סיור מגדלים בחוות שהמו"פ
*תמונה ראשית: שוקי קנוניץ: כל הזנים שנבחרו, ללא גרעינים, עם דגש על טעם ואיכות
בסוף נובמבר האחרון הצטרפתי לסיור מקצועי, יחד עם פרדסנים ואנשי מקצוע מובילים, להכרת זני הדרים חדשים בחוות שהמו"פ הסמוכה למכון וולקני. כמי שעבד בפרדס בעבר הרחוק והתמחה בנושא ההדרים, עניין אותי מאוד להיווכח אילו שינויים ופיתוחים עוברים על זני ההדרים בשנים האחרונות, ואיזו עבודה רבה מושקעת בקלמנטינה הטעימה המצויה על המדף בחנות הפירות.
את הסיור הדריך שוקי קנוניץ, רפרנט לזנים וכנות ומדריך הדרים ותיק, המטפל כיום בזנים מטעם ענף ההדרים במועצת הצמחים, שניתן לזקוף לזכותו חלק נכבד בבירור ופיתוח זני ההדרים בארץ. כמו כן ליוו ותרמו לסיור דניאל קלוסקי – מזכיר ארגון מגדלי ההדרים, ומדריכי ההדרים בשה"מ – נווה הרצנו-גל ושחם מגידיש. מועצת הצמחים וכל מדריכי ההדרים בשה"מ שותפים לעבודת הפיתוח.
נפגשנו ליד הסככה בחוות שהמו"פ, שם התקבלנו בכיבוד שכלל, איך לא, טעימות מכמה זני קלמנטינות חדשים. לאחר דברי פתיחה של שוקי על הקמת החווה, עברנו בין הזנים וקיבלנו סקירה ממצה על כל פיתוח.
בניית הבסיס: הקמת חוות שהמו"פ החדשה
שוקי קנוניץ פתח את דבריו בסקירה על הקמת החווה, שהפכה למרכז חשוב לחקר ההדרים בישראל. הוא סיפר: "קיבלנו את השטח אחרי שחוות צריפין, שהייתה חוות מחקר ותיקה, נסגרה. למעשה, קיבלנו שטח בור – לא היו בו מים או תשתיות. הקמנו הכול מאפס: התחלנו לעבוד ב-2020, הקמנו תשתית מים, הכשרנו וסימנו את השטחים. בשנת 2021 שתלנו כ-60 דונם וב-2022 השלמנו עוד 40 דונם, כך שהיום אנו פרושים על 100 דונם של מטעי הדרים."
המטרה העיקרית של החווה, שבה נשתלו 27 זנים של הדרים, היא להגיע לזנים שיכולים ללכת לייצוא בתקופה שבין אוקטובר לדצמבר – בטרם הגעת הזן 'אור' לשווקים – ולהציע פרי איכותי, טעים ומיוחד. לשם כך, כל זן נשתל בחלקה, כאשר חלק מהחלקה מיועד לקטיף וייצוא ניסיוני, וחלק אחר משמש למחקר, כגון בחינת הכנות השונות שעליהן הזנים מורכבים. שוקי הדגיש כי כל הזנים שנבחרו היו זנים ללא גרעינים (או כמעט ללא גרעינים), עם דגש על טעם ואיכות.
זני המנדרינות החדשים: הדרך לייצוא
הסיור עבר בין הפיתוחים המרכזיים שנועדו למלא את החלון המוקדם בשווקים. הזן המוקדם ביותר הוא 'מיטל', מנדרינה שהובאה במקורה ממרוקו, ועברה השבחה בישראל להוצאת גרעינים. מיטל מבשילה כבר באוקטובר, והשנה נצפה בה פרי בטעם טוב, בעל קליפה דקה המתקלפת בקלות. אחריו נבחן הזן 'נוגה', פיתוח ישראלי – הכלאה ללא גרעינים כמעט, המתאפיינת בצבע חיצוני יפה, מתקלפת ומתפלחת בקלות. עם זאת, שוקי ציין כי הנוגה רגיש לאלטרנריה (מחלה הנגרמת ע"י פטרייה), וכן נצפתה בו בחווה תופעת יובש, הנחקרת עכשיו, ואופיינית לפירות בחלק מעצים צעירים.
זן חשוב נוסף שהוצג הוא 'אפרת", הכלאה בין 'סצומה' ל'עידית', המבשילה בנובמבר. זהו זן פורה מאוד, המניב פרי גדול ומרשים. הבעיה העיקרית שלו, כפי שהוסבר, היא שהוא מעט רך מדי, מה שעלול להקשות על תהליכי השיווק והייצוא.
בהמשך פגשנו את זן 'סער – 'מנדרינה צעירה ומבטיחה המגיעה בדצמבר. היא מציגה יתרונות משמעותיים: פרי גדול (כפי שהשוק אוהב), מתקלף ומתפלח בקלות, וללא גרעינים. יש ללמוד עדיין על יבוליו לאורך זמן. הזרקורים הופנו גם לזן 'עינב', זן שארגון מגדלי ההדרים "מאוד מתלהב ממנו" ומקווה שיתאים לייצוא בזכות הפוריות הגבוהה שלו, והעובדה שהוא ללא זרעים ואינו רגיש לאלטרנריה. הבעיה העיקרית שלו היא שהצבע מתעכב לעומת ההבשלה הפנימית. השנה מתוכנן יצוא ניסיוני של הזן 'עינב' משלוש חלקות בארץ: אניעם, מטעי עמק חפר, וחוות שהמו"פ.
מכלואי האשכולית והלימונים
חלק ייחודי בסיור הוקדש לזנים שאינם מנדרינות קלאסיות, המכונים "דמויי אשכולית". הזן הבולט בקבוצה זו הוא 'עליזה', הכלאה של 'פומלו צ'נדלר' ו'מנדרינה אורה'. זהו פרי מיצי ומתוק מאוד דמוי אשכולית, שהשנה מתוכנן ייצוא ניסיוני שלו לחו"ל. היתרון הבריאותי המרכזי של עליזה הוא שאין בו פוראנוקומרינים – חומרים המצויים באשכוליות ומפריעים לספיגת תרופות מסוימות. בנוסף, הוצגו גם זנים כמו 'קוקי', שהושבח בארץ להוצאת גרעינים, ו'פולופון' ו'רדסון' ('עינת'), השייכים גם הם לקבוצת דמויי האשכולית.
לבסוף, סקר שוקי את הלימונים, 'לימון מגוון – 'הוא זן ותיק מאוד, בן כ-40 שנה, שהוחלט לבחון שוב בהיקף קטן. המטרה היא לבדוק האם לימון אדמדם ויפה זה יכול להוות "גימיק" או עניין לשוק המקומי, מאחר שפעמים רבות זנים ישנים מקבלים רלוונטיות מחודשת. לעומתו לימון 'איילת 'הוא לימון 'וילה פרנקה' שעבר השבחה בארץ להוצאת הגרעינים, ויתרונו הגדול הוא שנמצא כי הוא אינו רגיש למחלת המלסקו ) מחלה שתוקפת לימונים וליים).
הסיור בחוות שהמו"פ הציג תמונה מרתקת של עולם הדרים תוסס ומתפתח, המשתמש במחקר מתקדם כדי להבטיח שלצרכן הישראלי והעולמי יגיע פרי טעים יותר, נוח יותר לאכילה, ומתאים יותר לאתגרי הגידול והשיווק המודרניים. לאחר סיור הזנים, נסענו לביקור במכון להדברה ביולוגית.
