יבול שיא
הרפת והחלב
מאיר יפרח צילום בועז רבינוביץ 1

חייב לקום שוק סיטונאי חדש

2 דק' קריאה

שיתוף:

בכל מדינה בעולם המערבי, ובפרט באירופה, קיים שוק סיטוני מודרני ומשוכלל שעונה על רוב הדרישות למסחר איכותי והוגן. מכירת תוצרת חקלאית באמצעות שוק סיטוני מאפשרת תחרותיות, תוך מתן אופציות נוספות לשיווק תוצרת חקלאית בשוק המקומי, בעיקר מול רשתות השיווק, ובכך מוזילה את מחירי התוצרת לצרכן.

אצלנו זה כמובן הפוך. השוק הקיים אינו עונה לשום תנאי הכרחי, ומי שתפס פיקוד על המסחר המקומי הוא רשתות השיווק, שהופכות את השוק החופשי להפקרות חופשית. השיח המתנהל הוא אמנם על ריכוזיות הרשתות, על הכוח שבידיהן, על מציאת דרך להיאבק במונופולים כדי לצמצם את פער התיווך, אבל במשך השנים כוחן רק הולך וגדל, והן חלק בלתי נפרד מתופעת הון-שלטון. הן גם חוברות לבעלי הון שקרובים להן בעיסוק, בבחינת הון-הון, ומעשירות אלה את אלה בסכומי עתק, דוגמת שיתוף פעולה של משווקים עם יבואנים או עם חברות תובלה.

אחד הדברים ששוק סיטוני מצליח למנוע הוא ריבוי כובעים לגוף אחד. רוב הרשתות הן כיום תחת שלושה כובעים: קמעוניות, סיטוניות וגם יבואניות. מול רעה חולה כזו קשה לענף החקלאות להתמודד, מאין חלופות ראויות אחרות.

בתחילת השרשרת הזאת נמצא החקלאי, שאין לו קשר ליוקר המחיה ולפער התיווך, ובסופה הצרכן, שמצב המסחר אינו מותיר לו אופציות אחרות מלבד לקנות במחיר יקר או לא לקנות כלל. מצב זה הוחרף במיוחד מאז ניהל את החקלאות הצמד פורר-ליברמן, שבדרכי עורמה הורידו את המכסים מהיבוא והעשירו את כיסם של חובשי הכובעים השונים בסכומים הזויים, על חשבון החקלאי והצרכן. במקביל הותיר הצמד הבטחות סרק לתמיכה ישירה בחקלאי, הבטחות שגם כיום אינן מתממשות וגם אינן מעניינות את השלטון החדש, מלבד כמה צדיקים שאינם פוחדים לצאת חוצץ נגד המערכת ההדוקה של הון-שלטון או נגד טייקונים-פוליטיקאים, כפי שתבחרו.

מה רואים כיום כתוצאה מכך: ענפים שכבר מתחסלים, דוגמת השום הישראלי, וענפים שאולי יחזיקו מעמד מעט יותר, אבל לא להרבה זמן. ככה מחסלים את השוק המקומי לטובת הסינים והטורקים, וכשלא יהיה מתאים ליעדי היבוא לשווק לנו, מסיבות כלכליות או פוליטיות, נישאר בארץ בלי תוצרת בכלל, ובעיקר בלי תוצרת ישראלית איכותית המשווקת במשך כל השנה, וזוהי בכייה לדורות. עצוב לראות התנהלות כזאת עקומה, שמכניסה לכולנו גול עצמי ופוגעת קשות בביטחון המזון בישראל.

בימים אלה התכנסה ועדת הכלכלה והחליטה עם כל הגורמים שיש להקים שוק סיטוני בעזרת משרד הכלכלה, מינהל מקרקעי ישראל, משרד החקלאות ועוד. אין ספק שהקמתו תסייע בנושא יוקר המחיה ופער התיווך ותיטיב עם החקלאים והציבור כאחד.

חבל על כל יום שעובר. מלבד הוזלה של המחירים לצרכן, השוק החדש יכול להיות מנוע צמיחה גם למקומות עבודה, לאיכות המסחר, לעמלה נמוכה במסחר, ובכך נוכל להיכנס למעגל המדינות המפותחות בעולם.

ימים יגידו אם אכן ירימו את הכפפה ואם אכן נוכל להתייעל עם שוק מודרני וחדשני, עם אופציות פיתוח רבות, עם גישה נוחה, עם תחרות משמעותית מול רשתות השיווק ועם מחירים ראויים לציבור בישראל.

נקווה שמישהו באמת יתניע את המהלך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאת: ד"ר אודי פרישמן, מומחה לביטוחי בריאות ויו"ר חברת הייעוץ "פרש קונספט"  מערכת הבריאות בישראל ניצבת כיום בפני אתגר מורכב  — משבר תרופות שאינן כלולות בסל. מדובר במשבר שצומח לאט אך בעקביות, וצפוי לפגוע
לרשות הציבור הוותיק בישראל עומד סל זכויות ושירותים הכולל בין היתר עזרים רפואיים, מוצרי שיקום וניידות – אשר יכולים להקל על חיי היום־יום, לשמור על הבריאות ולספק תחושת ביטחון. בפועל, רבים אינם מודעים לזכויות
3 דק' קריאה
מיליונים בעולם סובלים ממיגרנה שמכבידה על השגרה ופוגעת בתפקוד. עם טיפולים חדשניים, זיהוי הטריגרים ושגרה מותאמת, המיגרנה תפסיק לנהל את חיינו.  מאת: ד"ר מרינה יגורוב מנהלת יחידת נוירולוגיה במרכז רפואי לין וד"ר סיון בלוך,
הזיקנה היא שלב בחיים המלווה לא אחת בשינויים פיזיים,קוגנטיביים, רגשיים וכלכליים.  מדינת ישראל מציעה לאזרחים הוותיקים מגוון רחב של זכויות והטבות שנועדו לתמוך בהם ולשפר את איכות חייהם. למרות הזכויות הרבות הקיימות לאזרחים ותיקים,
3 דק' קריאה
מאת עו"ד גד שטילמן ועו"ד אריאל רוט בעולם הכפרי ובייחוד במושבים, שאלת ההורשה אינה עוסקת רק בחלוקת נכסים טכנית – היא נוגעת בשורש הזהות המשפחתית, ההמשכיות הבין-דורית, ולעיתים אף בקיום הכלכלי של הדור הבא.
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן