"בספר התקציב יש בשורות – תמיכות ישירות לחקלאים, כי מגיע לכם יותר"
נשיא המדינה: "המעשה החקלאי והחלק החשוב שאתם ממלאים בחיים של כולנו וגם בעתידה של החברה הישראלית, לגמרי חי, נוכח ומורגש" ●יצחק וקנין: "משרד החקלאות של היום קיבל ירושה קשה. ירו לך בפנים. כינון ישיר. לא אופייני למשרד הזה, גם כשהתמודדנו מול האוצר" ● אבו וילן: "שר החקלאות הנוכחי הגיע להבנות עם שר האוצר על מתווה הורדת המכסים ותשלום תמיכה מלאה לחקלאים"
כתב וצילם: שמעון וילנאי
תנועת האיחוד החקלאי מציינת השנה 90 שנה לקיומה. היא פרושה על פני 70 ישובים ויותר, הצפוני ביותר נווה אטיב למרגלות החרמון, הדרומי נאות הכיכר ועין תמר בכיכר סדום, יישובי חבל שלום ויישובי החלוציות – נווה ובני נצרים, וגם ורד יריחו בצפון ים המלח נמנית עם התנועה.
הוועידה השש-עשרה של התנועה עמדה השנה בסימן "החקלאות והכפר כערך לאומי" והתקיימה ב-24 בחודש מאי באולם "בית חומה" בסמינר אפעל.
אורח הכבוד היה נשיא המדינה יצחק הרצוג, שבא לאירוע שתים עשרה שעות אחרי חוויה מפוקפקת שעבר באצטדיון "סמי עופר" בחיפה, כשבסיום משחק גמר גביע המדינה בכדורגל (בית"ר ירושלים ניצחה 0:3 את מכבי נתניה) אלפי אוהדי בית"ר פרצו מהיציעים לשדה המשחק ומנעו את קיום טקס הענקת הגביע.
"בוקר טוב לכולכם. פה יותר רגוע ממה שהיה אמש באצטדיון בחיפה" פתח הנשיא את דבריו, והמשיך:
"יש לי פינה חמה בלב לחקלאים. באתי להביע הערכה על הדרך שבה אתם צועדים שנים רבות. חקלאים – משמע חלוציות. כמו שהחקלאות מלווה את האנושות משחר ימיה כך גם הציונות. חקלאות חכמה יותר, יעילה יותר. אהבת החקלאי לאדמתו. קשה להיות חקלאי בישראל. ללא חקלאות אין לנו מדינה ואין לנו עתיד, בוודאי במציאות המאתגרת, המחייבת חקלאות עצמאית ויציבה עם הצורך לדור חדש של חקלאים שיביא המשכיות לדורות הבאים. אנחנו פוגשים משפחות רב-דוריות שהן בחקלאות יותר משישים שנה. האיחוד החקלאי פועלת לקדם את המטרות האלה. 90 שנה לתנועה עם הוקרה והערכה למוטי דלג'ו (יושב ראש התנועה) ולדודו קוכמן (מזכ"ל התנועה) שפועלים למען עתיד החקלאות. המעשה החקלאי שאתם ממלאים חשוב מאד".
הנשיא חתם את דבריו בקטע משיר שכתב יהונתן גפן ז"ל: "כפר ירוק בין ערביים פרדסים ושדות, האיכר חוזר לבית, מנשק אישה יפה וילדות" בן נהלל שבא לתאר משהו מאד יסודי ומייצג בהווייה הישראלית. המעשה החקלאי והחלק החשוב שאתם ממלאים בחיים של כולנו וגם בעתידה של החברה הישראלית, לגמרי חי, נוכח ומורגש".
עו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל האיחוד החקלאי, הודה לנשיא וקרא לו: "תמשיך לפעול למען חקלאות ישראל, אין לנו ארץ אחרת".
ירון סולומון, מנהל המחלקה להתיישבות שהנחה את הועידה הזמין את סגן שר החקלאות ח"כ משה אבוטבול (ש"ס) "שמייצג את החקלאים והכפר הרבה יותר טוב מאיתנו".
שר החקלאות אבי דיכטר הוזמן לאירוע והודיע מראש שהצבעות לאישור תקציב המדינה, ימנעו ממנו להגיע. סגן השר ציין כי הוא עייף מלילה של הצבעות, אך היה עירני דיו לברך את באי הועידה. בתחילת דבריו גילה לנוכחים כי "הרצוג פינק אותי כשהיה שר הרווחה והייתי ראש עיריית בית שמש".
חבייר, שלב כאן את תמונת: סגן השר, ח"כ משה אבוטבול
"מאז שנכנסתי למשרד החקלאות אני פוגש אנשים שמלמדים אותי חקלאות. כל יום שני מתכנס במשרדי מטה חקלאות שאני מקיים. אנחנו פותרים בעיות כדי להיטיב עם כולם". בדיבור חופשי, שלא מן הכתב, ציין סגן שר החקלאות כי "בספר התקציב יש בשורות, תמיכות ישירות לחקלאים כי מגיע לכם יותר. דעו לכם שאני והשר עובדים כדי להיטיב. יש הרבה נושאים שנעבוד בשת"פ, נישאר תמיד לצידכם. אני רואה הרבה בני נוער; הם העתיד שלנו שירומם את החקלאות. לצערנו לא תמיד מוצאים אנשים עם רוח חלוצית כמו פעם. תמצאו בנו כתובת נאמנה".
יושב ראש תנועת האיחוד החקלאי, ד"ר לכלכלה מוטי דלג'ו, לשעבר ראש המועצה האזורית דרום השרון, לאורך חמש תקופות כהונה, בחר להתחיל כך את דבריו:
"אדוני הנשיא, ידיד וחבר, מחזק את ידיך בכל מה שאתה עושה. הכרתי את "בוז'י" האיש, מסירות בכל נושא, מדבר בגובה העיניים, אין יהירות. תודה לך. יש לנו עם אחד, מדינה אחת. הנשיא – תמשיך לפעול כי זה העיקר".
מכאן הרחיב בדבריו על נושאי השעה ובין השאר אמר: "השנה הנוכחית מתאפיינת בשינויים ובתמורות מרחיקות לכת. איש אינו יודע לומר בוודאות מה תהיינה השפעת התהליכים על מדינת ישראל. דבר אחד ברור לכולם – תהיה פגיעה קשה בלכידות של החברה הישראלית. החקלאות ובמיוחד חקלאי ישראל במגזר הכפרי עוברים בשנים האחרונות תהליך מואץ של שינויים ותמורות. מערכות ומנגנונים שהוקמו לפני עשרות שנים קרסו ונעלמו. ביטול מכסי מגן, ביטולי סובסידיות והתרת יבוא מתחרה על ידי האוצר ומשרד החקלאות – פגעו ופוגעים בחקלאים. החקלאים חייבים להתאים עצמם לחקלאות ההייטק, לחדשנות של שיטות גידול ושיווק. חברים, מי שישכיל להתאים מבעוד מועד את דפוסי החקלאות והגידולים לצרכי הזמן, ישרוד ומי שלא – יפלט החוצה. חזון, מעוף, ראיה עתידית והיכולת לבצע שינויים מהירים ולעיתים כואבים, הם כרטיס הכניסה להישרדות כחקלאיים. תנועות ההתיישבות ובכללן האיחוד החקלאי, עלינו לקבוע לעצמנו אתגרים ויעדים שיטיבו לבטא את צרכי הזמן והתקופה ואת הרלוונטיות שבפעילותנו. עלינו לצקת תוכן ומהות חדשים למפעל ההתיישבות. ניצול נכון ונבון של ההון האנושי והמקצוענות של החקלאים הישראליים והיתרון האנושי טכנולוגי ומדעי העומד לרשותנו, יעניקו לנו את היכולת לשרוד את התהפוכות בדפוסי השוק והכלכלה".
את ההרצאה המרכזית נשא מזכ"ל תנועת האיחוד החקלאי, עו"ד דודו קוכמן:
"הוועידה באה להדגיש את חשיבותו של המרחב הכפרי שעבר ועובר שינויים רבים בתעסוקה, פרנסה, אורח חיים וצביון. מדיניות ממשלתית חייבת לראות במרחב הכפרי ערך לאומי, גם בשל השטחים הפתוחים ומרחבי הטבע, אך גם בשל ביטחון המזון, המזון הטרי, פיזור האוכלוסייה, העסקים הקטנים ועוד. מצבו של המשק המשפחתי מחייב חשיבה מחודשת, שכן הדחיפה של האוצר וגורמים אחרים להתייעלות בתפיסה של יתרון לגודל, דחקו את האגודות וחבריהן למודלים חדשים של עבודה ובהם התארגנות בגידול משותף, התארגנות ברכישת תשומות ולעיתים אף שיווק משותף של תוצרת. תהליכים אלה כבר מתרחשים בחלק מהאגודות כאשר בחלקם הם מובלים על ידי האגודה וחלקם בהתארגנויות של קבוצת חברים.
בהמשך ציין עו"ד קוכמן כי משרד החקלאות ורשות המיסים מקדמים חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, שעם אישורו יוכל מגדל המייצא רבע מסחורתו לפחות – ליהנות מהטבות מס. אימוץ החקיקה בדומה לחקיקה בענפים אחרים, יסייע לחקלאות הישראלית. אין ספק שנדרשים שינויים נוספים ובהם לתת העדפה למי שעוסק במקצוע זה במס ובהשקעות בחקלאות, לקדם את חוק החקלאות ולפרש בצורה מודרנית ורחבה יותר את חוק ההתיישבות".
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן היה המברך שחתם את פרק הברכות:
"אנחנו נמצאים בתקופה מאתגרת; ניסיון כוחני לשנות את כללי המשחק עם הממשלה הקודמת; הורדת ידיים הדדית. החלטות האוצר והממשלה שביקשו כמה ימים, חודש, הבטיחו שמה שסיכמנו יהיה – וזה לא קרה. ככה לא בונים חומה. שר החקלאות הנוכחי הגיע להבנות עם שר האוצר על מתווה הורדת המכסים ותשלום תמיכה מלאה לחקלאים. יש התחייבות של שר האוצר לדיכטר. משבר האקלים – הנושא הזה מעסיק את כל העולם. דובאי מייבאת 90 אחוז מהמזון שלה.
יש להגדיל את תפוקות החקלאות. רוב התוצרת הטרייה מיוצר בארץ; בעבר ייצרנו תפוקה של 30 מיליארד שקלים. מאז עלינו בעשרה אחוז. התכנית שהציגה הממשלה לפני שנה נכונה. ניתן היה להשקיע ולפתח ב-600 מיליון שקלים. עוד לא הגיעה אגורה אחת מהסכום. מכל העולם באים לישראל לקבל ידע חקלאי. אין מה להתבכיין. יש פה פוטנציאל אדיר, חקלאים מצוינים. ביחד ננצח".
המושב הראשון של הועידה דן ב"אסטרטגיה וחדשנות במרחב הכפרי בישראל".
ד"ר רותי פרום אריכא, לשעבר מנהלת הרשות לתכנון במשרד החקלאות, ניצלה את המעמד כדי להסביר מדוע החליטה לפרוש מתפקידה ולצאת לגימלאות."העבירו את הרשות למשרד לפיתוח הנגב והגליל. סירבתי לעבור לשם. דרשתי להישאר במשרד החקלאות בבית דגן. אני הגדלתי את הרשות ולא רציתי לעבור למשרד ממשלתי אחר".
הפניתי אליה שאלה: הבטיחו לך מעמד של סמנכ"ל בכיר במשרד לפיתוח הנגב והגליל והיא השיבה: "לא הסכמתי. במשרד החקלאות הייתי במעמד של מנכ"ל.העדפתי לצאת לגימלאות". פרום אריכא גילתה כי במשרד החקלאות תישאר יחידת תכנון ובמשרד הנגב והגליל ייצא בקרוב מכרז לתפקיד. בנושא הרצאתה ציינה כי יש תכנית להקמת מועצה כפרית שתטפל בכל נושאי המרחב הכפרי.
יושב ראש עמית של הקרן הקיימת לישראל, יצחק וקנין, ייחד דברים להתנהלות ההנהגה היוצאת במשרד החקלאות – פורר את נעמה קאופמן-פס: "משרד החקלאות של היום קיבל ירושה קשה. ירו לך בפנים. כינון ישיר. לא אופייני למשרד הזה, גם כשהתמודדנו מול האוצר. אני מאמין שאם אין חקלאות, תסגרו את המדינה ואני משתדל לעזור לחקלאות דרך קק"ל. התקציב שהצבנו לאנרגיה מתחדשת וחקלאות – 950 מיליון שקלים. ניקוז שהוזנח שנים, אני מתמודד עם שטיפת מוח של יוקר המחייה. הטעות הגדולה היא שאנשים מציגים יוקר מחייה מהחקלאות. החקלאי הוא בקצה.
תחום הפטם: עלות הגידול 5.80 שקל לקילו והוא נמכר ב-2.80. מגדלי הפטם פשטו רגל. אין דור שבא להחליף. נפגשנו עם דיכטר. יצאתי עם כאב לב גדול. בנושא אחר: בכניסתי למועצת רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) אסייע להקים ישובים בדרום הארץ, לא עוד חוות בודדים".
מזכיר ארגון מגדלי ירקות מאיר יפרח, בירך בשם כל ארגוני המגדלים: "ירקות הם 41 אחוז מערך הייצור החקלאי. 8 מיליארד שקלים הכנסה בשנה. פורום קהלת עשה טעות בהעברת הרשות לתכנון ממשרד החקלאות למשרד לפיתוח הנגב והגליל. פשע מאורגן בהורדת מכסים. במשרד החקלאות יש אוירה ורוח טובה. השאלה אם יתרגמו את זה לכסף.
מושב מיוחד הוקדש לתנועת הנוער של האיחוד החקלאי.
מזכ"לית תנועת הנוער נטע סיזל, בת למשפחת חקלאים במושב בית יצחק: "אחי מוביל את המשק" סיפרה והוסיפה כי התנועה מונה כיום 10,000 חניכים. "צמחנו בשלוש שנים וחצי אחרונות בפריפריה. בחבל אשכול מושבים רבים שותפים לתנועת הנוער. פתחנו סניף חדש במגדל העמק. 100 חניכים נמצאים כעת בשנת שירות.
אנחנו חברה ציונית ודמוקרטית ופעילה בנושאים שעומדים על סדר היום הציבורי. יש חניכים הבוחרים להיות חלק מהמחאות נגד הרפורמה המשפטית, וחניכים שבוחרים לא לקחת חלק במחאה. החניכים מעורים בפוליטיקה בישראל והמטרה היא לגבש דעה לעתיד. תקציב התנועה 25 מיליון שקלים בשנה. יוקר המחיה עולה ובקושי גירדנו כספים להמשך פעילות חינוכית. אנו שוקדים על הקמת יער וקיבלנו תמיכה מאברהם דובדבני שהיה יו"ר קק"ל.
ועידת תנועת האיחוד החקלאי ייחדה פרק לפעילותה של השדולה החקלאית בכנסת.
אף שהאירוע התקיים אחרי לילה של הצבעות בכנסת, הגיעו שני ח"כים, שהיו מאד ערניים בהופעתם.
חבר הכנסת אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) ושר החקלאות לשעבר: "אנחנו אחרי שנה של שיכרון חושים במשרד החקלאות – חילופי דורות. כשהייתי שר, האוצר הציע לי 40 שקל תמיכה על כל דונם גידול. פשוט צחקו עליי. כעבור שנה דחינו את ההצעות המגוחכות של גאוני האוצר שהציעו 100 שקל פיצוי לדונם. עקירת אדמה אינה גורמת להם לדכדוך. אני מוטרד ממי שמנוכר מערכי החקלאות.
המשימה שלנו לתרום את האתוס של תנועת העבודה, לחבר את האוכלוסייה הערבית, שיש להם קשר לאדמה, לחבר את מי שיש לו קשר לתחום הזה, לכפר הישראלי. זה מסר וחזון אדיר שאין להתייאש ממנו. נמשיך בכנסת להגשמת הרעיון הזה".
חבר הכנסת הרב הרפורמי גלעד קריב (מפלגת העבודה): "אני לא בן ההתיישבות העובדת. המילה עסקן הייתה פעם מכובדת. גיבורי התרבות שהפכו עושים לביתם. צריכים להכיר בעובדה שהאתגר הקיומי לפתחה של החקלאות הם תהליכי עומק שליליים שעוברים על תחומים רבים. חבורה מצומצמת של מקבלי החלטות קיבלו כוח רב שמשבש קבלת החלטות במדינה. למול החבורה הזאת יושבים באוצר רק אינטרסנטים. זה איום על חקלאות ישראל והחינוך הציבורי ויש להחזיר לקדמת הבמה את ארגוני החקלאים-מורים-עובדים כדינוזאורים מהעבר".
והוסיף ח"כ הרב קריב: "החזון הציוני הוא להפוך את המרחב הכפרי לסדר יום יותר רחב. הקרב על החקלאות הוא לא רק הקרב של החקלאים, אלא גם על דמותה של החברה הישראלית. חיבור עמוק בין המרחב הכפרי להתנהלות מדינת ישראל לא רק כשוק חופשי. יש גורמים שרוצים להשחיר את החקלאים, כמי שאשמים בהתייקרויות. אנחנו בתקופה עגומה. אנחנו, חברי הכנסת, צריכים לעשות יותר למען החקלאים, ההתיישבות העובדת והמרחב הכפרי. לתנועות ההתיישבות יש תפקיד חשוב להסביר את המידע, להנגיש את המידע כלפי כוחות שעושים את ההיפך. לצאת בקמפיין שמעצב דעת קהל. קמפיין על הלב של הישראלים".
ח"כ אלון שוסטר, נטל את המיקרופון שוב: "לא הצלחנו לעמוד מול החוצפה של ליברמן. שר האוצר נקט בצווים, צפצף על כולם. ברפורמה היו שני שלבים: ליברמן פרסם צווים באורח חד צדדי. ניסינו להצביע נגדו. בסיבוב השני הוא פרסם צווים והכנסת פוזרה; הצווים בוטלו והלכנו לבחירות".
ועידת תנועת האיחוד החקלאי נחתמה בבחירת מזכירות התנועה, ועדת ביקורת ואישור החלטות הוועידה. אולם הוועידה היה מלא מפה לפה והאירוע התנהל בסדר מופתי, הרבה בזכות פעילות שטח נמרצת של מזכ"ל התנועה, עו"ד דודו קוכמן; מנהל המחלקה להתיישבות, ירון סולומון וסיגל יוסף מזכירת התנועה.
יקירי האיחוד החקלאי
תנועת האיחוד החקלאי העניקה אותות הוקרה לשלושה ממלאי תפקידים בכירים לשעבר: אברהם דובדבני (דובדב) לשעבר יושב ראש קק"ל, הגברת לאה שלם, לשעבר מנהלת אגף חברה וקהילה בחטיבה להתיישבות והד"ר רותי פרום אריכא, לשעבר מנהלת הרשות לתכנון במשרד החקלאות.
על אברהם דובדבני נאמר שהיה צנוע, נחבא אל הכלים, שפעל בין השאר להשפיע על מפוני גוש קטיף להתיישב מחדש במרחב הכפרי ועל פעילותו להקמת שני ישובים חדשים: נווה ובני נצרים בחולות חלוצה. "החזרת עטרה ליושנה" נכתב על אות ההוקרה.
על לאה שלם נאמר שהייתה "מומחית לפעילות בחטיבה להתיישבות ועשרים שנות עבודה משותפת עם הנהגת האיחוד החקלאי".
על ד"ר רותי פרום אריכא נאמר "יקירת האיחוד החקלאי על היותך קשובה לרעיונות, בתכנון, קידום ופיתוח המרחב הכפרי".
