עדיין מצפים לגשם

"אם יבואו גשמים משמעותיים עוד השנה, המצב יכול להשתפר" – מקווה ישראל שי מרכז "גדש-דגנים" המשותף למשואות יצחק ולרגבה

כידוע, קשה להתפרנס מחקלאות. אחד הפתרונות הנפוצים בארץ הוא התאגדויות של קיבוצים, אשר משתפים פעולה זה עם זה בכוח עבודה, בכלים חקלאיים, בציוד השקיה, במחקר ובידע, וכמובן גם בשיווק תוצרת. כך זה בתחום הרפת וכך גם בתחומי הצומח.

המשקים נגבה ומשואות יצחק התאחדו והקימו אגודה חקלאית שיתופית בשם "גד"ש דגנים". "דגנים" הוא שם הנחל שעובר בשדות של שני היישובים, והמילה "דגן" מייצגת, כמובן, את גידולי השדה. האיחוד הזה הוא מיוחד במינו, כיוון ששותפים לו המושב השיתופי הדתי משואות יצחק והקיבוץ החילוני נגבה. בהסכמת שני המשקים בגד"ש לא עובדים בשבת והטרקטורים וציוד חקלאי אחר מושבתים בשבתות ובחגים. כולם מרוצים מכך.

בשיחה עם המְגַדֵּל, האגרונום ישראל שי  ממשואות יצחק, מסתבר שאגודת "גד"ש דגנים"  כוללת בתוכה מלבד גידולי השדה גם את המטעים של שני המשקים.

מפרט ישראל: "יש לנו כ-2000 דונם אבוקדו, 1300 דונם זית ו-500 דונם חוחובה. בתחום גידולי השדה אנחנו מגדלים בעיקר גידולים 'רגילים'. ביניהם: חיטה, 'אבטיח מללי' לגרעינים לפיצוח, חמניות, חימצה, כותנה, תלתן, תירס לתחמיץ, תירס מתוק לתעשיית השימורים והקפואים. ברור שהגידולים והיקפיהם משתנים משנה לשנה." הוא מוסיף. " בשנים האחרונות, לדוגמא, אנחנו מגדלים תלתן לזרעים בכמות מרובה, ולא מגדלים חימצה."

"לגבי החיטה", הוא מוסיף, "חלקה הגדול מיועד לתחמיץ עבור מרכז המזון במשואות יצחק ולרפת של קיבוץ נגבה. מעט מן החיטה נשאר לגרעינים."

גם אם יגיעו עכשיו ימי גשם רבים, הנזק בחיטה כבר נעשה

ישראל מציין בהערכה את  איה רפאלי-כהן, מנהלת הגנת הצומח של האגודה, שהיא לדבריו מקצועית מאוד, מטפלת בנושאים של הדברת מזיקים, אבחון מחלות ופתרונות להן וכדומה.

מה קורה בשנת הבצורת?

למרות שהריאיון נערך ביום גשום שהגיע בתחילת חודש פברואר, נראה שהנזק על תקופת העדר הגשמים כבר נעשה. "לבצורת יש השפעות רבות על הגידולים שלנו", מציין ישראל. "ראשית כל – על גידולי החורף. כיוון שהחורף התחיל מאוחר, החיטה נבטה יחסית מאוחר. וגם אם יגיעו עכשיו ימי גשם רבים, הנזק בחיטה כבר נעשה עקב העיכוב. משמעות הדבר היא מיידית: יהיה לנו פחות יבול עבור התחמיץ, יהיה פחות מזון שיגיע למרכז המזון ולרפתות. כדי לתקן קצת את המצב," הוא מוסיף "נצטרך להפנות יותר גידולי קיץ לתחמיץ."

משמעות נוספת אותה מציין ישראל היא מחסור במים. "לגידולי קיץ ולמטעים יש פחות מים בקרקע. הרי כל הזמן אנחנו ממשיכים להשקות את המטעים, בעיקר את האבוקדו, ומן הסתם נצטרך להשקות יותר במהלך הקיץ. בדרך כלל אנחנו משתמשים להשקיה במים משני מאגרי מי הגשמים הגדולים שיש לנו, וזה מספיק גם לגידולי הקיץ. השנה תחסר כמות מים גדולה להשקיה, כיוון שלא היו די גשמים, לא היו די זרימות למאגרי השיטפונות."

ניתן לסכם את הנזקים לפי דבריו של ישראל בשלושה תחומים: בגידולי החורף יהיה פחות יבול חיטה. חלק מגידולי הקיץ יצטרכו להפנות לתחמיץ, וכן פוטנציאל המים קטן בהרבה משנים קודמות, כיוון שלא נאגרו מי שיטפונות.

יחד עם זה מביע ישראל קצת אופטימיות: "אם יבואו גשמים משמעותיים עוד השנה, המצב יכול להשתפר. אם יהיו גשמים טובים  וממושכים בפברואר ובמרץ ותהיינה זרימות, אז יתכן שיהיו לנו מים במאגרים וגם הקרקע תספוג יותר מים וזה ישפיע לטובה גם על גידולי הקיץ וגם על המטעים."

משק דתי ומשק חילוני. זה עובד טוב מאוד

ישראל שי (יליד 1961) הוא חבר המושב השיתופי משואות יצחק. גם הוא וגם רעייתו רחלי הם בני המושב. הם הורים לשמונה ושמחים שחלק מצאצאיהם, כולל נכדים, מתגוררים גם הם במושב. רחלי רעייתו היא מרפאה בעיסוק ועובדת במכון שלה במשואות יצחק. לישראל יש תואר ראשון ותואר שני מטעם הפקולטה לחקלאות במגמת גידולי שדה. עוד לפני האיחוד עם נגבה הוא עבד בגד"ש במשק שלו וגם ניהל אותו תקופה מסוימת.

האיחוד היה בשנת 2003. "לפני שנה, הוא מספר, "עוד לפני המלחמה חגגנו 'עשרים שנות חקלאות ישראלית'. האיחוד שלנו מיוחד", הוא מוסיף , "משק דתי ומשק חילוני. זה עובד טוב מאוד."

לסיכום, יש מגוון גידולים, יש שיתוף פעולה מוצלח ביותר ורצון טוב. ומה צריך עוד? גשמי ברכה.

מתוך התפילה לגשם: "שומע תפילה, תן טל ומטר על פני האדמה, ותשביע את העולם כולו מטובך, ומלא ידינו מברכותיך ומעושר מתנות ידך. שמור והצל שנה זו מכל דבר רע, ומכל מיני משחית ומכל מיני פורענויות, ועשה לה תקווה ואחרית שלום."