מה הקשר בין חקר החלל ומצב כדור הארץ לתפיסה הסוציאל דמוקרטית?
התפיסה הקפיטליסטית הקלאסית דוגלת בהפרטה מרבית – "יעסוק כל פרט במה שהוא בוחר/מעדיף, והתחרות החופשית תייעל ותיצור את שיווי המשקל הנחוץ לשקט חברתי". תפיסה זו מתעלמת מתופעת היתרונות הטכנולוגים והתפעוליים לגודל, המייצרת מטבעה את המציאות הכלכלית האוליגופולית – התארגנות תהליכי היצור והמסחר במעט גופים גדולים השולטים על השווקים תוך שהם נשלטים בידי מעטים תאבי עושר.
על הממשל הדמוקרטי, על פי המשנה הקפיטליסטית הקלסית, להתמקד ב"תיקונים" בשוק אשר אירעו בו "קלקולים", וזאת מבלי להיות מעורב ישירות ביזום תהליכי עומק של התארגנות השוק מחדש, לרבות כניסה אקטיבית ישירה או עקיפה אל השווקים באמצעות חברות ממשלתיות או גופים ציבוריים מבוזרים גדולים (קואופרטיבים) הפועלים לטובת הציבור ונתונים לבקרת הממשל. המשך ייקור מצרכי מזון ושירותי בסיס אחרים במציאות של יוקר מחיה גבוה בישראל – ייקור המוטל על אוכלוסייה מקוטבת כלכלית (הכנסה שנתית נטו לנפש באלפי ₪ בשנת 2021: 2.5 בעשירון התחתון, 8.2 בעשירון חמישי, 23.2 בעשירון עליון) בישראל לא ניתן לפתרון במנטרות של "עידוד התחרות" תוך פתיחת השוק ליבוא מתחרה אשר יפגע בהעסקת/פרנסת עובדים המשתייכים לעשירונים שמונה ומטה.
חיזוק מעמד בינוני נרחב
הפתרון חייב להיות מבני ולהתבסס על הקטנת שיעור מס ערך מוסף, תמיכה כספית בחקלאים וביצרנים להקטנת עלויות, ועידוד הקמה והרחבה של קואופרטיבים גדולים רבי חברים לשיווק סיטוני וקמעונאי, קואופרטיבים המקיימים ביניהם ברית פיקוח משותפת המבוקרת על ידי גופי ממשל. תהליך מקביל של הקטנה משמעותית של העוני ויצירת סף ממלכתי הולם להכנסה משפחתית לנפש, הממומן במיסוי פרוגרסיבי בשיעורים משמעותיים על שולי ההכנסה הגבוהים שהעשירון/מאיון/אלפיון העליון, יוביל לחיזוק מעמד בינוני נרחב ופחות חשוף ופגיע לתעתועי הכלכלה.
מדיניות מתקנת כזו הונהגה על ידי נשיא ארה"ב רוזוולט בתקופת ה"ניו דיל" ובעקבותיו (1936 – 1980) אך שונתה לאחר בחירת רייגן לנשיאות והחזירה את ארה"ב להוביל בעוני ובאי שוויון.
לעומת זאת, מדינות מרכז וצפון מערב אירופה דבקות במדיניות שבה השלטון מעורב בחקיקה ובהפעלת מערכות רווחה אוניברסליות, גם במציאות שבה יש לחץ על תקציב המדינה בשל מהגרי עוני מאסיה ואפריקה.
חקר החלל לתועלת הציבור
החוקרת מריאנה מצוקאטו המנהלת-מייסדת של מכון UCL (לונדון) לחדשנות לתועלת הציבור, ויו"ר מועצת כלכלת הציבור הבריאות לכול, מתמקדת במחקריה בכלכלת משימות אשר לא ניתן היה לבצען ללא מעורבות עמוקה, יוזמה מנהיגותית תפעולית ניהולית ומימון מלא של ממשלי מדינות. חקר החלל בשנות ה-60 היה משימה אשר חרגה ממגבלות תקציביות ובוצעה על ידי ארה"ב בנחישות (במקביל על ידי המעצמה היריבה ברית המועצות).
הממשל הפדרלי של ארה"ב לקח סיכון כלכלי משמעותי בהפעלת מהלך זה תוך שהוא מניח כי התועלות האזרחיות למשימה עתירת עלות זו יתגלו בהמשך. המלחמה הקרה בין המעצמות והגושים זוהו אז כמניע הראשוני המוצהר לחקר החלל, אך במציאות חקר זה יצר תועלות מפתח בתחומי החדשנות הטכנולוגית והמחשוב, וגם עורר את המודעות לנזקים אשר האנושות המתועשת גורמת לבית הגידול שלה – כדור הארץ.
לא ניתן היה ליזום ולהפעיל כלכלת משימה כחקר החלל ללא מעורבות פעילה של הממשל הפדרלי האמריקני, כשם שלא ניתן לקיים מיזם קריטי של הקטנת אפקט החממה על כדור הארץ ללא שיתוף פעולה בינלאומי המובל בהסכם בין כל מדינות העולם.
איון השימוש באנרגיה פוסילית ומעבר לשימוש באנרגיות ירוקות נקיות מהווה פרויקט קריטי ליושבי כדור הארץ וללא מעורבות ומחויבות הדדית בין מדינות העולם, לא ניתן יהיה לקדמו בקצב הראוי. אין בכוחה של כלכלה מופרטת לאכוף תעריפים וקנסות הנגבים בגין נזקי לוואי משמעותיים הנגרמים כתוצאה מהמשך הפעלת טכנולוגיות מזהמות.
המדינות הדמוקרטיות הקפיטליסטיות הביאו את הפיתוח המדעי והטכנולוגי המואץ לעולם, ובמקביל את הקולוניאליזם את העבדות, את העוני ואי השוויון, ואת כלי נשק הקטלניים. על מדינות אלו להוביל ולממן את כלכלת המשימות, לרבות הקניית סף הולם לתנאי מחיה של כל פרט באוכלוסיית העולם, שמירה על החיים, הטבע והסביבה ומניעת נזקים לכדור הארץ. סוציאל דמוקרטיה מייצרת את השיקום הזה.
