ליאור רובינוביץ'1, מיקי נוי2, ניצן סנש2, ורד יריחימוביץ'3, מרק פרל3, יפעת מתיתיהו1 ומיכל להק1.
1 מיגל- מו"פ צפון; 2 מדריך אבוקדו פרטי; 3מנהל המחקר החקלאי; 4 משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
היקף מטעי האבוקדו בישראל עומד על כ- 160,000 דונם ובשנים הקרובות, הצפי הוא לעלייה בקצב של אלפי דונמים נוספים לשנה.למרות האטרקטיביות הגדולה של הגידול, האבוקדו רגיש מאוד לנזקי אקלים קיצוני- אירועי קרה וצינה חורפיים ואירועי חום קיצוני באביב (בעיקר בתקופת החנטה) ובקיץ. בשנים האחרונות אנו עוסקים בבחינת מגוון פתרונות יישומיים לפתרון הבעיה. כך למשל, סחרור האוויר במטע באמצעות מאווררים יעיל בהגנה בפני קרה קרינתית, אך אינו מספק הגנה בפני אירועי קרה מוסעת, צינה או חום קיצוני שתדירותם המצטברת גבוהה בהרבה מאירועי הקרה הקרינתית.
פתרון אפשרי נוסף הוא המטרה מעל הנוף, אך לשיטה זו מגבלות משמעותיים כגון זמינות מים שפירים ויכולת ספיקה נמוכה מדי כאשר יש צורך בהמטרה בשטחים נרחבים במקביל. פתרון אחר הוא שימוש ברשתות הצללה אשר כבר נבחן בהצלחה בגידולים שונים להגנה בפני פגעי מזג אויר שונים כדוגמת ברד, רוח ועודפי קרינה היכולים לגרום לנזקים לעצים ולפרי. ואכן, במסגרת עבודות מקיפות שערכנו בשנים האחרונות, נצפתה יעילות גבוהה בשימוש ברשתות הצללה מעל נוף עצי אבוקדו להגנה בפני אירועי אקלים קיצוניים- קרה, צינה וחום קיצוני. כך למשל, היבול התלת שנתי בעצי 'פינקרטון' שכוסו ברשתות הסרוגות כסופה 50% וכסופה 70% מהלך החורף היה גבוה בכ- 23% וב- 37% ביחס ליבול עצי הביקורת שלא כוסו, בהתאמה. בפברואר 2025 התרחש במטע ניסוי בזן 'האס' אירוע קרה משמעותי בו ירדו הטמפ' לכדי -3.5⁰C.
כתוצאה מכך נגרם נזק חיצוני לעלוות עצי הביקורת, בעוד שלא נצפה כלל נזק בעצים שכוסו ברשת כסופה 60%. בתחילת מרץ 2025, רמת קיבוע הפחמן ומוליכות הפיוניות היו גבוהים ב- 36% וב- 30% בעצי הרשת ביחס לעצי הביקורת, בהתאמה. באביב העוקב, עצמת הפריחה בכלל החלקה הייתה נמוכה, אך גבוהה באופן מובהק בעצים שכוסו ברשתות. בינואר 2026 בוצע קטיף בחלקה- היבול בעצי הביקורת היה אפסי, אך עמד על כ- 15 ק"ג/עץ בעצים המכוסים. בנוסף, נמצא כי לרשתות ההצללה יעילות בהגנה גם מפני נזקי חום קיצוני במהלך האביב והקיץ. כך למשל, לפריסת רשת כסופה ארוגה 60% מעל עצי 'האס' ו- 'פינקרטון' במהלך אירועי חום קיצוני הראתה יתרונות רבים עליהם ניתן למנות הורדה משמעותית של עצמת הקרינה וטמפ' האוויר והעלווה וכן עלייה בקיבוע הפחמן ובמוליכות הפיוניות בעצים שכוסו ביחס לעצי הביקורת שנותרו חשופים. יתרה מכך, נמצא כי היבול תחת עצי ה'פינקרטון' המכוסים היה גבוה ביחס לעצי הביקורת שלא כוסו. לאחרונה אנו בוחנים פריסה של רשת 30% פנינה למשך כל השנה למעט בתקופת ההאבקה. בזן 'האס' לא נמצא הבדל ביבול בין עצי הביקורת לעצים המכוסים, אך גודל הפרי הממוצע היה גבוה באופן מובהק בעצים המכוסים ביחס לעצי הביקורת. בנוסף לשיטות אלה, ישנה חשיבות רבה בפיתוח ובירור של כנות וזנים בעלי עמידות גבוהה יותר לנזקי אקלים קיצוני.
מהתוצאות עד כאן נראה כי עצי 'האס' צעירים (לפני ניבה) שהורכבו על גבי הכנות המקסיקניות דוסה ושילר הראו עמידות מוגברת לקור ביחס לעצים שהורכבו על הכנות המערב הודיות אשדות 17 ודגניה 117. כמו כן, נראה כי לעצים צעירים מהזנים 'ג'ם' ו- `BL` עמידות מוגברת לקור וחום קיצוני ביחס לזנים 'האס' ומלומה. בעקבות קרת פברואר 2025, היבול בעצי ג'ם בוגרים היה גבוה באופן מובהק ביחס לזנים האחרים ועמד על 38 ק"ג/עץ, גבוה באופן מובהק ביחס לעצי הזנים האחרים שנע בין 1- 2.5 ק"ג בלבד, כאשר משקל הפרי הממוצע בזן ג'ם עמד על 230 גרם. כמו כן, בחנו במסגרת ניסויים מבוקרים את עמידותם לחום קיצוני של טיפוסים מצטיינים, תוצרי פרויקט ההשבחה באבוקדו. נראה כי לטיפוסים A1-42-47 , גאיה ו- E1-2-8 עמידות מוגברת לעקת החום ביחס לשתילי ההאס. על מנת לבסס את התוצאות שהתקבלו בשנים האחרונות, יש להמשיך ולבחון בתנאי שטח את יעילות הרשתות ועמידותם של כנות וזני האבוקדו השונים בפני נזקי אקלים קיצוני.


