סיכום עונת ירקות 2022/23 בערבה

יום עיון לסיכום עונת גידול ירקות בערבה נערך ב-1/6/23 במרכז וידור – תחנת יאיר. באירוע המסורתי, בו השתתפו כ-300 חקלאים, מדריכים ואנשי מקצוע, הוגשו סקירות והרצאות מגוונות בנושאי גידול ירקות בפרט וחקלאות בכלל בערבה

הנחו את הכנס: עדי סויסה ויורם צביאלי

אנו מביאים כאן חלק ראשון מתקצירי ההרצאות שנישאו בכנס וההמשך – בחודש הבא

סקירת עונת גידול ירקות בערבה

יורם צביאלי – מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר

הערבה משנה פנים. ישנו שינוי זוחל ביחס בין היקף שטחי הירקות למטעים: כ-80% ירקות לפני עשור ל-60% ירקות מכל שטחי הגידול, כ-38% מטעים וכ-2% פרחי קטיף.

פלפל סתיו

נמשכת מגמת הירידה (כ-20%) בשטח השתילה הסתווית בערבה שכוללת כ- 7,150 דונם (מתוך כ-10,000 דונםארצי). חלק מהשטחים נשתלו תחת 50 מש בחודש יוני (סניטציה) ומיועדים לשיווק באוקטובר.

צבעים: התפלגות דומה לשנים קודמות – אדום כ 75%, צהוב 14%,כתום 10%.

טמפ' נוחות לגידול במשך כל העונה; אירועי גשם בנובמבר ומרץ, שיטפון באפריל.

מחלות אוהבות לחות – בוטריטיס.

יצוא פלפל מהערבה ממשיך להצטמצם וקטן העונה ב-40% ל-30,000 טון + כ-25,000 לשוק המקומי. הפלפל נשלח למספר יעדים: ארה"ב, רוסיה, מערב אירופה, בריטניה.

פלפל אביב

המשך עלייה בשטח הגידול לכ-950 דונם, מיועד לקטיף סוף אפריל-מאי.

זן עיקרי – רעם; זנים אדומים נוספים: טופ 141, 1112 ויעל (צהוב).

לנישה זו יתרון שיווקי בשנים עם חורף קר (לא השנה). הקטיף העונה הקדים במעט, יחסית לעונות קודמות.

חצילים

שטח הגידול דומה העונה (כ-880 ד') לעונה הקודמת (940 ד'), הגידול בבתי רשת, מנהרות ובתי צמיחה.

יש ירידה בשטחי הזן 206 ועליה ב-603 (זנים פרתנוקרפיים), מעט בלאדי.

שיפור צבע הפרי לקראת סוף העונה – תרומת הזן 603. עליה בהיקף השתילים המורכבים.

לא היה יצוא חצילים העונה.

עגבניות

סה"כ כ-1,200 דונם, בעיקר זן איקרם מורכב על כנות שונות. זנים נוספים בהיקף קטן: גלי, מיכאלה, דקוטה. עגבניות זני נישה: מגי, צ'רי למיניהם.

יש נישה קטנה של שתילת חורף בעשרות ד'.

יש בעיות הגנה"צ בעיקר עם וירוס הטובמו ToBRFV, ועש הטוטה אבסולוטה.

מלון

• מלון סתיו: אין חדש תחת השמש. עליה בשטח הזנים מיטל, רובי, הדסון, פחות מהזן גלורידה. עליה בנישה טיפוסי ילו קנרי (דליסיה).

• מלון חורף: המשך ירידה בהדליה בזנים רענן וגלילאו; עליה בגידול זנים שרועים (ג'ינה, פוקסי).
• מלון אביב מוקדם: ירידה בשטח הזנים הוותיקים – הדסון ופרלינה. בעקבות הניסויים במו"פ ערבה יש מעבר לזן 770.
• באביב המאוחר: משתילות סוף דצמבר ואילך, הכל הולך.
• חסרים זנים טובים ואיכותיים לכל העונות.

אבטיח סתיו

ירידה (50%) בהיקף הגידול הסתווי לכ-850 ד'. זנים: פסיניישן (בעיקר) ולהויה בכיכר.

גידול תחת 50 מש, עד לשלב החנטה.

קשיים בהתמודדות עם אקריות אדומות.

טמפ' נוחות, חנטה התקבלה בד"כ באמצעות דבורי דבש; בכיכר באמצעות הורמונים.

בניסוי במו"פ ערבה, תחנת זוהר, נבדקו זני אבטיח בחנטה טבעית באמצעות דבורי דבש לעומת שימוש במווסתי צמיחה.

אבטיח אביב

ירידה בשטח הגידול – סה"כ כ-4100 דונם. זן עיקרי ארמיס, מעט מקסימה, זן פסיניישן בשתילות ינואר (בעיקר בחצבה) בשתילה במנהרות נמוכות בתוך בית רשת 50 מש. הקפדה על גידול סגור ומוגן, רצועות אוורור 50 מש.

חורף יחסית נוח לגידול.

עלייה בנוכחות וירוס CGMMV. הווירוס מהווה איום כלכלי על אבטיח אביב במיוחד בגלל שיטת החנטה. פרט להקפדה על הניקיון מווירוס בכל שרשרת האספקה ובהמשך בגידול – נדרשת חשיבה על שיטת יישום ההורמון לחנטה.

ארטישוק

ארטישוק נכנס לערבה בעונת 2014/15 ביוזמת חיים יובל (אז באייר, היום פנסיונר של נונהמס) על רקע משבר הפלפל וחיפוש גידולים אלטרנטיביים. הגידול עלה וירד בגלל קשיים אגרוטכניים ומחסור בידע מותאם לאזור הערבה.

יש עלייה בהיקף הגידול וכניסת חקלאים נוספים המגדלים זנים סגולים וירוקים: אופרה, סימפוני, אופל. הגידול בשטח הארטישוק נתמך בהתקדמות במחקר בנושא זנים, הורמונים ושימוש בצינון לשיפור היבול והקדמת עונת הניבה, מחקר אותו מוביל ד"ר שמעון פיבוניה ממו"פ ערבה.

שאר ירקות

פרט לגידולים הראשיים בהיקף גדול של חקלאי הערבה והכיכר, פרוס בשטחי הגידול מגוון של גידולי ירקות בשטח של כ-800 דונם, ביניהם כרוביים (כרוב, כרובית קולורבי), אספרגוס, תירס ועוד.

מגמות בגידול הפלפל בישראל

דוד סילברמן, שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ), משרד החקלאות ופיתוח הכפר

פלפל בלוקי מסוגים שונים גדל במהלך השנה כולה במגוון שיטות באזורי הארץ. אזור הערבה הוא אזור הגידול העיקרי, הן ליצוא והן לשוק המקומי (כ-70,000 טון). האזור השני מבחינת היקף השיווק ליצוא ולשוק המקומי הוא בקעת הירדן (כ-15,000 טון). בשני האזורים הללו גדל הפלפל ברובו בבתי רשת, כשהשתילות מבוצעות ביולי ובאוגוסט, והקטיף – מאוקטובר עד מאי. בשנים האחרונות ניכר כי האזורים שדות נגב ואשכול הפכו להיות הדומיננטיים בשיווק הקיצי (מעל 2,000 דונם, וייצור של מעל 20,000 טון). בשדות נגב ובאשכול נשתל הפלפל בחממות ובבתי רשת מסוף דצמבר עד חודש מרס (במקביל לפלפל "האביבי" בערבה ובבקעת הירדן), ומשווק ממאי עד דצמבר. אזור חוף הכרמל, שהיה בעבר המקום המרכזי לגידול ולשיווק פלפל בחורף, הולך ומצטמצם בהיקפו כיום (כ-4,000 טון). כמן כן, במרכז הארץ – מאשקלון ועד חדרה – מגדלים ומשווקים פחות משנה לשנה (כ-7,000 טון). עלייה בתשומות ומגבלות כוח האדם הביאו את המגדלים לחפש אחר חלופות רווחיות יותר, כך שבשנים האחרונות יש באופן כללי בכל הארץ פחות מגדלים ופחות שטח לגידול פלפל.

גם היצוא פוחת בהתמדה, ומגדלי הערבה והבקעה מצמצמים שטחים ומשווקים יותר לשוק המקומי. השוק באירופה מציג כיום דרישות מחמירות, ומרבית התוצרת מופנית לרוסיה.

ברוב השנים ניכר בשוק המקומי מחסור גדול בפלפל בחודש מאי, עודף משמעותי ביולי-אוגוסט, ושוב מחסור מסוים בחודש אוקטובר, עד הגעתו לשוק של הפרי החדש מהערבה.

ניתן לומר כי נראית עליית מה בדרישה לפלפלים ארוכים (פלרמו, רמירו, שושקה) ולפלפלים קטנים (סוויט-בייט), אך בהשוואה לפלפל הבלוקי, הם עדיין תופסים אחוז קטן מהשיווק.

פלפל חריף מגדלים בחורף בבקעת הירדן, וביתר עונות השנה הוא גדל בעיקר במגזר הערבי (מדווח מכל האזורים על כ-6,000 טון בסך הכול). לרוב מסתמן מחסור בפלפל חריף בסוף החורף, ועודפים – באביב ובקיץ.

ניתן לומר כי כמעט שאין יבוא של פלפל בלוקי לארץ, אך יבוא של פלפל חריף יש מעט. בנתוני המכס לא נערכת הפרדה בין כמות היבוא של הפלפל הבלוקי לכמות היבוא של הפלפל החריף, כך שבשנה "רגילה" מסתכם היבוא בכ-2000 טונות של פלפל, בעוד שאשתקד, שנת השמיטה, עלה היבוא לכ-6,000 טון.

הגידול בבקעת הירדן: המגדלים צריכים להתמודד עם בעיה לא פתורה של צבע פרי כתום במקום אדום ועם קשיים בהדברת מזיקים, כמו כנימות עלה, תריפס הקיקיון ואקרית העיוותים, בממשק הדברה משולבת. נראה מעבר לגידול זנים עמידים לנמטודות. החקלאות באזור מתמקדת יותר בתמרים ובירקות אחרים, ופחות בפלפל. בקעת הירדן היא האזור העיקרי לגידול פלפל חריף בעונת החורף.

הגידול בשדות נגב ובאשכול: הפלפל נפרש על כ- 2,000 דונמים לשיווק בקיץ, וכמעט בכולם מגדלים פלפל אדום מהזן רילמפיגו. בשל קושי בחיטוי מיטבי של הקרקע בין העונות, נראית עלייה בפגעי קרקע, כמו פוזריום ונמטודות. לאחרונה מתחיל להיווצר קושי בהתמודדות עם מחלת הקימחונית. שתילה בחורף במבנים אטומים והדברה משולבת צמצמה את בעיית הווירוס TSWV, אך אין פתרון לגביו בשתילות הקיץ או הסתיו. בשנה האחרונה לא נראים שינויים (גדילה או פחיתה) בהיקף הגידול.

הגידול בחוף הכרמל: מגדלים בערך 500 דונם בשתילות הסתיו. המגדלים ראו יתרון בגידול 'סל ירקות', הכולל למשל עגבניות, מלפפונים וחצילים, ולא רק פלפל. חלק מהם אף עברו לגידול בננות. יש מעט שתילות בחורף ובאביב, מה שהקל מאוד על ההתמודדות עם הווירוס TSWV בשתילות הסתיו.

הגידול במרכז הארץ: יש ירידה מתמדת בשיווק. מגדלים באזור זה פלפל רב לנישות (סוויט-בייט, פלפל ארוך, בהיר וחריף). הגידול אינו מתמקד עוד באזור מרכזי אחד, אלא נפרש מהדרום ועד הצפון, אצל מגדלים מעטים ביישובים שונים. מחירי הקיץ הנמוכים והתחרות הקשה עם הגידול בשדות נגב מהווים, כפי הנראה, את הסיבות העיקריות לירידה בהיקפי הגידול.

פלפל בראייה גלובאלית

ארי קון, מנהל מוצר פלפל EECA (דרום מזרח אירופה ומרכז אסיה)

 זרעים גדרה- סינג'נטה

מגמות בכלכלה העולמית וכיצד זה קשור לשוק הייצוא מישראל

ארה"ב – הקורלציה שבין שער השקל היציג והבורסה האמריקאית.

אירופה – מלחמה שמתמשכת, משבר אנרגיה, אינפלציה, מיתון?

סין – תוצר גולמי מקומי שמפתיע את כולם, הסכמים כלל אזוריים והתחזקות היואן בעולם.

טורקיה – שער מטבע תנודתי, אינפלציה מרקיעת שחקים, תעשייה שמתחזקת.

ישראל – חוגגים 75 שנה עם ביצועים כלכליים מרשימים, אינפלציית ליבה דביקה, שקל שנחלש ומדד מחירים לצרכן שממשיך לעלות.

מגמות שוק הירקות העולמי, בדגש על שוק הפלפל הקליפורני

אירופה – מחסור בתוצרת טרייה מביאים את מרוקו, טורקיה וירדן להתחרות על הבלעדיות הספרדית.

 Benelux (בלגיה, הולנד ולוקסמבורג) – סובלים מעליית מחירים בשל משבר האנרגיה שמשנה סדרי עולם; שוק אורגני שממשיך לצמוח.

ספרד – הגינה האחורית של אירופה- גדילה צנועה ועקבית כבר עשור, עונה שנגמרת מצוין מבחינת מחירים אבל עם פחות כמויות ופחות איכות, כנראה העונה היקרה ביותר בהיסטוריה של גידול ירקות במדינה; משבר מים חריף בעקבות בצורות מתמשכות.

מזה"ת –

 מרוקו – תכנית שאפתנית לעשור הקרוב ודריסת רגל באירופה.

אירן – אינפלציה ותנודתיות מטבע המאתגרים את המגדלים המקומיים; דרישה שגדלה מרוסיה ומדינות ערב; איכות תוצרת ומהימנות רציפות שרשרת האספקה. טורקיה – מגמת צמיחה בסחר בנ"ל ואופציות לוגיסטיקה לשינוע סחורות; גדילת הפלפל הבלוקי כתלות ברווחיות של גידול עגבנייה.

ירדן ומצריים – ממשיכים בפרויקטים ממשלתיים/צבאיים לצמיחה משמעותית בגידול הירקות והפירות לאספקה לעולם הערבי ואף לשווקים איכותיים יותר.

מקסיקו – גידול פלפל בלוקי ומאורך לשוק ארה"ב.

רוסיה כיעד משמעותי בייצוא –  סקירת עונה 2022; ניתוח מתחרים: גידולים ומדינות מתחרות, עונתיות אספקת תוצרת טרייה, אירן כאיום לא רק בטחוני; סיכום ביקור חברת RVI מקבוצת X5 יחד עם חב' הייצוא בתיאום והובלה מקצועית של צוות פלפל זרעים גדרה סינג'נטה: אתגרים, תובנות ותכניות פעולה לעונת 2023 שישפיעו על כולם.

טכנולוגיות וחדשנות – ריענון המלצות גידול פלפל מהשדה ועד המדף ברוסיה; חומרים לטיפול במשלוח ימי וסטארטאפ אגרוטק שיכול לעזור למרחקים ארוכים.

טיפול בפרי לאחר קטיף

מילי זנבר, סווטלנה גוגיו, שמעון פיבוניה, עדי סויסה, יורם צביאלי, מוטי אושרוביץ ותמיר אורן

פלפל

בעונה זו, כמו בעונות האחרונות מגדלי הפלפל התמודדו עם בעיות איכות קשות. התפרצות מחלות באחסון (בעיקר בוטריטיס) ובשנה זו גם עליה בתופעת חטטי קור בתחילת העונה וריקבון עוקץ. להלן סיכום עבודת המו"פ לקידום מחקר ושיפור הפרוטוקול לטיפול בפירות פלפל המיועדים ליצוא:

סקולאר (fludioxonil) – במסגרת עבודת המו"פ המשכנו העונה ניסוי בתכשיר סקולאר (מכתשים) וזו השנה השנייה שניתן לראות יעילות בייחוד בקטיפים מוקדמים. החברה מתחילה לקדם רישוי לפלפל.

מווסתי צמיחה – אושרה תוכנית לבחינת ההשפעה של טיפול במווסתי הצמיחה NAA ו-GA לפני ולאחר קטיף. הניסוי יישתל באוגוסט 2023.

לחות אקטיבית במכולה – מניתוח דוחות הלחות במכולות הפלפל, הנשלחות ללא תוספת לחות, ניתן לראות איבוד של לחות מהפרי בשעות הראשונות למשלוח. דבר זה גורר, להערכתנו, האצה של הזדקנות הפרי, פגיעה במוצקות והגברת רגישות רקמת הפרי להתפרצות מחלות. אנו מציעים לבחון תוספת לחות אקטיבית במכולה על מנת לעכב תהליכים אלה ולשפר את איכות הפרי המיוצא.

שיתוף פעולה עם חברת 'זוהר דליה' וחברת היצוא 'מור אינטרנשיונל' – בעונה הנוכחית נערכה תצפית לבחינת יעילות שני תכשירים; OX ו-P100 בשני אופני יישום (טבילה וריסוס) ובשני ריכוזים (40ppm ו-80ppm). תכשירים אלה מבוססים על שילוב של מי חמצן וחומצות אורגניות. נמצא כי התכשיר יעיל בהפחתת שיעור הרקבון בפרי ובשמירה על המוצקות (התרשמות בלבד). בעונה הבאה יורחב הניסוי עם 'זוהר דליה' לחצי מסחרי.

חציל

יישום מעכב אתילן 'הרוויסטה' בשלב הגידול  – תוצאות העונה הנוכחית מעלות כי החשיפה למעכב אתילן 'הרוויסטה'  (1.3% 1-MCP, רימי) בשלב הגידול לא השפיעה על מרכיבי האיכות של פירות חציל ועל הפחתת נזקי הקור לאחר האחסון. בתום שלוש שנים של ניסויים ולאור חוסר היעילות של הטיפולים במעבר להיקף חצי מסחרי אנו ממליצים שלא להמשיך לבחון שנה נוספת טיפולים במעכב אתילן (1-MCP) 'הרויסטה' בחציל טרום קטיף. יחד עם זאת, אם בעתיד יעלה הצורך להוריד את טמפ' המשלוח של חציל מ-12 מ"צ ל-7 מ"צ במטרה לאחד משלוחים עם פלפל יהיה מקום לבחון שוב את השפעת החשיפה למעכב אתילן (1-MCP) בהפחתת נזקי צינה.

מעקב חנטה – משך זמן החנטה של פירות שחנטו במהלך דצמבר (קטיפי דצמבר, ינואר) היה גבוה בכ-20% בהשוואה לפירות שחנטו בסוף אוקטובר (קטיפי נובמבר) או מסוף ינואר ואילך (קטיפי פברואר, מרץ). מתאם שלילי (R= -0.75) התקבל בין נתוני הקרינה היומית לבין מספר הימים בין חנטה לקטיף. לעומת זאת לא נמצא מתאם משמעותי (R˂0.5) בין נתוני טמפ' המינימום היומית לבין מספר הימים בין חנטה לקטיף. מתאם שלילי (R= -0.79) התקבל בין נתוני הקרינה היומית לבין שיעור נזקי הקור על גבי קליפת הפרי, ומתאם חיובי (R=0.59) בין מספר הימים בין חנטה לקטיף לבין שיעור נזקי הקור על גבי קליפת הפרי. נתונים אלו רומזים על כך שהשפעת הקרינה על רגישות הפרי לצינה גדולה יותר מאשר ירידת טמפ' המבנה בתנאי הגידול בערבה. תופעה נוספת שנצפתה במעקב החנטה, הייתה ירידה במשקל הפרי עם התקדמות העונה, וכך פירות אשר חנטו בסוף אוקטובר נקטפו במשקל 450 ג' לעומת פירות אשר חנטו בפברואר ונקטפו במשקל 280 ג'. הירידה במשקל הפרי לא נבעה מאורך הפרי שכן לאורך כל העונה נקטפו הפירות באורך של כ-22 ס"מ. ולכן להערכתנו המשקל הסגולי של הפירות ירד עם התקדמות העונה או לחילופין היחס בין אורך הפרי לנפחו השתנה. המשך המחקר צריך להתמקד באיתור חומרים נוספים בעלי פוטנציאל להקניית סבילות לצינה לפירות חציל. בנוסף, להשלמת הבנת ההשפעה של רמת הקרינה במבנה על סבילות פירות חציל לצינה, יש לערוך מעקב חודשי אחר מרכיבי איכות הפרי ונזקי הצינה לצד בחינת מהלך הטמפ' היומי של פירות חציל לאורך העונה ולהשוות לטמפ' המבנה. בנוסף, לבחון את הבדלי הטמפ' בין פירות הממוקמים בפנים השיח ומוצלים, לפירות החשופים לקרינה.

חידושים ב"ארגז הכלים" של הדברה ביולוגית של אקרית אדומה

עמית שדה – "ביובי"

האקרית האדומה הינו מזיק מרכזי בגידולים חקלאיים רבים הן בבתי צמיחה והן בשדה הפתוח. בהיותה רב-פונדקאית ובעלת קצב ריבוי מהיר, חשיבותה הכלכלית כמזיק בחקלאות הינה גבוהה ביותר. האקרית האדומה נחשבת כאורגניזם עמיד לחומרי הדברה ויכולתה לפתח עמידות בקצב מהיר לתכשירים חדשים מהווה אתגר ובעיה משמעותית להדבירה באמצעים כימיים. מסיבה זו, מגדלים רבים עברו בשנים האחרונות להסתמך על הדברה ביולוגית-משולבת ככלי מרכזי להדברת האקרית.

קיימים מספר מינים הנחשבים לאויבים טבעיים יעילים כנגד האקרית האדומה אולם המין העיקרי והנפוץ ביותר בארץ ובעולם הינה האקרית הטורפת Phytoseiulus persimilis, או "פרסי" בקיצור. הפרסי הינו מין אקרית טורפת המתמחה בטריפה של האקרית האדומה באופן בלעדי וככזו היא עושה זאת באופן חסר תחרות מול מיני אקריות טורפות אחרות. בין התכונות ההופכות את הפרסי למדבירה יעילה – קצב טריפה מהיר, קצב התרבות מהיר שעשוי לעלות אף על זה של האקרית האדומה, וכן יכולתה להתמודד עם הקורים שמייצרת האקרית האדומה אשר פוגעים באויבים טבעיים אחרים. הפרסי נמצאת בשימוש מסחרי בישראל (כאויב טבעי המשמש בפיזורי תגבור מסחריים בחקלאות) מזה כ-40 שנה במגוון גידולים. לפני מספר שנים חברת "ביובי" שדה אליהו פיתחה טכנולוגיית גידול חדשנית של הפרסי והשיקה את מוצר ה"פרסי פלוס". טכנולוגיה זו איפשרה פיתוח של מוצרי פרסי שלא היו קיימים קודם בשוק כגון – שקיקים בשחרור איטי – מוצר המוכּר מאקריות טורפות אחרות אשר מאפשר שחרור מוקדם של הטורפת ויישום נוח בגידולים מודלים.

בעזרת טכנולוגיית ה"פרסי פלוס" ביו בי החלה לאחרונה לייצר באופן מסחרי אקרית טורפת נוספת אשר מסתמנת כבעלת פוטנציאל להפוך ל"להיט" בשוק הדברת האקרית האדומה. אקרית זו הנקראת "קליפורניקוס" הינה קרובת משפחה של הפרסי ובדומה לה מסוגלת לטרוף ולהדביר באופן יעיל את האקרית האדומה אך בשונה מהפרסי – מסוגלת לטרוף גם מינים אחרים של אקריות ולהתקיים ממקורות מזון נוספים. עובדה זו מאפשרת ליישם את הקליפורניקוס באופן מניעתי, בטרם הופעת המזיק ולהסתמך על מקור מזון חלופי – אם כזה הנמצא בשדה או מזון המיושם באופן יזום בעזרת מוצר מזון משלים המיוצר על ידי ביו בי. בניסיונות שדה שנעשו בשנתיים האחרונות נמצא שיישום מניעתי של קליפורניקוס הביא לתוצאות הדברה מעולות במגוון גידולים כגון – אבטיח, מלפפון, קישוא, חצילים, תות שדה ועוד. יעילות ההדברה ביישום מניעתי של קליפורינקוס מאפשרת למעשה להפחית או להימנע מתיקונים כימיים כאשר הדברת האקריות נעשית באופן מלא על ידי האקריות הטורפות. בימים אלו משיקה ביו בי את ה-BUGFLOW – שהוא מכשיר לפיזור ממוכן של אקריות טורפות אשר מייעל ומשפר את אופן פיזור הטורפות בשדה.

שינוי אקלים, השלכות אפשריות על גידולים חקלאיים ומה ניתן לעשות כדי להיערך?

ד"ר גדעון טופורוב – תחום אגרואקולוגיה, שה"מ,

משרד החקלאות ופיתוח הכפר

משנה לשנה עולה ריכוז גזי החממה באטמוספירה, ומביא איתו שינוי אקלימי. שינוי האקלים קשור לא רק לעליה בטמפרטורות אלא גם לריבוי אירועי קיצון, שיתרחשו לא רק בשכיחות גבוהה יותר אלא גם בעוצמה גדולה יותר. הערבה היא חלק מרצועת המדבריות העולמית והאקלים שלה הוא החם והצחיח ביותר בישראל, אולם שינוי האקלים מעלה עוד יותר את הטמפרטורות, ומביא לצד התארכות עונת החום, גם עליה בשכיחות אירועי קיצון כמו גשמי בזק, רוחות קיצוניות ועוד. ב-30 השנים האחרונות הטמפרטורה הממוצעת בערבה עלתה ב-1.5 מעלות, אבל הממוצעים לא מספרים את הסיפור המלא. השינוי העיקרי הוא בהתארכות העונה החמה וזליגתה אל תוך החורף. למשל, בשלושים השנים האחרונות מספר הימים מעל 34^oC גדול ב-13 ימים בשנה, בנוסף מספר הימים מעל 38^oC גדל ב-17 ימים בשנה.

קיץ 2022 היה חם יותר מהממוצע ביחס לתקופות עבר – דבר שהפך בשנים האחרונות לשגרה. עם זאת, זה לא היה קיץ קיצוני, וגלי החום היו סטנדרטיים ולא חריגים. חודש יוני היה חם מעט יותר מהממוצע. בחודש יולי הטמפרטורות היו דומות לממוצע, ואוגוסט גם הוא היה קרוב לממוצע, עם גל חום מעט חריג לקראת סוף החודש. חודשי הסתיו היו מעט חמים מהממוצע אך ללא גלי חום חריגים.

עונת החורף התאפיינה בריבוי אירועי גשם בערבה ובאירועי אקלים קיצוני. באילת ירדה כמות משקעים כפולה מהממוצע הרב-שנתי. ביוטבתה, פארן וחצבה ירדו 224%, 272% ו-186% מהממוצע הרב-שנתי, בהתאמה. אירועי גשם התרחשו ב-20-21 באוקטובר, 1-2 בנובמבר (ערבה צפונית), 23-25 בנובמבר, 23-28 בדצמבר, 9 בינואר, 16 בינואר, 30 בינואר עד 9 בפברואר (מדבר יהודה וים המלח), 12 בפברואר (ערבה דרומית), 13-14 במרץ, 20-25 במרץ, והאירוע הקיצוני ביותר בפסח, בין 10-13 באפריל. אירוע הגשם בין 23-27 בדצמבר כלל גשם רב באגני הניקוז וזרימות חזקות בנחלים שהביאו לסגירת כבישים לסירוגין בערבה הצפונית.

אירוע הגשם היה חריג בכל קנה מידה. עוצמת הגשם המירבית נמדדה בפארן – 54 מ"מ/שעה בשיא. סה"כ במשך היום ירדו בפארן 48 מ"מ, כולל כ-30 מ"מ במשך שעה בשיא, ככל הנראה זוהי כמות הגשם היומית הגבוהה ביותר שנמדדה באזור זה. גשמים כבדים תועדו לכל אורך הערבה, כאשר עוצמות שיא נרשמו גם בנאות סמדר- 38 מ"מ/ שעה ובקיבוץ סמר 62 מ"מ/ שעה. גשמים חזקים ירדו גם במעלה אגני הניקוז וכתוצאה מהגשמים החזקים התפתחו שיטפונות ונסגרו הכבישים 40 ו-90 למשך שעות רבות.

לצערנו, מלבד הפגיעה המשמעותית בתשתיות הכבישים, השיטפונות הסתיימו גם באבדות בנפש, כאשר זרימה חזקה בנחל ציחור גבתה את חייהם של שני צעירים, ועוד נוסעים רבים חולצו לאחר שנסחפו. בנוסף, דווח על ברד בקטורה ובעידן. גם החקלאות יצאה מהאירוע הזה בשן ועין, כאשר נגרם נזק לדרכים חקלאיות שנסחפו, לבתי צמיחה שקרסו או נסחפו, ולשטחי גידולים בהיקף של מאות דונמים שהוצפו וגרמו לנזקים כבדים.

הפעילות החקלאית בערבה התאימה את עצמה לתנאי האקלים הייחודיים של האזור. עם זאת, יש להתכונן להתגברות אירועי הקיצון על ידי הגברת החוסן של המערכות החקלאיות. משרד החקלאות עוסק בהערכת סיכונים וסיכויים לחקלאות הישראלית משינוי אקלים. במסגרת זו מבוצעת לראשונה הערכה כמותית וכלכלית של השלכות האקלים הצפוי על ענפי חקלאות עיקריים בפריסה ארצית. משרד החקלאות גם פרסם סקר עמדות חקלאים על השלכות אקלימיות, עליו ענו עשרות עוסקים בחקלאות בערבה.

על מנת לפתח סל של פתרונות לאקלים קיצוני הקצתה המדענית הראשית תקציבים גדולים להתמודדות עם שינוי אקלים, הן מחקר תשתיתי והן מחקר יישומי באמצעות המו"פים האזוריים. חשוב להמשיך לתת כלים לחקלאים להתמודדות עם שינוי אקלים גם באמצעות תמיכה בהשקעות למיתון השלכות של אירועי אקלים קיצוני והנגשה של כלי ביטוח לכמה שיותר חקלאים. החקלאות בערבה ידעה להתגבר על התנאים הקשים והקיצוניים ביותר בישראל. יש לקוות שגם בהמשך החקלאות בערבה תדע למצוא פתרונות להמשך קיום החקלאות גם בעידן של שינוי אקלים.