כבאי שהגיע לחלץ חתול מצמרת עץ הותקף באלימות על ידי אחד התושבים שחשש שרכבו יפגע מהכבאית. הכבאי תבע פיצוי
"בעולם מצויר ודמיוני כש'סמי הכבאי' מציל חתול שנתקע על צמרת העץ, מריעים כל תושבי 'פונטי-פנדי' לגיבור המהולל ומודים לו בתשואות. למרבה הצער, בעולם האמיתי, הלא מצויר, בעולם בו חיים בני אדם המצווים לחיות בשלום ואהבת הזולת, הסתיים אירוע של קריאה לחילוץ חתול רחוב תקוע על צמרת עץ בקיבוץ, במפח נפש. האירוע הסתיים באלימות פיזית ומילולית, בהגשת כתב אישום, בהגשת תביעה נזיקית ובצירוף חוות דעת רפואית".
כך פתחה השופטת הבכירה אירית מני-גור, מבית משפט השלום בהרצליה, את פסק דינה. היא הוסיפה: הדברים ארעו "לא כפי שמצופה מהתנהגות אזרח כלפי עובד ציבור שבא לבצע שליחותו, ולא משנה עד כמה התנהלותו הייתה רשלנית, פזיזה או לא הולמת", אם בכלל הייתה כזו. "כבני אדם, אנו מצווים על 'ואהבת לרעך כמוך', 'לא תשנא את אחיך בלבבך', 'מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך', ועוד. אין בי ספק, כי לו היו הנפשות הפועלות באירוע זה מתנהגים ולו במקצת על פי ציוויים אלה, הייתה הסיטואציה המבישה נמנעת, ומעשה שהיה כך היה".
"פחד שנפגע לו באוטו"
אחד, כבאי במקצועו (הוא – התובע), נקרא בשעה 19:00 בערב לחלץ חתול רחוב מיילל התקוע על עץ בקיבוץ. הכבאי-התובע מתאר שהגיע בכבאית עם איש צוות נוסף. רכב של אחד התושבים (הוא – הנתבע), שחנה במקום הפריע למעבר הכבאים ברחוב הצר. בניסיון לעבור בכביש הצר פגעה הכבאית בפנס רחוב והסבה לו נזק. הכבאית נעצרה. השכנים ברחוב אמרו לתובע שלא יוכל להמשיך ולעבור. התובע ירד מהכבאית וצעד אל העץ עליו היה החתול המילל, כדי להעריך את המצב, ולדעת אם לקחת עימו בהמשך סולמות. משחזר לכבאית מצא את הנתבע ובנו (הוא הנתבע השני) צועקים ומקללים את איש הצוות השני.
מכאן ואילך, יש שינוי בגירסאות ההתרחשות, אך לא בתוצאה. התובע שביקש להבין מה קרה, "קיבל גם הוא צרור קללות נמרצות", ונתקף "באגרופים ובבעיטות". לפי תאורו, "הנתבעים נכנסו לביתם וחזרו כאשר אחד מהם מחזיק אלת בייסבול בידו". לתובע נגרמו חבלות בפניו וגופו וחולצתו נקרעה". לאחר שהכבאית פגעה בעמוד התאורה, מסביר התובע בבית המשפט, "האלימות היתה סביב הפחד שלא נפגע לו באוטו (של הנתבע) שלא היינו בקרבתו. לא פגענו בו ולא רצינו לפגוע".
השופטת מצאה כי "הבן נעמד לצד אביו והיה מעורב בסיטואציה, באיומים, בקללות, ובמגע פיזי". מי שהזמינה את הכבאית העידה כי הובילה את התובע לעץ שעליו החתול. בהמשך, משנשמעו צעקות מיהרה לכיוון הכבאית. שם ראתה את הנתבעים מושכים את התובע מאחורי הכבאית שחולצתו קרועה. העדה מתארת, שראתה את בנו הנוסף של הנתבע יוצא מביתו עם אלת בייסבול".
הנתבע מסר תאור שונה משהו. לדבריו צעק ליושבים בכבאית שיסעו לאחור ולא יגרמו נזקים נוספים "שכן אין מדובר במצב חירום, אלא בחתול רחוב שטיפס על עץ", והיה זה התובע שצעק עליו ועל בנו ותפס את הנתבע בראשו והחל להפילו ארצו. "בניסיון שלא ליפול אחז בחולצת התובע שנקרעה".
למקום הוזעקה ניידת משטרה. האירוע לבש צורה של "תיק פלילי" וכתב אישום הוגש כנגד הנתבע בבית משפט השלום בכפר סבא. שם, בפני השופט מיכאל קרשן, הנתבע "קיבל עליו אחריות והודה כי גידף את התובע", ו"איים כי אם לא יזיז את הכבאית הוא יפנצ'ר לו את הגלגלים, וישבור את הרכב". הנתבע "אמר לתובע שהוא הולך להזיז את הכבאית". כאשר התובע נעמד בדרכו, הוא "דחף את התובע לעבר הגדר הסמוכה, והיכה בו בבעיטות באוזנו ובכתפו".
לפי הודאתו, הנאשם הואשם והורשע. הנתבע הסביר ש"הודה בכתב האישום המתוקן כדי לסיים הליכים אלה במהירות וביעילות, על פי המלצת בא כוחו". בית המשפט הפלילי ציין ש"זו הרשעתו הראשונה של הנאשם, שנטל אחריות על ביצוע העבירה וביטא חרטה עמוקה על התנהגותו האלימה. הנאשם הודה שחווה כעס רב על התנהלות הכבאים כלפיו. בהמשך איבד שליטה והתקשה להבין כיצד התנהג באופן שאינו תואם את ערכיו והתנהגותו. לאחר האירוע עשה מאמצים לאתר את הכבאי הנפגע ולהתנצל בפניו".
מתבייש בהתנהגותו
לאחר שהסתיים התיק הפלילי הוגשה תביעה זו לפיצויים (עוד בשנת 2019). השופטת ציינה כי תאור הנסיבות המדויקות כיצד התפתח אירוע האלימות אינו חיוני לדיון, שכן הנתבע הודה בעובדות כתב האישום האמור. התברר שהתובע סבל מנכות נפשית כתוצאה מהאירוע ואף נקבעו לו אחוזי נכות צמיתה. אשר לנתבע, אמרה השופטת, שהוא "מתבייש בהתנהגותו", ומבין שהיה עליו לנהוג אחרת, גם אם נפגע רכוש במהלך כניסת הכבאית.
התובע ביקש להטיל על הנתבע, בנוסף לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו, גם תשלום של "פיצוי עונשי", שנועד להרתיע מפני תקיפת עובד ציבור בעת תפקידו. השופטת התייחסה לתוצאות התיק הפלילי וציינה כי "שירות המבחן שם המליץ לבטל את ההרשעה בנימוק שזהו אדם שומר חוק שתורם לחברה, שנהג באופן אימפולסיבי". בית המשפט נענה לכך וההרשעה בוטלה. השופטת אמרה שאינה "מקלה ראש בתקיפה או העלבת עובד ציבור", אך, לדעתה, "הנתבע קיבל כבר את עונשו בתיק הפלילי". עם זאת היא הדגישה שגם אם הכבאית שנסעה סיכנה את רכב התובע, אין בכך להצדיק "תגובה אלימה מילולית ופיזית, של התלהמות ויציאה משליטה תוך מספר דקות".
חתול לא מיוצג
סוף דבר, השופטת לא חייבה את הנתבע בפיצוי עונשי, אך פסקה שהנתבע ובנו יפצו את התובע בסך 155,000 שקלים (לפי תחשיב, הכולל הפסד שכר לעתיד, הוצאות נסיעות וכאב וסבל). מסכום זה היא ניכתה 3,000 שקלים אותם שילם הנתבע לתובע כפיצוי בהליך הפלילי. עוד היא חייבה את הנתבעים לשלם לתובע שכר טרחת עו"ד בשיעור של 30,000 ש"ח ובתוספת הוצאות נוספות.
והחתול? בסופו של לילה, נסעו התובע וחברו חזרה לתחנה מבלי שחילצו את החתול, וכבאית חלופית הייתה צריכה להגיע למקום ולסייע. לחתול שלום. התובע היה מיוצג בידי עו"ד יהודה אדרי, הנתבעים בידי עו"ד טל דיסקין. החתול – לא היה מיוצג.
