יבול שיא
הרפת והחלב
תמונה 1 ענת זיסוביץ חריט

"סיפור החקלאות לא יכול להסתכם בכמה פירות וירקות יוצרו לשוק המקומי" 

3 דק' קריאה

שיתוף:

כנס החקלאות הראשון של התנועה הקיבוצית עסק במחירי המים, הרפורמה בחקלאות, הצמחת הדור הבא והפשיעה החקלאית

כ-300 משתתפים, נציגי 120 קיבוצים, לקחו חלק בכנס החקלאות הקיבוצית ה-1 שהתקיים בשבוע שעבר ועסקו בנושאים הבוערים. אליהם הצטרפו שרים וחברי כנסת, הנהגות הארגונים הכלכליים וארגוני החקלאים, נציגי האוצר ומשרד החקלאות, רשות המים ומשטרת ישראל. 

חיים חבלין, מנהל תחום חקלאות בתנועה הקיבוצית ארגן את הכנס יחד עם ניצן אבירן, מנהל אגף כלכלה בקיבוץ הדתי. מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים, שרה עברון, מזכ"לית הקיבוץ הדתי, עו"ד שלומית שיחור רייכמן, רשמת האגודות השיתופיות ויעקב בכר, יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים, בירכו את המשתתפים וציינו את חשיבות העמדת נושא החקלאות על סדר היום. 

הרפורמה שלא הייתה 

אחד הנושאים החשובים שנדונו היה הרפורמה שהובילה הממשלה הקודמת בחקלאות והייתה אמורה לעזור למגזר החקלאי לעבור אל הדור הבא של החקלאות, באמצעים שונים דוגמת מחקר ופיתוח, תמיכות ומענקים ישירים ועקיפים, תמריצים, והוזלת התשומות שייצרו תנאים להוזלת מחיר התוצרת. כל אלה לא קרו, אמרו המשתתפים בדיון. חיים בורובסקי, רכז מים וחקלאות באגף תקציבים של משרד האוצר, ציין כי מטרת העל ברפורמה הייתה הוזלת מחירי התוצרת לצרכן הישראלי. בדיון באו לידי ביטוי הפערים בעמדות הצדדים. בהקשר לכך אמר ניר מאיר, כי "אין שום יתרון יחסי לעשות חקלאות במדבר, וכי הבסיס של החקלאות הישראלית הוא לא כלכלי אלא ערכי, ציוני. כל מדידה של החקלאות רק לפי מדדים כלכליים היא שגויה מיסודה. נתכנס לגבש הסכמים חדשים עם הממשלה החדשה".   

צילום מסך 2023 01 17 103527
שר החקלאות ופיתוח הכפר, אבי דיכטר. "החקלאות לא נמדדת רק בתפוקות". צילום: דודי קדוש 

פרוטקשן ופשיעה חקלאית 

נושא בוער נוסף שמיקד אליו תשומת לב רבה היה "פרוטקשן ופשיעה חקלאית". בפאנל שעסק בכך השתתפו ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), חבר הכנסת ומזכ"ל התנועה הקיבוצית לשעבר, איתן ברושי, דובר משטרת ישראל נצ"מ אלי לוי, נצ"מ אלי גוזלן, קצין חקירות ומודיעין במג"ב, און ריפמן (מעלה החמישה), מייסד וסמנכ"ל חינוך בארגון "השומר החדש", וניר סגל, לשעבר יועץ השר לביטחון פנים הקודם לפשיעה חקלאית. נתוני משטרת ישראל מראים ירידה בפשיעה החקלאית בשנת 2022 בהיקף של 24 אחוזים לעומת השנה הקודמת. ברושי אמר כי יש להתייחס לאירועים אלה כפשיעה לאומנית וטרור. ניר סגל ציין כי בשנת 2021 אירעו 12,000 אירועים בהיקף נזק של 1.5 מיליארד ₪ לחקלאים שהם כחמישה אחוזים מסך כל ההכנסות מחקלאות. בשנה החולפת חוזק שיתוף הפעולה בין גורמי אכיפת החוק והגורמים האזרחיים, ונכנסה לתוקף מדיניות משפט מנהלי מרתיעה, של הטלת קנסות מהירים על עברייני פשיעה חקלאית. 

בין הפחתת יוקר המחייה לשמירה על רווחיות 

ליאור שמחה, מנכ"ל התאחדות יצרני החלב, הציג את הרקע על הקרבות שמאחורי ולפני קביעת המחירים של התוצרת החקלאית, בהם מעורבים גורמים ולחצים רבים, ביניהם המערכת הפוליטית, התקשורת, הצרכנים, הכלכלה המקומית והגלובאלית, ארגוני היצרנים והמגדלים כמובן. היה זה קדימון לדיון על הדרך להגיע ל"עמק השווה" בקביעת מחירי התבואות בין ענפי הגד"ש והרפת, בהשתתפות מיכל קראוס, לשעבר מנכ"לית מועצת החלב, ליאור שמחה, דיויד לוי, מזכיר ארגון עובדי הפלחה ופרץ שורק, מרכז התארגנות רפת במשקי הדרום. המשתתפים דיברו על תמרון בין הרצון והצורך להפחית את יוקר המחיה לשמירה על רווחי הענפים החקלאיים.  

שר החקלאות ופיתוח הכפר הנכנס, ח"כ אבי דיכטר, הביע את הערכתו לחקלאות הישראלית ולחקלאים ואת תקוותו לשיתוף פעולה איתם אל מול האתגרים הרבים העומדים בפניהם. דיכטר אמר: "החקלאות לא נמדדת רק בתפוקות, יש לה היבטים רבים והיא מייצגת ערכים חשובים למדינה. בתור חבר בקבינט הביטחוני-מדיני אני מבין שסיפור החקלאות לא יכול להסתכם בכמה פירות וירקות יוצרו לשוק המקומי". עם זאת, ציין השר כי אי אפשר להתעלם מכך שהתפוקה החקלאית דורכת במקום כבר שני עשורים, בעוד שאוכלוסיית המדינה גדלה משמעותית. דיכטר התייחס גם לירידה במספר החקלאים ולצורך בדור המשך. גם השרה למשימות לאומיות, אורית סטרוק הביעה את תמיכתה ואמרה שהמחלוקות האידאולוגיות לא ישפיעו על תמיכת הממשלה בחקלאות ובהתיישבות. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תרגום: עמוס דה וינטר שוק המנדרינות האירופי מתמודד עם מחירים גבוהים והיצע נמוך על רקע אתגרי הייצור מקור: EastFruit עליות המחירים שנרשמו בלטביה, פולין, אוקראינה, מולדובה ועוד מיוחסות לירידה ביבולים * באוזבקיסטן וטג'יקיסטן מדווחים
5 דק' קריאה
מאורין יטור, רון פורת, המחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מכון וולקני ניר כרמי, המחלקה להשבחת עצי פרי, מכון וולקני שוקי קנוניץ, מדריך הדרים, ענף הדרים במועצת הצמחים רקע מנדרינה 'מיכל' (זריע של קלמנטינה) היא זן
4 דק' קריאה
מחלת הגרינינג היא כנראה מחלת ההדרים החמורה ביותר שידעה תעשיית ההדרים העולמית. המחלה נגרמת ע"י חיידק המותאם למחיה בצינורות השיפה ומועבר ע"י שני מיני פסילות הניזונות מהשיפה ומשמשות לו כווקטור. הפסילות נחשבות מזיק משני
12 דק' קריאה
אומר עודד גרוסר, אגרונום ופרדסן צעיר שפעיל במשך שנים בשולחן המגדלים, "אם לא נעבד את האדמה – נאבד את המדינה והערכים שלנו". גרוסר מספר על האתגרים הרבים בלהיות חקלאי בשנים האחרונות, על הקשיים שהביאה
10 דק' קריאה
פרדסניות ופרדסנים יקרים שלום רב, אנחנו בסוג של שגרת מלחמה ויחד עם זאת, לי באופן אישי מרגיש שעד שהחטופים לא חוזרים אני בשנה ארוכה מאוד, עדיין 2023… בעבר כתבתי שבענף ההדרים אין בעיות רק
3 דק' קריאה
רוני נקר, מנהל ענף ההדרים, מועצת הצמחים נסקור תחילה את התחזית העולמית של הדרים לעונת 2024/25 . כבכל שנה במחצית נובמבר התקיים מפגש (וובינר) במסגרת ארגון ה – WCO (ארגון ההדרים העולמי) שבו לקחו
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן