כמעט בלי ששמנו לב, ודווקא בימים קשים של מלחמה, החלו לצוץ כפטריות לאחר הגשם עגלות קפה שהפכו לטרנד מעורר וכיפי. עגלות הקפה נמצאות בכל רחבי הארץ ובעיקר ליד מושבים פסטורליים, כך שהן מספקות אלטרנטיבה מעולה למי שמחפש קרן שמש, קפה טוב ומשהו לעשות בשישי שבת (או בהפסקת הצהריים). במקומות כמו עמק האלה, הר טייסים, מחלף שורש, הסטף, ואפילו בכניסה לישוב אורנית שבשומרון – בכולם תמצאו עגלות קפה. אז מה יש לנו? הנה כמה עגלות ששווה לפקוד, בכל פעם שרוצים לבלות
עגלת קפה 'ויטוריה' בהר טייסים
בהר טייסים הסמוך למושב רמת רזיאל, ממש ליד כביש 395 היפה, תמצאו את 'ויטוריה'. עגלת הקפה פונה אל נוף מרהיב. במקום יש שולחנות וכסאות, אוויר מדהים, נוף עוצר נשימה ואוויר צלול. את המקום מנהל בחור צעיר בשם אלי אשכנזי שמנצח על תזמורת של קפה טרי, מאפים טובים שמגיעים מקונדיטוריות בשם 'נועה והילי' (מקיבוץ צובה), טוסטים וסנדוויצ'ים. במקום תוכלו לאכול בורקס מים עם בצק פילו, וגם מוזלי וסלטים (לאלה מאיתנו השומרים על הגזרה). בין היתר אפשר להנות שיקיים ומילקשייקים, שיקיים טרופיים על בסיס יוגורט מים, ועוד. הכול יוצא מתוך עגלה ניידת מקסימה ונקייה. המקום פחות עמוס מאחרים, לכן זאת אופציה נהדרת למי שרוצה לשבת עם בני זוג, לטייל ואפילו להביא למקום את הכלב אחרי טיול.
אלי אשכנזי (26) מרמת רזיאל הבעלים של עגלת הקפה 'ויטוריה' – מספר ל'קו למושב' על הקמת ויטוריה, חיבור לאוכל ועצמאות:
"מאז שהשתחררתי מהשירות הצבאי, אני עוסק באוכל. עבדתי במסעדות שף, למדתי בישול בבית ספר 'דנון' ותמיד הייתה לי תשוקה להכנת אוכל. בשנתיים האחרונות ניהלתי מטבח בבית מלון, מה שמשך אותי לתחום של ארוחות הבוקר."
למה פתחת עגלת קפה?
"התפטרתי מהעבודה קצת לפני ה7.10. היה לי כרטיס להודו לחצי שנה, אבל אז החלה המלחמה, וכמובן שלא טסתי לשום מקום. הייתי בלי עבודה והרגשתי שלא בא לי לעבוד בשביל מישהו ולהוכיח את עצמי בכל פעם. חשבתי על הדרך לפתוח עסק בלי הלוואות, וגיליתי שבשביל לפתוח עגלת קפה לא צריך תקציב גדול. אין לי שכירות על העגלה, ההוצאות שלי לא גבוהות במיוחד, יש אומנם גנרטור ופרודוקטים שאני קונה, צריך לשים דלק שזאת הוצאה, אבל אין גוף שאני משלם לו, לכן אני חופשי יותר."
יש בזה משהו מחתרתי?
"אני אוהב טבע וקשה לי עם עבודת יום במלון עם נסיעות, פקקים ובלגן של למצוא חניות ולקבל דוחות. נמאס לי מהבלגן והפקקים ועסק כזה חוסך לי את הבלגן הזה. זאת בחירה כלכלית טובה – אפשר להתחיל לעבוד עם סכום קטן יחסית. אני לא צריך ציוד רב – יש לי מכונות קפה, גנרטור, מקרר גדול, מקפיא מקרר קטן וכולי. למועצה האזורית של מטה יהודה יש את החוקים שלהם בנוגע לכל דבר, אז אני עשיתי את זה לאט לאט בתיאום עם המועצה. שאלתי מה מתאים ומה אפשר לשים בעגלה וקיבלתי אישורים. התקדמתי צעד צעד, בדקתי מה דרוש מבחינת משרד הבריאות, כמו למשל הפרדה בין כיורים, בניתי את זה וחסכתי לעצמי הרבה כסף. קניתי עגלה ריקה לגמרי ושמתי בתוכה ציוד, עמדות עבודה ומדפים."
מה אתה אומר על הטרנד הזה של עגלות אוכל, ובעיקר קפה?
"במטה יהודה התחילו לשחרר אישורים לפני שנה או שנתיים במטרה שיותר אנשים יגיעו להנות משטחי המועצה. לכן יש הרבה פוד טראקס שעושים עושה זאת בלי קנסות ועם כל האישורים. אז למה לא.? "
איך מנהלים עגלת קפה?
"אני תמיד עושה הכל כדי שאנשים לא יחכו יותר מידי. בסופ"ש כשיש הרבה אנשים אני יכול להושיב 30 אנשים ברחבה,. לפעמים אנשים רוצים לקחת קפה לדרך, אז אני מנסה לתת את תשומת הלב לכולם. אני משתדל לתקתק הכול ולוודא שאנשים נהנים, מגיעים להירגע ולנוח עם מוזיקה טובה, אווירה טובה, והכרות עם נוף מהמם." אלי מסכם.
קפה עמית – עגלת קפה לזכרו של עמית פרץ
עגלת הקפה ״קפה עמית״ לזכרו של עמית יצחק, הוקמה בפינה מוקפת טבע באזור בית שמש ועמק האלה. בעגלה הנמצאת במסילת ציון, נפגשים אנשים מכל הארץ, שותים קפה, יכולים להתחבר, והכל למען מטרה טובה: כל הרווחים של המיזם יוקדשו להענקת מלגות לחניכות וחניכי פנימייה.
"עמית יצחק דוד הי״ד, גדל בבית שמש, בן ללימור ויגאל, אח בכור לעידו ועופרי. בסיום לימודיו היסודיים בבית הספר ״בגין״ בבית שמש עמית עבר לפנימיית ״בויאר״ בירושלים, שם הרגיש שימלא את הפוטנציאל החברתי והמנהיגותי שטמון בו ויוכל לרכוש השכלה תיכונית מעמיקה. ב״בויאר״, עמית היה חניך מוביל בשכבתו ובפנימייה כולה. הוא היה פעיל במיוחד בערבי התיאטרון בפנימייה ובקבוצת התיאטרון, שחקן כדורגל מחונן, בן שכבה מצחיק, ערכי ומכבד כלפי חבריו ואנשי הצוות שזכו ללוות אותו בדרכו.
עם סיום לימודיו עמית התגייס לחיל ההנדסה הקרבית. עם סיום מסלול ההכשרה כלוחם, יצא לקורס מפקדים ופיקד במסלול הכשרה ובפלוגה הרובאית של הגדוד שלו.
לאחר השירות עבד כי עמית באילת וחסך כסף לטיול בדרום אמריקה.עמית אהב את החיים, את הבילויים, את החברים ואת המשפחה, אך תמיד ידע לקדם את שאיפותיו באיזון מושלם לצד זאת. לאחר הטיול נרשם יחד עם אימו, לימור, ללימודי נדל״ן. הם למדו כתף לצד כתף במכללה, ועם סיום הלימודים וקבלת התעודה, עמית עבר לגור בבאר שבע והחל את צעדיו בעולם הנדל״ן.
הוא הספיק לחתום על חוזה תיווך ראשון, שהעניק לו סיפוק ואושר רב, רגע לפני ה7.10 ." מספרים בני משפחתו של עמית. " ב-7 לאוקטובר עמית יצא לרקוד בפסטיבל ה״נובה״, שם נרצח."
״קפה עמית״ נרשמה כעמותה, ואת העגלה מפעילים בהתנדבות בני משפחתו וחבריו של עמית. בין המפעילים ישנם אנשים מכל תחנות חייו שינסו להעביר את האור והחיוך שלו אל כל מי שיבוא להנות מקפה ואוכל טעים.
אבל לפני כמה חודשים, יום לפני פתיחת ״קפה עמית״ – פרצו אל העגלה, גנבו את הציוד שקנו בני המשפחה והחברים, והשחיתו אותה .על הרגעים שכמעט נשברו, מספרים בני המשפחה:
"הרגע שבו לימור, אמא של עמית הציעה את הרעיון של עגלת הקפה, היה רגע משמעותי מאוד בשנה הנוראית שעברנו. רגע שבו התחלנו למלא את הבית בעוד צבעים מלבד צבעי הכאב והשבר. מצאנו עשייה שתאפשר לנו לחוות גם משמעות, התרגשות, או סוג-של-תקווה.
יגאל, אבא של עמית, מיד הפשיל שרוולים כמו שרק הוא יודע, ועם התגייסות של החברים והמשפחה המורחבת של עמית, כל מי שאוהב אותו, ויא' אללה כמה חברים ואהבה עמית רכש בחייו- עשינו את זה.
יצאנו בקמפיין מימון המונים להקמת העגלה, עשינו הרבה רעש והלכנו להתראיין בכל מקום שהסכים לקבל אותנו. התרומות הגיעו, אהבה וכוח ורוח גבית מטורפת. כל כך התרגשנו מהחיבוק שקיבלנו מעם ישראל. כל כך הרבה כוח היה באהבת חינם הזו. התחזקה לנו ההרגשה שעגלת הקפה שלנו תהפוך את העולם לטוב יותר, לא רק עבור עצמנו.
עם סיום הקמפיין יצאנו לדרך, כבר כמה חודשים שאנחנו עובדים. בכל יום שישי קיימנו ימי התנדבות בהם, צעד צעד, הפכנו את החזון למציאות. עבדנו את האדמה, בנינו ספסלים, צבענו, ניקינו, חפרנו, קישטנו, וממש לפני שבוע- סיימנו.
ואז הגענו, יום לפני הפתיחה המרגשת, וחשכו עינינו שוב. חזרנו ל7.10. אחרי שגילנו שהשחיתו את העגלה, אמרנו משפטים כמו ״למה זה קרה דווקא לנו?״ ו״איך רוע כזה אפשרי בכלל?״ הרגשנו כאילו לקחו לנו את האהוב שלנו, בשנית. "
מה היה הנזק?
"כל הציוד נגנב. אבל המפלצות לא הסתפקו בזה. הם השחיתו. ממש השחיתו. דאגו שמהמכה הזו לא יהיה קל להתאושש. שפכו דליים של צבע על הסחורה. פתחו את מטף כיבוי האש והתיזו את תכולתו על הכל. קרעו, זרקו, פיזרו, ציירו דברים מגונים… עוד ועוד ועוד שנאה. עוד ועוד כאב. "
באיזה שלב של עשייה הייתם?
"העגלה הייתה מוכנה לפתיחה להרצה."
למרות הנזק, בני המשפחה של עמית לא התייאשו, והחליטו לחזור ולהכין את עגלת הקפה לפתיחה מחודשת:
"כעת, אחרי ששיקמנו ופתחנו אותה מחדש, אנחנו מזמינים אנשים להגיע אל מקום יפה, נעים, טעים, קסום. מקום בו מתנדבים מגישים אוכל וקפה עם חיוך, מרוויחים כסף רק כדי לתרום אותו לחניכות וחניכי פנימייה, מפעל של אור. מפעל של אהבה. הכל בשם עמית, הכל כדי לא לתת לאור שלו, שכבה ב7.10.23, לכבות. "
"אנחנו נחושים לעמוד במבחן הזה שוב. לקום לשם התקומה. זה ענין של עקרון. רוע ואכזריות תמיד יהיו חלק מהעולם, אבל לחייך מול הרוע זו בחירה שאנחנו בוחרים כל בוקר מחדש. בלוגו של הקפה כתוב משפט שעמית הקליט למשפחה שלו בסרטון משבת שסגר בצבא: ״תחייכו, תהיו טובים״.
"גם אנחנו לא התייאשנו" אומרים קרוביו של עמית "מה שאנחנו מקווים עכשיו זה למצוא בתי עסק שיעזרו לנו להשלים את הציוד שנגנב. אנחנו מקווים למצוא בתי עסק שישמחו להיות שותפים למפעל הזה. נשמח מאוד לשיתופים של הקפה וגם לחיבורים עסקיים. אבל בעיקר נשמח שכשנפתח את הקפה תבואו להנות ולחייך בו."
הדרך הכי טובה לעזור להמשך הפעילות של 'קפה עמית' היא להגיע אלינו לעגלה, ולהנות מקפה ומתפריט מושקע הכולל מאפים טריים ואיכותיים, סלטים, קרואסונים, סוגים שונים של קפה ותה, עוגיות במיוחד. פרטים נוספים: באינסטגרם cafe_amit_
עגלת קפה "האטובוס" באורנית
לפי המהדרין, נהוג שעגלות הקפה הן משכנם של היפסטרים בלבד, או של אנשים עובדים שחייבים את העצירה לקפה שלהם על הדרך. אבל בסיבוב עגלות קפה שיצאנו איליו, התגלה שגם זאטוטים צרחניים הם חלק מהעניין, כמו גם דייטים, או פשוט קבוצת של חברים ומשפחות שבאו לשתות קפה ולנשנש משהו בצד.
עגלת הקפה "האוטובוס" בכניסה לאורנית, העגלה מציעה מרחב מושקע מרמת השירות עד רמת השירותים. בכניסה לישוב אורנית שליד ראש העין, פתחו עגלת קפה שפועלת מתוך אוטובוס משודרג. המקום, שפתוח גם בסופי שבע מציע תפריט עשיר של כריכים, טוסטים, פיצות, מאפים ואפילו מרקים! בסופי שבוע אפשר להנות מג'חנון ובורקס וכמובן שתייה חמה וקלה. אל המקום מגיעים בדרך כלל תושבי הסביבה, והוא מלא בעיקר בסופי שבוע. המקום מתאים למשפחות משום שהוא מלא בזאטוטים רועשים, שלעיתים מגיעים לשולחנות של עיתונאים וצורחים. אבל אם נשים את זה בצד, "האוטובוס" זה אחלה שיחוק, עם מוזיקה טובה, מרחב ישיבה נוח ואפילו שירותים מטופחים ונקיים.
'משב' פוד טראקס בשורש
משב פודטראקס בשורש נמצא בתוך מתחם קסום בטבע. במקום תמצאו חורשה יפה, עצים ופרחים. בעגלה תמצאו: פיצות, המבורגרים, טאקוס, בר וקפה. אנשים שביקרו במקום סיפרו כי "המקום מציע אווירה כמו באירופה. הכול מושלם! אוכל טעים, נוף יפה והאנשים שעובדי בו נעימים ונחמדים. בוודאות נחזור לשם שוב!"
אם נכנסים טיפה פנימה כדי לשבת על הספסלים שבחורשה, אפשר לראות מיצג עם תמונות החטופים שנועד להזכיר לכל מי שמגיע לאזור לא לשכוח את החטופים שלנו. המיצג נוצר כבר לפני שנה וחצי ולהרהר בעתיד המדינה על כוס קפה.
קפה סטף (בירידה לסטף)
קפה סטף הוא מבין עגלות הקפה הוותיקות באזור מטה יהודה, שהחלו את דרכן עוד לפני שעגלות קפה הפכו לטרנד הכי מעורר בכפר. עגלת הקפה הקפה נמצאת על כביש 395 – כביש מהמם שיורד לכיוון שכונת עין כרם הירושלמית. המקום פתוח בכל שעות היום, מגיש קפה לדרך, מיצים ומים, סנדוויצ'ים וחטיפים ונהוג לראות שהוא מלא בעיקר בימי שבת באופנוענים מושבעי הארלי דיוודסון שחונים במקום להפסקה קלה מהרכיבה.
אז זה הזמן להבין היכן עגלת הקפה הקרובה ביותר אליכם, ולבחור מקומות בהם פועלות עגלות קפה כשבכול מקום יש אווירה קצת שונה, נוף מרהיב ותפריט קטן ומספק.
