"אצלנו אלו מי מקורות והמחיר גבוה מאוד (2.40 ₪ לקוב), ועוד מבקשים להעלות אותו – זה משליך באופן מיידי על מחיר התוצרת"
"כשאבי ירד מהאוטובוס שהביא אותנו לשדה יצחק ונישק את האדמה, כאן נקשרה נפשי באדמה הזו, כאן נפלה בי החלטה להיות חקלאי"
יצחק מלכה יזם, איש עבודה ומנהל בכל רמ"ח איבריו. כבר בגיל צעיר הבין כי ניתן להגשים חלומות, בעבודה קשה, ללא לאות וללא מורא בהתמדה ובנחישות כשאמינות ויושרה הינם נר לרגליו.
ב-1956 יצחק בן השבע עולה עם הוריו מהעיר בני מלאל (بني ملال) שנמצאת למרגלות הרי האטלס שבמרוקו היישר למושב שדה יצחק הממוקם דרומית מזרחית לעיר חדרה ומשתייך למועצה האזורית מנשה.
מהאוטובוס שהביא את המשפחות לשדה יצחק יורדות 10 משפחות יוצאי מרוקו וקובעות בתיהן במושב. לא עברו כמה חודשים ושאר המשפחות ביקשו לעזוב; החלטת הוריו להישאר בשדה יצחק ולעבד את האדמה הינה "החלטה גורלית שקבעה את מי שאנחנו היום" אומר איציק. למרות שקיבלו אישור מהמדינה לעבור לגור במקום אחר נשארו הוריו של איציק בשדה יצחק. האב החל בגידול מעט ירקות וכמה פרות חולבות ובמקביל עבד מחוץ למשק.
ממרום שנותיו פורט איציק את דרכו בחקלאות, מגידול ירקות בשטח פתוח, רפת חלב שהתחילה את דרכה בחמש פרות שגידל אביו ולאחר עשור הגיעה ל 160 פרות מתוכן 80 חולבות, ומעבר לגידול פרחים ליצוא ולגידול ירקות במבנים יחד עם ילדיו.
איציק שעזר להוריו בעבודתם במשק מגיל צעיר ידע ותכנן את המשך חייו כחקלאי. "בחרתי", אומר איציק, "להיות מנהיג, להוביל ולהיות שותף וזה נכון לכל חלק בחיי, כחקלאי, כחבר מושב וכבעל משפחה".
כחוט השני עוברת בסיפור חייהם של משפחת מלכה היכולת לחלום חלומות ולהגשימם, או לאלו הדעתניים מבינינו נאמר: לשאוף, לראות חזון ולהגשימו ("אם אתה יכול להביט, ראה. אם אתה יכול לראות, התבונן" – ז'וזה סאראמגו). אין ספק שזוהי יכולתם של בני ובנות משפחת מלכה ויכולת זו מאפשרת להם לאורך כל הדרך להיות כמה צעדים קדימה, לתכנן ולהגשים.
איציק שהיה תלמיד מצטיין קיבל מלגה ללמוד במקווה ישראל, שם פגש את דינה ועוד בהיותו חייל בחיל הצנחנים נישאו השנים וקבעו משכנם בשדה יצחק. "הבטחתי להוריה שאם אחרי שלוש שנים לא תמצא את מקומה במושב נעבור לעיר" וההפך קרה, דינה מצאה את מקומה במושב ובתוך משפחת מלכה הענפה. דינה ואיציק אחד הם, יחד בנו את המשק המשגשג וילדו וגידלו את בניהם ובנותיהן.
באחת מהפעמים בהם היה במילואים נשאל איציק ע"י חבריו למילואים למה הוא מגדל רק פרות וירקות? ענה להם שירקות אוכלים וחלב שותים. כשסיפרו לו על גידולי פרחים נסע לראות והתלהב וכשמשרד החקלאות נתן למושב 5 דונם לגידול פרחים ונשאר דונם אחד שחקלאים אחרים לא לקחו – החליט להתחיל בגידול ציפורן.
ב-1993 השתחרר אלמוג, הבן הבכור, מהצבא והצטרף למשק המשפחתי. בשלב הזה היו במשק גידולי פרחים ורפת חולבת. "למדתי מלמטה את העבודה, התחלתי כפועל לכל דבר ועיקר" אומר אלמוג, "וכשאחי אוהד השתחרר ב-1995 והצטרף גם הוא למשק לקחנו את המושכות והתחלנו להוביל את המשק לכיוונים נוספים" אומרים הבנים. גם הבן השלישי הראל הצטרף בהמשך לאחיו, לעבוד יחדיו. שלושה אחים זה מאתגר מצד אחד ומהצד השני זו ברכה גדולה מעידים הבנים ואביהם. איציק מוסיף שמבחינתו קודם כל המשפחה, שלמותה ומערכת היחסים שבין בני המשפחה, והוא רואה את דינה ואותו כאחראיים לשמור על המשפחה המלוכדת.
הגעת התאילנדים ב-1996 לעבודה בתחום החקלאות בישראל שינתה את הכללים ואפשרה למשק מלכה הגדלת שטחי הגידול ומעבר מחקלאות מתפתחת לחקלאות מתקדמת מכל הבחינות.
מהרפת נפרדו ועברו ליצוא פרחים לבורסה בהולנד. המשבר הכלכלי העולמי ב-2008 הביא להחלטה להתחיל לגדל ירקות במבנים. התחילו מ-12 ד' מלפפון ולמרות הקשיים הרבים הרחיבו לגידולי פלפל, פלפלון סוויט בייט, מלפפון בייבי ושרי מכמה סוגים. גידול ושיווק ירקות איזן את המשק מבחינה כלכלית.
התחילו בשיווק ירקות לשוק הסיטונאי אחר כך לרשתות השיווק. פערי התיווך גרמו להם לעבור לשווק בשיווק ישיר לסיטונאים שמגיעים אליהם ישירות למשק לקנות סחורה. "אנחנו מקפידים מאוד על סחורה באיכות גבוהה" והקניינים מצביעים ברגליים וחוזרים וקונים סחורה איכותית וטובה ממשק מלכה.
כמו לאב גם לבנים היכולת לתכנן וליזום ולהתקדם, כפי שאביהם היה הראשון במושב שהחליף את הסוס והעגלה בטרקטור כך גם הם אינם שוקטים ובוחנים טכנולוגיות חדשות, גידולים ושיטות גידול והדברה. ניקח למשל את עגלות הקטיף החשמליות בהן הם משתמשים. עגלות אלו ושימוש במערכת "פיק אפ" ((PickApp מאפשרות ניהול בזמן אמת של העבודה בשטח, ושליטה על כל הקורה במשק, מכמות היבול שנקטפת מכל יחידת שטח ואיכותו דרך ניהול העובדים וכלה בתמונה רחבה של העלויות השונות.
עם פרוץ מחלת הקורונה החליטו במשק מלכה לנסות מכירת תוצרת ישירה והעמידו עגלת מכירה לצרכנים שבאו, לקחו מה שהיו זקוקים לו והשאירו כסף בקופה שעמדה לצד העגלה. כשהקורונה התארכה וכמות הצרכנים הנהנים מהתוצרת הנמכרת בעגלה הלכה ועלתה, החליטו ופתחו חנות לתוצרת חקלאית טרייה ואיכותית.
חלוקת העבודה בין שלושת האחים והגיס: אלמוג, אוהד, הראל וסדי – ברורה וסדורה ולמרות שהם חולשים על מגוון תפקידי הניהול במשק החקלאי הרי לאביהם איציק תפקיד מפתח בעצם היותו של המשק מפעל חייו וחיי משפחתו.
ב-2023 משק מלכה מונה 350 דונם גידולי ירקות ופרחים לשיווק בארץ ובחו"ל וחנות שנפתחה בשנות הקורונה. 100 עובדים יש במשק מלכה והערכים: עבודה קשה, חזון, אחריות, אמינות ויושרה מנחות אותם בעבודתם ובחייהם.
הם אינם מתעלמים מהקשיים הנערמים בפניהם בפרט ובפני החקלאים והחקלאות בכלל ומפרטים: "אכן יש הקצאות לעובדים תאילנדים ואילו יכולנו להעסיק יותר עובדים הינו יכולים לגדל באופן רציף, כשחסרות ידיים עובדות זה בהכרח פוגע בכמות שאנחנו מגדלים, אם מחר אין עובדים תאילנדים אנחנו לא יכולים להמשיך לגדל בהיקפים בהם אנחנו מגדלים היום". ובנוגע למחירי המים: "אצלנו אלו מי מקורות והמחיר גבוה מאוד (2.40 ₪ לקוב) ועוד מבקשים להעלות אותו, זה משליך באופן מיידי על מחיר התוצרת". אך הבעיה הקשה ביותר של החקלאים לדבריהם הינה הקופון שגוזרות רשתות השיווק, "חקלאי שמוכר לשוק הסיטונאי או לרשתות השיווק מתקשה מאוד לשרוד, הפער בין מה שהחקלאי מקבל לבין המחיר בו נמכרת התוצרת מגיע גם למאות אחוזים, חושבים שהיבוא יתקן את זה? זה לא קורה ולא יקרה, כל מה שהיבוא גורם זה שנגדל פחות ואז יש זמנים ש"פתאום" חסרים ירקות ו"פתאום" מחירי הפירות גבוהים, זו תוצאה של מדיניות שגויה. תנו לנו, לחקלאי ישראל, לגדל ולספק את מרבית התוצרת החקלאית, תקטינו את פערי התיווך באופן משמעותי וכך ירדו מחירי הפירות והירקות לצרכן וכולם יצאו ברווח".
אלמוג ממשיך ומרחיב: "המים שמתייקרים כל הזמן, מחסור בידיים עובדות, יבוא תוצרת חקלאית ופערי התיווך הם הגורמים לעליית מחירים. משק מלכה בעצם העובדה שהשכיל לנווט דרכו בתוך האתגרים הללו – מתפרנס בכבוד.
"אנחנו עובדים קשה את האדמה שאנחנו אוהבים ואליה אנחנו מחוברים ורואים ברכה בעמלנו ומתפרנסים בכבוד".
במשק מלכה אומרים: "חקלאות עושים באהבה או לא עושים בכלל" וכל מי שמבקר במשק מלכה מבין שכאן יש חקלאים גאים וצנועים כאחד, חקלאים שאוהבים חקלאות ואינם חוששים לומר זאת ולקום יום, יום לעמל יומם עם שמחה בלב.