, בעיקר לאור מיעוט הגשמים. חודש שיורד בו גשם חוסך לנו מיליוני שקלים ומשפיע ישירות על התוצאות העסקיות של החברה בצורה דרמטית.

מכעיס מאוד ומאכזב שמחוסר ידע מאשימים את החקלאים ביוקר המחיה.

הרווחיות של החקלאות נשחקת כבר הרבה שנים והמחיר שאנו מקבלים מהסיטונאים לא השתנהבמהלך השנים האחרונות, וכנראה מי שנהנה מזה הם המתווכים שבדרך. מצד שני, הרצון לספק מקסימום תוצרת טרייה לתושבי המדינה מחייב אותנו להשקות, לדשן ולטפל בגידולים השונים בצורה מיטבית, כך שלנו החקלאים אין שליטה על רוב העלויות. לצערי רוב הציבור מאמין שהחקלאים קובעים את מחיר המדף וזו אינה האמת.

ענף החקלאות מאופיין כענף "גברי", אבל מעולם לא חוויתי אפליה או הגבלה כלשהי (התקבלתי לעבוד כמנהלת כספים במקום עבודתי הראשון בהיריון).

אצלנו במח"ע הגישה היא לקדם עובדים לפי כישורים ויכולות. כיום, עובדות בחברה שלוש נשים בתפקידים בכירים: מנהלת בית אריזה, אחראית רכש ואני כמנהלת כספים.

החיסרון המהותי בעבודה בענף הוא השכר. השכר בחקלאות נמוך ביחס לענפים אחרים במשק, מצד שני יש גמישות (בעיקר בתקופת הקיץ) ויכולת לשלב בית ועבודה.

העבודה בחקלאות גורמת לתחושות עזות של סיפוק וגאווה: הידיעה שאנו חלק מהביטחון הכלכלי של המדינה, ההבנה של חשיבות הביטחון התזונתי לתושבי המדינה (מה שמובן לחקלאים אבל לצערנו לא תמיד מובן למקבלי ההחלטות), שמירה על גבולות ושטחי המדינה, ההתרגשות החוזרת על עצמה לקראת העונה החדשה, הרגשת סיפוק בעת אסיף התוצרת והחיבור לטבע.

אני רואת חשבון, בוגרת תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות, תואר שני במינהל עסקים; שני התארים מאוניברסיטת בן גוריון. תושבת באר שבע ואמא לארבעה ילדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח: "גם ב-7 באוקטובר וגם במחנות ההשמדה בשואה, גורלם של הנרצחים הוא נורת האזהרה שלנו. אנחנו פה להדגיש את התקומה של העם היהודי להרים ראש, להילחם על עתידנו ולומר –
3 דק' קריאה
התערוכה המרגשת "דיוקן בין דורי" נולדה ממפגשים בין תלמידי מגמת האומנות של התיכון האזורי עין גדי ובין ותיקי הקיבוץ, פרי יוזמתה של עדי פקט שזו שנת ההוראה הראשונה שלה  *תמונה ראשית: עדי פקט. "יצרתי
3 דק' קריאה
בספר המבוסס על חוויותיו כמפקד מוצב בתקופה בה החזיק צה"ל ברצועת הביטחון בלבנון ובה גם הפציע ארגון "ארבע אימהות", מבקש יפתח גיא, בן כפר גלעדי, לחנך את הדור הצעיר להפוך את סימני הקריאה הנוקשים
5 דק' קריאה
הסטריאוטיפים של מיהו ימני ומיהו שמאלני פשטו בשני צידי המתרס ומבטאים את הסדקים בעם. אם לא נגדיר מחדש את הזהות הישראלית-ציונית הסדקים יהפכו לבולענים המאיימים על כולנו  *תמונה ראשית: ראובן ריבלין, נשיא המדינה לשעבר.
3 דק' קריאה
בקרוב תקום פנימייה של "אדם ואדמה" של ארגון "השומר החדש" ביראון, לאחר שלפני שש שנים קמה כזו באורטל. אני מקווה שעוד ועוד קיבוצים יזכו באירוח "אדם ואדמה" ואני מצפה מהתנועה הקיבוצית להוביל מהלך גדול
4 דק' קריאה
מוקי צור, איש הרוח של התנועה הקיבוצית, עוסק עשרות שנים בשאלות של זיכרון, תקווה וזהות. שאלות אלה מקבלות מקום בשני ספריו החדשים שראו אור לאחרונה: "התקווה היא לא כובע עם נוצות" ו"מן המדרון". בראיון

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן