יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 12 27 154724

נשים בחקלאות – רינה אפשטיין, חקלאית אקולוגית

2 דק' קריאה

שיתוף:

הקשר שלי עם חקלאות התחיל ב2009. הייתי בשליחות בדרום אפריקה מטעם הסוכנות היהודית. באחד הכנסים, דנו בעקרונות התנועה בנושאים הנוגעים בצמחונות ואקולוגיה. שם גיליתי את התחום ואת הסקרנות העמוקה שלי בו. המליצו לי לעבור קורס פרמקלצ'ר בצפון המדינה, והחלטתי ללכת על זה – זה הקורס ששינה את נתיב חיי. כאילו שקיבלתי משקפי ראייה שלא ידעתי שהייתי צריכה. מאותו הרגע, ידעתי שזה הדבר שאני הולכת לעסוק בו, מעין משימת חיי.

דרכי חזרה לארץ נעשתה יבשתית, מה שאפשר לי להתנדב בחוות לאורך הדרך ב-11 מדינות שונות באפריקה, שם רכשתי ידע מקומי ונקודתי בתחום.

כשחזרתי לארץ, הגעתי לעבוד ב"חווה ואדם" במודיעין (שלא במפתיע ולא במקרה, שם נמצאת החווה שלי כיום), שם ניהלתי את מערכות המים והקומפוסט, וכן השתלבתי במערך החינוכי-אקולוגי של החווה.

שם הבנתי שאני רוצה להעמיק את הידע והניסיון הפרקטי שלי בחקלאות, ונסעתי לקליפורניה להתמחות בשתי חוות שונות: הראשונה חוות עצים בעלת מעל אלף זנים שונים, והשנייה הייתה חווה ביו-דינמית הדוגלת בחינוך אנתרופוסופי.

עם חזרתי לארץ, התחלתי לעבוד בחוות "קיימא" בבית זית שעובדת עם נוער נושר בחקלאות אורגנית. שם ניהלתי את השדה במשך שלוש שנים.

בשלב מסוים העבודה החינוכית התווספה לרפרטואר שלי, והעברתי קורסים וסדנאות ב"קיימא", בזכותם נקראתי חזרה ל"חווה ואדם". קיבלתי הצעה שלא יכולתי לסרב לה: שדה חקלאי של 4 דונם והזדמנות ללמד פרמקלצ'ר וחקלאות אקולוגית.

שיטת החקלאות בה אני עוסקת היא חקלאות אקולוגית בקנה מידה קטן תוך שימוש בכלים ידניים. אני מגדלת ירקות עונתיים בלבד ומצליחה להרכיב סל ירקות מגוון (בין 10 ל-15 מוצרים) לאורך כל השנה, ללא קנייה ממגדלים אחרים, כלומר השדה שלי מתוכנן בקפידה בהתאם לעונות השנה. חשוב לי לשים דגש על שימוש בכמה שיותר פרקטיקות נכונות לשימור ושיפור האדמה ושכבתה העליונה (Top soil). את היבול אני מוכרת אינטרנטית בגישת CSA (Community-Supported Agriculture), חקלאות בשיתוף הקהילה, כלומר אספקת ארגזי ירקות בנקודות חלוקה לקונים פרטיים – אך גם לחנויות אורגניות ומסעדות. מעבר לעבודה החקלאית, השדה מהווה ומתהווה, גם ככיתת לימוד פרקטית להפיץ את הידע שרכשתי.

כחלק מהמשימה שלי, אני מאמינה שעלינו לכוון לעתיד חקלאי המאפשר יחסי תמיכה בין החווה לקהילה. הביטחון התזונתי שלנו טמון בהחייאת החקלאות המקומית והעונתית, בה הקהילה תומכת בחקלאי ובשדה, דבר שהמודעות כלפיו מתחזקת ללא ספק, אך יש עוד דרך ארוכה לממש את החלום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

איך שהאהבה ליין הביאה את דרור אנגלשטיין, ירושלמי במקור, לגידול גפנים וייצור יין במושב * ב-8 באוקטובר 2023 היה אמור לנטוע חלקת כרם, אולם במקום זאת התגייס ושירת שנה וחצי במילואים * בין מלחמה לבין חקלאות הצליח להקים את יקב אנדרדוג
4 דק' קריאה
"לנוער תפקיד מכריע בבניה ובשיקום של הקהילות," אומר יואל זילברמן, מנכ"ל ארגון "השומר החדש", בהתייחסו לקהילות הנגב המערבי והצפון * לשם כך הוחלט ב"השומר החדש" על איגום כל המשאבים בתנועה, תחת הנהגת "התנועה החדשה", כולל
9 דק' קריאה
יוליה ושאול בן-הר ממושב יתד, זוג מוזיקאים שעלו לארץ ממולדובה, מנגנים במבחר כלי מוזיקה ומאמינים שהמוזיקה שלהם מהווה שליחות חשובה בחייהם * המוזיקה הגיעה כנחמה ללב הקהל, במיוחד בימי המלחמה המורכבים וכעת פועלים בני הזוג להגשמת חלומו של שאול: הקמת "שדה מוסיקה" באשכול – מרכז חקלאי-חוויתי-תיירותי, מקום קבע לקיום פסטיבלים, חגיגות ועוד  *תמונה
9 דק' קריאה
טקס מועצתי לציון יום הזיכרון הלאומי לחללי ונרצחי ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל נערך בהשתתפות ראשת המועצה האזורית עמק חפר, הנהלת המועצה, העובדות והעובדים. בטקס התייחדו עם זכרם של הנרצחים והחללים, במדינה כולה ובעמק.  בעמק חפר איבדנו,
< 1 דק' קריאה
הסולידריות, האיכפתיות, אהבת החיים ואהבת האדם – הם שייחדו כל אחת ואחד מבנות ובני המועצה האזורית דרום השרון שאיבדנו מאז השבת השחורה של השבעה באוקטובר ולאורך המלחמה. בטקס הזיכרון שהתקיים לרגל יום האבל הלאומי למלחמת חרבות ברזל, התייחדנו עם זכר בני ובנות
< 1 דק' קריאה
*תמונה ראשית: שלומית שיחור רייכמן בטקס זיכרון לחללי ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" בטקס זיכרון מרגש ומאחד צוות עובדות ועובדי המועצה האזורית עמק יזרעאל ציינו ביום חמישי שעבר שנתיים לאסון ה-7 באוקטובר ולמלחמת 'חרבות ברזל'. בטקס הוקראו שמות כל בני ובנות
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן