סיכום כנס על זבובי פירות בעלי חשיבות כלכלית

אוניברסיטת מקווירי, סידני, אוסטרליה 13-18.11.22

יואב גזית¹, מרים זילברשטיין², לאה סלע³, יהודית ורדי⁴ ומאיר ורדי⁴

¹המכון להדברה ביולוגית, ענף ההדרים, מועצת הצמחים
² מועצת הצמחים, מו"פ צפון והחברה לחקלאות
³ הדברה משולבת, מושבות השומרון

⁴ורדי – יעוץ ופיקוח בהגנת הצומח

סידני נמצאת בדרום מזרח יבשת אוסטרליה, במדינת ניו-סאות' ויילס (ויילס הדרומית החדשה = New South Wales). הכנס על זבובי הפירות התקיים באוניברסיטת מקווירי (Macquarie) שבעיר. בעוד שהאירופאים גילו את אוסטרליה והחלו להתיישב בה בראשית המאה ה- 17, האַבּוֹרִיגִ'ינִים (קַדְמוֹנָאִים – בעברית), הם הילידים האותנטיים האמיתיים, שהגיעו ליבשת מאפריקה לפני כ- 60,000 שנה. אחרי היסטוריה בעייתית (בלשון המעטה) של התייחסות המהגרים האירופאים לילידים, מהמאה ה- 20, תיקון העוול כלפיהם הפך לנושא מרכזי באוסטרליה, ולפיכך הכנס החל במילות פתיחה בשפה האבוריג'ינית בהן תזכורת למורשתם ולהיותם הילידים האותנטיים.

בכנס היו 355 משתתפים מ- 44 מדינות, מתוכם 109 השתתפו בזום ו- 246 הגיעו. הוצגו בו 60 מצגות ו- 157 פוסטרים. ישראל יוצגה על ידי מרים זילברשטיין, לאה סלע ויהודית ורדי וחובריהן – הצגת פוסטר בנושא "מרכיבים חיוניים להצלחת הדברה משולבת-אזורית של זבוב הפירות הים תיכוני כאסטרטגיה להדברה ידידותית" ; מיקי בן יוסף (השתתף בזום) – הרצאה על “תחרות תוך מינית בזבוב הזית באמצעות התגודדות רימות”; דוד נסטל (השתתף בזום) – הרצאה על "מלכודות חכמות לזבובי פירות והטמעתן לניהול הדברה ולאבטחה מפני חדירת מזיקים"; יואב גזית – חבר בצוות ההיגוי של הכנס, ניהול פורום בכנס על "הערכת סיכונים, מדיניות הסגר וטיפולים אחר קטיף", והרצאה במושב "אקולוגיה כימית" (להלן).

יש לציין שבאוסטרליה קיימים כמה מינים של זבובי פירות בעלי חשיבות כלכלית. זבוב הפירות הים תיכוני (זפי"ת) מצוי רק בצד המזרחי של אוסטרליה, בעוד שבצד המערבי של היבשת מתמודדים עם כמה וכמה זבובי פירות שעדיין לא הגיעו לישראל.

בכנס נחשפנו להרצאות מרובות בכל התחומים הקשורים לקשר בין מיני זבובי פירות, לגידולים חקלאיים ולתנאי הסביבה. ניתן לעיין בספר התקצירים המלא.

יואב גזית –"השפעת משתנים פיזיולוגיים על תגובת זבוב פרי האפרסק למתיל יוגנול"

רקע תחילה. מתיל יוגנול (ME) הוא שמן אתרי טבעי המצוי בלמעלה מ- 400 מינים של צמחים מ-80 משפחות שונות. ME מושך את הזכרים של כמה מינים של זבובי פירות, ביניהם גם את (מיודעינו) זבוב פרי האפרסק (זפ"א) (Bactrocera zonata) וזבוב פרי מזרחי (B. dorsalis), באופן דומה למשיכת זפי"ת לטרימדלור. לכן בממשקי הדברה, ME מפתה זכרים לשתי מטרות עיקריות: (א) לניטור האוכלוסייה באמצעות מלכודות ניטור זכרים (בדומה לניטור זפי"ת בהדרים); (ב) להשמדת אוכלוסיית הזכרים על מנת להשאיר בשטח נקבות בתולות ולא פוריות. השמדת הזכרים, אינה עולה בקנה אחד עם שיטת הזכרים המעוקרים, בה מציפים את הסביבה בזבובים מעוקרים שגודלו בבתי חרושת, על מנת שהזכרים המעוקרים יזדווגו עם הנקבות שתטלנה עקב כך ביצים לא פוריות. במקרים בהם רוצים לשלב את שתי השיטות הסותרות הללו, לפני הצפת הסביבה בזבובים המעוקרים, יש תחילה להסיר את כל הפיתיונות שנועדו להשמידם. המחקר שלנו בשלוש השנים האחרונות התמקד בהבנת המשתנים הפיזיולוגים שמשפיעים על המשיכה ל-ME במטרה למצוא דרך לדכאה בזכר המעוקר ולאפשר שילוב בו זמני של שתי שיטות ההדברה.

ההרצאה. הוצגו כמה גורמים המשפיעים על התגובה ועל המשיכה של הזבובים ל- ME כמו גיל הזבוב (זכרים מגיבים ל-ME רק כאשר הם בני שבועיים ומעלה ובשלים מבחינה מינית), המזון של הבוגרים (עם או בלי תוסף חלבוני) ושל הזחלים (קרקע מזון מלאכותי לעומת פרי כמו מנגו או רימון). הממצא המעניין שלנו היה שחשיפת הזבובים לריח של ME (ארומה-תרפיה) הפחיתה אחר כך את התגובה והמשיכה שלהם ל-ME. תוצאות אלו מצביעות על כך שמבחינה יישומית, ניתן ליצור תנאים שיאפשרו שילוב של שתי השיטות. אולם יש גם מסקנה אקולוגית חשובה לאור התוצאות: משיכת הזבובים ל-ME מגוונת ותלויה בגורמים רבים ויש לקחת את זה בחשבון בניטור. זכרים שונים מגיעים למלכודת מרקעים שונים (גיל, פרי הפונדקאי בו התפתחו, המזון שאכלו כבוגרים ועוד), בנוסף, תנאי הסביבה (טמפ', גשם, עננות) ומיקום המלכודת משפיעים על המשיכה. לכן לא ניתן להקיש ממספר הזבובים במלכודות על גודל אוכלוסיית הזבוב בשטח (אבל משום מה, יש מי שמתעקשים ומנסים להגיע למספר הזה מתוך מחשבה שימצאו שלל רב).

להלן מספר נקודות נוספות שעלו בכנס:

• באוסטרליה מתבצעת פעילות נרחבת בישובים לצורך הפחתת אוכלוסיות הזבובים כדי למנוע מעבר לשטחים המעובדים. בכנס דווח על פעילות קהילתית בישובים נגד זפי"ת, המתבצעת ע"י עובדי משרד החקלאות, במערב המדינה, (הוצגו 2 פוסטרים), וכן הוצגה פעילות נרחבת של מערך החינוך במוסדות החינוך, שת"פ של עובדי האוניברסיטה עם בתי הספר. פותחו משחקים שונים לילדים ותחרויות. יצרנו קשר עם הפעילים והבאנו דוגמאות, מתוך מטרה למנף פעילות דומה בארץ.
• התייחסות להתחממות הגלובלית וחיזוי אוכלוסיות מיני הזבובים ביחס לעליית הטמפרטורות. היוונים הציגו עבודות כאלו, האוסטרלים עוסקים רבות בסוגיה זו.
• התנהגות עונתית. למינים שונים של זבובים כמו זבוב הפירות של קווינסלנד ותסיסנית סוזוקי, יש התנהגות עונתית עם תקופה בה הם אינם פעילים. זו לא החריפה הפיזיולוגית המוכרת, אלא מצב של חוסר פעילות שכנראה מושפע מהטמפרטורה. גם בארץ אנחנו רואים עונתיות כזו בפעילות זבוב הפירות הים תיכוני (זפי"ת) וזבוב פרי האפרסק (זפ"א) שמתבטאת בגל פעילות ולכידות סתווי (ששיאו באמצע נובמבר) וגל פעילות ולכידות קיצי (ששיאו בתחילת יולי). עד כה ייחסנו את העונתיות בעיקר לזמינות הפונדקאים השונים, אבל בהחלט ייתכן שזה גם מה שקורה בארץ ומסביר את התופעה שזבובים מופיעים "יש מאין" במקום מסוים, אחרי שהרבה זמן לא נראו במקום זה. בעונה של חוסר פעילות, הזבובים אינם נמשכים למלכודות הניטור, כלומר זה שהמלכודות לא לוכדות, לא אומר שאין זבובים. בנוסף, זבובים "זקנים" מסוגלים להתרבות ולהטיל ביצים.
• שאלה למחשבה: מאוכלוסייה של זבובים שהתפתחו בפרי מסוים, למשל בהדרים והגיחו כבוגרים אחרי שהסתיימה עונת הפרי, כמה מהם יעברו למטע סמוך שיש בו פרי בשל (למשל מנגו), וכמה מהם יעדיפו להישאר בפרדס ולהמתין במצב של חוסר פעילות כמה חודשים עד עונת הפרי הבאה?
• מחט בערמה של שחת. לעיתים מלכודות הניטור לא בררניות מספיק. כאשר למתיל יוגנול נמשכים גם זכרים של זפ"א וגם זכרים של זבוב פרי מזרחי (שלשמחתי אינו נמצא בארץ ולכן עוד אין לו שם רשמי בעברית…), כשמגיעות מאסות אדירות של זבובים למלכודת, שכולם בגודל דומה ובצבע חום עם כתמים צהובים, היכולת לברור מהם את מעט הזבובים המאיימים (למשל למצוא זבוב פרי מזרחי בודד, על רקע לכידת זפ"א) משולה למציאת מחט בערמה של שחת. בכנס הוצגה שיטה לא הרסנית להוצאת ה-DNA של מאות ואלפי הזבובים בדגימה ובדיקתו בשיטות גנטיות מהירות לזיהוי מהיר של המין המבוקש. היה ונמצא, ניתן עדין לאתר אותו בדגימה באופן מורפולוגי.
• הדברה ביולוגית – שימור אויבים טבעיים. הוצגה עבודה בהוואי על איסוף פרי נגוע לאוהלים עם פתחי רשת מהם זבובי הפירות שיגיחו לא יוכלו לצאת, בשל גודלם היחסי, ואילו הצרעות הטפיליות הקטנות תוכלנה לצאת ולהישאר בסביבה. לדעתי זו גישה מוטעית – נוכחות הצרעות הטפיליות נדרשת לתקופה שלפני שהנזק ניכר, כדי שתתקופנה את הביצים והרימות של הזבובים בשלב ההתחלתי. כשכבר יש נזק משמעותי בסביבה, הצרעות הטפיליות, שתתבגרנה אחרי חודש לפחות, כבר לא תבאנה תועלת משמעותית במטע הנגוע ולכן ההשקעה בשימורן בשטח בעיניי מיותרת.
• השפעת עוד חומרים טבעיים. במקסיקו בודקים את ההשפעה של תוספת תמציות צמחים (גויאבה) למזון הבוגרים, על התנהגות הרבייה של זבובי הפירות. כמוכן נעשות בעולם עבודות לשיפור המושכנים כנגד זבובים שונים.
• מרחקי תעופה. ביפן מצאו שזבוב הפירות המזרחי הגיע מהיבשת (יפן) לאיי אוקינאווה (מרחק של 200 ק"מ).
• ניטור בעזרת מלכודות משדרות – במספר עבודות הראו שהניטור מתבצע בעזרת מלכודות משדרות, וכן הוצגו חברות העוסקת בכך. כמו כן, הוצגה אפליקציה לחיזוי מצב הזבובים עפ"י לכידות – Rapid AIM.
• שימוש בSIT  כנגד מיני זבובים שונים – הוצגו עבודות על זבובים מעוקרים, לא רק לזפי"ת, במדינות שונות ובהיקפים גדולים. הציגו עבודה על SIT כנגד דרוזופילה סוזוקי. וכמו כן הוצגו התקנונים והטופסולוגיה המלווה שימוש בטכנולוגיה זו.
• כמו בכול כנס, גם בכנס זה הוצגה עבודה על נמטודות נגד חרקים (אנטומופתוגניות) התוקפות גלמים של זבובים בקרקע. בזמנו בדקנו את הנושא בארץ ומצאנו שכל עוד יעילות הנמטודות תלויה בלחות/ רטיבות שבקרקע, ספק אם השיטה תהיה יעילה בארץ.

סיור מקצועי.

ביום רביעי של הכנס, נסענו דרום מערבה כחמישים ק"מ (אווירי) לכפר מננגלה (Menangle) שם סיירנו במכון החקלאי "The Elizabeth Macarthur Agricultural Institute" (EMAI) ובחוות בלגני (Belgenny Farm) הסמוכה, שנחשבת ל'ערש' החקלאות האוסטרלית. המכון החקלאי מתקדם ביותר והושקעו בו כספים רבים. כל המבנים בו חדשים ותוכננו בקפידה לייעודם. יש במכון כמה מחלקות כמו מחלקה למחקרים גנטיים המצוידת במילה האחרונה בתחום המחקר הגנטי, מחלקה למחקרים בהדרים הכוללת בית גרעין, מחלקה למחלות צמחים, מחקר על מזיקים שונים (כמו תריפס) וכן מחלקות למחקרים ווטרינריים.

חוות בלגני היא מוזיאון כפרי המציג את החקלאות שהייתה באוסטרליה בעת יישובה, את אורחות החיים במקום, צורת הגידול והשימור של המזון.