יבול שיא
הרפת והחלב
ליצי תמונה 2 הצילום באדיבות חברון זלצמן

עונת הליצ'י בעיצומה

2 דק' קריאה

שיתוף:

מגדלי הליצ'י צופים גידול של כ-30% בייצוא הליצ'י מישראל לעומת השנה הקודמת ** יו"ר שולחן הליצ'י במועצת הצמחים: "אלמלא שיבושי הטיסות בשל המלחמה עם איראן, הייצוא היה גדל עוד יותר"

*תמונה ראשית: חברון זלצמן

עונת הליצ'י בישראל נפתחה לאחרונה בסערה, ולאור התוצאות הטובות עד כה – המגדלים צופים עליה שנתית של כ-30% בייצוא של הפרי הטרופי האהוב. "הקטיף החל ביוני, ונראה שאנו חווים עונה מוצלחת במיוחד שעולה על הציפיות המוקדמות שלנו, גם מבחינת איכות הפרי וגם מבחינת היבול", מספר דני שטרן, יו"ר שולחן הליצ'י במועצת הצמחים, חבר קיבוץ לביא. "הייצוא לאירופה גדל מאוד, ונדמה שגם בקנדה 'גילו' את הליצ'י הישראלי, את הטעם האהוב שלו ואת היתרונות הבריאותיים שהוא מכיל. למען האמת, אלמלא המערכה מול איראן, שגרמה לשיבושים בטיסות, הייצוא היה גדל אפילו יותר".

בישראל ישנם כיום כ-150 מגדלי ליצ'י, רובם הגדול נמצאים באיזורי הפריפריה ובסמוך לגבולות המדינה. עונת הליצ'י נחשבת לקצרה יחסית (מיוני עד ספטמבר) והיא מפוזרת בין האיזורים השונים בארץ; ראשונים קוטפי מגדלי הערבה והבקעה, ובהדרגה נכנסו לקטיף גם סובב כנרת, הגליל העליון והתחתון ורמת הגולן, ואחרונים יקטפו מגדלי הגליל המערבי ומרכז הארץ. בארץ ישנם כיום שני זנים עיקריים – ה"מאוריציוס" המוכר (בצבעי האדום-ורוד) וה"הונג-לונג" שהגיע לארץ מווייטנאם שהוא מותאם יותר לאזורים חמים וגם הפרי גדול יותר.

הלי'צי בישראל נמצא בשנים האחרונות במגמת עלייה. לפי נתוני מועצת הצמחים, יבול הליצ'י השנה אמור להגיע לכ-3,300 טון. מדובר בעלייה לעומת שנת 2024, בה נקטפו כ-3,000 טון, ולעומת שנת 2023, בה נקטפו כ-2,000 טון. היקף השטח הנטוע בישראל הוא כ-3,500 דונם הנמצאים בעיקר בצפון הארץ. כ-75% מיבול הליצ'י בישראל משווק לשוק המקומי, והיתר (כ-25%) מיועד לייצוא. מהרגע ששותלים עץ ליצ'י ועד שהוא מניב פירות עוברות בין 3 ל-6 שנים, כאשר בשנים הללו צריך להשקות, לדשן ולטפל בעץ, דבר שטומן בחובו עלויות גדולות לחקלאים. פרי הליצ'י נקטף ידנית אחד אחד ולכן עלויות הקטיף גבוהות מאד.

ליצי תמונה 1 הצילום באדיבות חברון זלצמן
צילום: באדיבות חברון זלצמן

משה ברוקנטל, מנהל ענף הפירות במועצת הצמחים, מרחיב כי "במשך שנים, אנו רואים חשיבות עליונה במתן תמיכה למחקרים חדשים ופעולות מחקר ופיתוח שיעזרו לקדם את הענף. בולטים במיוחד בהקשר זה המחקרים שהוביל פרופ' רפי שטרן, שהובילו לגידול משמעותי ביבול הפרי, שיפרו את איכותו והאריכו את עונת הגידול והשיווק. הגענו למצב משמח בו הפרי נמצא בתנופה וזוכה להכרה ולביקוש בשווקי העולם, ואנו מקווים שמגמת הצמיחה תמשיך גם בשנים הבאות".

מועצת הצמחים פועלת במישורים הציבוריים והמקצועיים של 4 ענפי החקלאות העיקריים (ירקות, פירות, הדרים וזיתי השמן) לצד משרד החקלאות וארגוני המגדלים. בפעילותה מצעידה המועצה את חקלאות ישראל קדימה כך שתמשיך להיות מופת לחקלאי העולם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ביום שני 22.12 התקיימה השקה של זן עגבנות חדש מבית זרעים טכנולוגיות  TO_589 ,הזן הוצג בחממה מטופלת להפליא של משק רפי גרוסי במושב מלילותוהראה ביצועים מרשימים במיוחד מבחינת בריאות הצמח,צבע ,גודל ועומס הפרי. העגבניה 
< 1 דק' קריאה
המרחב הכפרי בישראל והמגזר המושבי בפרט, מתאפיינים בדינמיות רבה ובשינויים תכופים ברמה המדינית, המקומית, התכנונית והסוציאלית. כל אלה יוצרים מצבים של חוסר ודאות עבור בעלי נכסים במגזר הזה. חוסר הודאות במרחב הכפרי בכלל, ובמושבים
2 דק' קריאה
יו"ר הוועדה ח"כ חוה אתי עטייה (הליכוד) אמרה, התאחדות חקלאי ישראל פנו לוועדה בבקשה לבחון הארכת תוקף אשרת השהייה של עובדים זרים ותיקים בחקלאות, בשנתיים נוספות מעבר למגבלה של 63 חודשים. לדבריה, עובדים זרים שעבדו
3 דק' קריאה
דניאל בן סימון, כרמית סופר-ארד – שה"מ, משרד החקלאות; שחר סמרה – השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות; דנה מנט, צבי מנדל – המכון להגנת הצומח, המחלקה למחלות צמחים וחקר עשבים, מנהל המחקר החקלאי,
10 דק' קריאה
רקע קומפוסט הוא מקור חיוני לשיפור מבנה הקרקע, להגברת זמינות חומרי הזנה ולחיזוק הפעילות הביולוגית בקרקע. עם זאת, איכותו משתנה מאוד בהתאם למקור החומר האורגני', תהליך הייצור והבקרה. בישראל קיימות הנחיות ותקנים שונים לקומפוסט,
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן