יבול שיא
הרפת והחלב
דגנית ורד

דגנית ורד מחברת VIAQUA

3 דק' קריאה

שיתוף:

דגנית ורד, יושבת ראש הדירקטוריון ומנהלת הפיתוח העסקי של  VIAQUA  "המוצר הראשון של החברה החדשה הוא תוסף תזונה שמשפר את בריאות השרימפס ומחזק את מנגנוני ההגנה שלו"

הידעתם שלחסילון (שרימפס בלע"ז) אין מערכת חיסון מפני וירוסים קטלניים? כנראה שלא ידעתם, ואני לא כל כך משוכנע שזה בדיוק מה שמעניין אתכם. מדוע? מפני שאין תרבות ישראלית לאכילת שרץ הים הזה. הוא גם לא כשר לחלוטין אם כי יש קהל של נהנים ממנו במסעדות יוקרה כאלה ואחרות במדינה.

מימין דר שי אופז אוחז בידו שרימפס ופרופ אבי שרודר
מימין דר שי אופז אוחז בידו שרימפס ופרופ אבי שרודר

אם זה לא מעניין אותנו הישראלים זה לא אומר שבעולם הגדול גם לא מתעניינים, ועוד איך מתעניינים. מתברר שבעולם הגדול השרימפס הוא מאכל ראוי. הייתם מאמינים שבשנה נאכלים ברחבי הגלובוס ארבעה וחצי מיליון טונות של שרימפס והמדינה המובילה בעולם בהנאה אישית מהחסילון היא סין, כאשר אחת מהיצרניות הגדולות היא אקוודור.

כעשרים אחוזים מאוכלוסיית השרימפס בעולם נכחדת בכל שנה בגלל וירוס פוגעני. העובדה שבעולם הגדול חפצים עד מאד בחסילון שאין לו מערכת הגנה מווירוסים, האיצה בחבורת מדענים ישראליים להשקיע באיתור אחר פתרון ראוי שימנע מוות של חסילון מווירוס קטלני. לפני חמש שנים חברו להם ד"ר לביולוגיה שי אופז, ד"ר לביולוגיה ימית שי אינבינדר ופרופסור להנדסה כימית אבי שרודר, ושכרו מעבדה במתחם הטכניון בחיפה, שם החלו לחקור את תולדות חייו של השרימפס במטרה לסייע לו לשרוד מול מתקפת וירוסים.

 


דגנית מלמדת אותנו עוד פרק בפעילות היצירתית של תוסף המזון לחסילון. "תוסף המזון חודר לקיבת החסילון, נספג במערכת העיכול שלו וזו בעצם פריצת הדרך. פלטפורמה להעברה במזון של פתרונות לשיפור בריאות החיה"


 

ב"ריאיון החודש" שוחחתי עם יושבת ראש הדירקטוריון ומנהלת הפיתוח העסקי של החברה החדשה VIAQUA דגנית ורד, מהנדסת כימיה בהכשרתה, בוגרת הטכניון, שעשתה דבר או שניים בחייה המחקריים, ועל כך נספר בהמשך.

"החסילון חשוף לווירוסים שעלולים לפגוע בו עוד בבריכת הגידול שלו" מציינת דגנית בפנינו. "אם פגע וירוס בשלב הגידול, בתוך שבוע ימים כולם בבריכה מתים. באקוודור שהיא מעצמת שרימפס, התעשייה הזאת נמחקה בתוך כמה שנים ושבו לגדל אחרי שריווחו את הצפיפות בבריכות".

"התחלנו לחקור מחלות ויראליות שפוגעות בשרימפס. עבודת המחקר נעשית בארץ. עם ניסיונות בתאילנד ובמדינת טקסס ביצענו כאן ניסיונות בחומר הזרקה של RNA שמעביר פקודות לתאים של השרימפס. החומר מפעיל מנגנון שמחזק את יכולת העמידות שלהם למחלה".

זה מעין חיסון?

"לא. המוצר הראשון של החברה הוא תוסף תזונה שמשפר את בריאות השרימפס ומחזק את מנגנוני ההגנה שלו. בניסיונות שביצענו בבלגיה גילינו שניתן להקטין משמעותית את אחוז התמותה של השרימפס מהווירוס. זה לא מאה אחוז ולכן זה מתאים כתוסף מזון".

לחברה הישראלית יש שותף אסטרטגי, חברה בנורבגיה בשם SKRETING, מומחית למזון בבעלי חיים ימיים, שהיא גם מובילה בעולם כולו במכירות מזון לבעלי חיים.

"אנחנו מפתחים חלקיק שנכנס למזון החסילון והנורבגים מייצרים את המוצר כולו ומשווקים אותו לעולם".

דגנית ורד מגלה כי בשנה הבאה 2021 החברה הישראלית תחל בניסויים מסחריים ובשנה שלאחר מכן תתבצע השקה מסחרית של תוסף המזון לשרימפס.

"אנחנו נתחיל בהשקה המסחרית בכמה מדינות שהן גדולות בייצור שרימפס: אקוודור, הודו, ווייטנאם וסין. ההערכה שלנו שתוך חמש שנים מרגע ההשקה המסחרית נגיע להכנסה שנתית של כמה עשרות מיליוני אירו".

דגנית מעידה על החברה שהיא "פורצת דרך בפתרון בעיות ענקיות של בטיחות מזון ושרשרת אספקה של מזון ממקור ימי. אנחנו מביטים קדימה לסייע לאוכלוסיית דגים שנמצאת במצוקה כזו או אחרת. זו המומחיות שלנו".

דגנית מציינת שהשווקים בחו"ל הם יעד המוצר החדש. "אין שוק בארץ ואנחנו מציגים פריצת דרך להגן על אוכלוסייה ימית ברחבי תבל".

היא מלמדת אותנו עוד פרק בפעילות היצירתית של תוסף המזון לחסילון. "תוסף המזון חודר לקיבת החסילון, נספג במערכת העיכול שלו וזו בעצם פריצת הדרך. פלטפורמה להעברה במזון של פתרונות לשיפור בריאות החיה".

ישראל נאבקת להגן על חסילוני העולם ממחלות או מגפות למיניהן.

השקעה של 4.5 מיליון דולר בתוסף המזון

בפרויקט החסילון הושקעו עד עתה ארבעה וחצי מיליון דולרים. החברה יצאה מחממה של חברת "טרנדליינס" ואז השקיעה בה חברת NUTRECO שהיא חברת האם של השותפה מנורבגיה. אחר-כך השקיעו בחברה הישראלית קרן פרטית מסינגפור וגם הטכניון.

מנכ"ל החברה הישראלית ד"ר שי אופז ציין כי בעת שהחברה נמנתה עם פרויקט החממות במשרד הכלכלה והתעשייה, הושקעו בה 3.5 מיליון שקלים ועוד שלושה מיליון שקלים מהרשות לחדשנות בשנתיים האחרונות.

דגנית ורד VIAQUA:  דגנית ורד נולדה בירושלים. בוגרת הטכניון. עבדה 17 שנה בחברת "אינטל" ישראל כסמנכ"לית תפעול ותשתיות. אח"כ סמנכ"לית מחקר ופיתוח בחומרים פעילים בחברת התרופות "פריגו". בהמשך הייתה סמנכ"לית מחקר ופיתוח בחברת "הזרע" במטה החברה בברורים ומשם עברה לעולם הסטארט-אפים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
נעמי כהן, חברת מושב כוכב מיכאל, זכתה בתואר "המורה של המדינה" מבין אלפי מועמדים * כהן מלמדת באותו בי"ס יסודי בו היא עצמה למדה: בית ספר "ניצן" בקיבוץ ניצנים * בריאיון לעדינה בר-אל היא
9 דק' קריאה
לילות אהבה בכנרת. צמח. טו באב. חג האהבה. קונצרטים של מוסיקת רוק. צעירים וצעירות, הופעות חיות, בירות, אלכוהול נשפך כמים, ג'וינטים, החום של הכנרת, זיעה והורמונים. פעם הייתה פה רכבת. פעם הייתה פה עיירה
ההיגיון הצבאי של הסמ"פ והשמאלנות המתפרצת של הדי בן עמר בהתנגשות בלתי נמנעת. השאלה היא רק אם זה יגמר בבכי או בצחוק  בעת שאני כותב את הדברים שכאן מתחולל ברצועת עזה מה שנקרא אצלנו
4 דק' קריאה
הפחד מהנחש התחיל, כנראה, בספר בראשית. רז בירן, לוכד נחשים ממשמרות, אומר שמדובר בעיקר ביחסי ציבור גרועים   הקיץ הגיע ואיתו החום, פירות הקיץ המתוקים וכן, גם הנחשים. למה אנחנו כל כך מפחדים מהזוחלים החלקלקים
4 דק' קריאה
מי לימד את הקיבוצניקים של ניר דוד לשחק כדורסל ב-1942? באיזה קיבוץ נאמר "למה שאני אשלם לאיזה גוי כדי שיתקע פה גולים?", מה ההסבר לכך שבשנות ה-70 כמחצית מהשחקנים בנבחרות ישראל היו קיבוצניקים? כל
13 דק' קריאה
חבר אחד, קיבוץ אחד, מוסד לבוררות אחד, שלושה פסקי בוררות, שלוש ערכאות משפטיות חבר עינת ביקש מבית המשפט העליון רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. הוא מבקש לערער על כך ש"המחוזי" דחה
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן