יבול שיא
הרפת והחלב
ערבה

סיכום עונת גידול ירקות בערבה וכיכר סדום – מו"פ חקלאי ערבה תיכונה וצפונית תמר

4 דק' קריאה

שיתוף:

יום עיון לסיכום עונת הגידול התקיים במרכז ויידור תחנת יאיר (מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר) ב 25 במאי 2021 בהשתתפות כ 150 חקלאים, חוקרים ואנשי חברות. האירוע המסורתי שמתקיים מדי שנה לסיכום עונת הגידול לא יצא לפועל בעונה הקודמת בשל מגבלות הקורונה.

יורם צביאלי, חוקר ומדריך גידול, מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר

שטחי החקלאות בערבה התיכונה וכיכר סדום הקיפו בעונת 2020/21 כ- 40,400 דונם, מהם במ"א ערבה תיכונה כ 32,000 דונם ומ"א תמר כ 8,400 דונם – סיכום עונת גידול ירקות

נתונים 1

גידולי הירקות העיקריים בשתילה הסתווית הם פלפל, חציל, עגבניות, תבלינים וירוקים שונים, מלון ואבטיח ובגן אביב אבטיח, מלון ופלפל אביב.

נתונים 1 1

נמשכת מגמת הירידה בשטח הפלפל הסתווי ליצוא ולשוק המקומי, בעיקר במושבים הצפוניים. במקביל לירידה בשטח הפלפל גדלים בהתמדה מטעי התמרים בערבה.

נתונים 1 2

סיכום עונת גידול ירקות: פלפל סתיו 2020-21

השטח הסתכם ב 10,158 דונם (מתוך כ 14,000 דונם ארצי). השתנתה התפלגות הצבעים בגידול: יותר פלפל אדום (כ- 77%), צהוב 15%, כתום – כ 8%.

סתיו חם מהרגיל פגע בחנטה המוקדמת, בהמשך לא היה חורף אמיתי והחנטה המשיכה לתוך החורף.

בשל תנאי הגידול הנוחים בהמשך העונה נמשך קטיף פרי איכותי עד לקטיפים מאוחרים בחודשי מרץ- אפריל. גם בעונה זו נכחנו בהפסדי פרי אצל מגדלים עקב איחורים בקטיף.

סה"כ יצוא פלפל מהערבה ירד בהשוואה לעונה קודמת (כ- 75,000 טונות) והסתכם העונה בכ- 60,000 טונות. עוד כ- 52,000 טונות שווקו מהערבה לשוק המקומי.

סיכום עונת גידול ירקות: פלפל אביב 2020-21

בערבה נשתל פלפל בחודש ינואר המיועד לקטיף סוף אפריל-מאי. שטח הגידול כלל העונה כ 530 דונם. בשל מזג האוויר הקדים הקטיף בשבועיים (חופף לקטיפי נגב המערבי).

הזן השולט בנישה זו הוא "רעם". בנוסף נבדקים זנים צבעוניים במו"פ ערבה.

הפלפל האביבי שונה מהסתווי בתקופת הגידול, גדל וחונט בחודשי החורף ומגיע להבשלה בטמפרטורות עולות. אגרוטכניקת הגידול מחייבת מקצוענות של המגדלים. הגידול מלווה באופן צמוד ע"י צוות שירות ההדרכה והמו"פ.

חצילים

שטח החצילים בערבה כולל כ 1,300 דונם בבתי רשת, מנהרות ובתי צמיחה. מגדלים את הזנים 206, 603 (זנים פארתנוקרפיים), מעט בלאדי וקלאסיק. הגידול נעשה בהדליה הולנדית וקורדונים. בד"כ שתילים רגילים, ועוד מורכבים בהיקף לא גדול.

לנוכח בעיות איכות חלה ירידה ביצוא מ 2,100 טונות בעונה קודמת ל 1,200 טונות העונה. מו"פ ערבה משקיע הרבה בניסויים למציאת פתרונות לשיפור האיכות.

עגבניות

גידול העגבניות מקיף העונה בערבה וכיכר סדום כ- 1,300 דונם. רוב השטח עגבניות חממה מהזן "איקרם". בנוסף, מגדלים זנים 'חצי מסיימים' לקטיף בודדים. חלקם של זנים אלו בגידול עולה בהתמדה, וכולל גידול בקורדונים ובשטח פתוח.

מלון סתיו

שטח הגידול היה העונה כ- 1,700 דונם. נמשכה המגמה של מעבר לגידול מלון כתום (זנים: ג'סטין והדסון). יש גם מעט זנים מטיפוסי גליה וסולר (גלורי ומיטל).

מלון הסתיו סובל מזה שנים מפגיעת וירוסים, בעיקר אלו המועברים ע"י כנימות עש. גידול תחת רשתות 50 מש נבדק ונמצא ישים מבחינה אגרוטכנית בניסויי המו"פ, ועשוי להוות חלק חשוב מארגז הכלים אך עדין לא מאומץ על ידי רוב החקלאים.

סיכום עונת גידול ירקות: מלון חורף ואביב 2020-21

מחזורי הגידול מהווים יחד כ 1,900 דונם. בעונת החורף (שתילת אוקטובר) ניכרת ירידה בשטח המודלה (זנים רענן ו גלילאו), לעומת הגידול השרוע בו הזנים המובילים הינם ג'ינה ופוקסי.

אביב מוקדם: הגדלת שטחים בגידול שרוע משתילות דצמבר (ופחות רענן וגלילאו).

אביב מאוחר: שתילות ינואר, זן עיקרי הדסון וקצת פרלינה.

גדל היקף השימוש בדבורי בר לחנטה, בעקבות עבודות שנעשו במו"פ ע"י שמעון פיבוניה.

במטרה להרחיב את סל הזנים בגידול – נבדקו העונה בתחנת יאיר זנים וכנות לשתילה האביבית.

סיכום עונת גידול ירקות: אבטיח סתיו 2020-21

נמשכת העלייה בהיקף הגידול לכ- 1,500 דונם. הגידול כולל את הזנים פסיניישן (בעיקר) ומעט להויה בשתילות יולי-אוגוסט. הגידול נעשה תחת רשת 50 מש להגנה מפני מזיקים ומחלות ווירוס, כאשר מרבית החקלאים מסירים את הרשת לקראת הכנסת דבורים להאבקה לשטח.

כיסוי ממושך ברשת מש מבטיח הגנה מיטבית מפגעי מזיקים אך יוצר לאבטיח אקלים חם ולח יחסית ומקשה על השליטה בגידול ועל החנטה בטמפרטורה גבוהה. בניסויים שנערכו ע"י מדריכי שה"מ וחוקרי המו"פ בתחנות יאיר וזוהר נבחן בהצלחה גידול האבטיח הסתווי תחת רשת מש עד לסוף עונת הגידול.

סיכום עונת גידול ירקות: אבטיח אביב 2020-21

לאבטיח האביב יתרון יחסי מובהק לגידול בתנאי הערבה הצפונית והיקף הגידול שם כ 4,200 דונם. הגידול נעשה תוך הקפדה על סגירת המבנים בפלסטיק והגנה על פתחי האוורור ברשתות 50 מש.

הזן עיקרי ארמיס, ובנוסף מעט אנדרוס ומקסימה.

בעונה זו נוספו שטחי גידול בשתילות ינואר (בעיקר בחצבה) – זן פסיניישן בשתילה במנהרות נמוכות בתוך בית רשת 50 מש.

סיכום עונת גידול ירקות: תבלינים טריים לייצוא

הגידול מתרכז בכיכר בכ- 700 דונם המיועדים ליצוא (בעיקר בזיל לסוגיו, מעט סליקורניה וטרגון), בכל עונות השנה. התבלינים מרוכזים ב 7 משקים.

גידול התבלינים הינו תלוי יצוא: הפסקת יצוא מוחלטת בתחילת תקופת הקורנה גרמה נזקים למגדלים ובעקבות זאת לירידה בהיקף השטח.

שאר ירקות חקלאות ערבה

מניסיוננו נוכחנו כי ניתן לגדל ירקות מסוגים שונים בערבה: תירס, ארטישוק, כרוביים (כרוב, כרובית קולורבי), סלק ועוד.

יש לתכנן את השתילה של סוגים אלו בתלות בשיווק ובהזדמנויות השונות: שנת שמיטה, שוק חרדי, וכו'. צוות ההדרכה והמו"פ מוכן לתת הדרכה ייעודית לכל גידול.

משבר הקורונה והחקלאות בערבה

  • השפעת משבר הקורונה ניכרת במישורים שונים של הסקטור החקלאי:
  • סיכון בריאותי ממשי של החקלאי וצוות העובדים.
  • שוק מקומי – סגירת שווקים: פתוחים, פלסטינאים, מוסדי, אולמות, מסעדות…
  • יצוא – כנ"ל, מגבלות תנועה אווירית, סגירת גבולות.
  • עליית מחירי ההובלה על כל סוגיה, פקקי תנועה בנמלים ומחסור במכולות. עליית משך המשלוח הימי.
  • הסגרים והמגבלות גרמו לשינוי בדרישות השוק:

ניתן לציין כדוגמה את הירידה בדרישה לירקות מסוימים (כרוביים, תבלינים) ופרחים ומצד שני להגדלת הביקוש לירקות איכות לצריכה ביתית, אריזה קמעונאית, E-commerce,

  • חוסר יציבות. ליציאה מהמשבר לצמיחה יש צורך בתכנון ובהשקעה, בחיזוק המו"פ, ובהבטחת ביטחון תזונתי.

סיכום חקלאות בערבה

  1. ניכרת ירידה בהיקף היצוא ושינוי ההתייחסות לשוק המקומי. השוק המקומי כבר לא ברירה שנייה ושמירת האיכות מתחייבת.
  2. ענף הפלפל ממשיך לרדת ולעומתו גדלים שטחי התמרים.
  3. חציל: הגידול בעל פוטנציאל יצוא אך ישנה ירידה ביצוא עקב בעיות איכות הפרי. מאמץ רב מושקע במציאת פתרונות לבעיות האיכות.
  4. חשוב להכניס את הדלועיים (מלון, אבטיח, קישוא ומלפפון) לגידול מוגן 50 מש.
  5. גיוון סל גידולי הירקות.

פעילות מו"פ ערבה תיכונה וצפונית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן