יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 06 27 150827

סובבת במעגל 

2 דק' קריאה

שיתוף:

סבא רבא היה יוצר ריקודים לחגי ביכורים בקיבוצים והכניס את תוכנית ריקודי העם לבתי הספר, הסבתא רקדה ריקודי עם, האמא מטפלת בתנועה והבת עלמה ממעלה החמישה מפזזת על הבמה

*צילום תמונה ראשית: צילום: אורי ישי

עלמה ויצטום (15.5) ממעלה החמישה, דור רביעי למחוללי ריקודי העם, רקדנית בלהקת הורה נעורים בירושלים שישתתפו באשדודאנס ובפסטיבל המחולות בכרמיאל. 

עם העלייה ראשונה הביאו עימם לארץ החלוצים את הריקודים מארצות מוצאם. הריקודים עממיים, אותם רקדו במעגל בקצב מסחרר, הפכו לפולקלור מקומי כחלק מיצירת תרבות חדשה בארץ ישראל. שלום חרמון, סבה של עלמה, היה אחד מאותם כוריאוגרפים שהשפיעו על יצירת ריקודי העם, בהמשך לשמות מוכרים בתחום כמו ברוך אגדתי, רבקה שטורמן, גורית קדמן, יונתן כרמון, תרצה הודס. 

בית ספר רוקד

שלום עלה מגרמניה לישראל ב-1938, למד במקווה ישראל והיה קצין תותחנים בצבא הבריטי שהוצב בקפריסין, התוודע שם לריקודי העם המקומיים והתלהב. עם חזרתו לחופשה בארץ פגש במקרה ברכבת בגורית קדמן שסיפרה לו על ריקודי העם בארץ. ביתו מירה (73) מספרת שאביה היה פעיל מאוד בתחום ויצר ריקודי עם -"בת יפתח", "בת-הרים", "דבקה דייגים" וריקודים נוספים, הוא יצר כוריאוגרפיות לחגי ביכורים בקיבוצים ומסכתות, וגם הקים להקות ריקודי עם בטבעון ובקריות. 

שלום היה מעמודי התווך של החינוך הגופני בישראל, היה מורה לחינוך גופני ובהמשך התמנה למפקח ארצי על החינוך הגופני במשרד החינוך, במסגרת זו ומתוך אהבתו הרבה למחול, עודד מנהלים בבתי-ספר עממיים, להכניס למסגרת תוכנית הלימודים את ריקודי-העם. לפרויקט "בית-הספר הרוקד" הצטרפו בזמנו מאות בתי-ספר ברחבי הארץ וההצלחה הייתה גדולה. שלום גם יזם את מגמות המחול בבתי הספר התיכוניים.  

עלמה ויצטום
עלמה ויצטום בריקוד "מחול אהבת ים" שהועלה בפסטיבל "זמן ומקום". במחרוזת הריקודים גם ריקוד שיצר סבא שלום. צילום: אורי ישי 

מחול "אהבת ים"

שלוש בנותיו של שלום רקדו אף הן ריקודי עם, ביתה של מירה היא מטפלת בתנועה והנכדה ממשיכה את השושלת. עלמה היא תלמידת כיתה י' בבית הספר לאומנויות בירושלים, שהצטרפה בשנה שעברה ללהקת המחול הורה נעורים בירושלים. במופע "זמן ומקום" ביצעה הלהקה את "מחול אהבת ים", מחרוזת ריקודים שמבוססת גם על ריקוד אותו יצר סבא שלום.  

עלמה החלה לרקוד כבר בגיל ארבע וכתלמידת מגמה למחול רוקדת שעות רבות בבית הספר, אך לא מוותרת על החזרות בלהקת הורה נעורים: "זה מאוד קשה, נדרש לריקודים הרבה אנרגיה, כושר, יכולת לקפיצות ולסיבובים. אנשים לא תמיד מבינים את המקצועיות הנדרשת". עלמה מעידה על עצמה שהיא אוהבת את הריקוד, אוהבת את הבמה ואוהבת את הגיבוש והחברה שיש בלהקה. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מרב ביין הגיעה לחולית בתחילת שנות ה-80 לשנת שירות ועבדה בשלחין, אחרי השבעה באוקטובר הגיעה להתנדב בקיבוץ שזכרה לטובה וגילתה מקום עם אנרגיות מיוחדות שהרגיש לה כמו בית, מאז היא לא עזבה אחרי השבעה
5 דק' קריאה
בדרום הארץ, בתוך קיבוץ קטן בשם אורים, פועלת אחת הרפתות הייחודיות בארץ – לא רק בזכות ההישגים המקצועיים המרשימים שלה, אלא בעיקר בזכות האנשים שמרכיבים אותה. כאן, בין הרפתות, השדות והמרחבים, נרקמה קהילה של
התחרות המסורתית של קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עמדה השנה  בסימן הצדעה לחקלאיות הישראליות, כחלק משנת החקלאיות הבינלאומית עליה הכריז האו"ם *תמונה ראשית: מפרי כפיה נטעה כרם. צילום: נילי ענברי קאופמן התמונה "מפרי
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן