יבול שיא
הרפת והחלב
שטח הניסוי בלהבות הבשן

סיכום תצפית הזנה באשלגן – גידול גזר בשטחי להבות הבשן

3 דק' קריאה

שיתוף:

יוסי פורטל (שה"מ), עומר דינר (גד"ש סאסא)

*תמונה ראשית: שטח הניסוי בלהבות הבשן

תקציר

בתצפית שבוצעה בגידול גזר בשטחי משק להבות הבשן, נמצא כי דישון אשלגן ביסוד לא הוסיף ליבול הכללי ולפירוס הגודל באיכות ובכמות.

מבוא

דישון אשלגן באדמות כבדות נבחן בשנים האחרונות על מנת להגיע לדיוק ומניעת דישון עודף. שיטת הבדיקה במעבדה הנהוגה כיום היא בעיקר מיצוי בסידן כלורי ולכך בעיקר מכוונים הערכים בהמלצות לגידולי שדה וירקות בשטח הפתוח. בטווח הערכים 12-14 מ"ג בליטר לא מוסיפים דשן אשלגני אלא אם יש חשד לחוסר בעקבות כרבים צורכי אשלגן גדולים כבוטנים, גזר, בטטות ועגבניות וכן ממשק הזיבול בחלקה.

בדיקה ישנה שנבחנת גם בתצפית הזו היא מיצוי מימי של הקטיונים העיקריים – אשלגן, סידן ומגנזיום. אלו נכנסים לנוסחה שתוצאתה מדד אנרגטי (שלילי) הנקרא דלתא F. טווח הערכים המתאימים לכל גידול במדד זה לא ידועים די הצורך. מקובל באדמות כבדות שערכים הקרובים ל (3000-) קילו קלוריות למול, מראים על מצב טוב של זמינות אשלגן בקרקע ואילו ערכים הקרובים יותר ל (4000-) קק"ל משמעותם זמינות לא מספקת של אשלגן בקרקע ויש להוסיפו בדישון או זיבול. תצפית זו מטרתה להביא לתרומה נוספת בדיוק טווח הערכים הזה.

שיטות וחומרים

סומן קטע בשטח לגידול גזר באזור קיבוץ להבות הבשן. רוחב הקטע שהוקצה הוא 9 ערוגות של 1.93 מ' כל אחת ואורכו הוא כ-70 מטרים. בסך הכול שטח של 1,215 מטרים רבועים.

הקטע שסומן לא דושן באשלגן ביסוד, כפי שדושן כל שאר השטח במינון של 60 ק"ג אשלגן כלורי לדונם בתאריך 30/10/22 והוצנע בתיחוח. זהו הדישון האשלגני היחיד במהלך עונת הגידול. דישוני הראש כללו אוריאה כדישון חנקני בכמות של 20 יחידות סה"כ, בתאריכים 6/3/23, 19/3/23. ערך הזרחן היה גבוה מאוד ולא נדרש לדשן בו. עיבודי היסוד כללו דיסק, משתת, חריש, ארגז מחליק, משתת מגדד וצייזל (קלטור). לפני הזריעה השטח תוחח פעמיים ועבר מעגילה. במהלך העונה בוצעו בדיקות חזותיות לקטע התצפית ביחס לשאר השטח המשקי ולא נצפו הבדלים. הזן שנזרע הוא ניירובי, בתאריך 19 בנובמבר 2022. זריעה חוזרת (שזרוע) בוצעה ב 12 לינואר 2023 בחלק המערבי של השטח בשל רוחות מזרחיות שפגעו בו במזרע הראשון, לאחר ההצצה. דיגום סופי באסיף, בוצע בתאריכים 18-19 ביוני 2023. סה"כ 158 ימי גידול עד לאסיף התצפית.

בזמן האסיף נדגם יבול הגזר בקטע התצפית בחמש חזרות וכן הקטע המשקי הסמוך לתצפית נדגם גם כן בחמש חזרות. שטח כל חזרה 1 מ"ר (0.52 מטר אורך ערוגה ברוחב 1.93 מ'). היבול בכל חזרה, הופרד לגדלים ומדדי איכות המקובלים במיון בתי האריזה: עד ומעל קוטר 40 מ"מ וסוג ב.

נתוני קרקע: 78% רוויה (sp), אדמה חרסיתית, קק"ח 35 מא"ק/100ג' קרקע.

השטח נדגם בתאריך 21/9/22, נשלח למעבדה והתקבל ריכוז אשלגן 10.4 מ"ג/ל' במיצוי סידן כלורי. דלתא F לא נבדק בדיגום הצד המערבי של השטח (בו בוצעה למעשה התצפית) לפני הזריעה. בצד המזרחי שבו לא בוצע שזרוע, נדגם קטע שהיה מתוכנן בתחילה לתצפית ובו התקבלה לפני הזריעה תוצאה של (3179-) קק"ל ולאחר האסיף (3363-) קק"ל. תוצאות אלו נותנות לנו מידע על ירידת המדד לאחר גידול הגזר ב (184-) קק"ל ונחזור לכך בסיכום. במהלך העונה בוצעו 2 דיגומי קרקע וכן בזמן האסיף, לקבלת מדד דלתא F ובחינת ההשתנות שלו. 

תוצאות

טבלה 1: משקל כללי ומדדי איכות.

טיפולמשקל כולל (ק"ג)משקל עד קוטר 40 מ"מ (ק"ג)משקל מעל קוטר  40 מ"מ (ק"ג)משקל סוג ב (ק"ג)
ממוצע משקי10.3277.4962.1780.653
סטיית תקן משקי0.730.7570.487
ממוצע תצפית10.8428.2932.1460.403
סטיית תקן תצפית0.8310.9420.975
image
גרף 1: משקלים עם סטיית תקן.
מיקום התצפית
מיקום התצפית (השטח המסומן בלבן הוא 'השטח המערבי').

טבלה 2: משקל ממוצע של גזר בודד.

טיפולמשקל בודד עד 40 (גרם)משקל בודד מעל 40 (גרם)
ממוצע משקי88198
ממוצע תצפית96199

טבלה 3: אחוז מדדי האיכות השונים מתוך המשקל הכללי.

טיפולעד 40 מ"מ  (%)מעל 40 מ"מ  (%)סוג ב  (%)
משקי73216
תצפית76204

טבלה 4: מדד קרקע – דלתא F.

תאריךדלתא F משקידלתא F תצפית
13/03/202332683282
09/05/202332433577
20/06/2023  (אסיף)33613520

סיכום

מלבד רכיב היבול שבו לא ראינו תגובה לדישון האשלגן ביסוד, למדנו מתצפית זו משהו על גובה מדד הדלתא F וההשתנות שלו לאורך עונת הגידול.

בשטח המזרחי (לא זה שבוצעה בו התצפית), ההפרש בדלתא F בין תחילת וסוף הגידול היה 184 קק"ל כפי שפורט בחלק ה'שיטות וחומרים'.

בשטח המערבי (בו בוצעה התצפית), מאמצע מרץ ועד לאסיף הקטע המשקי הפחית 93 קק"ל במדד דלתא F ואילו קטע התצפית הוריד 238 קק"ל. ייתכן שבצריכה מוגברת של אשלגן, כאשר אין מספיק בתמיסת הקרקע, נוצר קושי בזמינות ועם זאת הגזר מתגבר ולא נפגע במדדי יבול האשרושים.

במקביל לתצפית בלהבות הבשן, בוצע ניסוי עם בדיקות קרקע וצמחים בשטחי יראון באותו הנושא. לאחר ניתוח תוצאותיו ייתכן שנוכל לקבל הסבר מדויק יותר לבדיקת הקרקע בטבלה 4, בה נראית העלייה המשמעותית בשלב מסוים, דווקא בקטע שלא דושן באשלגן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

.החברה מהווה מיזם משותף פורץ דרך בתחום הסמיוכימיקלים והפרומונים – חומרים כימיים המשמשים לתקשורת בין חרקים. המיזם מאחד את המומחיות המדעית והטכנולוגית של ATGC בהודו עם היכולות של לוכסמבורג בפיתוח יישומים לחקלאות, ייצור, רישוי
< 1 דק' קריאה
דו"ח מניסויי שדה שנערכו בעונת 2025 עמית פאפוריש1 ויואל רובין2 1המחלקה לפתולוגיה של צמחים וחקר עשבים, מרכז מחקר נווה יער, המכון להגנת הצומח,  מינהל המחקר החקלאי – מכון וולקני[email protected] 2מרכז חקלאי העמק מבוא עלקת
12 דק' קריאה
מוחמד יוסף אבו טועמה – תחום ירקות, אגף ענפי הצומח, שה"מ לידן פלאח-בלוק – תחום הגנת הצומח, אגף ענפי השירות, שה"מ ד"ר סטנלי פרימן – מכון וולקני מבוא מחלת ה-Neopestalotiopsis נתגלתה לראשונה בישראל במהלך
3 דק' קריאה
כך ליווה רני את כל מגדלי הפירות במשברים רבים, במיוחד מאז חרבות ברזל, במיוחד את המגדלים בצפון, שמוכרים לו היטב משנות פעילות רבות אני מכיר את רני שנים במסגרת פעילותנו המשותפת במועצת הצמחים, לאחר
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן