יבול שיא
הרפת והחלב
צילום מסך 2025 12 17 094419 1

סופה של תקופה  

2 דק' קריאה

שיתוף:

אחרי שנתיים של פעילות יומיומית, אוהל התנועה הקיבוצית בכיכר החטופים מפונה | אילת סלע יונגרמן, מנהלת קשרי הממשל של התנועה ומי שליוותה את החטופים ומשפחותיהם מטעם התנועה הקיבוצית בשנתיים האחרונות, כותבת על שנתיים של טלטלה, כאב ותקווה 

*תמונה ראשית: אילת סלע יונגרמן (מימין), יחד עם דניטו (במרכז), האחראי על האוהל, ומנכ"לית התנועה הגר ראובני (משמאל). בית של סולידריות. צילום: תקשורת ודוברות התנועה הקיבוצית 

עיריית תל אביב ביקשה לפנות את "שכונת האוהלים בכיכר החטופים". משאיות פינו את האוהלים של בארי, נחל עוז, קהילת הנובה ואת האוהל שלנו, התנועה הקיבוצית.  

אוהל שביקש להיות בית בכיכר לכל הקיבוצים שמהם נחטפו אנשים. נשים. ילדים וילדות. אוהל שביקש לספר מה קרה לקיבוצים ב-7/10 בשבת השחורה, אוהל שקיבל את כל אזרחי ישראל שבאו להגיד שהם מכירים מישהו מקיבוץ כלשהו.  

זה היה בית גם לכל קהילות הקיבוצים שביקשו להגיע לכיכר להיות, לתת, להקשיב, לחלק מרק חם, תירס חם, להכין מיצג, לכתוב משאלות, לשמוע עדות, לשיר יחד, לבכות יחד, לשתוק, לעמוד, להתפלל, לקוות, להאמין, להיות חלק מההיסטוריה. 

זה היה בנובמבר 2023 כשהקמנו את האוהל. הכול קרה מהר. היה ברור שנצטרך תורניות שצריך לגייס את הקיבוצים. שצריך לשיר יחד, לדבר להזמין אנשים שיספרו מה עבר עליהם, שצריך גם להזמין קיבוצים לשמוע.  

וכך בעצם, מאז ועד הימים האחרונים, הייתה תורנות באוהל, של אנשי התנועה של ידידי התנועה, של קיבוצים שהתמידו, של אנשים נחושים ומסורים עם לב ענק ומחויבות אדירה. כל כך הרבה מים עברו בנהר חיינו מאז. כל כך הרבה רגעים של עצב, מתח, תקווה, ייאוש, שמחה ובעיקר הרבה מאוד רגשות מנוגדים שאתגרו את הנפש האנושית.  

כל עסקה, כל "הותר לפרסום", כל מבצע הביא חדשות לאוהל שלנו ובו צריך היה לעדכן את תמונות החטופים במדבקות עם לבבות, סרטים שחורים, לבבות שבורים.  

שותפי להקמה הוא גם שותפי לסגירה. מצורפות תמונות מחיי האוהל. כל כך הרבה שותפים ושותפות היו לאוהל הזה שביקש להיות בית. בית של סולידריות.  

תודה מיוחדת לדניטו וצוות נאמן מאוד של קיבוצים ואנשים מהתנועה ומחוצה לה שבאו. שהיו. ועדיין. 

השעון בכיכר עדיין מתקתק. מזכיר לנו את החטוף האחרון. רן גואילי. בכיכר עדיין מתקיימת קבלת שבת בכל שישי בהובלת קיבוצים בתורנות. מוזמנים ומוזמנות לבוא לכיכר ולהמשיך להניף את הדגל, לעמוד למשמרת. להגיע לעצרות ולהיות חלק מהמאבק על צלמה ודמותה של הארץ. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בכפר סילבר – או כפי שהוא נקרא בחיבה בפי התלמידים והעובדים בו בשם "הכפר" – השכילו לשמור על קשר עם הוותיקים והפורשים, הגמלאים. השבוע נערך כנס הגמלאים והפורשים השני של ועד הגמלאים, במהלכו הנציחו את בוגרי הכפר
4 דק' קריאה
זעק הרפתן אורן קמה ממושב אביגדור, בהפגנה שהתקיימה בעת דיון מפלגת הציונות הדתית בבית מאיר, על נושא חוק הגיוס * הזעקה של קמה באה לאחר שעשה 500 ימי מילואים ביחידה מיוחדת, במהלך השנתיים האחרונות ברצועת עזה
7 דק' קריאה
ממתקים ברוטאליים, תחפושות ואדרנלין גבוה. איך התמקם חג ההלוואין (גם) בקיבוצי ארצנו? דיווח מצמרר מקיבוץ דביר  *תמונה ראשית: רוחות רפאים במרפסת. תקציב של 100 שקל למשפחה. צילום: המשפחות המארחות  כאילו הלב לא מאיץ במהירות 200 קמ"ש
4 דק' קריאה
ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, בהכנה עם הפעילים לשנת 2026: "בנק המטרות מלא, ואנו עובדים על תכנית עשירה ומגוונות – גם של רעיונות, אבל לא פחות חשוב, של דרך"  "שנת 2025 הייתה שנה קשה כואבת בתנועה הקיבוצית.
< 1 דק' קריאה
הכר את הפעילה: שיר גורן ממעלה החמישה מנהלת את מחלקת המעורבות החברתית בתנועה הקיבוצית. היא הגיעה לתפקיד לאחר טרגדיה אישית, בעקבותיה החליטה להקדיש את חייה לפעילות חברתית. לאחר 7 באוקטובר היא הפכה לחמ"ל של אישה אחת,
"כדאי שתיקח את הרגלים ותעזוב את המדינה, כי בפעם הבאה אנחנו מבטיחים לך שלא ימצאו אותך". סרט או מציאות?  גיסי וגיסתי היו אצלנו בביקור חודשיים לפני המלחמה. מאז לא ראיתי אותם.  הם שייכים לסניף המשפחה המתגורר בבואנוס איירס, סניף
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן