יבול שיא
הרפת והחלב
A9R1ktro7y 1rv0r2w 7ys

חקלאות ברת-קיימא

2 דק' קריאה

שיתוף:

מי מכם שקורא בנאמנות את עיתוננו נפגש בי לפני מספר חודשים במדור “נשים בחקלאות״. אני עוסקת בתחומי החקלאות השונים כשני עשורים וכיום מרצה, יועצת אגרונומית בכירה בגד"ש וירקות, כרמים והגנת הצומח בשיטות משמרות, חקלאות ברת קיימא וחקלאות אורגנית.
המדור החדש שלי יעסוק בכל שחדש ומעשי בתחומי החקלאות בדגש על שיטות התומכות בתהליכים ביולוגיים וסביבתיים לשימור משאבי הטבע שלנו לדורות הבאים. מה זאת אומרת? טוב, אז בעברית פשוטה…
שיטות ממשק ואגרוטכניקה המתחשבות/ תורמות למחזורי יסודות הזנה, טיוב קרקע, קיבוע חנקן, מאזני אנרגיה, שימוש מופחת במשאבים מתכלים, התמודדות עם אתגרים במשק החקלאי (ייעול השקיה, הגנה״צ והתמודדות עם עשבייה) תוך שילוב שיטות שונות ועוד.
עדיין מדברת בג׳יבריש מצויה? לא נורא, הכול יתבהר בהמשך. רק תתחילו לעקוב…
חקלאות ברת קיימא ניתן להגדיר כחקלאות בגישה סביבתית. לתפיסתי בשונה מהגדרת “אגרו-אקולוגיה״, הדגש כאן הוא החקלאות וכיצד היא משתלבת בסביבה ולא להיפך. יש לזכור שאנו עוסקים במערכת הייצור הגדולה בעולם, ללא חקלאים אין מזון, ועל כן אני מציעה לאמץ נקודת מבט ששמה את החקלאות בלב העניין אך במקביל דורשת ממנה לשאת באחריות על שמירת המשאבים בדורנו ולדורות הבאים. ועכשיו בחזרה לשורשים..
כל דיון על שיטות חקלאיות משמרות מתחיל בהתחלה – בשורשים/ בקרקע. מרבית הגידולים המזינים את העולם: תירס, חיטה, אורז וסויה גדלים בעולם בהיקף של מאות מיליוני הקטר קרקע.
למבנה הקרקע השפעה מכרעת על גידול שורשי צמחים, שמירה ואספקת מים לצמח, מחזורי חנקן ויסודות הזנה בקרקע, זיהום סביבתי ע״י חומרים ממקור אנתרופוגני והתנגדות לתהליכי הרס קרקע. מבנה הקרקע הוא נושא מרכזי גם בשל רגישותו להשפעות ממשקי עיבוד: חריש, קלטור, דיסקוס ושאר עיבודים משנים את מבנה הקרקע לטווח זמן קצר עד בינוני, בעוד פעולות ממשקיות המשפיעות על תכולת החומר האורגני בקרקע משפיעות לטווח ארוך: ירידה בכמות החומר האורגני (הפחמן האורגני) בקרקע גורמת לשינויים במבנה הקרקע שקשה לתקן.
ממשקים חקלאיים ברי קיימא חייבים לשמור על מבנה הקרקע לטווח הרחוק כך שמגוון תהליכים המתרחשים בקרקע וקשורים לפוריותה ואיכות הסביבה ימשיכו להתקיים. עקרון מרכזי בכל ממשק שכזה יהיה ניהול כמות הפחמן האורגני בקרקע.
בחודשים הקרובים, אציג את הפנים השונות של הנושא כפי שמתבטאות בפרקטיקה החקלאית הישראלית ובחידושים בעולם.
אתם מוזמנים לפנות אלי בשאלות, אשמח להתייחס ולשלבן במדור.
ד״ר שירלי גזית – shirley.gazit@mail.huji.ac.i

תגובה אחת

  1. שלום שירלי;

    מצאתי את הכתבה שלך באתר למעלה, בעקבות חיפוש שעשיתי בכותרת: קיבוצים וחקלאות אורגנית.
    אני כרגע חי בחול ועושה בדיקה בתחום. מטרת הבדיקה היא למצוא את הקיבוצים או הישובים שבהם מתקיימת חקלאות אוגנית או מה שאת קוראת: "חקלאות ברת קיימא". אנחנו מתארגנים חבורה של יהודים צרפתים וגם לא יהודים להקים ישוב "אקולוגי" בעוד ֹחמשּ שנים.

    יצא לי להכיר איזה חווה או שתיים, "חוה ואדם", "קיימא" ועדיין לא קיבוץ שחי מהתחום.
    היום בערב אנו נעסוק בשיחת בזום בנושא התפתחות החקלאית בקיבוץ 1930-2019.
    מאמין שתהיינה הרבה שאלות בנושא ולכן נצטרך למצוא תשובות בהתאם.

    כרגע בגלל מגיפת הקורונה אין אפשרות להפגש ואולי לבקר בארץ כדי להתרשם, אז מה שנשאר זה שיחות ועידה וקריאה.

    תודה על תשומת הלב,
    בברכה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומרת בטינה נעמן, מרמות נפתלי, שנאלצה להתפנות מהמושב, מהכרמים ומהיקב * עודד שוורץ, בעל המחלבה היחידה שפועלת בעמק החולה, שירת במילואים בהר דב ועכשיו מתקשה למכור גבינות * מרים ברנשטיין, שתפרה שמלות כלה וערב,
5 דק' קריאה
נפתלי פלדמן ממושב תקומה בעוטף עזה מצא בצמח האלוורה מזור לבעיות בריאות שונות * הוא מספר מהן הנסיבות לתגליתו, כיצד עבר מתחום ההייטק לגידול הצמח ולהכנת מוצרי בריאות, ועל השכול שפקד את משפחתו בעת
8 דק' קריאה
הפסיכולוגית החברתית שולי שפר פורת, מחברת ספר הילדים "חבורת חל"ק ותעלומת הקללה המסתורית", מספרת על התקשורת בטלפתיה עם בעלי חיים (!), שמסייעת לאיתור חיות אבודות ועל האתגרים בחייה: "אני יודעת לקום ולצאת מחוזקת כי
9 דק' קריאה
על השיעור שאין לו שיעור ופלאי עולם נוספים במפגש של ילד עולה חדש עם קיבוץ נגבה הדרומי בבוקר לח, בשנת תשי"ח (באביב 1958) בישרה לי אימי, כי אנו "נוסעים לראות קיבוץ". לא ידעתי דבר
3 דק' קריאה
איך נראה שבוע הפסח, כמה אנשים חיים בבארי כעת ואיך הייתה הפגישה בבית של גנץ. אביבית וחתול הבית מנסים להתחבר למציאות האבסורדית בדרך כלל אנחנו מחכים לחגים, לחופשים ולפגישות המשפחתיות. בבארי של עכשיו המקבץ
3 דק' קריאה
ענבל ליברמן מניר עם וברק שלום מעלומים ישיאו את משואת כיתות הכוננות ביום העצמאות *תמונה ראשית: ענבל ליברמן, רבש"צית ניר עם. תושיה ולחימה אמיצה. צילום: עמית ליברמן  ענבל ליברמן, רבש״צית ניר עם, וברק שלום
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן