אם אוכל לסכם בקצרה את הכתבה אומר בפשטות: אם יש לכם עניין כלשהו בנחלה או במשק עזר, בין אם מדובר בעסקת מכר או רכישה, בין אם מדובר בסכסוך ירושה או ברצון לעשות צוואה, יפוי כח מתמשך או הסכם משפחתי ובין אם מדובר בתביעה כלשהי או בסכסוך בין שכנים, עשו לכם טובה וקחו עורך דין שתחום עיסוקו הוא נחלות ומושבים, תחום ייחודי שמעטים יחסית עוסקים בו.
כמי שגר במושב ועוסק בתחום הנחלות למעלה מעשרים שנה, אני מכיר מקרוב את כל הסוגיות המורכבות איתן מתמודדים בעלי הנחלות. במאמר זה, אתאר בתמצית, חלק מהסוגיות המרכזיות המעסיקות את בעלי הנחלות.
הורשת נחלות, זוגיות שניה, מינוי בן ממשיך, צוואות, הסכמי ממון והסכמים משפחתיים
בתחום הורשת הנחלות, קיימים כללים ייחודים הגוברים בסיטואציות מסויימות גם על צוואות. כך במקרה של זוגיות שניה של בעל/ת הנחלה, לפי כללי רשות מקרקעי ישראל בן/בת הזוג הנותרים בחיים, יורשים את הנחלה במקרה של פטירת השני. על מנת להתגבר על כך, יש לנקוט בצעדים שונים ומשולבים (כגון: צוואה, הסכם ממון ולעיתים גם העברה של הזכויות למי מהילדים בחיי המעביר) והכל בהתאם לרצון בעל/ת הזכויות.
במקרה שייצגתי, גרושתו וילדיו של שמעון, ניהלו מאבק כנגד אלמנתו, שהייתה בעבר המנקה שלו, איתה התחתן כחודש טרם פטירתו מסרטן.
יש לבחון לגבי הורשת הנחלה, האם ההורים מינו 'בן ממשיך' ומה משמעות המינוי. במקרים רבים שייצגתי לרבות מקרה חדש מהשבוע האחרון, המינוי נעשה על מנת לבנות בית נוסף בנחלה או לקבל מגרש נוסף ולא מתוך כוונה של ההורים שאותו 'בן ממשיך' יהיה יורש הנחלה. יש לבחון את כוונת ההורים, המסמכים השונים, האם הותירו צוואה וגם במקרה שההורים עושים צוואה, יש לוודא שהיא עומדת בכללי רשות מקרקעי ישראל.
במקרים שהייתה הצדקה לכך, בית המשפט קבע כי על אף המינוי, כל האחים והאחיות יפוצו בגלל שזו הייתה כוונת ההורים או בגלל התנהגות מחפירה של הבן הממשיך.
ניתן לערוך הסכמים משפחתיים בין הילדים של ההורים שבהם ייקבע כיצד תבוצע חלוקת הנחלה בעתיד ככל שההורים יצוו אותה למי מהילדים והסכמים אלו יהיו מחייבים. יחד עם זאת, רצוי לעשות זאת עם עו"ד המתמחה בנחלות על מנת שיהיה ניתן לוודא שההסכם בר יישום.
כך למשל, בתיק שאני מנהל כבר כמה שנים בבית המשפט ילדיו של יעקב, הגיעו להסכם כמה שבועות לפני שנפטר שהמשק יירשם על שמו של הבן אהרן וכי לאחר הפטירה תיעשה התמחרות בין כל הילדים. על אף האמור, לאחר פטירת האב, אהרן התנגד ליישום ההסכם (שנעשה בלי ליווי של עו"ד) בטענות שונות ונראה כי אם היו עושים זאת באמצעות עו"ד המתמחה בתחום הנחלות, היה קשה עד בלתי אפשרי שאהרן, יתנגד ליישום ההסכם.
יצויין כי מהניסיון שלי, כמגשר וכליטיגטור המייצג צדדים בסכסוכים רבים בנושאי נחלות והורשת המשק החקלאי, לרוב הפער בין הצדדים נובע ממטענים רגשיים שהצדדים נושאים איתם שנים רבות ויש צורך בניהול הסכסוך בצורה רגישה תוך הכלת הלקוחות כמעט 24/7 ואני עושה זאת תוך שאני מהווה אוזן קשבת עבורם ותוך הסתכלות במכלול השיקולים המשפטיים והמשפחתיים כאחד.
היות והליך משפטי טומן בתוכו הוצאות כספיות לא מעטות וגם מתח וקרע גדול יותר במשפחה, לעיתים, עורכי הדין בעלי הניסיון בתחום הורשת המשק החקלאי, יכולים לעזור לצדדים להגיע ליישוב המחלוקות טרם נקיטת הליכים משפטיים.
כאשר לא ניתן להגיע להסכמות בשל פערים או בשל סיבות אחרות, לא תהיה ברירה אלא לנקוט בהליכים משפטיים על מנת להבהיר לצד השני כי הלקוח מתכוון לעמוד על זכויותיו גם אם הדבר יצריך מיצוי של ההליכים המשפטיים לעיתים, גם עד בית המשפט העליון.
דוגמא לכך, מצויה במקרה אחר שהגיע לפתחי, שרה, הלקוחה, תיארה בפניי שניהלה הליכים משפטיים במשך שמונה שנים האחרונות שבהם הפסידה שני משקים שירשה (אחד של הוריה ואחד של אחיה שנפטר). שרה הפסידה בכל ערכאות הערעור ונפסקו כנגדה הוצאות רבות. שרה הגיעה אליי במצב של ייאוש אך החליטה שלא להרים ידיים ופנתה אליי לעזרה. באמצעות פתרון יצירתי, הצלחתי להשיג ניצחון קטן בעניין פרוצדורלי והצד שכנגד, אחיה, יעקב, חוייב לראשונה בהוצאות. ניצחון קטן זה, גרם למהפך פסיכולוגי אצל יעקב והוא הודיע לראשונה על רצונו בפשרה ואכן לאחר זמן מה הושגה הפשרה המיוחלת, שהשאירה בידיה של שרה את אחד המשקים שכבר הפסידה בעבר.
במקרה נוסף ראובן ושמעון היו בניו של יעקב, יעקב וראובן תבעו את ביטול המעמד של שמעון כבן ממשיך וזאת לאחר ששמעון סירב להצעת האב ששני בניו יחלקו בהכנסות המשק ביחד. טרם שהגיעו אליי הצדדים אף נהגו באלימות זה כלפי זה. במסגרת ההליכים המשפטיים ולאחר שהחלנו בהליכי הידברות, הבהרתי לבא כוחו של הצד השני, שקיים סיכון שגם אם יזכה, מרשו עלול לסבול מקנסות גבוהים בגין דמי שימוש על מבנים לא חוקיים שהיו בנחלה. בעקבות האמור, הצד השני הסכים בשלב כלשהו להגיע להסדר ולפיו הוא יתפנה מהמשק למרות שהמינוי שלו כבן ממשיך הושלם בזמנו כדין בתמורה לפיצוי שהיה נמוך יחסית למה שהוא דרש וכך ראובן קיבל לבסוף את הנחלה.
הסכמים משפחתיים כדאי גם לערוך טרם בנייה של בית שני או יותר מזה בנחלה על מנת למנוע בעתיד מריבות והליכים בבית משפט. במקרה שייצגתי, דוד קיבל לתדהמתו תביעת פינוי מהמשק לאחר שהתגורר ליד הוריו כל חייו, הסכם מוצלח היה יכול למנוע את ההליכים המשפטיים ולקבוע מראש מה יקרה במקרה של גירושין, פטירה, או מעבר למקום מגורים אחר מרצון.
