יבול שיא
הרפת והחלב
מרב גלבוע הפוני של יוני 1

ספר לי סיפור 

3 דק' קריאה

שיתוף:

בקיבוץ נחשון מפרגנים ליוצרים מקומיים. שישה חברי קיבוץ שכתבו ספרי ילדים הוזמנו להקריא את ספרם בפני הילדים בספריה שהוקמה במרחב הפתוח 

"תמיד כשיום ההולדת שלי מתקרב, 

מתחילים לשאול אותי מה אני הכי אוהב. 

אולי איזה משחק מחשב? 

אולי מכונית עם שלט, או רדיו-טייפ של סוני? 

ואז תמיד דוד יהושע לוחש לי: "יוני, בקש סוס פוני". 

ואני רואה איך בעיניו 

מנצנץ חיוך שובב" (מתוך "הפוני של יוני") 

בשבוע שעבר הקריאה מרב גלבוע את ספרה "הפוני של יוני" שנכתב בהשראת מקרה שקרה בגן של בנה: "היה אבא אחד שתמיד אמר לילדים לפני יום ההולדת שלהם, שיבקשו סוס פוני למתנה. בהשראתו כתבתי את הסיפור על ילד ששואלים אותו איזו מתנה הוא רוצה ליום ההולדת, והדוד שלו לוחש לו לבקש סוס פוני. הילד מציאותי וברור לו שזה לא אפשרי, אבל בלילה בחלום, הוא מרשה לעצמו להתפרע עם הרעיון". הקראת הסיפור לילדי הקיבוץ והוריהם נערכה במסגרת פרויקט שיזם "צוות מרחב חברתי" לרגל חודש הספר ולעידוד והנגשת הקריאה ברחבי הקיבוץ. 

יוזמה חברתית 

עמליה מדין (73), פנסיונרית מנחשון, היא אחת ממקימי הצוות ששמו לעצמם למטרה לפתח את המרחב הציבורי ולקדם פעילויות הקשורות בו כמו שיפוץ ספסלים, פעילויות ספורט וגם ספריות רחוב. "בנחשון יש הרבה יוזמות לא ממסדיות", מסבירה עמליה, "אנשים שרוצים לעשות דברים. הוקמה פה כבר לפני שנים 'קומונה', על שם מחסן הבגדים של פעם, חנות יד שנייה, בה ניתן לקחת פריטים ללא תמורה, לצורך מחזור וכדי לעודד שימוש חוזר בבגדים, כלים וגם ספרים". בקומונה הצטברו ספרים רבים "ועלה רעיון לפזר ספריות במרחב הציבורי, כדי שאנשים וילדים יוכלו לקחת ספרים".  

שלוש ספריות רחוב הוצבו במקומות מרכזיים בקיבוץ, מרחבים פתוחים אך גם מקורים שניתן להשתמש בהם גם בימי החורף. אחת מהספריות האלה הוקמה בסמוך לבתי הילדים ולמגרש המשחקים ויש בה ספרי ילדים, בעיקר עבור ילדי הגיל הרך, כך שהורים וסבים יכולים לשבת עם ילדיהם ולהקריא עבורם. 

יעקב לזר ספר ילדים הקוצים של הסברס 2
הקוצים של הסברס, מתוך "אף של מכשפה", שירי ילדים ליום הולדת 70 

חיבור קהילתי 

במסגרת חודש הספר נחנכו הספריות "ועלה רעיון. בנחשון יש לפחות שישה חברים שכתבו ספרי ילדים במשך השנים. ביקשנו להקדיש את חודש הספר להקראת הספרים, כך שפעמיים בשבוע, בכל פעם סופר אחר מקריא לילדים את הספר שלו. זהו מיזם שמחבר את הילדים וגם הורים שפחות מכירים לחברי הקיבוץ וחושף את הקהילה לחברים שלה". 

את הפרויקט פתח הספר המוכר "הצב של אורן" מאת סופרת הילדים מירה מאיר שנפטרה (איורים: אורה איל), ובתה, סבתא בעצמה, הקריאה את הסיפור. בהמשך הוקראו "סיפורי הענק יונתן" מאת רוני גנאור, "פיג'מת הקסמים של אבא" מאת אופיר מוראד (איורים: אודי טאוב) ו"ילד של שוקולד" מאת חגית כהן (איורים: כריסטינה קדרון). חתמה את החודש מרב גלבוע עם ספרה "הפוני של יוני" (איירה טלי מנשס-רז). 

מי שעוד לקח חלק והקריא מספריו הוא מי שערך את "הזמן הירוק" במשך שנים רבות, יעקב לזר, שהקריא את ספרו "הדרקון אפרים". הספר יצא בהוצאת ספריית הפועלים ב-1987, ומכיל 12 שירים סיפוריים, שהתפרסמו במשך השנים ב"משמר לילדים". את אגף ספרי הילדים בהוצאה ניהלו אז מירה מאיר מקיבוץ נחשון, ועדנה קרמר מעין השופט. האיורים המשובחים בספר הם של אבנר כץ, אחד מציירי הבית שספריית הפועלים עבדה איתם. "'הדרקון אפרים' מספר על אביר בשם יששכר לב זהב שבא להילחם בדרקון עם שבעה ראשים החי במערה עמוקה", מספר לזר "הסיפור מתחיל בהכרזת לחימה בלתי מתפשרת מצד האביר, ונגמר בשתיית קפה משותפת שלו ושל הדרקון". את הספר נוהגים להקריא מורי דרך בפני קבוצות מטיילים, כשהם מגיעים איתם לסיור במערה. "הספר השני, 'אף של מכשפה', גם הוא שירי ילדים שהוצאתי לפני שש שנים ליום ההולדת 70 שלי". את הספר אייר ארנון אבני, צייר הקריקטורות הוותיק.  

מסורת הקראת הספרים בספרית הרחוב תמשך ופעם בחודש יספרו הסבים והסבתות סיפורים לנכדים.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כולנו מכירים את הרגעים האלה בחיים, כשהמילים פשוט לא יוצאות כמו שצריך, או כשאנחנו מתקשים לשמוע ולהבין את מה שנאמר לנו. בקהילה הקיבוצית שלנו, שבה הקשר הבין-אישי הוא ערך עליון, חשוב שנדע איך לתמוך
3 דק' קריאה
בקיבוץ שלנו, השבילים הם עורקי החיים.אנחנו רגילים לצעוד לחדר האוכל, לעצור לשיחה ליד הכלבו או ללכת לבקר את הנכדים בשיכון. אבל עם השנים, מה שהיה פעם פעולה אוטומטית הופך לאתגר. נתונים חדשים מראים כי
3 דק' קריאה
מדריך מקיף לשיפור תפקודי המוח המוח האנושי הוא פלא מורכב, המהווה את מרכז השליטה של כל פעולה, מחשבה ורגש שלנו. כמו כל מערכת מורכבת, גם המוח זקוק לתחזוקה ואימון כדי לשמור על ביצועים מיטביים.
3 דק' קריאה
בקיבוץ ברעם יזמו את מיזם "קיבוץ הזיכרונות" – פרויקט שנועד לחזק תחושת משמעות ולהפיג בדידות בקרב ותיקי הקיבוץ, באמצעות תיעוד סיפורי חיים בליווי חברותה – מלווה חברתית מקצועית * הסיפור האישי והקהילתי של ותיקי קיבוץ ברעם  *תמונה ראשית: ניר שריג, מנהל "זמן איכות
3 דק' קריאה
המודל שלנו נשען על תפיסה אסטרטגית סדורה, הרואה בוותיקות ובוותיקים חלק פעיל, משמעותי ובעל חוכמה בתוך הקהילה – לא רק מקבלות ומקבלי שירות, אלא שותפים ושותפות לעשייה. לכן, לצד מענים טיפוליים ותמיכתיים, אנו שמים.ות דגש גם על
בדידות היא חוויה אוניברסלית החוֹצה מגזרים וגילאים. עם זאת ישנם גורמים או טְריגרים הקשורים לגיל זיקנה והמנבאים רמה מוגברת של סיכון לחוות בדידות * בריאות לקויה, אלמנות, מחסור כלכלי וחוסר תחושת שייכות לקהילה, הן הגורמים המובילים לתחושה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!