*כותבים: אלן קרופורד, פרנק ג'ומו, אליזבת אלקין ומתיו בריסטו, סוכנות בלומברג
המטען שנתקע לאורך חודשים בנמל רוטרדם בהולנד, היה כה יקר ערך, עד שהאו"ם התערב במאמצים לשחררו. ארגון "תוכנית המזון העולמית" שכר ספינה כדי להעביר את האוצר למוזמביק, משם נשלח במשאיות ליעדו הסופי – מלאווי. זה לא היה דגן או תירס, אלא 20 אלף טונות של דשן רוסי, שציפו לו בקוצר רוח.
כעשרים אחוזים מאוכלוסיית מלאווי צפויה להתמודד עם חוסר ביטחון תזונתי חריף במהלך "העונה הרזה" הנמשכת עד חודש מארס, מצב שמגביר את התלות בדשנים לגידול יבולים. זו אחת מ-48 מדינות באפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית שזוהתה על ידי קרן המטבע הבין לאומית כמדינה שנמצאת בסיכון הגבוה ביותר לזינוק מחירי המזון והדשנים כתוצאה מהפלישה הרוסית לאוקראינה. שנה לאחר הפלישה, המהפך שנגרם לשוק הדשנים בעולם נחשב על ידי האו"ם לגורם סיכון מהותי לזמינות המזון הגלובלי ב-2023.
לצד שיקולים הומניטריים, ההבנה שחלק גדול מהעולם מסתמך על מספר קטן של מדינות עבור רוב הדשנים שלו – בעיקר רוסיה, בעלת בריתה בלארוס וסין – מצלצלת בפעמוני אזעקה בבירות העולם. משבר הדשן התריע בפני ארצות הברית ובעלות בריתה על תלות אסטרטגית בתשומות חקלאיות שהן גורם מכריע בביטחון תזונתי.
מצב זה דחף את תעשיית הדשנים ובעלי השליטה בה לקדמת האג'נדה הגיאו-פוליטית. הממשל האמריקאי מתגבר את צוותי המומחים שלו בתחום ונשיאים מצייצים עליו בטוויטר. הדשנים מככבים במערכות בחירות והופכים למוקד של מתחים בין לאומיים, כמו גם סוג של מטבע מפתיע בדיפלומטיה העולמית. הדשנים נגררים גם לתחרות הנרטיבים על מי אשם בנזקי פלישת רוסיה לאוקראינה.
"בביטחון התזונתי של מדינה, דשן חשוב כמו הזרעים" אומר עודאי שנקאר אווסטי, מנכ"ל קואופרטיב החקלאים של הודו, היצרן הגדול ביותר במדינה. "עם בטן מלאה, אפשר להגן על הבית שלך, ההגבלות שלך והכלכלה שלך".
הטלטלה בתעשיית הדשנים העולמית, שהיקפה 250 מיליארד דולר, הרגישה את חשיבותן של רוסיה ובלארוס, כיצואניות של כמעט רבע מכל דשני הגידולים בעולם. הייצוא הרוסי בתחום כולל את שלושת הדשנים העיקריים – אשלג, פוספט וחנקן – ואינו מטרה לסנקציות. הוא נותר מוגבל בשל שילוב של שיבושים בנמלים, בתובלה הימית, בבנקאות ובביטוח.
מיליארדר הדשנים הרוסי, אנדריי מלניצ'נקו, מייסד חברת "יורוכים גרופ", טוען שהסנקציות של האיחוד האירופי שיבשו את הסחר עד כדי צמצום משלוחי הדשנים בכ-13 מיליון טונה עד לתאריך המציין שנה למלחמה שהחלה ב- 24 בפברואר 2022. מלניצ'נקו עצמו נתון לסנקציות. היה זה דשן רוסי שנתקע בהולנד, ששוחרר כחלק מהסכם רחב יותר של האו"ם שאיפשר הובלת תבואה דרך הים השחור.
הסנקציות על בלארוס, ענקית האשלג, מחמירות את המצב לצד החלטת סין, ענקית ייצור של דשני חנקן ופוספט, להטיל הגבלות ייצוא כדי להגן על האספקה המקומית, מכסות שאנליסטים לא מצפים שיוסרו עד אמצע השנה, לכל המוקדם.
התוצאה היא מפה גיאופוליטית מוכרת של מצוקה. אף שהמחירים ירדו ביותר מחמישים אחוזים מהשיא של 2022, החקלאים בדרום מזרח אסיה ובאפריקה נותרו פגיעים יותר מעמיתיהם בצפון אמריקה, סין או הודו. הבנק לפיתוח אפריקה (WFP) הזהיר שמחסור בדשן עלול לגרום לנפילה של עשרים אחוזים בייצור מזון. משקים קטנים במדינות מתפתחות מאוימים במיוחד מסכנה של "משבר מזון ענק, לנוכח מחסור בדשן, שינויי האקלים ומלחמות".
הנשורת הגיאו-פוליטית מורגשת הרחק מאוקראינה, במקומות כמו קנדה, יצרנית האשלג הגדולה בעולם (רוסיה ובלארוס הן השנייה והשלישית). שר החקלאות של ברזיל ביקר בקנדה מיד לאחר הפלישה הרוסית כדי להבטיח משלוחים נוספים למעצמת יצוא המזון הדרום אמריקאית, בעוד ממשלת קנדה מסרה שהיא בוחנת את הגדלת הייצוא של "סחורות אסטרטגיות" לאירופה, כולל אשלג.
סוכנות המזון והחקלאות של האו"ם החלה לעקוב בשנה שעברה אחר סחר הדשן. יבואנים רבים באמריקה הלטינית, במזרח אירופה ובמרכז אסיה, תלויים ברוסיה, עבור יותר מ-30 אחוזים מכל שלושת מרכיבי הדשן העיקריים. ואילו באוקראינה, שנחשבה משך שנים ל"סל הלחם" של אירופה, הזהיר שר החקלאות מיקולה סולסקי בחודש ינואר, כי קציר התבואה של הקיץ הזה ייפגע ממחסור בדשן להעשרת האדמה בסתיו.
ממשל ביידן הכריז על מענקים של 500 מיליון דולר להגדלת ייצור הדשנים מתוצרת מקומית ולהחזיר למדינה את המשרות העוסקות בכך. ארצות הברית מייצרת דשן אך גם מייבאת כמויות גדולות שלו. לפי שעה, יש לחקלאים האמריקאים גישה לשפע של דשנים, מה שקשה לומר על שכנותיה מדרום. אמריקה הלטינית תלויה בייבוא של 83 אחוזים מהדשנים, בעיקר מרוסיה, סין ובלארוס, כך על פי המכון הבין לאומי לחקר מדיניות מזון בוושינגטון.
זה אתגר גדול במיוחד עבור פרו והתעשייה החקלאית המתפתחת שלה. אומת האנדים הסובלת זעזועים פוליטיים רשמה בשנים האחרונות הצלחה נדירה בגידול פירות וירקות. כעת היא היצואנית מספר אחת בעולם של אוכמניות וספקית מפתח של אבוקדו, אספרגוס, ארטישוק ומנגו בתעשייה שצפויה להיות שווה ל-10 מיליארד דולר השנה. המשך צמיחתה של חקלאות פרו מוטל בספק בשל מגבלות באספקת דשן.
אם פרו היא המפסידה ממשבר הדשן, מרוקו היא אחת המרוויחות ממנו והיא משתמשת בעוצמה החדשה שהמחסור העולמי העניק לה כנשק פוליטי ככלי של מדיניות חוץ. הודות למזלה הגיאולוגי, מרוקו חולשת על 70 אחוזים מהעתודות הידועות של פוספט בעולם. זה המקור הטבעי לזרחן, חומר הזנה מרכזי המשמש כדשן. כך הופכת מרוקו והקונצרן הממשלתי OCP שאחראי לכרייה, עיבוד, ייצור ויצוא זרחן לגורמי מפתח בביטחון תזונתי גלובלי, בזירה שעוצבה מחדש על ידי פלישת רוסיה לאוקראינה.
הקונצרן המרוקני, שהוא בבעלות ממשלתית, התחייב להכפיל את אספקת הדשנים לאפריקה השנה בארבעה מיליון טונות. נוסף לתרומה ואספקת יותר מחמש מאות אלף טונות של דשן מוזל בשנה שעברה. רבים רואים בכך יתרון גם עבור מרוקו.
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מאשים את הסנקציות בשיבוש אספקת דשנים מרוסיה ובחודש נובמבר האחרון אמר כי יותר מ-400 אלף טונות נתקעו בנמלי אירופה. מאז שוחרר חלק מהמטען ונתרם. האו"ם אומר שהבעיה המרכזית היא שמבטחי ספנות אינם מוכנים לבטח מטענים רוסיים ובנקים חקלאיים מרכזיים אינם מסוגלים לבצע עסקות מכיוון שרוסיה נותקה ממערכת התשלומים הגלובלית SWIFT. בנובמבר פרסמו האיחוד האירופי וארצות הברית הצהרה משותפת שמסרה כי "בנקים, חברות ביטוח וגורמים אחרים, יכולים להמשיך להביא מזון ודשן רוסיים לכל העולם".
בחודש אוקטובר 2022 התברר שחברה בריטית שקיבלה מהממשלה במלאווי 750 מיליון קוואצ'ה (710 אלף דולר) עבור אספקת דשן, התגלתה כקצבייה שנמצאת בהליכי פשיטת רגל ואינה מסוגלת לקיים את החוזה. נשיא מלאווי לזרוס צ'קוורה הודה כי "השגת דשן היא אתגר" והבטיח שהממשלה עושה הכול כדי להחזיר את הכסף. זו לא נחמה רבה למוזס מיקאיילי, חקלאי מהכפר צ'ירוסה מחוץ לבירת מלאווי לילונגווה. מחיר הדשן היה זמין בשוק אך מחירו היה גבוה פי חמישה מהמחיר שהנשיא התחייב לו ופי 14 מהמחיר ב-2021. מיקאיילי נאלץ לדשן את שדות התירס שלו בתערובת של אשפה, אדמה וגללי חזירים. "הקרקעות שלנו רגילות לדשן ובלעדיו אנחנו לא יכולים לקצור שום דבר" אמר והוסיף: "מצבנו נשאר חמור".
