בכנס ניתן סיכום של מבחני הזנים בתות שדה תלוי באזור חבל הבשור * בהמשך ניתנה סקירה על מחקר להגברת יבול התות שדה * כמו כן, ניתנה סקירה על התמודדות מול המחלות הנפוצות בענף וכן על מחלות חדשות שצצו באחרונה ועוד
עשרות מגדלים וחוקרים נכחובכנס סיכום עונת תות שדה, שהתקיים ביום שלישי (11.7), במשרד החקלאות – מחוז מרכז, שבחדרה.
את הכנס פתח סלמאן אלשיך, מנהל מחוז מרכז, ששיבח את המדריך מוחמד אבו טועמה על פעילותו העניפה למען ענף תות השדה בישראל, שדואג למחקרים וכן מקפיד לערוך כנסים מידי שנה, "וזה מה ששומר על הקשר ביננו לבין החקלאים ושתדעו לכם – אני לא רואה את זה בכל הענפים. אמנם ענף התות שדה נחשב לאיזה גידול נישה, יש כ-150 מגדלים, אבל עדיין זה לא פשוט להדריך באופן עקבי וגם לסכם עונה. מוחמד תודה לך, תמשיך כך ותודה לכל החבר'ה עובדים איתך וכמובן תודה לכל המגדלים שמשתפים פעולה במחקרים, זה לא מובן מאליו ותודה רבה לכם."
מוחמד יוסף אבו-טועמה, מדריך בשה"מ, נתן סקירת סיכום על העונה החולפת. "בעונה החולפת נמשכה הבעיה שאנחנו הכי סובלים ממנה, הטמפרטורות הגבוהות שכל הזמן ממשיכות ללוות אותנו על כל המשמעויות שאנחנו מקבלים כתוצאה מכך. הטמפרטורות היו גבוהות יחסית בתקופת המשתלה וגם בתקופת שתילת השדות המניבים. טמפרטורות הלילה היו דומות יחסית לממוצע, מה שמאוד השפיע על כניסה לניבה של רוב הזנים.
"החורף שנה שעברה היה מיוחד בכך שהתקופה שלו, החורף האמיתי, הייתה קצרה מידי, היו איזה שבועיים של טמפרטורה נמוכה וזהו. זה השפיע על רמת היבול בכל הזנים יחסית לעונות הקודמות ונוצרה איזושהי יציבות.
"מבחינת הזנים ה'רוקי' וה'מתן' עדיין מהווים את הרוב, שאר הזנים הם פחות. בגידול המוגבה הזן 'מתן' ממשיך להוביל ויש המשך התבססות של זנים נוספים גם ב'תלוי' וגם בגידול הרגיל. יצוא כמעט שאין עקב הביקוש הרב בשוק המקומי. היבול הכללי עמד על בין 4 ל-6 טון/ד בסוף מאי.
"השנה מגדלים רבים משכו יותר את העונה, שנה חריגה מבחינת הרצף, הכמות והתמשכות העונה. בעיות: יש את בעיית ההתמוטטות המוקדמת וגם ההתמוטטות המאוחרת החדשה. מגמות לעונה הבאה: ישנה תוספת בהיקף הגידול בעיקר כניסה של מגדלים חדשים ב'תלוי'. יש עליה בצריכה הכללית וגם ביצור תות שדה של בערך 1%-3% בשנה (תלוי במדינה), זו מגמה עולמית.
"מה אנחנו מצפים ב-2023 מבחינת אקלים? עדיין מצפים לעומסי חום כבדים, תהיה עליה של הטמפרטורות, זה מה שאנחנו צריכים להתמודד איתו ולחיות איתו. היום התות הקייצי עובד באזורים הגבוהים, בגולן ובהרי ירושלים, זה עובד לאט לאט אבל עובד וקיים וממשיך."
עירית דורי, חוקרת במו"פ הבשור, סיכמה את מבחן הזנים בתות שדה תלוי (מוגבה): "שיטת גידול שפותחה במו"פ דרום לפני 26 שנים ויש לה כמה יתרונות. אחד, עומד הצמחים כפול מהעומד הגידול בקרקע והיבול גם בהתאם הרבה יותר גבוה. הפרי לא נוגע בקרקע ולכן יש פחות בעיות של מחלות, פחות ריסוסים, חיי מדף טובים יותר. יתרון נוסף: הבכרה של היבול שנובע משימוש ב'שתילי גוש', גם עם נפח מצע נמוך. כל שנה אני מופתעת מחדש: שישה שבועות משתילה אנחנו מתחילים קטיף. שיטת הגידול שונה לגמרי משיטת הגידול בקרקע ולכן גם הזנים המתאימים ל'תלוי' שונים לגמרי.
"מידי שנה יש טיפוח של זנים חדשים, יש לנו את שלושת המטפחים בארץ שגם את הזנים שלהם בודקים בקרקע ובתלוי, אבל הדרישות שלנו הן קצת אחרות. אנחנו רוצים זנים בעלי איכות ויבול גבוהים, הדגש שלנו בדרך כלל הוא על זנים בכירים, שנותנים יבול גבוה בנובמבר-דצמבר וזנים שסבילים לקימחון כי בשיטת הגידול ה'תלוי' בחודשים האלה יש תנאים מאוד טובים לקימחון.
"הניסוי נשתל ב-20 לספטמבר ובחנו בו 10 זנים בארבע חזרות. עומד השתילה: מעל 17 אלף שתילים לדונם. במסגרת הניסוי ניטעו הזנים: מתן (242 נבחן כזן ביקורת); לביא (415); תמוז (472); דניאל; דורינה (1873); 1854; 1971; 6058; 6059 ו-6061. קטיף התבצע פעמיים בשבוע ואחרי כל קטיף הפרי מויין לכמה קטגוריות: פרי איכותי, שירוטים, עיוותים, טעם (בריקס), בררה ובכל קטגוריה ספרנו ושקלנו את הפירות.
"העונה היתה יוצאת דופן מבחינת תוצאות, לא היתה שנה כזאת. אם היינו מגיעים עד סוף דצמבר לטונה עד 2 טון היינו מרוצים מאוד. השנה היבולים הפתיעו: הדניאל הגיע לכמעט 3.5 טון, הדורינה כמעט 3 טון, וכמעט כל הזנים חוץ מה-6058 נתנו בין 2 ל-2.5 טון, באמת יוצא דופן. התחלנו בתחילת נובמבר וסיימנו בסוף אפריל – שישה חודשי קטיף. שני גלים אבל השנה הגל הראשון היה מאוד יוצא דופן, קיבלנו פירות גדולים בתחילת הגידול, מה שבדרך לא קורה, וזה מה שהשפיע כנראה על התוצאות. הבדל סטטיסטי בין כל הזנים לא היה גדול למעט ה-6058. הוא פיגר לאורך כל העונה, לא יודעת בדיוק מה קרה לו, אולי היה משהו בשתילים אבל אנחנו לא יודעים. כל הזנים הציגו יבול גבוה, הזנים דניאל ודורינה הצטיינו ביבול הגבוה ביותר וה-6058 היה הנמוך ביותר."
ד"ר ניר דאי, חוקר ומטפח ממכון וולקני נתן סקירה על "ריכוז ניבה בתות שדה" ובעיקר על: "הגדלת היבול המוקדם (החורפי) באמצעות שימוש במעכבי ייצור ג'יברלין. מי שמתעסק קצת במשתלות ורואה גם במה שקורה ביום ארוך, גם אצלכם בשטח, מה שקורה ביום ארוך, אם תחשבו על ה'אורלי' בסביבות אפריל ומאי, הצמח מזדקף והשלוחות מתחילות להיווצר. נכון שאתם בשלב הזה כבר מחסלים את השדה אבל התגובה הזאת מושגת בדיוק אותו דבר ע"י הורמון ג'יברלין, שגם גורם לצמח להזדקף ולשלוחות להתחיל להיווצר.
"עכשיו אנחנו חושבים הפוך, אם נמנע את הג'יברלין אנחנו הופכים את הפרי למניב, לפרודוקטיבי. מעכב הג'יברלין (רגליס 200 או 300) גורם לנינוס. הצמח הוא כתר ממנו בצורה סלילונית יוצאים עלים ובחלקי עלים יש ניצן חלקי שמתפתח וטעות לחשוב שמהניצן הזה מתפתח פרח. בשביל הפרח אנחנו צריכים שלוחות. הפרח מתפתח רק במריסטמה הקודקודית למעלה ואם אנחנו רוצים עוד תפרחת אנחנו חייבים שיתפתח עוד ענף, מה שקורה בגל השני. הפרח יוצא רק בקודקודים של הכתרים הצדדיים.
"הג'יברלין פועל במסלול הכולל גנים ויש המון שלבים בהם אנחנו יכולים לעכב אותו. הרגליס מעכב את הג'יברלין כבר בהתחלה 3-4 שבועות ומה שיפה בו שאז הוא נעלם, לא כמו קולטר או מג'יק בשורשים, איתם אתם יכולים להיות בעיכוב של חצי שנה. כשריססנו ברגליס אנחנו מקבלים הרבה יותר כתרים והרבה פחות שלוחות וזה הפיך, כלומר אם אני מרסס בג'יברלין על הרגליס אז אני חוזר למצב של הביקורת, שם היו הרבה יותר שלוחות."
המחקר שהציג ד"ר ניר דאי נכנס כבר לשנתו השניה. התוצאות מראות שלמרות הקטנת הפרי לתקופה מוגבלת וקצרה – בהמשך הצמח שעוכב ברגליס ל-3-4 שבועות, פיתח יותר כתרים – מניב יותר פירות ולא תמיד הביקורת (גידול רגיל) בניסוי הצליחה לסגור את הפער ואם כן זה היה לקראת סוף הגידול.
היו מגדלים בכנס שאמרו שבניסוי לא נבדק נושא גודל הפירות בצורה יסודית, כי אם יצאו פירות קטנים זה לא עוזר להם, כי זה לא פרי שמתאים לשיווק והעיכוב בשיא העונה. שמשון עומר כי מדובר במניפולציה בעלת פוטנציאל מסחרי גבוה אך יש לדייק אותה, גם בהתחשב באקלים (טמפרטורות) שמשתנה בין סתיו לסתיו. ד"ר דאי מתכוון לבצע בעונה הבאה שנת מחקר שלישית, ואמר כי יש להסתכל על התוצאות בראיה רב-שנתית – הכל במטרה לקבוע – האם היישום המעניין שפיתח אכן מסחרי ואכן יועיל בסופו של דבר לחקלאים.
נטע מור, ממ"ר הגנת הצומח בשה"מ, נתנה עדכונים והמלצות בהגנת הצומח. לדבריה בשנים האחרונות יש יותר ויותר בעיות של נמטודת עפצים שלה ניתן מענה באמצעות הקונדור. "היו שנים שאמרנו לא צריך קונדור, אבל הן הולכות ומתגברות," אמרה.
בהרצאתה סקרה את המחלות והפגעים הידועים המאפיינים את גידול התות שדה בשנים האחרונות ונתנה מענים ופתרונות, גם בחומרי הדברה רגילים וגם בחומרי הדברה טבעיים. את סקירת המזיקים הותירה מור למרצה הבא.
ד"ר סטנלי פרימן, ממכון וולקני, דיבר על מחלות קרקע חדשות בתות שדה. ד"ר פרימן מתמחה בזיהוי מחלות צמחים במעבדתו במרכז וולקני, באמצעות שיטות אבחון רגילות ושיטות אבחון מולקולריות (במימון מועצת הצמחים). ד"ר פרימן סקר את סוגי הפטריות שפוגעות בשנים האחרונות בצמחי תות שדה. בשנים האחרונות התבססה מחלת המקרופומינה, ומהווה את הגורם העיקרי לנבילת שתילים, גם במשתלות וגם בשטחים הפתוחים. מחלה נוספת היא הפיטופטורה, מחלה קשה לתות שדה. שתי מחלות קרקע קשות שפוגעות במגדלים בחו"ל (לא בארץ) הן הוורטיציליום ופוזריום. באשר לפוזריום, אמר: "בארץ, למרות שאיבחנו עשרות סוגי פוזריום – עד עתה לא נתקלנו בפוזריום פתוגני בתות שדה. לשכנים שלנו יש, יש בכל אגן ים התיכון, ירדן תורכיה ועוד, עדיין לא התגלה אצלנו."
ב-2021 קיבל ד"ר פרימן מעל 100 דגימות נגועות מהחקלאים ואיבחן את המחלות בהן. בין הפטריות שבלטו אצל כמה מגדלים הייתה דקטילונקטרה – פטריית קרקע שתוקפת שורשים בעיקר של תות שדה ומיני פירות יער (תות/פטל/אוכמניות…). מדובר בפטריה שמופיעה דווקא באזורים קרים יחסית (18-20 מ"צ), בצפון אירופה וכו'. הפטריה הופיעה בארץ בעיקר בתקופת החורף. למרות ניסיונות – לא הצליחו החוקרים להדביר את המחלה. ד"ר פרימן משער שהשתילים הנגועים הגיעו כנראה מהמשתלה.
השנה (2023) צצה בישראל פטריה מזיקה חדשה: פלקטוספראלה, פטריה שהיתה נפוצה בחו"ל. הפטריה הופיעה השנה ב-17 משקים ישראלים שונים. ד"ר פרימן: "הפטריה הופיעה בשני דיווחים שנה שעברה, בסין ודרום קוריאה ופתאום היא הופיעה אצלנו. התסמינים: החמה של הכתר, ריקבון בשורשים והצמח מתעקם."
אירוע מיוחד שהתרחש באפריל השנה באוסטרליה: כחצי מיליון שתילי תות שדה נפלו באוסטרליה. למרות בדיקות שנעשו לא נמצאה המחלה שגרמה לכך.
רוני אמיר, ממ"ר המיכון והטכנולוגיה בשה"מ הציע חיפוי ברשתות כהגנה מציפורים בתות שדה. בהרצאתו הזכיר אמיר למגדלים את נוהל התמיכה החדשה של משרד החקלאות בטכנולוגיות חדשות. כמו כן, הזכיר מכונה חדשה לנעיצת קשתות לחממות נמוכות, שכבר עובדת בגידולי קישואים בערבה.
לגבי בעיית הציפורים הפוגעות בפרי, סבור אמיר שהפתרון הטוב ביותר זה לעבור בגידול במבנים. "במידה ונשארים בשטחים הפתוחים, אז כבר אבותינו בשנות ה-60 השתמשו ברשתות נגד ציפורים." אמיר ממליץ על רשתות המשמשות לעטיפת חבילות חציר שהן גם יעילות נגד ציפורים. החורים הם בגודל 3.5 והציפורים לא עוברות אותם.
נונה ארליך מנהל ענף הירקות במועצת הצמחים ואחמד מתאני, רכז ביו-תות במועצת הצמחים, נתנו סקירה על הענף והשיווק בתות שדה וד"ר ריאד ח'דיג'ה, סגן מנהל מחוז מרכז סיכם את הכנס.
