בפרדס

הדפון הוכן על ידי מדריכי ההדרים:
יוסי גרינברג, שלום שמואלי, יעקב הרצנו, שוקי קנוניץ', עינת גרזון, דניאל קלוסקי, יחזקאל הראש, עמירם לוי שקד, נוה הרצנו-גל, אופיר אטינגר, שקד כוכבא וניצן רוטמן

מבוא

עונת 2022/23 נפתחה רשמית בחודש ספטמבר עם תחילת קטיפי האשכוליות, הפומלית והפומלו צ'נדלר. בעונה הנוכחית זנים אלו מתאפיינים ביבול בינוני. העונה החלה במחירים טובים מאוד הודות להפסקת המשלוח מדרום אפריקה בסוף הקיץ, בגלל עונה גרועה שהייתה להם בתמורות לאשכוליות בעונה החולפת. בימים אלה תחול ירידת מחירים באירופה, בעוד שבמזרח הרחוק ובאמריקה הצפונית הם גבוהים בהפרש משמעותי, ויעדים אלה מועדפים עתה על יצואני האשכולית הישראלית. ביצוא האשכוליות לאירופה אנו נמצאים בתחרות מתמדת עם הספרדים והטורקים. אמנם לטורקים השנה יבול נמוך מהרגיל, אך יש חשש שהפרי שלהם, שלא ישווק למזרח אירופה בגלל מלחמת רוסיה-אוקראינה, ינותב ברובו למערב אירופה. מעל הכול, מעיב מצב שערי המטבע, הגורם בשנים האחרונות לתמורה נמוכה עבור הפרי המיוצא. בתעשייה נמשך הביקוש בעיקר לאשכוליות אדומות ופחות לאשכוליות צהובות, והמחירים המוצעים עבורן הם 0.8-0.5 ₪ לק"ג בשער הפרדס. בעונה זו כמות יבול התפוזים בינוני, וגודל הפרי סביר.

בזן אורי היבול יפה, ויש שונות ביבול בין החלקות.

זו השנה השלישית לניסיון קידום שיווקו של הזן רדסון, שהוא הכלאה של אשכולית אדומה ופומלו אדום, ולשם כך, חברו כל הגורמים בענף: הפרדסנים, מדריכי ההדרים, ענף ההדרים במועצת הצמחים, המשווקים, בתי אריזה ומנהל המחקר.

בכל זני ההדרים יש להקפיד על הכוונת הפרי ליעדיו השונים: ליצוא, לתעשייה או לשוק המקומי, על פי המחירים הצפויים להתקבל ממשווקי הפרי. יש להחליט בעניין קטיף סלקטיבי לפי גודל הפרי בזנים הרלוונטיים, תוך הקפדה על איכות מתאימה. אם הפרדסן יתנהל נכון – יוכל להשיג את התמורה המרבית עבור פריו.

גיזום ודילול עצים בפרדס

בחלקות שבהן הסתיים הקטיף ושאינן עלולות להיפגע מקרה ומרוחות במהלך החורף, מומלץ לגזום או לדלל החל מחודש נובמבר. בחלקות העלולות להיפגע מקרה ומרוחות חזקות, מומלץ להמתין לסוף פברואר ולגזום לפני גל הלבלוב הראשון. שיטות הגיזום והדילול תלויות בזן, במועד הקטיף, בשיטת הקטיף ובאזור.

דילול עצים – בחלקות בוגרות וצפופות יתר על המידה, הנגזמות ידנית, ניתן להגדיל את היבול ואת גודל הפרי באמצעות דילול מחצית מהעצים ועל ידי פתיחה בין העצים. מומלץ לדלל בהדרגה בין השורות במהלך 4 שנים (שמינית מהעצים מדי שנה) חלקות בצפיפות של 100-70 עצים לדונם ויותר; או במהלך 6 שנים (1/12 מהעצים) חלקות בצפיפות של 70-50 עצים לדונם. בעונה שלפני הדילול יבוצע גיזום מעברים רק בעצים המיועדים לדילול, כהכנה לכך. בדילול ארבע-שנתי יש לדלל בשנה הראשונה כל עץ רביעי בכל השורות הזוגיות; בשנה השנייה יש לדלל כל עץ רביעי בשורות האי-זוגיות בדירוג בזיגזג; בשנה השלישית יש לדלל את העץ האמצעי בשלשות העצים בכל השורות הזוגיות; בשנה הרביעית ידולל העץ המרכזי בשלשות העצים בכל השורות האי-זוגיות.

אין לדלל פרדסים החולים במחלות ניווניות, כמו ריקבון ספוגי, פקלת, מלסקו, טריסטזה ואי-התאם. בפרדסים אלה נקפיד על הורדת העצים המנוונים. רצוי להמית את הגדם; ואם מופיעה פטריית הגנודרמה – לטפל בתכשיר נחושת.

גיזום מכני, צמרת ושדרה

פתיחת שדרות והורדת גובה יש לבצע בהדרגה במהלך שנים אחדות, ולא בפעם אחת. גיזום חריף גורם לפחיתה ביבול, המלווה בצימוח חזק. בחלקות לאחר שנת שפע ולקראת שנת השפל יש להימנע מגיזומים מכניים.

גיזום צמרת מכני עדין יבוצע באלכסון בזווית של 45-30 מעלות מקו האופק משני צדי השורה. יש להימנע ככל האפשר מגיזום ענפים עבים, ונדרש גיזום של השרביטים הצעירים בגובה של כ-40-30 ס"מ מבסיסם. במקרה שגיזום כזה מבוצע מדי שנה, צמרת העץ מצטופפת ונאטמת לאור, ואז יש לבצע הוצאת ענפים ידנית מבוקרת.

גיזום שדרה מכני עדין או ידני יבוצע באלכסון בשיפוע של 20-15 מעלות מקו האופק, משני צדי השורה, כדי למנוע את סגירת המעברים, ליצור מרווח סביר בין חופות העצים של שורות סמוכות ולאפשר משטר אור תקין ותנועה חופשית של כלים מכניים. רוחב המעבר הרצוי הוא בין 1.5 ל-2.0 מטרים בסמוך לקרקע, ובין 2.5 ל-3.5 מ' בגובה 3-2 מ' מפני הקרקע. פתיחת השדרות תיעשה על ידי גיזום ענפים בולטים מקו החופה. גיזום שדרה מכני מוגזם עלול לפגוע ביבול הבא.

בקישור שלהלן מתואר באופן ויזואלי גיזום שדרה וצמרת מכני באשכוליות:

באזורים המועדים לקרה בעונת החורף ובאזורים המועדים לרוחות חזקות ולנשירות עלים יש להימנע מגיזומי מכונה, ובכלל מגיזום מסיבי. במקרים אלה יש לדחות את הגיזום למחצית השנייה של חודש פברואר. בזן אורי יש לזכור כי מומלץ להימנע מגיזום מכני ומסיבי של העצים מחודש פברואר עד סוף יוני, בשל אפשרות לפגוע בחנטה באביב.

גיזום שמלה

בעצים מבוגרים, שבהם שמלת העץ נמוכה מאוד, יש לקצרה לגובה של חצי מטר מהקרקע, כדי למנוע הדבקה של הפרי בריקבון חום ועליית מזיקים, כמו כנימות, נמלים וחלזונות, מהקרקע לפרי ולשאר חלקי העץ, וכדי לאפשר פיזור טוב של המים בזמן ההשקיה. יש להקפיד הקפדה יתרה על מניעת המגע בין הפירות לקרקע בחלקות המושקות במים מושבים. הרמת השמלה מאפשרת יישום יעיל יותר של קוטלי עשבים והדברה טובה יותר של מטפסים קשי הדברה. גיזום שמלה הוא תנאי הכרחי לשיווק פרי לסין, משום שהסינים חוששים ממעבר מחלת הפיטופטורה לארצם. לפיכך, בחלקות המיועדות לשיווק לסין נדרש גיזום שמלה לאחר הקטיף בגובה של 70-60 ס"מ מפני הגדודית. התנאי שמציבים היבואנים הסינים הוא שמירה על מרחק מינימלי של 40 ס"מ בין הפרי והענפים לפני הקרקע בעת הקטיף.

גיזום מעברים – מומלץ לגזום מעברים בין העצים ברוחב של 1.0-0.5 מטר בין עץ לעץ מהקרקע עד לצמרות. במרווח נטיעה של 2 מטרים בין העצים מומלץ גיזום מעבר של 0.5 מטר; במרווח נטיעה של 3 מטרים בין העצים מומלץ גיזום מעבר של 0.75 מטר; ובמרווח נטיעה של 4 מטרים בין העצים מומלץ גיזום מעבר של 1 מטר. גיזום זה מונע את התייבשות האזור בין העצים ותורם להוספת שטח פנים לפירות גדולים.

גיזום מעברים בין העצים רצוי לבצע לסירוגין, כלומר מעבר – כן, ומעבר – לא; ובשנה העוקבת יש לגזום את המעברים שלא נגזמו בשנה הנוכחית.

גיזום ודילול ידני של ענפים במעטפת העץ

יש לדלל רבע עד שליש מענפי העץ בגיזום ידני, תוך החלפת ענפים זקנים בענפים צעירים. באמצעות גיזום זה העץ מעוצב לממדים הרצויים (גובה ורוחב), נפתחת החופה לאור, מופחתות התייבשויות פנימיות, מעודד הצימוח הצעיר, ותכשירי ההדברה מיושמים באופן יעיל יותר. הגיזום הידני מומלץ במיוחד בזנים שבהם יש חשיבות רבה לגודל הפרי, משום שענפים צעירים נוטים לשאת כמות פחותה יותר של פרי, אך הפרי גדול יותר, לעומת ענפים מבוגרים. גיזום ענף או כמה ענפים ממרכז העץ יאפשר לאור רב יותר לחדור לחובו של העץ ויפחית מגובה העץ במרכז השורה. תוספת הארה לתוכו של העץ משפרת את החנטה במרכזו, מגדילה את היבול המוגן מפגעי מזג האוויר ומפחיתה התייבשות של ענפונים פנימיים.

יש להקפיד על הלבנת הזרועות הנחשפות לקרינת שמש. בזנים הרגישים למכות שמש, בעיקר בזן סטאר רובי, יש לבצע פתיחה מתונה במרכז העץ הנראית כמעין "ארובה".

מצורף קישור שבו מתואר ויזואלית אופן גיזום העץ: https://youtu.be/RhabpL6UAnw

סטאר רובי – עקב רגישותו הרבה לחום נוטה הזן להיפגע ממחלת ההתמוטטות השחורה. מומלץ להימנע מגיזום מכני חריף, ורצוי לגזום ידנית, כך שזרועות העץ וגזעו לא ייחשפו לקרינת השמש. יש לחטא מיד את פצעי הגיזום ולכסותם במשחת עצים על בסיס אספלט (תפזהיל) לאיטום. נדרשת הלבנת ענפים שנחשפו לשמש באמצעות תכשירי הלבנה. הגיזום יבוצע בחורף, מיד לאחר הקטיף. רצוי להימנע מגיזום צמרת מכני החל מאמצע חודש מרס.

פומלית וליים – בזנים אלו שיווק הפרי הירוק חשוב מאוד, ולכן יש לגזום ולדלל את הענפים במעטפת העץ, לפתוח דלתות, ולגזום לשם פתיחת מרווחים בין העצים והרמת שמלת העץ. יש להרבות בפעולות החושפות את הפרי לתאורה. פירות צפופים או פירות הנמצאים בצל ישברו צבע לצהוב.

בזן ליים יש לבצע את פעולות הגיזום העיקריות באביב, מחשש לפגיעה בעץ הרגיש לקרה לקראת עונת החורף.

בלימון אינטרדונטו, הנמצא באזור ששוררות בו רוחות ויש סכנה לאיבוד עלי העצים במהלך החורף, יש לבצע את פעולות הגיזום העיקריות ולפתוח את העץ לקראת האביב או לאחר החנטה ונשירת החנטים הטבעית. עצי לימון אינטרדונטו, המאבדים את מרבית עלוותם במהלך החורף, לא יחנטו כהלכה באביב הבא.

רשתות להגנה מפני ברד           

בשנים האחרונות הוכח שרשתות המכסות את צמרות העצים בחלקות הנמצאות באזורים המועדים לאירועי ברד, מגינות על הפרי ומונעות את נזקי הברד. יש להניח את הרשתות על העצים ולקשור אותן כראוי, כדי שלא יתעופפו ברוח. מומלץ להניח את הרשתות בתחילת חודש נובמבר. לקבלת הנחה בפוליסת הקנ"ט יהיו זכאים חקלאים המגינים על הגידול ברשתות, בתנאי שהגידול יכוסה במלואו ברשת לא יאוחר מ-15 בנובמבר, ושהודעה על כך תתקבל בכתב במשרדי המבטח לא יאוחר מתאריך זה.

השקיה, דישון ובקרה

בחודשים נובמבר ודצמבר מתחילה לרוב עונת המשקעים. גשמים לפרקים, שכמותם נאמדת בפחות מ-40 מ"מ בקרקע כבדה; ובפחות מ-20 מ"מ בקרקע קלה-חולית – עלולים לגרום להמלחת בית השורשים ולהסב נזק קשה לעץ. במקרים אלה יש להשקות מיד ב-20 קוב לדונם בקרקע כבדה, וב-10 קוב לדונם בקרקע קלה.

אם לא ירדו גשמים משמעותיים, כלומר משקעים של לפחות 30 מ"מ ברציפות, יש לנהוג כלהלן:

1. בחלקות שבהן נקטף כל הפרי, ניתן להפחית את מנת המים, כלומר להשקות במחצית ממנת המים הניתנת לפרדס מניב. עם זאת, יש להיזהר מעקת מים ולהשתדל ככל האפשר להימנע ממנה.

2. בחלקות שלא נקטפו ושיבולן גדול מ-3 טונות לדונם, יש להמשיך ולהשקות במקדם 1.0-0.9 מההתאדות הממוצעת לתקופה, לפי שיטת פנמן ובהתאם לזנים השונים ולגובה היבול. בכל מקרה, בחלקות הנושאות פרי אין להפחית את כמות המים אל מתחת ל-3.0-1.5 מ"ק/ד'/יום, גם מחשש ליבושת סתווית.

בחלקות, שלגביהן נמסרו תוצאות בדיקות עלים (ממדגמי ספטמבר-אוקטובר), ובבדיקות אותר מחסור חריף ביסודות ההזנה (חנקן, זרחן ואשלגן), מומלץ לדשן לפני תחילת עונת הגשמים. לרוב תסתכם כמות זו בכ-20% מכמות הדשן השנתית.

טיפול לתחזוקת מערכות ההשקיה

סוף עונת ההשקיה הינו המועד החשוב ביותר לטיפול בתחזוקת מערכות ההשקיה.

טיפול במערכות טפטוף

העקרונות המנחים להפעלה נכונה של מערכת הטפטוף הם:

1. הקפדה על השלמות ועל הניקיון של מערכות הסינון.

2. שמירה על לחצי עבודה מתאימים במערכת הטפטוף ובדיקה מדגמית של ספיקת הטפטפות.

3. שטיפה תקופתית של מערכת הטפטוף.

תחילת עונת ההשקיה מחייבת טיפולים ובדיקות הכנה דקדקניות במערכת ההשקיה, על אביזריה השונים. לייעול הטיפולים הכימיים השונים יש לבצע לפני תחילתם טיפול מכני במערכת ההשקיה: שטיפת הצנרת הראשית, המחלקים ושלוחות הטפטוף בלחצי הפעלה גבוהים, וטיפול וניקוי מערכת הסינון ואביזרי השקיה אחרים הדורשים טיפול בראש מערכת ההשקיה ובהמשכה.

מכיוון שבמרבית הטיפולים נעשה שימוש גם בכימיקלים מסוכנים, יש להקפיד על הוראות הבטיחות ולהשתמש בציוד מגן ובבגדים מתאימים, בכפפות, במשקפי מגן ובמסכת הגנה על מערכת הנשימה.

לפני כל טיפול יש לקרוא בקפידה את הוראות השימוש של התכשיר, כפי שפורסמו ע"י היצרן. יש לזכור שההנחיות המפורסמות בדפון זה הן כלליות בלבד ואינן מחליפות את המלצות חברות ההשקיה או חברות הכימיקלים. אם מתגלה סתירה בין ההמלצות הניתנות להלן לאלו של החברות המסחריות, שהן יצרניות התכשירים – יש להיוועץ בנדון עם החברות.

מוטציות

אנו ממשיכים במאמצינו לזהות מוטציות חיוביות בזני ההדרים השונים. על הופעת מוטציה כלשהי – נא דווחו למדריך האזורי.

הגנה בפני קרה

מחודש דצמבר ועד סוף חודש מרס יש סיכוי לקיומם של אירועי קרה, והדבר מחייב היערכות מתאימה למניעת נזקים. הזנים הרגישים ביותר לקרה הם אתרוג, ליים, לימון ופומלו, במיוחד אלה המורכבים על כנות לימוניות. בחלקות המועדות לקרה בשל מיקומן הטופוגרפי, ניתן להיעזר באמצעים פשוטים וזולים יחסית כדי לצמצם ככל האפשר את הנזק: השטח צריך להיות נקי מעשבים ולח, כדי לעודד את קליטת החום ואגירתו בשעות היום ואת פליטתו החוזרת בשעות הלילה; על לחות הקרקע להבטיח מוליכות טובה של חום בקליטה ובפליטה. אם חלף זמן רב מהגשם האחרון ופני הקרקע יבשים – יש להשקות השקיה קלה. יש לדלל ענפים בחלקם התחתון של משברי הרוח לשיפור ניקוז האוויר הקר. למניעת נזק בלתי הפיך בעצים צעירים, עוטפים את הגזעים בקרטון גלי עד לגובה של 50-40 ס"מ מפני הקרקע. לקראת קרה קשה מפעילים את סידורי ההמטרה שהותקנו מבעוד מועד במקומות המועדים לנזק, ומפסיקים את ההשקיה רק לאחר שנמס כל הקרח שנוצר במהלך האירוע.

חיגור סתווי

בזנים שיבולם גבוה מהרגיל, יש חשש לפחיתה של הפריחה באביב הבא. במחצית הראשונה של חודש נובמבר יש לחגר 50%-80% מזרועות העץ. החיגור הסתווי משפיע לטובה על התמיינות רבה יותר של פקעי פריחה בתקופת החורף. אין לחגר בסתיו את הגזע, כיוון שפעולה זו עלולה לגרום לתמותת עצים. החיגור הסתווי מתאחה רק בתקופת האביב.

הזנים והיבולים הבעייתיים מבחינת סירוגיות הפריחה הם: אורי – 4 טונות לדונם ויותר; ליים – 3.5 טונות לדונם ויותר; ניוהול – בחלקות עם היסטוריה של סירוגיות ויבול של 5 טונות לדונם ויותר; מינאולה – 5 טונות לדונם ויותר; מירב ואודם – 5 טונות לדונם ויותר; אשכולית אדומה – 8 טונות ויותר.

אין לחגר בסתיו עצים וחלקות הנושאים יבולים בינוניים ונמוכים.

מווסתי צמיחה

ריסוס ב-2,4-D להפחתת נשירת פרי ולהארכת עונת הקטיף בהדרים

בחלקות הדרים, שבהן הפרי נוטה לנשור טרם הקטיף, מומלץ לרסס מסוף חודש אוקטובר עד מחצית דצמבר ב- 2,4-D (18 ח"מ) + משטח. הריסוס יבוצע בנפח תרסיס של כ-300 ליטר לדונם בפרדס מבוגר. ריסוס זה מפחית גם נשירת פירות באזור הניתוק במצעית, הנגרמת כתוצאה מרוחות חזקות. בחלקות, הנקטפות בסוף חודש פברואר ולאחריו, מומלץ לבצע בחודש ינואר ריסוס נוסף באותה נוסחת ריסוס.

תכשיר ה- 2,4-D המשווק עתה בארץ הוא פאסט-פרוט. לקבלת ריכוז של 18 ח"מ ח"פ, יש להוסיף 18 סמ"ק תכשיר ל-100 ליטר מים (ריכוז הפאסט-פרוט בתמיסה: 0.018%). יש לשלב את הפאסט-פרוט עם משטח טיבולין בריכוז 0.025%, כפי שרשום בתווית.

בניסויים שערכנו לאחרונה נמצא כי שילוב תכשירי נחושת עם התכשיר פאסט-פרוט מפחית את יעילותו של האחרון בעיכוב נשירת הפרי. לפיכך, אין לשלב פאסט-פרוט בתכשירי נחושת.

ריסוס בג'יברלין לשמירת חיוניות הפרי

כאשר מעוניינים לשמור על חיוניות הפרי, כלומר לשמר את מוצקותו ולעכב הופעת צבע מתקדמת, מומלץ לרסס בין סוף חודש אוקטובר למחצית חודש דצמבר בג'יברלין (10 ח"מ של ₃GA) + חומצה זרחתית בריכוז 0.1% + משטח (טריטון B 1956 בריכוז 0.025% או 5BB בריכוז 0.05% או טיבולין בריכוז 0.025%).

חשוב לציין כי הג'יברלין, בנוסף להשפעתו החיובית, מעכב את שינוי צבע הפרי ופוגע בהבחלתו, כך שאם מתוכנן קטיף סלקטיבי, מומלץ לבצע את הריסוס לאחר הקטיף הסלקטיבי של הפרי הגדול.

ריסוס בג'יברלין לשמירת חיוניות הפרי בזן אורי

בניסויים שערכנו בשנים האחרונות נמצא כי ריסוס בג'יברלין בחודש נובמבר, במטרה לשמר את חיוניות הפרי בזן אורי, אינו יעיל לשמירת מוצקות הפרי הנקטף מאוחר, מסוף פברואר עד מרס. בחלקות אורי, הנוטות להתבלות הפרי ומעוניינים לקטוף אותן מאוחר, מומלץ לבצע שני ריסוסים עוקבים: ריסוס ראשון בחודש נובמבר, וריסוס שני בחודש ינואר.

הערה: ריסוס בחומרים מווסתי צמיחה ייעשה אך ורק בזנים ובחומרים המורשים, בהתאם לרשום בתוויות.

הדברת מזיקים

כללי – בשנים האחרונות מזג האוויר בחודשים נובמבר ודצמבר אינו אופייני לזה ששרר דרך קבע בחורף בישראל. בחודשי החורף העכשוויים הטמפרטורות הגבוהות והממושכות אפשרו למזיקים השונים להקים דורות נוספים ולהסב נזק לפרדסים. מומלץ להמשיך בפעולת ניטור מזיקים גם בחודשים אלה, כדי למנוע מצב שיסבו נזק לפרי.

אקרית החלודה – יש להמשיך לנטר בקפדנות ולזהות את התחדשותה גם בחודשי החורף. במקרה שנתגלתה נגיעות, יש לבדוק אם עלול להיגרם נזק כלכלי במועד הקטיף העתידי. הסימן המסייע לזיהויה הוא הימצאות פירות שצבע קליפתם מט ואינו מבריק. לגבי זנים הנקטפים בתקופה זו, יש לשקול את כדאיות ההדברה וכמובן להקפיד על ימי ההמתנה עד לקטיף, בהתאם לתכשירים שבשימוש. יש לרסס בדיוק מרבי ולהקפיד על כיסוי פנים העץ ועל מקומות המגע בין הפירות, בעיקר בזני האשכולית והפומלית. מתברר שעיקר הכישלונות בהדברת המזיק נובעים מיישום לקוי של תכשירי ההדברה. בתקופה זו ניתן להשתמש בכל התכשירים המומלצים, בהתאם למינונים ועל פי המועד ביחס לקטיף. רצוי שלא להשתמש בעונה אחת באותו תכשיר פעמיים אלא לבחור תכשיר מקבוצה שונה.

אקריות (מזרחית, ארגמנית, שטוחה) – נגיעות משולבת באקריות אלה עלולה להסב נזק לעלווה עד כדי התייבשות ונשירה, ונזק לפרי, במיוחד בת"זים למיניהם ובזני הקליפים. בתקופה זו הנזק עלול להיות משולב ביבושת סתווית.

אקרית אדומה מזרחית – אקרית קיצית זו עשויה להופיע עד החורף, תלוי בתנאי האקלים.

אקרית ארגמנית – אקרית זו אופיינית יותר למישור החוף. קיימת סבירות שאוכלוסיות האקרית תתחדשנה בחלקות שבהן הייתה נגיעות בעונה החולפת.

כנימה אדומה – יש לשים לב להתפתחות הדור הסתווי. בתקופת הסתיו אוכלוסיית הכנימה מעורבת וכוללת הן בוגרות והן זחלנים. תכשירי Pyriproxyfen(טייגר, טריגון, קוברה) מורשים לשימוש עד 90 יום לפני הקטיף; והתכשיר Spirotetramat (מובנטו) מורשה לריסוס עד 14 יום לפני הקטיף. מומלץ שלא להסתכן בשימוש בתכשירים אלה ולהימנע משאריות אסורות בפרי לייצוא, בעיקר נוכח העובדה שהאויבים הטבעיים של הכנימה האדומה פעילים גם בחודש נובמבר. ברמות גבוהות של האוכלוסייה, מומלץ להיוועץ במדריך.

פייחת – בחלקות שבהן הפרי מכוסה בפייחת רבה, ניתן לרסס שמן בריכוז שלא יפחת מ-1%. בזנים שבהם קליפת הפרי נוטה להיות גסה ומחוספסת (טופז, אורי, אורה, שמוטי), שטיפת הפייחת בבתי האריזה היא חלקית בלבד, גם לאחר ריסוס בשמן. בחלקות בעייתיות חשוב לשמור את תוצאות המעקב אחר הפייחת, כדי לטפל ביעילות בעונה הבאה בכנימות שטל הדבש שלהן גרם לתופעה.

זבוב הפירות הים-תיכוני – יש לעקוב אחר נגיעות חריגה. בחלקות שאינן מטופלות מהאוויר (בשל מגבלות שונות) יש לוודא כי מבוצע ריסוס מהקרקע, המיושם על ידי המכון להדברה ביולוגית של ענף ההדרים באמצעות טרקטורונים, או לטפל בכתמים (טיפול באחריותו הבלעדית של הפרדסן).

בשנים האחרונות משתמשים במתקני לכידה וקטילה בהיקפים של כ-30,000 דונם, המהווים כ-17% משטחי ענף ההדרים. באזורים מסוימים בארץ, כמו גליל-גולן, גליל מערבי ועמק הירדן, שיטה זו משמשת להדברה במרבית שטחי הפרדס.

כנימות עש, צמרית וגדילנית (מקננת) – יש לעקוב אחר התפתחותה ובמקרה הצורך להדביר גם בתקופה זו.

עש התפוח המדומה (עת"מ) – מזיק זה נמצא בפרדסים המשתרעים מאזור עמק יזרעאל בצפון ועד הנגב בדרום. האזורים הנקיים מנגיעות במזיק הם הגליל, עמק בית שאן, עמק הירדן והערבה. העת"מ הוא מזיק הסגר ונוכחותו על גבי הפרי ובתוכו אסורה בכל יעדי השיווק של פירות ההדר מהארץ. פיקוח וניטור המזיק חשובים מאוד, וכך גם הקפדה על מניעת חדירתו לפרדס. אין לקטוף פרי החשוד כנגוע במזיק, ונאסר על בתי האריזה להכניס לתיבות פרי העלול להיות נגוע בעת"מ. בשנים האחרונות הוסיף האיחוד האירופי מזיק זה לרשימת הנגעים האסורים בפרי המיועד למדינות האיחוד האירופי. במהלך חודש אוגוסט נשלח לפרדסנים דפון מפורט בנושא הטיפול במזיק זה, והוא ניתן לצפייה באתר האינטרנט בכתובת:

הטיפול בחלקות הנמצאות באזורים נגועים ייעשה על פי הגישה המערכתית שגיבשו השירותים להגנת הצומח וענף ההדרים. במסגרת זו על החקלאים לרשום את חלקותיהם בשירותים להגנת הצומח ישירות או באמצעות בתי האריזה שיארזו את הפרי. חקלאים שלא יבצעו את הפעילות הכוללת, לפי הנחיות השירותים להגנת הצומח וענף ההדרים, לא יוכלו לייצא את הפרי שלהם למדינות שבהן עש התפוח המדומה הוא מזיק הסגר.

זבוב האפרסק – Bactrocera zonata – מזיק זה נמצא כמה שנים באזור גוש דן, ומתחילים לראות התפשטות לאזורי הארץ האחרים. בפרדסים הנמצאים באזור הנגוע, פועלים למניעת הזבוב בשיטה מערכתית, שגובשה על ידי השירותים להגנת הצומח, במטרה לאפשר את יצוא ההדרים מאזור זה גם לאיחוד האירופי.

מרבית הפעולות מבוצעות, כאמור, בגישה המערכתית על ידי עובדי השירותים להגנת הצומח והמכון להדברה של ענף ההדרים במועצת הצמחים.

הניטור נעשה על ידי אנשי השירותים להגנת הצומח בכל הארץ. באזורים שנמצאו נגועים, מבוצעת משיכה של הזחלים וקטילתם באמצעות התכשיר מתיל יוגנול, שאף הוא מרוסס על ידי השירותים להגנת הצומח.

ההדברה נגד זבוב האפרסק מבוצעת על ידי המכון להדברה של ענף ההדרים, בדומה להדברה של זבוב הים התיכון, בריסוס אווירי וקרקעי בסקסס.

פרדסנים המגדלים באזור הנגוע, צריכים לבצע ניטור של פרי החל מחודש ספטמבר מדי שבועיים לשם איתור נגיעות של פרי בזבוב; והחל מחודש נובמבר הניטור ייעשה כל שבוע. ניטור זבוב האפרסק חופף לניטורו של העת"מ, לכן אין צורך להוסיף כוח אדם לביצוע משימה זו.

בדיקות הפרי בבתי האריזה מבוצעות בדומה לבדיקות העת"מ: מבדק שער, מבדק קו (מבדק קנט) ומבדק המוצר המוגמר. כאשר נמצא פרי נגוע ברימת זבוב, יש לשלוח אותו לבדיקת השירותים להגנת הצומח כדי לבחון מהיבט גנטי, אם מדובר בזבוב האפרסק או בזבוב הים-תיכוני. נכון להיום לא ניתן להבחין ויזואלית בשדה בין שני הזבובים.

הערה חשובה

את רשימת תכשירי ההדברה המותרים לשימוש בתוצרת החקלאית המיועדת ליצוא, יש לקבל מחברות היצוא השונות. בחלק מתכשירי ההדברה נראה לעתים שוני בריכוזים ובימים מקטיף בין רשימות היצואנים לבין הרשום בתווית. בכל מקרה, יש לבצע את ההוראות הניתנות מבית האריזה ומהמשווקים שיארזו את הפרי.

רשימה כללית של החומרים המותרים ליצוא מופיעה בקישור שפרסמה מיכל מזעקי, כלהלן:

הדברת מחלות

ריקבון חום

מחוללת המחלה (פטריית הפיטופטורה) נמצאת בעומקים שונים בקרקע ומופיעה על פני השטח כאשר יורדות הטמפרטורות ועולה הרטיבות, עם הגברת ההשקיה או ריבוי הגשמים. ההדבקה העיקרית של הפירות מתקיימת בעיקר לאחר הגשם השני, בהופעת שלוליות מים או בעת זרימת מים בפרדס, כאשר בוץ וקרקע ניתזים על הפרי בחלקו התחתון של העץ. נבגי הפטרייה מודברים בריכוזים נמוכים של יוני נחושת.

כדי למנוע הגעה של פרי נגוע לבית האריזה, יש לרסס לכל המאוחר כחודש לפני הקטיף באחד מהתכשירים המומלצים להדברת הריקבון. יש לרסס מטר עד מטר וחצי בחלקו התחתון של נוף העץ, בנפח תרסיס של 150 ליטר לדונם.

התכשירים המומלצים:

1. מרק בורדו 1% – להכנה ב-100 ליטר מים – ממסים 1 ק"ג של גופרת נחושת בצורת אבקה טחונה דק, ומוסיפים 1 ק"ג סיד כבוי. אם הסיד טרי, ניתן להשתמש בפחות סיד כבוי (בערך 0.6 ק"ג), אך יש לבדוק אם ה-pH הגיע ל-11. כשאין עודפי גופרת נחושת, ה-pH עולה ל-11.

       אין לרסס מרק בורדו בהופעת לבלוב צעיר מחשש לצריבות.

• תכשירי גופרת נחושת: בורדוזול, מרק בורדו אולטרא (שונה ממרק הבורדו המופיע בסעיף 1).
• תכשיר גופרת נחושת בתוארית נוזלית: נחושתן, טריו.
• תכשיר גופרת נחושת פנטהידראט: מאסטרקופ.
• תכשירי נחושת הידרוקסיד: בלו שילד, פונגורן, פרסול, קוצייד 2000, קופרפורס, תמנע.
• תכשיר נחושת הידרוקסיד + נחושת אקסיכלוריד: סופרקופ.
• תכשירי אשלגן זרחיתי: קנון 50, קורדון, פוספירון, קיפ.
• אשלגן זרחיתי + נחושת אקסיכלוריד: הרקולס (קנון נחושת).

לאחר ריסוס בשמן אין לרסס בתכשירים שהוזכרו במשך חודש ימים.

קיימים שני מיני פיטופטורה הגורמים לריקבון חום – פיטופטורה ציטרופטורה ופיטופטורה סרינגה, ואת זיהוין המדויק ניתן לבצע רק במעבדה. המין פיטופטורה סרינגה נחשב פטריית הסגר בשוקי המזרח, ולכן בחלקות שפריין מיועד ליצוא לסין, נדרשת הקפדה יתרה על ריסוס תכשירי הנחושת לפי ההנחיות שלהלן:

שבועיים לפני הקטיף יש לרסס את שמלת העץ ואת הקרקע שמתחת לעצים במרק בורדו.

יש לבצע ריסוס שני לאחר ירידת גשם של 300 מ"מ ממועד הריסוס הראשון. יש לרסס שנית בשבוע הראשון של חודש ינואר, גם אם לא ירדו 300 מ"מ בפרק הזמן שחלף מהריסוס הראשון.

יש לבצע ריסוס שלישי לאחר שירדו 300 מ"מ מהריסוס השני. אם מזהים במועד זה לבלוב צעיר אביבי, אין לרסס במרק בורדו, הגורם לצריבות בלבלוב הצעיר, אלא באחד החומרים הנחושתיים האחרים המורשים לשימוש. יש לבצע ריסוס שלישי בשבוע האחרון של פברואר, גם אם לא ירדו באזור הפרדס 300 מ"מ גשם מעת ביצוע הריסוס השני.

מאלסקו

אנו עדים להתפשטות מחלה קשה זו, עד כדי עקירת חלקות שלמות, בזני הלימון והאתרוג.

בעונה זו מתקיימים התנאים האופטימליים להדבקה: לחות גבוהה, הימצאות טיפות מים וטמפרטורה הנמוכה מ-18 מעלות צלזיוס. לפיכך, חשוב כעת לסקור את העצים בפרדס ולבדוק אם ענפים המראים סימפטומים, אכן נגועים במאלסקו. סימני המחלה: הצהבת עלים ונשירתם ללא פטוטרת, פיגמנט כתום או ורוד בעצת הענף הנגוע והתייבשות ענפונים, העלולה להוביל להתייבשות עצים שלמים. נבגי המחלה מופצים מגופי פרי המתפתחים על ענפים יבשים ונפוצים לכל עבר, לכן הפעולה החשובה ביותר להתמודדות עם המחלה היא סניטציה. בחלקות הנגועות במחלה, יש לנקוט בפעולות סניטציה מוקפדות ברגע שמבחינים בסימנים בכל עץ נגוע. אם נראית התייבשות קלה של ענפון עליון או צדדי, יש להסיר את הזרוע או את הענף כולו; אם העצים נגועים ברמה בינונית או קשה, יש לעקור את העצים; יש לאסוף את הגזם הנגוע או החשוד כנגוע במחלה, להרחיקו מהחלקה ולשרוף אותו, זאת מכיוון שנבגי המחלה מתפתחים על הגזם הנגוע והיבש ומתפזרים ברוח. חשוב לסמן עצים אלו ולעקוב אחר מצבם מדי 15-10 יום. אם המחלה תוקפת שוב, כדאי לעקור את העצים שטרם נעקרו. במקרה של ספק לגבי נגיעות במחלה, יש להיוועץ במדריך האזורי.

גם זני ההדר, שלרוב אינם נדבקים במאלסקו דרך נוף העץ, עלולים להידבק במחלה דרך סורים של הכנה הרגישה למחלה, ולכן יש להקפיד להסיר את הסורים בכנות הרגישות (כנות לימוניות). כדי למנוע הידבקות במחלה, חשוב לרסס בנחושת את כל הנוף של הזנים הרגישים. מרק בורדו בריכוז 1% וקוצייד 2000 בריכוז 0.25% הם החומרים היחידים שנבדקו ונמצאו יעילים. הריסוס ייעשה לקראת תחילת הגשמים. בחלקות הנגועות כבר במחלה מומלץ לרסס כמה פעמים במהלך החורף, כל פעם לאחר ירידת 200-150 מ"מ גשם.

במקביל לסניטציה קפדנית ולריסוסים שהוזכרו, ניתן לטפל בתכשיר 'חוסן' (מכתשים – אדמה). ה'חוסן' מעכב את התפתחות המחלה בעצים נגועים, אך אינו מדביר אותה. עקב כך, התכשיר מחייב שילוב של סניטציה קפדנית, שכן הדבקות חדשות עדיין יתרחשו. בחלקה המטופלת ב'חוסן' צפויה התפשטות איטית יותר בין העצים בחלקה, ותמותת עצים פחותה ביחס להיעדר טיפול.

דגשים לעבודה עם התכשיר 'חוסן':

1. מומלץ להגמיע חוסן בחלקה הנגועה במאלסקו ברמה שבין 5%-30%2.
2. השפעת החוסן על מחלת המאלסקו יעילה יותר בעצים צעירים או בעצים הגזומים כהלכה.
3. .חובה להקפיד על סניטציה בכדי להפחית נגיעות בחלקה.
4. מומלץ להגמיע חמש פעמים בשנה, בסתיו ובאביב, בחודשים: אוקטובר, נובמבר, מרס, אפריל ומאי, במנה של 200 סמ"ק לכל דונם בכל הגמעה.

עלעלת

תקופת הסתיו היא המועד המתאים ביותר לזיהוי עצים הנגועים במחלת העלעלת. בתקופה זו נראים היטב סימני העלעלת האופייניים: פירות במועדי פריחה שונים; פירות קטנים, פירות אסימטריים או פירות 'עם כתפיים' (בעיקר בתפוזים); מחסורי אבץ שלא תוקנו בריסוס אבץ; עלים קטנים ועץ קומפקטי עם נוף מעוגל, הנראה כאילו נגזם כך; פרי רך בצדו האחד באזור הפיטם. בנטיעות חדשות בנות כשנה חשוב במיוחד לסמן את העצים החשודים. סימון העצים ייעשה לפי מראה נוף העץ, כאשר יש הפסקה בגידול, ולא בשלב הלבלוב. מומלץ לעקור עצים הנגועים קשות בעלעלת.

גרינינג (Huanglongbing – HLB)

מחלה בקטריאלית קשה מאוד של עצי הדר. מכמה אזורי גידול הדרים בעולם דווח כי הענף נפגע קשות מהמחלה. סימני המחלה הם: הצהבת עורקי העלים והיווצרות כתמים צהובים אופייניים על העלה, מיעוט פירות, פירות ירוקים בחלקם, פירות במועדי פריחה שונים, פירות קטנים ואסימטריים, עלים קטנים, עץ קומפקטי, התייבשות ענפונים. נגיעות קשה וממושכת עשויה לגרום לתמותת עצים.

מחלת הגרינינג מועברת על ידי פסילת ההדר האפריקאית (Trioza erytreae) ופסילת ההדר האסייתית (Diaphorina citri), וכיום הטיפול העיקרי במחלת הגרינינג ובהתפשטותה הוא הדברת וקטורים אלה.

בהזדמנות זו אנו פונים ומבקשים מהמגדלים לדווח למדריכים על כל חשד להימצאות הפסילות או על כל עץ החשוד כנגוע במחלה.

אלטרנריה

המחלה מתפתחת במהירות בתנאים של לחות גבוהה וטמפרטורה נוחה, המתאימים לעונה זו. מניסיון העבר עולה כי ירידת גשם, ואף גשם קל, בחודשי הסתיו, גורמת לאילוח קשה מאוד של הפטרייה על הפרי. הנביטה של נבגי המחלה וחדירת התפטיר לעלה או לפרי מתבצעות תוך שעות ספורות. לאחר שלב החדירה של הנבגים לעלה או לקליפת הפרי, יעילות הריסוסים להדברת הפטרייה והסיכויים למניעת הנזק הנגרם בעטיה – נמוכים מאוד, ולכן מומלץ לרסס לפני הגשם. בינתיים יש לבצע ניטור לגילוי הדבקות חדשות בעלים צעירים ובפרי. בחלקות שלהן היסטוריה של נגיעות באלטרנריה, יש לנטר ולטפל בהקפדה יתרה.

הזנים הרגישים לאלטרנריה הם: מינאולה, נובה, ינוב, מיכל, מורקוט, מור, מירב, ועידית. גם בזן סטאר רובי, שאינו מוגדר כרגיש למחלה, נמצאה נגיעות בעבר. מומלץ לפקוח עין לגבי חלקות מזן זה המועדות לנגיעות, ובמיוחד כאלו הנמצאות באזורים הנמוכים מהיבט טופוגרפי. התכשירים הניתנים לריסוס הם הרקולס (קנון נחושת) 0.4%, קוצייד 2000 0.25%, פרסול 0.18%, מרק בורדו אולטרא 0.25%, מאסטרקופ 0.25%, קנון, קיפ, קורדון, פוספירון. מומלץ לבצע תחלופה בין תכשירים בעלי אותו חומר פעיל ולהקפיד על הטווח המותר לטיפול לפני הקטיף בכל תכשיר ותכשיר. עדיף להשתמש בתכשירי נחושת בסמוך לאירועי גשם ומיד לאחריהם.

הדברת עשבייה

בעונה זו הימים מתקצרים, הטמפרטורות יורדות, ועשביית החורף מתחילה לנבוט. הנביטות הראשונות מתחילות בקטעי הקרקע המורטבים מההשקיה. מומלץ לרסס נגד עשבייה זו בהגיע הנבטים לגובה של כ-5 ס"מ. בריסוס משלבים מונעי הצצה: תכשירי דיאורון, תכשירי אוקסיפלורופן, תכשירי דיפלופניקן, תכשירי פרופיזאמיד או תכשיר אינדאזיפלאם. אפשר לשלב את קוטלי העלווה: תכשירי גלייפוסט, תכשירי ברומסיל, תכשירי D-2,4; או תכשירים בעלי מנגנון הורמונלי: פלורוקסיפיר ותכשירי גליפוסינת אמוניום. את השילוב יש לבחור בהתאם לגיל, לזן, להרכב העשבייה הרב-שנתית הקיימת בשטח (חבלבל, ינבוט, הגה, ארכובית, ירבוז עדין ועוד) ולהרכב העשבייה החורפית שנבטה. כך לדוגמה, צמחי חלמית, סרפד, מרקולית וכרוב החוף יודברו בריסוס הכולל ברומאסיל במינון של 100 ג'/ד'. עשבים אלה לא יודברו בריסוס בגלייפוסט בלבד אלא בריסוס המשלב תכשירי אוקסיפלורופן במינון של 0.1% (25 ג'/ד') או אורורה במינון של 5 ג'/ד' או דיפלופניקן במינון של 40-30 סמ"ק/ד'.

מומלץ ליישם מונעי הצצה לאחר גשם ראשון משמעותי ולקראת הגשם השני, כיוון שבמצב זה תנבוט עשביית החורף, אשר תודבר בקוטל מגע המשולב במונע ההצצה.

משום שמרבית פירות ההדר מיועדים ליצוא, המלצותינו מסתמכות על רשימת החומרים המורשים ליצוא על פי דרישות הקניינים. בכל מקרה, יש להשתמש אך ורק בתכשירים המורשים על פי הרשום בתווית.

פרדסים צעירים – שנה ראשונה

בנטיעות חדשות בחלקות שבהן שיפועים לניקוז, מומלץ לזרוע שיבולת שועל בין השורות.

מומלץ לרסס פס ברוחב של 1.5-1.0 מ' מכל צד של העץ ולהשאיר עשבייה בין השורות. יש להימנע מהרטבת גזעי השתילים כדי למנוע נזקים מחומרי הריסוס. עטיפת הגזעים תתרום רבות להגנתם. את הפס ניתן לרסס באחד מהשילובים שלהלן:

1. תכשיר אוקסיפלורופן במינון של 300-250 סמ"ק לדונם + תכשירי גליפוסינת אמוניום בריכוז 1.5%.

2. אמיר או תבור במינון של 250 ג'/ד' + תכשירי גליפוסינת אמוניום בריכוז 1.5%.

פרדסים צעירים – משנה שנייה ושלישית

מומלץ לרסס פס ברוחב של 1.5-1.0 מ' מכל צד של העץ ולהשאיר עשבייה בין השורות. יש להימנע מהרטבת גזעי השתילים כדי למנוע נזקים מחומרי הריסוס. עטיפת הגזעים תתרום רבות להגנתם. מומלץ לרסס בשורה באחת מנוסחאות הריסוס שלהלן:

1. תכשיר אוקסיפלורופן במינון של 300-250 סמ"ק/ד' + תכשיר גלייפוסט בריכוז 0.5%-1%. משום שהאוקסיפלורופן אינו מונע נביטת קטניות, מומלץ לרסס בו לאחר הנביטה.

2. אמיר או תבור במינון של 250 ג'/ד' או מגלן במינון של 150 סמ"ק לדונם בשילוב תכשיר אוקסיפלורופן במינון של 300 סמ"ק לדונם + גלייפוסט בריכוז של 0.5%-1%. מומלץ לרסס לאחר נביטת העשבייה.

3. תכשיר דיפלופניקן במינון של 50 סמ"ק/ד' + מגלן במינון של 200 סמ"ק לדונם + גלייפוסט בריכוז 1%-1.5% (התכשיר מגלן נועד למניעת נביטה של דגניים וכשות בהמשך). מומלץ לרסס לאחר נביטת העשבייה.

פרדסים מבוגרים – מעל 4 שנים

מומלץ לרסס באחת מנוסחאות הריסוס שלהלן:

1. תכשיר דיאורון 250-200 ג'/ד' כמונע נביטה + תכשיר גלייפוסט 1%-1.5% + תכשיר אוקסיפלורופן 25 סמ"ק/ד'. שילוב מינון נמוך של אוקסיפלורופן מיועד לחיזוק הגלייפוסט ולהדברת עשבים החומקים מגלייפוסט.

2. תכשיר דיאורון 250-200 ג'/ד' כמונע נביטה + תכשיר ברומאסיל 100 ג'/ד'. בזנים פומלו וסטאר רובי מומלץ להקטין את מנת הברומאסיל ל-50 ג'/ד', ולא לרסס אם העצים אינם מפותחים ביחס לגילם. בשילוב זה אין צורך להוסיף תכשיר אוקסיפלורופן.

3. תכשיר אוקסיפלורופן 500-300 סמ"ק/ד' + תכשיר גלייפוסט 1%-1.5%.

4. תכשיר אינדאזיפלאם (אליון) במינון 15 גרם/ד' (יש לקרוא בעיון את מגבלות השימוש) + תכשיר גלייפוסט 1%.

ריסוס בתכשירים משולבים: ניתן לרסס בתכשירים המשולבים כמפורט בטבלה, בהתאם לזנים ולגיל העצים, כפי שרשום בתווית כל תכשיר.

הדברת מטפסים

בעונה זו יש לעקור ידנית את המטפסים הנושאים פרחים ופירות (אורגיה משינית, שעונית, חנק, אספרגוס ועוד), כדי לעצור את הפצתם בפרדס. חלקות שהיו משובשות בדבקה, מומלץ לרסס בתכשיר ברומאסיל (לא בזן סטאר רובי ולא בפומלו). הגלייפוסט והאוקסיפלורופן אינם מדבירים עשב זה.

האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ואינו מהווה חוות דעת מומחה לצורך הצגה כראיה בהליך משפטי.

על מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות, ושימוש או הסתמכות על המידע המופיע לעיל הינו באחריות מקבל העצה בלבד.
אין להעתיק, להפיץ או להשתמש במסמך זה או בחלקים ממנו לצורך הליך משפטי כלשהו,ללא אישור מראש ובכתב של החתומים.