יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 06 27 150827

סובבת במעגל 

2 דק' קריאה

שיתוף:

סבא רבא היה יוצר ריקודים לחגי ביכורים בקיבוצים והכניס את תוכנית ריקודי העם לבתי הספר, הסבתא רקדה ריקודי עם, האמא מטפלת בתנועה והבת עלמה ממעלה החמישה מפזזת על הבמה

*צילום תמונה ראשית: צילום: אורי ישי

עלמה ויצטום (15.5) ממעלה החמישה, דור רביעי למחוללי ריקודי העם, רקדנית בלהקת הורה נעורים בירושלים שישתתפו באשדודאנס ובפסטיבל המחולות בכרמיאל. 

עם העלייה ראשונה הביאו עימם לארץ החלוצים את הריקודים מארצות מוצאם. הריקודים עממיים, אותם רקדו במעגל בקצב מסחרר, הפכו לפולקלור מקומי כחלק מיצירת תרבות חדשה בארץ ישראל. שלום חרמון, סבה של עלמה, היה אחד מאותם כוריאוגרפים שהשפיעו על יצירת ריקודי העם, בהמשך לשמות מוכרים בתחום כמו ברוך אגדתי, רבקה שטורמן, גורית קדמן, יונתן כרמון, תרצה הודס. 

בית ספר רוקד

שלום עלה מגרמניה לישראל ב-1938, למד במקווה ישראל והיה קצין תותחנים בצבא הבריטי שהוצב בקפריסין, התוודע שם לריקודי העם המקומיים והתלהב. עם חזרתו לחופשה בארץ פגש במקרה ברכבת בגורית קדמן שסיפרה לו על ריקודי העם בארץ. ביתו מירה (73) מספרת שאביה היה פעיל מאוד בתחום ויצר ריקודי עם -"בת יפתח", "בת-הרים", "דבקה דייגים" וריקודים נוספים, הוא יצר כוריאוגרפיות לחגי ביכורים בקיבוצים ומסכתות, וגם הקים להקות ריקודי עם בטבעון ובקריות. 

שלום היה מעמודי התווך של החינוך הגופני בישראל, היה מורה לחינוך גופני ובהמשך התמנה למפקח ארצי על החינוך הגופני במשרד החינוך, במסגרת זו ומתוך אהבתו הרבה למחול, עודד מנהלים בבתי-ספר עממיים, להכניס למסגרת תוכנית הלימודים את ריקודי-העם. לפרויקט "בית-הספר הרוקד" הצטרפו בזמנו מאות בתי-ספר ברחבי הארץ וההצלחה הייתה גדולה. שלום גם יזם את מגמות המחול בבתי הספר התיכוניים.  

עלמה ויצטום
עלמה ויצטום בריקוד "מחול אהבת ים" שהועלה בפסטיבל "זמן ומקום". במחרוזת הריקודים גם ריקוד שיצר סבא שלום. צילום: אורי ישי 

מחול "אהבת ים"

שלוש בנותיו של שלום רקדו אף הן ריקודי עם, ביתה של מירה היא מטפלת בתנועה והנכדה ממשיכה את השושלת. עלמה היא תלמידת כיתה י' בבית הספר לאומנויות בירושלים, שהצטרפה בשנה שעברה ללהקת המחול הורה נעורים בירושלים. במופע "זמן ומקום" ביצעה הלהקה את "מחול אהבת ים", מחרוזת ריקודים שמבוססת גם על ריקוד אותו יצר סבא שלום.  

עלמה החלה לרקוד כבר בגיל ארבע וכתלמידת מגמה למחול רוקדת שעות רבות בבית הספר, אך לא מוותרת על החזרות בלהקת הורה נעורים: "זה מאוד קשה, נדרש לריקודים הרבה אנרגיה, כושר, יכולת לקפיצות ולסיבובים. אנשים לא תמיד מבינים את המקצועיות הנדרשת". עלמה מעידה על עצמה שהיא אוהבת את הריקוד, אוהבת את הבמה ואוהבת את הגיבוש והחברה שיש בלהקה. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פתיחת פסטיבל הזית בגליל הפגישה אותנו עם דמויות מרתקות, שחלקן נטעו שורשים עמוקים באדמה הזו מתוך בחירה אישית ואהבה עזה. מורה הדרך מופיד אבו ריש מירכא, שליווה את הסיור החגיגי, אינו מגדל זיתים רגיל.
7 דק' קריאה
ד"ר אשר בר-טל מנהל המחקר החקלאי (תקציר הרצאה מכנס ביוסטימולנטים, גאש פינה 25.10.25) חלק ניכר מהדשנים המיושמים בחקלאות המודרנית אובד לסביבה, ותורמים להידרדרות הקרקע, ולזיהום המים והאטמוספירה. אסטרטגיה מבטיחה לצמצום חוסר יעילות כזה היא
2 דק' קריאה
נטע מור – שה"מ, משרד החקלאות; עומר פרנקל ואיתי קרן – המחלקה למחלות צמחים, מנהל המחקר החקלאי קרן מחקרי שה"מ, תוכנית מס' 870-6612-18 מבוא מחלת הפיתיום מהווה בעיה קשה בגידולי ירקות בכלל, ובמלפפונים בפרט.
8 דק' קריאה
(דוח מסכם עונות 23\24 ו-24\25) חוקר ראשי: חאלד עומרי – אגף הצומח, תחום ירקות, שה"מ, משרד החקלאות וביטחון המזון [email protected] חוקרים שותפים: דוד סילברמן, עדי סויסה – שה"מ, אגף הצומח, תחום ירקות, משרד החקלאות
7 דק' קריאה
סיפורו של רמי שעיה שהגיע לשדה בוקר עם גרעין נח"ל והפך למומחה בחוחובה ולמתנדב סידרתי רמי שעיה הגיע לקיבוץ שדה בוקר עם גרעין נח"ל בשם "קטר". לימים הוא הכיר שם את בת המשק דלית.
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן